שם הסדרה: משחק האלים|Kamigami no Asobi
ז'אנר: רומנטיקה, פנטזיה, שוג'ו (מי שלא יודע שוג'ו זה ז'אנר שמותאם במיוחד לבנות), רוורס הארם (למי שלא יודע רוורס הארם זה ז'אנר שבו זאת דמות נשית עם הרבה דמויות גבריות)
במאי: טומויוקי קאוואמורה|Tomoyuki Kawamura
שחקנים:
סאורי היאמי|Saori Hayami-קסאנאגי יואי
מיו אירינו|Miyu Irino-אפולון
יושימאסה הוסויה|Yoshimasa Hosoya-לוקי
שפה: יפנית
שנת יציאה: 2014
אורך ממוצע לפרק: 24 דקות

[B]רקע
[/B]האנימה מבוססת על משחק באותו השם שיצא בתאריך 24.10.2013. כמו בהרבה משחקי רוורס הארם ושוג'ו, השחקן משחק את הדמות הנשית ויכול לבחור בין כמה דמויות גבריות בתור אהבה. בדצמבר 2013 הוכרז שתצא אנימה שמבוססת על המשחק הזה, והיא יצאה לבסוף ושודרה מאפריל 2014 עד יוני 2014.
שנתיים לאחר מכן יצא משחק נוסף, ובנתיים לא ידוע אם יוציאו גם עליו אנימה בתור עונה שנייה או לא.

תקציר
הסיפור סובב סביב קסאנאגי יואי. לאחר שגמרה את בית הספר, היא חזרה הביתה וזומנה על ידי האל היווני זאוס אל אי קסום מחוץ לעולם בני האדם או האלים. בתוך האי נמצא בית ספר שיצר זאוס לאלים הצעירים שלא מבינים מה היא משמעות האהבה, בשביל לבטל את ההשפעות השליליות שמחלישות את הקשר בין האלים לבני האדם, וכמובן, להכחדת האלים.
האנימה מספרת על השנה שבה יואי מלמדת את האלים על האנושות, ומגלים משהו גדול בהרבה שעומד מאחורי בית הספר השמיימי הזה.

חוות דעת
וואו, אני זוכר שעדיין הייתי בעניין של אנימות שוג'ו וראיתי אותן כל כך הרבה וכל כך אהבתי אותן. וואו טוב זאת הייתה לדעתי האנימה האהובה עליי (עכשיו שאני מסתכל לאחור אני אפילו לא מבין למה אני אהבתי יותר את האנימה הזאת מאשר... אנימות אחרות וטובות יותר).
כמובן שהיו באנימה הזאת כל כך הרבה טעויות בקשר למיתולוגיות שאני פשוט יכול למנות כאן. (לוקי ובלדר לא חברים. בלדר מת. לסוסאנו אף פעם לא הייתה מישהי שהייתה חשובה לו. אפולון הוא לא רק אל השמש. להמשיך?)
חוץ מזה, האנימה הזאת גרמה לי להתעניין בכלל במיתולוגיות מההתחלה (כן אנשים, ראיתי את זה לפני שקראתי פרסי).
קיצר, חוץ מכל הבעיות המיתולוגיות שאני אישית שמתי לב אליהן מאוד כי אני מאוד אוהב מיתולוגיות, האנימה בהחלט הייתה נחמדה. כמה אלים היו שם... שישה? טוב, משובע אהבה הנחמד שכזה. אה... סליחה, מחומש אהבה נחמד שכזה... האדס ות'ור לא נראו בעניין.
קיצר שקראתי את התקציר בפעם הראשונה זה לא היה נשמע לי טוב, אבל מאז שראיתי את הפרק הראשון התחלתי ממש ממש לאהוב את האנימה הזאת. והסוף אפילו יותר הפתיע אותי, לא ציפיתי לזה בכלל. (מים לא פוגעים בבלדר זה רק דבקון נו באמת!)
אני לא חושב שכל כך קל גם לבסס אנימה, או סדרה בכללי, על משחק מחשב שכל שחקן יכול לעשות מה שבא לו במסגרת הסיפור הכללי. אבל הם הצליחו. וכבוד להם.
אהבתי שם את רוב הדמויות, חוץ מיואי. יואי וזאוס. הם עיצבנו אותי. לא אבל לא אכפת לכם כמה אני שונא דמויות אבל אני יכול להגיד לכם שרוב הדמויות בנויות טוב והדמויות עם סיפור הרקע יש להן סיפור רקע נחמד (שלא תואם בכלל את המיתולוגיה).
כן, היו שם חלקים שהיו נראים לגמרי לא קשורים או הזויים או נגד כל החוקים שיש באנימה הזאת, אבל זה היה נסבל. (למרות שזה היה נראה שהסוף בא מהר מדי).
אה וכמובן, הסוף. סוף פתוח למדי.
מומלץ לגילאי שלוש עשרה ומעלה.