מקור המנוחים "ימין" ו"שמאל" הוא בפרלמנט הצרפתי שהורכב לאחר המהפכה הצרפתית, אך בתקופה שקדמה להדחתו של המלך.
בפרלמנט הזה, שנקרא "האסיפה הלאומית", ישבו בצד הימני של הבית ה"ז'ירונדינים" שצידדו בשינויים מתונים במבנה המשטר, בהמשך המלוכה ובהקמת מונרכיה חוקתית.
לעומתם בצידו השמאלי של הבית ישבו ה"יעקובינים" שצידדו בשינויים חברתיים רדיקליים וביטול המלוכה.
מאז נהוג להבחין בכל מדינה בין מפלגות "ימניות" הדוגלות בעיקר בשמרנות ולאומיות, לעומת מפלגות "שמאל" שדורשות בדרך כלל שינוי מיידי לבעיות בהתאם לרוח הדמוקרטיה ואינן רואות בשמרנות ערך.
אך החלוקה הזו ואף החלוקות שאפרט בהמשך אינן מוחלטות, והן משתנות במידה מסוימת מתקופה לתקופה וממדינה למדינה.

כלכלה:
הימין דוגל כיום בדרך כלל בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה ובהגברת הקפיטליזם, הוא דוגל בדרך כלל בליברליות כלכלית ושוק חופשי. לשיטתם עידוד יוזמה חופשית זוהי השיטה הטובה ביותר לפתח את הכלכלה, וזה בא כמובן על חשבון מדיניות רווחה סוציאליסטית.
השמאל מעדיף בדרך כלל התערבות ממשלתית במסחר ובכלכלה, מתוך אמונה כי מתן יד חופשית בשוק יביא להעצמת בעלי נכסים גדולים תוך כדי פגיעה בשכבות החלשות יותר. בשמאל המתון יעדיפו מדיניות רווחה חברתית סוציאל-דמוקרטית, בעוד בשמאל הקיצוני נכללת השיטה הקומוניסטית הנותנת בעלות מליאה לממשלה על כל תחומי הכלכלה תוך כדי שלילת הסוציאל-דמוקרטיה.

לאומיות:
בימין מייחסים חשיבות גדולה ללאום ולמורשת הלאומית, לכן הימין יעדיף את בני לאומו על פני בני לאום אחר ויקדש ערכים כמו אדמת מולדת וכבוד לאומי. בימין הקיצוני קיימת גם לאומנות - השיטה הגורסת כי הלאומיות הינה ערך עליון ומטרה המקדשת את רוב ככל האמצעים לפחות.
בימין מאמינים כי מערכת של מדינות לאום בה כל לאום מסדר את ענייניו מבלי להיות תלוי וקשור במדינה אחרת - הוא המצב האידיאלי.
בשמאל מייחסים פחות חשיבות ללאום ולרוב אין הוא כי אם פריט מידע ולא יותר מזה. רבים בשמאל אף מתנגדים לגבולות גיאוגרפיים שלדעתם מפרידים בין בני אדם. בשמאל הקיצוני אף יש המאמינים בביטול הלאומיות ובהקמת חברה גלובאלית נטולת לאומיות על בסיס הסוציאליזם.

הגירה:
בימין רבים מתנגדים להגירה ותומכים בהתבדלות, עמדה הנובעת מתוך החשיבות שרוכש הימין ללאומיות. הימין בדרך כלל ינסה לצמצם את ההגירה עד כמה שאפשר כדי שלא תפגע בלאומיות, יאכוף על הגירה בלתי חוקית של מהגרי עבודה ביתר תוקף ויגרש חזרה שוהים בלתי חוקיים. בימין הקיצוני ישנם אף כאלו התומכים בחקיקה האוסרת על הגירה בכלל.
סיבות נוספות של המתנגדים להגירה הם: הטענה לפיה עובדים זרים יוצרים תחרות המקשה על מעמד הפועלים במציאת עבודה, וגם ההתנגדות להגירת מוסלמים מחשש שמא יבצעו פיגועי ג'יהאד.
בשמאל רבים תומכים ביצירת חברה רב תרבותית, ולכן יתנגדו פחות להגירה לא מזיקה ואולי אף יעודדו אותה במקרים מסוימים. רבים בשמאל אף מעודדים הגירה של פליטים, מתוך אידיאלוגיות הומאניות.

