• דיון - בני קיין, הכבשה השחורה? •

[Onishi Sumi]

בני קיין - הכבשה השחורה?

ריק ריירדן מרבה לכתוב על המיתולוגות השונות, את זה כולם יודעים. את פרסי ג'קסון כולם מכירים, מגנס צ'ייס גם צובר תאוצה....אבל משום מה, אנשים נוטים לשכוח את הסדרה של בני קיין והאלים המצריים - סדרה שאני אישית כמוצאת מקסימה ומשעשעת לא פחות מהסדרות האחרות. משום מה הסדרה הזו נשכחה מאחור, ומפגרת אחרי כולם בפופולריות שלה ובהכרה ברחבי עולם הקוראים.

כמו שאמרתי, אני חושבת שזו סדרה מקסימה ומשעשעת לא פחות מהאחרות. ובכל זאת, איך קרה שהיא נשארה ככה מאחור? מה כל כך שונה בה מהסדרות האחרות שריירדן כתב, שדווקא היא לא הגיעה לגדולה? האם זה העובדה שהיא עוסקת בתרבות המצרית ולא בתרבות אחרת? האם זה העובדה שאין קשר לסדרה היוונית המקורית, בניגוד למגנס צ'ייס ולגורלו של אפולו? או שאולי היא שונה מבחינת הקונספט שלה הרבה יותר משאר הסדרות שכתב, ולכן סדרה זו כל כך לא מצליחה? הרי, כל הסדרות עוסקות במיתולוגיות שונות. מדוע הסדרה הזו שונה מהשאר?

שאלות מנחות:
1) האם הסדרה של בני קיין באמת נראת לכם פופולריות פחות מהאחרות? אם כן, מדוע? אם לא, מדוע?
2) האם אתם חושבים שהבעיה בתוכן הסדרה או הקונספט? אם כן, כיצד היה אפשר לשנות את זה?
3) באופן אישי, האם אתם חושבים שהסדרה המצרית טובה יותר פחות טובה משאר הסדרות? במה היא שונה?
4) האם אתם, באופן אישי, הייתם ממליצים על הסדרה כאשר אתם ממליצים על סדרות של ריק ריירדן, או שהייתם ממליצים על השתיים האחרות בלבד?

מוזמנים לענות על השאלות ולדון באופן כללי על הנושא שהצגתי. נא לשמור על תרבות הדיון :) דיון מהנה!

[Hawkeye]

