סיקור ז'אנר || גראנג'

סיקור ז'אנר - גראנג'




תעודת זהות:

✎ שם הז'אנר: גראנג'/ צליל סיאטל.
✎ השפעות מוזיקליות: רוק אלטרנטיבי, אינדי רוק, הארדקור פאנק, ת'ראש מטאל.
✎ מקורות תרבותיים: תחילת שנות השמונים בצפון-מערב הפסיפי, ארצות הברית.
✎ כלי נגינה נפוצים: בס, תופים, גיטרה.
✎ פופולאריות: גדולה בתחילת ובאמצע שנות התשעים, פחותה בשנות האלפיים.

מידע כללי:

מוזיקת הגראנג' מורכבת באופן כללי מצליל גיטרה "מלוכלך", ריפים [*רצף אקורדים החוזרים על עצמם] חזקים ותיפוף כבד. הצליל ה"מלוכלך" הושג כתוצאה משינוי בסגנון הנגינה המסורתי של הפאנק רוק, ותוך שימוש רב בדיסטורשן [*אפקט נפוץ במוזיקה המודרנית המשמש לרוב גיטריסטים המנגנים על גיטרה חשמלית] ובמשוב (פידבק). הגראנג' מנוגן בקצב איטי יותר וכולל מנגינות פחות הרמוניות מאלה הנהוגות בפאנק.

הטקסטים מביעים בדרך כלל רגשות שליליים; כגון זעם, תסכול, פחד ודיכאון. ישנה סברה שבז'אנר הגראנג' מביאים לידי ביטוי את הרגשות השליליים הנפוצים אצל נערים מתבגרים - כיוון שרבים ממוזיקאי הגראנג' החלו את הקריירה שלהם בתקופת היותם בגילאי העשרה או בשנות העשרים המוקדמות שלהם. גורמים נוספים שייתכן והשפיעו על הליריקה של הגראנג' הם עוני, חוסר נוחות בנוגע לאי-שיוויוניות חברתית, ורתיעה כללית ממצבה של החברה.

חלק לא קטן משירי הגראנג' מבוסס על הומור שחור או על הומור קליל יותר, למרות שפן זה של הז'אנר אינו מוכר בדרך כלל לציבור הרחב. הז'אנר תפס תאוצה בשנות התשעים המוקדמות אך פחת בשנות האלפיים.



היסטוריה:

הגראנג' התפתח מתוך סצנת הפאנק רוק המקומית של הצפון-מערב הפסיפי, והושפע מלהקות פאנק מקומיות.

הלהקה שהשפיעה יותר מכולן על תחילת הגראנג' הייתה להקת ההארדקור פאנק מלווינס [שהשפיעה על נירוונה רבות], אשר פיתחה צליל איטי וכבד יותר של פאנק. יחד עם להקה דומה בשם Wipers - נחשבת ללהקה הראשונה שניגנה גראנג' בעיני חלק ממעריצי הז'אנר.

מרק ארם, סולנה של להקת הגראנג' גרין ריבר (ומאוחר יותר של מאדהאני), מוזכר לעתים קרובות כאדם הראשון שהשתמש במונח "גראנג'" לשם תיאורו של הסגנון. ארם השתמש במקור במונח באופן שלילי, כאשר כינה את סגנונה של הלהקה "גראנג' טהור, חרא טהור".

התקשורת לא התייחסה להתבטאות כשלילית, והמונח החל לשמש לשם קטלוג של כל להקה שסגנונה נשמע דומה לזה של גרין ריבר. המילה "גראנג'" מתארת סגנון אופנתי בלתי-מוקפד ובלתי-מתואם במתכוון, וכן משמשת כמילה נרדפת ל"לכלוך" או "עפר". המונח נשמע כמונח מתאים לתיאור הז'אנר, כיוון צליל הגיטרה ה"מלוכלך" שהוא מתאפיין בו וכן בגלל ההופעה החיצונית הבלתי-מוקפדת שהייתה נהוגה בקרב רוב מוזיקאי הגראנג', שהיוותה ניגוד גמור להופעתם המוקפדת יחסית של הלהקות הפורצות בשנות השמונים.



גרין ריבר, שהוקמה ב-1983, נחשבת ללהקה שהמציאה את הז'אנר, והיוותה מקור השראה ללהקות גראנג' רבות על אף הצלחתה המסחרית הקטנה יחסית. הלהקה ניגנה מוזיקה כבדה יותר מלהקות גראנג' רבות שבאו אחריה והשפיעה על להקות כגון אליס אין צ'יינס וסאונדגארדן, שהיו קרובות יותר ברוחן להאבי מטאל מלהקות גראנג' אחרות.

מבין הלהקות שהובילו לעלייתו של הגראנג' - נירוונה נחשבת ללהקה האחראית לפריצתו הגדולה של הז'אנר לתודעת עולם המוזיקה ב-1991.
אלבומם השני הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות של מדינות רבות, וסלל את הדרך להצלחתן של להקות אחרות, וביניהן פרל ג'אם. פרל ג'אם הוציאו למעשה את אלבום הבכורה שלהם "Ten" חודש אחד קודם לכן, אך מכירות האלבום החלו לצבור תאוצה רק לאחר יציאתו של "Nevermind", אלבומם של נירוונה.

עבור קהל רב - עד היום גראנג' הפך להיות מזוהה כמעט לחלוטין עם שתי להקות אלה ועם גישתן הפאנקית והמרדנית כלפי המנהגים המקובלים בזרם המרכזי וכלפי מוסדות תרבותיים וחברתיים.