חקיקה דתית:
בימין יתמכו בדרך כלל בחקיקה דתית מתוך אידיאולוגיה שמרנית, אמנם זרמים ליברליים בימין יתמכו בעמדה ההפוכה - הפרדת דת ממדינה באופן אבסולוטי. בימין הקיצוני (כמו במדינות פאשיסטיות מסוימות) יחקקו אף חוקים אנטי דתיים, בעיקר על דתות שאינן מזוהות עם הלאום המקומי.
השמאל ידרוש בדרך כלל הפרדה בין דת למדינה בשם הליברליזם החברתי וערכי החופש, בשמאל הקיצוני (כמו במדינות קומוניסטיות מסוימות) אף יחקקו חוקים אנטי דתיים - אך בשם ערכים אחרים לגמרי.

צבא:
הימין בדרך כלל מחשיב מאוד את הצבא, מתגאה בו ומהלל את המתגייסים אליו. הוא רואה בצבא ערך לאומי וכלי לאיחוד האזרחים והאומה.
השמאל המתון מתייחס לצבא בדרך כלל כאל דבר רע שקיים כורח המציאות, בעוד בשמאל הקיצוני רואים בצבא דבר פסול, רע ומשחית.
אמנם במדינות בעלות תפיסות שמאלניות רדיקליות (קומוניסטיות בעיקר) ראו בצבא ובשימוש בכוח כלי עזר לגטימיים לתיקון החברה.

ליברליזם חברתי:
בימין בדרך כלל ישנם רבים המתנגדים לליברליזם חברתי, לקהילת הלהט"ב, להפלות, לקיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין וכיוצא באלו.
בשמאל בדרך כלל הליברליזם החברתי הוא ערך עליון, התמיכה בקהילת הלהט"ב מזוהה בהרבה מקומות עם השמאל, כמו גם בסוגיות חברתיות אחרות.

פרשנות מפורסמת טוענת שיש הבדל מהותי בין הימין לשמאל - ממנו נגזרות כל ההשלכות המעשיות שנמנו כאן לאורך האשכול.
התפיסה הימנית נותנת קרדיט גדול לאדם, היא מאמינה שרק האדם קובע את גורל עצמו ואינו נתון כלל לסטטיסטיקות ולא מושפע מן הסביבה והחברה. לכן כשיש שוק חופשי וליברליזם כלכלי - טוען הימין כי כעת הצלחת כל אדם נתונה בידו, אם רק יעבוד ויתאמץ. ואם אדם לא הצליח - הרי שזו אשמתו. ודווקא מהסיבה הזו הימין לא יתמוך בליברליזם חברתי - כי אם אדם הוא הומוסקסואל זו הבעיה שלו ואשמתו ועליו להתמודד אתה (אם כי הנושא הזה נתון לדיון, ואכן יהיו ימנים שיתמכו בקהילה הגאה ולא יסברו כך), כנ"ל לגבי הפלה והריון מחוץ לנישואין ובנושאים נוספים - כל אדם אחראי למעשיו וצריך לשאת באשמתו. (ההסתייגות הקודמת קיימת גם כאן, כמובן שזה עניין ששונה מאדם לאדם).
לעומת זאת השמאל לא נותן קרדיט גדול כל כך לאדם, הוא מאמין כי גורל האדם נתון בידיו רק בצורה מאוד מוגבלת. הוא מושפע מהסביבה, ונתון לחוקים חברתיים ונפשיים. לכן יש צורך במדינת רווחה - כי בלעדיה לא יהיה מי שיעזור לאלו שיתגלגלו להיות החלשים. ומכאן גם התמיכה בליברליזם חברתי - אדם לא אשם בכך שנולד הומוסקסואל ובחורה אינה אשמה שנכנסה להיריון בצורה לא מסודרת וכן על זה הדרך.

מאמר המרחיב על הפרשנות הזו תוכלו למצוא כאן - http://www.studies.niros.ws/?p=417%7C