כשהספר החמישי בסדרה (המקורית!) של פרסי ג'קסון יצא שאלתי את עצמי מה הלאה. ואז שמעתי על 39 רמזים, שזה דווקא פחות ריק ריירדן אז נשאיר את זה מחוץ לדיון. בהמשך שמעתי גם על גיבורי האולימפוס וגם על משפחת קיין וקראתי אותם. אני זוכר שבכל פעם שיצא ספר חדש מגיבורי האולימפוס התרגשתי ורצתי לקרוא, זה היה כתוב בשפה מהירה וקצבית וזה מתאים לקצב של המאה העשרים ואחת. אם יעשו לזה עיבוד לקולנוע או טלוויזיה, המצלמה תזוז כל כך מהר שלא נספיק לראות כלום. אצל משפחת קיין, לעומת זאת, זה שונה. גם שם ריק מנסה לשמור על קצב מהיר ועלילה זורמת, אבל משום מה זה בוגר יותר. זה איטי יותר. אם פרסי ג'קסון מדבר על כמה בני נוער שמטיילים בעולם ועושים צחוקים באופן מאוד אמריקאי-מודרני ובשפה ילדותית עד כדי כך שאם אני אנסה לקרוא את זה היום אני לא אצליח (ולכן אחרי דם האולימפוס לא המשכתי למגנס צ'ייס וגורלו של אפולו ואין לי מושג מה עוד), אצל משפחת קיין זה הפוך. במקום בני נוער שנהנים מהחיים יש פה שני אחים שהקונפליקטים ביניהם יותר מורכבים מליאו שמציק לפרנק או מהאהבה הנכזבת של ניקו לפרסי. ומצד שני, הקונפליקטים שקרטר וסיידי מתמודדים איתם מציאותיים יותר ממה שעובר על היוונים. נכון, אין משהו הגיוני בחרטומים מצריים, אבל עדיין האופי של משפחת קיין בוגר הרבה יותר. הבדלי התרבויות בין האמריקאים, הבריטים והמצרים מודגשים פה יותר וגורמים למתח, בניגוד ליוונים והרומיים שתכלס מאוד מזכירים את האמריקאים. ובכלל התרבות היוונית והרומית מאוד פופולארית. מי מאיתנו לא שמע את השם "זאוס" לפחות פעם בחיים שלו לפני שהתחיל לקרוא ריק ריירדן? וכמה מאיתנו באמת שמעו על אוסיריס ואפופיס לפני שקראו על משפחת קיין?
אז משפחת קיין היא הרבה יותר בוגרת עם עלילה מסובכת יותר ונמתחת יותר מפרסי ג'קסון. בתור ילד השתעממתי לקרוא את זה, אבל אני חושב שאם אני אנסה לקרוא את זה עכשיו אני אתחבר לזה יותר מאשר למליון ספרי פרסי ג'קסון.יכול להיות שלכן היא פחות פופולארית. כי תכלס, את מי מעניינים כמה ילדים שמתחבאים בבית בברוקלין? זה לא חוויית המחנה ההמונית והכיפית שמוצגת בספרים אחרים. משפחת קיין זה מוזר יותר - אבא שהופך לאל המוות, חתולה שהופכת לשומרת, מלך האלים שהוא בעצם זקן סנילי, אל גמד שהופך גם כן לזקן סנילי, חרטומים בכל רחבי העולם שהופכים את קרטר וסיידי ללא מיוחדים, משולש אהבה בין סיידי, חולה סופני ואל גותי עד שהאל והחולה מתאחדים וזה רק מבלבל את סיידי, ועוד ועוד.
אם אצל פרסי ג'קסון הפוליטיקות והיחסים בין האלים היו לא כל כך מורכבים, ובכל פעם שהם רבו אז החצויים פשוט התעלמו מזה ונהנו ביחד וזכו לתשומת לב ענקית מההורים שלהם (כי כמובן איכשהו כל חצוי מנבואת השבעה הוא הבן המועדף, כמה מפתיע...), אצל משפחת קיין זה אפל יותר. קרטר וסיידי לא פעם מרגישים שהם לבד, רק שניהם מול כל העולם. האלים שהם מארחים לא כל כך מתלהבים מזה שהם שם, הם רק נמצאים שם. התפקיד שלהם אנמי רוב הזמן ואין מערכת יחסים חיובית וחמה בין קרטר וסיידי לאלים שהם מארחים. שאר האלים לא מעניקים להם יחס מיוחד, והחרטומים בכל העולם לא כל כך יודעים מי הם קרטר וסיידי. אז בניגוד לפרסי ג'קסון שהיה סוג של סיפור סינדרלה שעושה טוב על הלב, קרטר וסיידי הם חסרי ייחוד. הם צריכים להוכיח את עצמם. הם נאבקים הרבה. וזה לא תמיד נעים. זה יותר ריאליסטי ופחות כיף. לכן, לדעתי, משפחת קיין היא בוגרת יותר מהספרים של פרסי ג'קסון. אבל כולם נכללים תחת קטגוריית "ספרי נוער", וכנראה מיועדים לקהל יעד צעיר שמן הסתם יתחבר יותר לפרסי ג'קסון מאשר למשפחת קיין. אני רק מקווה שכשהקוראים של פרסי ג'קסון יתבגרו קצת, רק בשנה-שנתיים, הם לא ישכחו את ספרי הפנטזיה ויקראו את טרילוגיית משפחת קיין, שזה כמו פרסי ג'קסון אבל פחות תמים. פחות אימה ואקשן, יותר קונפליקטים ומתחים ריאליסטיים יותר.
אז לסיכום, פעם הייתי חושב שפרסי ג'קסון טוב יותר ממשפחת קיין. היום אני חושב שזה הפוך. אם יבקשו ממני להמליץ על סדרה של ריק ריירדן, כלכ הנראה הייתי ממליץ על משפחת קיין ובכלל לא על פרסי ג'קסון על כל מליון הסדרות שנכתבו עליו...

[Felis Fuscus]

לדעתי הסדרה של בני קיין לא פחות פופולארית מהאחרות, פשוט לא כל האנשים שקראו פרסי או מגנוס מתחברים לרעיון הזה שמשפחת קיין זה לא חצויים אלא אנשים שאלים נכנסו לתוכם. חוץ מזה, יש אנשים שפשוט לא אוהבים את המיתולוגיה המצרית.
אני חושבת, כמו שאמרתי קודם, שהבעיה היא בדמויות ולא בתוכן הסדרה או הקונספט. כי אני אישית, פחות התחברתי לרעיון שזה לא ילדים אל אלים.
אני חושבת שהסדרה של משפחת קיין פחות טובה מהסדרות האחרות, כי אני אישית מעדיפה לחשוב על כך שהדמויות בעצם תמיד היו מה שהן היו אבל לא ידעו את זה, מאשר שהם בבום הופכות למשהו אחר.
אני בהחלט הייתי ממליצה על הסדרה של בני קיין, כי בסך הכל היא נשמעת לי די טובה (כי הספקתי לקרוא רק את הספר הראשון, אבל עוד מעט אגמור את כולה).