עוד לפני פריצתו אל הזרם המרכזי בתחילת שנות התשעים, התפתח הז'אנר לתערובת של סגנון הגראנג' המוקדם והרוק האלטרנטיבי. שימושה של נירוונה בסגנונה של הפיקסיז הפך לפופולרי בקרב להקות גראנג' ולהקות רוק אלטרנטיבי רבות.

בישראל נקשר שמו של הז'אנר עם מספר אלבומי ולהקות רוק.

בעקבות הגראנג': הרוק האלטרנטיבי פרץ אל המיינסטרים. בעיני התקשורת הגראנג' הפך לחלק מתרבות הפופ. ז'אנר הפאנק נהנה מתחייה מחודשת, כאשר להקות כגרין דיי ואופספרינג זכו להצלחה גדולה. חברות תקליטים עצמאיות הצליחו בפעם הראשונה למכור כמות שווה או דומה של אלבומים לזו של החברות הגדולות.



אף על פי כן, הפופולריות הגדולה של הגראנג' הייתה קצרת-ימים. רבים ממעריצי הז'אנר מאמינים שהיה יותר מגורם אחד אשר היה אחראי לירידה בפופולריות הז'אנר.

גורם נוסף שייתכן ותרם לירידה בפופולריות של הגראנג' הוא עלייתו של ז'אנר הפוסט-גראנג'. הז'אנר היה גרסה נוחה יותר לאוזן של הגראנג', והוא נמנע מן הצליל ה"מלוכלך" שמעריצי הגראנג' התרגלו אליו. רבים מאמינים כי תת-הז'אנר הוא פיתוח של מנהלי חברות התקליטים שרצו למכור גרסה של גראנג' שתמכור לקהלים גדולים יותר כתוצאה מכך שהצליל שלה יהיה קרוב יותר למוזיקת הפופ.

רבים מאמינים כי דעיכתו של הגראנג' החלה עם מותו של קוביין באפריל 1994. אנקדוטה מפורסמת מספרת כי קוביין נצפה פעמים רבות כשהוא לובש חולצת טי-שירט שעליה הכיתוב "הגראנג' מת". נירוונה זכתה לתחייה מחודשת לאחר שהשיר "You Know You're Right" שפורסם לראשונה ב-2002 זכה להצלחה גדולה במצעדים, והקופסה "With the Lights Out" מאותה השנה הפכה לקופסה הנמכרת ביותר בהיסטוריה.

לגראנג' עדיין יש גרעין מעריצים רחב, אשר בחלקו אנשים רבים עדיין מביעים את אהבתם לז'אנר הנ"ל.

אמנים בולטים:

גרין ריבר, אשר "המציאו" כביכול את הז'אנר. בנוסף: נירוונה, טמפל אוף דה דוג, פרל ג'אם, סאד, סאונדגארדן, סקין יארד, אליס אין צ'יינס וכדומה.



חוות דעת אישית:

האמנים האהובים עליי מהז'אנר הם נירוונה, פרל ג'אם, טמפל אוף דה דוג, סאונדגארדן ואליס אין צ'יינס. בעיקר נירוונה, שהיא להקת הגראנג' הגדולה ביותר לטעמי. אני אוהבת את הסאונד של הגראנג', את העובדה שהאנשים שם לא מפחדים להביע את מה שמפחיד אותם או מכאיב להם, את הליריקה המדהימה [בדרך כלל] ואת הצליל המלוכלך שנותן להם הרשאה לקרוא לז'אנר בשם זה.
הוא מאוד מיוחד, החל במילים החזקות שלא מפחדות להטיל מום, בין משקולות הדיסטוריישן, אל הסאונד האיטי והקשוח. הלהקה שהובילה אותי לשמיעתו היא נירוונה בעיקר, אך גם פרל ג'אם וסאונדגארדן היו השפעות מעולות. הז'אנר גורם לי להרגיש מחוברת לעולם ולאנשים שבו, גורם לי להרגיש שייכת. נותן לי מקום לפרוק את כל העצבים וכל הרגשות וכל התחנונים. הוא נותן לי מקום.
בכלליות, אני מאוד אוהבת את הלכלוך שיש בשירים, את אי הדיוק, את הצרחות, את הכאב ואת המקום. כי גראנג' זה לא רק סגנון מוזיקה, זה גם עולם משלו.

התכוונתי להגיב לך שהסיקור מעולה, מפורט, נוח לקריאה ומנוסח היטב, אבל אז פתחתי את דף הויקיפדיה של הז'אנר וראיתי שכמעט הכל מועתק משם, כמעט בלי שינוי בניסוח או סינון של אילו פרטים חשובים ואילו לא, או שילוב של מקורות אחרים. זה משהו שהערתי לך עליו בעבר וממש חבל לי לדרוש ממך לערוך את הסיקור כי אני בטוחה שהשקעת בו, אבל אני לא אוכל לתת לך תגמול או לצרף את הקישור ללינקייה לפני שתערכי.

זה לא מועתק^^
השתמשתי גם במקומות אחרים והעמוד בויקיפדיה מאוד מפורט [ערכתי והורדתי המון מידע פחות חשוב.] אני אשנה קצת את התבנית ואמחק כמה פרטים, אבל חשוב לי להדגיש שהוא לא מועתק.

גם אם הוא לא מועתק, שמתי לב להרבה יותר מדי משפטים שמנוסחים בדיוק באופן שבו הם מופיעים בויקיפדיה ואפילו פסקאות שלמות. אני לא אומרת שלא השקעת, אבל אם מישהו רוצה לקרוא את הערך בויקיפדיה הוא יכול פשוט להיכנס לויקיפדיה.