Turtles All the Way Down || סיקור ספר

[Demons Run]

Turtles All the Way Down
צבים כל הדרך למטה

O שם הספר במקור: Turtles All the Way Down
O סופר:ג'ון גרין
O שנת הוצאה:2017
O גוף הוצאה: Dutton and Speak
O שפת מקור:אנגלית
O ז'אנר:נוער


רקע:

טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive–Compulsive Disorder) היא הפרעה נפשית המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות הבלתי-רציונליות. הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, והם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.

חשוב לי לציין את הקטע של OCD משתי סיבות: האחת, שכבן אדם מרגיש צורך לסדר הכל מסביבו ושהכל יהיה נקי זה לא OCD. זה פרפקציוניזם. יש הבדל מאוד גדול בין השתיים, ביחוד שאחת היא מועקה וחלק מהאופי, והשנייה מחלה פסיכיאטרית שמטופלת בתרופות וגורמת לחרדה. אז כל כמה שאתם חושבים שיש לכם OCD, אם רופא לא אמר לכם את זה, כנראה שזה לא נכון.
הסיבה השנייה, היא שכמו שבית הספר במחפשים את אלסקה מבוסס על בית הספר של ג'ון גרין, השכונה בערים של נייר מבוססת על השכונה בה ג'ון גרין גדל, המתמטיקה בשפע של קתרינות מבוססת על האהבה של ג'ון גרין לדיוק, וויל גרייסון מבוסס על שמות ואשמת הכוכבים מבוסס על חברה טובה של ג'ון גרין שנפתרה בטרם עת מסרטן,
הספר הזה מבוסס על הOCD שג'ון גרין עצמו סובל ממנו.


תקציר:

אייזה הולמס בת השש עשרה מנסה יחד עם חברתה הטובה דייזי לפצח את התעלומה מאחורי היעלמותו של הביליונר ראסל פיקט (כי הכסף היחיד שיוכלו להוציא ממותו יהיה הפרס שמציאה המשטרה, כי הביליונר החליט בטובו להשאיר את כל ההון שלו לזיקית גדולה), תוך כדי שהיא מתמודדת עם בית ספר, מחסור באב והפרעה נפשית שגורמת לה להיכנס לספירלה של מחשבות על בקטריה ומחלות חשוכות מרפא. אייזה מנסה להיות הכי טובה שהיא יכולה, מנסה לא להקשות על חיי האהובים שלה ומנסה להתמודד עם עצמה, אבל זה לא כל כך קל כשאת בטוחה שאת לא זאת ששולטת על המחשבות שלך ושיש שתי אפשרויות לכך: או שאת דמות בדיונית, או שהשד שנקרא הפרעה נפשית ובקטריה משתלטים לך על המחשבות.


חוות דעת אישית:

חייבת לציין זה היה שונה משציפיתי. קודם כל, כל הקטע של הספר והמסתורין שזה מבטיח לא באמת נמצא. זה הרבה יותר ספר נוער שבסופו של דבר מגלים שמשהו שידענו בהתחלה מתקשר איכשהו לסוף (כמו שג'ון גרין בדרך כלל כותב). מאוד אהבתי את הדמויות. אייזה היא ילדה "קשה", אם ניתן להגיד את זה ככה, אבל לא ריחמתי עליה כשקראתי את הספר, פשוט העציבה אתי העובדה שלא מנסה כמה אנסה לעולם לא אוכל להבין מה עובר עליה. הזדהתי מאוד עם דייזי (דמות אהובה, נקודה) שהיא ניסתה להיות מגניבה ומצחיקה ואובססיבית לגמיר לסטאר וורס. זה היה מדהים. היא גם הייתה צריכה להתמודד עם אחות קטנה ומרשעת (מזדהה כל כך) ועם חברה טובה לא רגילה במיוחד. מישל היה דמות משנית מקסימה. בכללי אהבתי מאוד את המערכת יחסים של דייזי ומישל ובכללי של כל השלישיה של אייזה, דייזי ומישל. גם כל הקטע הזה שמישל היה הבחור של החבורה ועם זאת האמן העדין ביניהן ממש קרץ לי. פחות נהנתי מהדמות של דייוויס, אבל זה כי הוא נראה לי הכי פחות אוטנטי. הוא ניסה קשה מדי והיה בו משהו מאוד "אני לא בן אדם אמיתי".
אחד הדברים האהובים עלי היה, עכשיו שאני ממש מכירה את הרקע של ג'ון גרין, לקלוט כל מיני רפרנסים קטנים בתוך הספר, כמו זה שאחות של אמא של אייזה גרה בטקסס (אח של ג'ון גרין גר בטקסס) והעובדה שלביליונר קראו ראסל דיוויס פיקט (למי שאוהב דוקטור הו יודע שלשו ראנר של עונות 1-4 קראו ראסל ט. דיוויס).
מאוד התחברתי לכותרת, בכללי. זה משפט שתמיד שיעשע אותי, ולמי שלא מכיר אותו אז הנה לכם קצת רקע:
הפתיחה ל"קיצור תולדות הזמן" ספרו המפורסם של סטיבן הוקינג, פותח באנקדוטה משעשעת אודות מדען מפורסם (ברטראנד ראסל) שנושא הרצאה חשובה על היקום. בסופה ניגשת אליו גברת זקנה מהספסל האחורי ואמרת לו שבעצם הוא דיבר שטויות. העולם, היא מסבירה לו, הוא לוח שטוח המונח על גבו של צב ענק. "ועל מה עומד הצב?" שואל ראסל. "אתה פיקח גדול בחור צעיר", אומרת לו הגברת. "יש עוד צב". "ומה יש מתחת לצב הזה?" ממשיך המדען." האישה הזקנה מסתכלת עליו לרגע ואז עונה: "אבל יש צבים כל הדרך למטה." (But it's turtles all the way down).
[לפרוטוקול, האנקדוטה הזאת נמצאת בתוך הספר והיא זאת שהביאה את השם של הספר. היא גם נותנת דרך אחרת להסתכל על ספירלת המחשבות של אייזה בהפרעה הנפשת שלה]

[Paper Towns]

ברגע שנכנסתי לסיקור הייתי כזה אעעעע ג'ון גריןןןן ואז קלטתי שזה עוד לא תורגם ):
הסיקור שלך ממש טוב, לגמרי השתכנעתי לקרוא את הספר ברגע שיתרגמו אותו - ואולי גם לפני, אם יהיה לי מספיק אומץ. הרקע מעולה (איך עלית על זה שכל הספרים של ג'ון גרין בעצם קשורים לחלק באישיות שלו?) וגם התקציר וחוות הדעת. מה שכן קצת הפריע לי, הפסקה האחרונה בחוות דעת שלך צריכה להיכלל ברקע ולא בחוות דעת.
כל הכבוד! מתווסף ללינקייה :)