[imagine it]

טוב, כינוי בעברית (אני חייב להמציא לו כבר כינוי. בעברית.) די חפר כאן על כל מה שהיה לי להגיד, [שזה ממש נדיר בפני עצמו כי בדרך כלל הוא חופר רק בפאנפיקים שלו (לא מתלונן!)]
מלבד זה שלפרסי ג'קסון יש 12 ספרים במצטבר ועוד כמה בכתיבה, מה שנותן לו את הייתרון בסטטיסטיקות שייראו אותו יותר מהר, בפרסי ג'קסון העלילה מאוד מהירה ומצחיקה, עם קפיצות ממקום למקום אחר שהוא בכלל בקצה השני של העולם וזה שהמיתולוגיה המצרית הרבה פחות מוכרת מהמיתולוגיה היוונית והרומית (כך שאני בטוח שאם ריק ריירדן יכתוב על מיתולוגיה עוד פחות מוכרת הספר גם יהיה פחות מוכר, כמו המיתולוגיה היפנית או אפילו היהודית[אני אומר שהוא צריך לכתוב על התנ"ך. פרסי ג'קסון פוגש את אליהו הנביא!]) שגם נותן ייתרון לפרסי.
לדעתי הקשר לכתיבה קיים אך לא הוא גורם את הכל\הרוב, כי עד שפגשתי את בני לוריאן משפחת קיין הייתה הסדרה האהובה עלי ועל עוד הרבה אנשים שאני מכיר.
אם הייתי ממליץ למישהו על סדרה של ריק זה היה כמובן משפחת קיין, אך תלוי בגיל- כי פרסי ג'קסון הרבה יותר "קליל" ולא מסובך, שלא כמו משפחת קיין שדי מסובך עם העלילה המורכבת שם.

[Silver Lake Queen]

אני קראתי את בני קיין אחרי שסיימתי את שתי הסדרות הראשונות של פרסי ג'קסון, ומאוד אהבתי את זה.
דווקא היה בזה משהו שלא היה הפרסי ג'קסון, שאני יותר מתחברת לזה. בבני קיין יותר התחברתי לדמויות. נכון, הפרסי ג'קסון החברתי אליהם מבחינת חוש הומור (ליאו), הפרעות ריכוז ועוד. כמו שאלה שלפני אמרו, משפחת קיין היא הרבה יותר בוגרת. באמת שלפני שראיתי את הדיון הזה בכלל לא חשבתי על זה. זה באמת אולי בגלל שהמיתולוגיה היוונית והרומית הרבה יותר מוכרות מהמצרית, וכך גם הנורדית. כשהייתי בכיתה ד' למדנו על המיתולוגיה הנורדית, בכיתה ה' למדנו על היוונית והמצרית, ואז בתחילת כיתה ו' נסעתי לחול לשנה. אני חושבת שבזכות הסדרה של פרסי ג'קסון דתי המוווון ממה שהפסדתי, אפילו הרבה יותר ממה שלימדו בזמן שלא הייתי. אבל על המיתולוגיה המצרית לימדו אותנו ממש מעט, ואחרי שקראתי את משפחת קיין אני יודעת עליה המון. בבני קיין מצאתי לי כפילה- סיידי. היא לא כמו אנבת', שאותה אני מוצאת הרבה יותר רצינית ממני. סיידי היא יותר ב"גיל ההתבגרות", כמו שהמבוגרים קוראים לזה. היא חושבת כל הזמן על בנים ומה יקרה אם זה וזה וזה יקרה ומה היא תלבש מחר והיא מאוד עסוקה בלעצבן את קרטר. ההיא לא כמו אנבת' שכל היום קוראת עושה דברים חשובים. חוץ מזה כל מה שאני חושבת אלו שלפני ציינו. אם הייתי ממליצה על ספרים של ריק, בני קיין הייתה הסדרה הראשונה שהייתי ממליצה עליה, ואחר כך פרסי ג'קסון.

[Kaladin]

טוב קודם כול, משפחת קין באמת פחות פופולרית????אוףף
אישית אני חושב שמשפחת קין יותר טוב מפרסי ג'קסון ומגנס ציס ודי התבאסתי שיצאו רק שלושה ספרים. יכול להיות שאנשים פחות אוהבים אאת משפחת קין בגלל שזה פחות "זבל". כלומר פרסי ג'קסון זה זורם ומצחיק מאוד אבל ברור מה יקרה ולרוב הדמויות אין הרבה רגשות והרשע הוא רשע לגמרי לא כמו שסת היה רע ועדיין נלחם נגד אפופיס. דבר שני מיתולוגיה יונית זה תחום ההתמחות של ריק ריירדן אז יש לו יותר מה לכתוב.
ממש התבאסתי כשכתבת שמשפחת קיין פחות פופולרית כי אני יותר אוהב אותה ותמיד חשבתי שהיא כן פופולרית