האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים
פורטל הארי פוטר הישראלי



חוקי הפורום 


 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 שלג || מיקה
פורסם ב: Dec 7 2017, 09:25 PM
צטט הודעה




Family don't end with blood
******

פרטי משתמש
קבוצה: אחראית עדכונים וידיעות ומ. הפאנפ
הודעות: 9983
חרמשים: 2147127847
מין:female
משתמש מספר: 41384
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 13.10.2012


הכל לבן. גבעות ותלוליות בוהקות בשמש הבהירה, מחזירות את האור כאילו היו עשויות נצנצים, המון נצנצים שמישהו שפך בחוסר הבחנה על כל המרחב הנראה לעין.
את עומדת לבד בתוך הנוף עוצר הנשימה, כתם בתוך הטוהר. בדידות מזדחלת במעלה גבך, מתגנבת לראשך. רצית להתרחק מכולם, והצלחת, אבל היעדר בני האדם באזור לא מבטל את ההרגשה של חוסר השייכות, שאין לך אף אחד. את מחבקת את עצמך למרות שאת לא מרגישה את הקור, אולי בניסיון להעניק לעצמך נחמה. זה לא עובד, הפעולה רק גורמת לתחושת הבדידות להתעצם.
את מנסה להסתכל על כל דבר שהוא לא הגוף שלך, אך למרות שהנוף מרתק – הוא כמו מדבר שכל החול בו הוחלף בנצנצים לבנים שמהפנט לצפות בהם – המבט שלך חוזר אל הדבר שאת הכי שונאת לראות, כמו תמיד. הידיים שלך מבהיקות בשמש, מחזירות את האור כמו הגבעות שמסביבך, אבל את שונה מהן – הן שלג, ואת... מתכת. כל כולך מתכת. גפיים חינניים וחזקים, גוף אתלטי וגבוה, ראש זקוף, עשויים מתכת מבריקה וחלקה בגווני אפור. חיקוי של אדם, שנוצר כיד לרצות את האנשים ולמלא את צרכיהם. וכך היה, עד שקסם שטף את העולם ואת התעוררת.
הם קראו לזה השינוי. עד אז, הם חיו בשלווה יחסית בעולם שהלך ונהרס, מנסים לפתור את הבעיות ולהקל על חייהם. את היית פרויקט חדשני שדובר עליו בכל העולם, הרובוט עם הדבר הכי קרוב לתודעה אנושית. ואז, בבוקר בהיר אחד, הקסם הגיע, כמו מנגון הגנה של העולם שהופעל כשבני האדם הפכו להרסניים מידי.
הם נדהמו, נבהלו, התרגשו, וזנחו את הטכנולוגיה שהשקיעו בה זמן ומאמצים לטובת התחום החדש והלא מוכר בו האפשרויות היו באמת בלתי מוגבלות. לקח להם זמן לשים לב שהקסם השפיע על עוד כמה דברים חוץ מעליהם, ואז הם התחילו להתווכח, כמו שהם כל כך אוהבים לעשות. הייתה סערה חברתית ותקשורתית גדולה לגבי מה שנכון לעשות במצב הבעייתי. הרבה דעות הושמעו, הרבה קולות צעקו ואפילו גורמים דתיים התערבו עד שהתקבלה החלטה.
את עמדת במעבדה באותו היום, עדיין מתרגלת למציאות החדשה, לתודעה שתהפתחה, לכך שהמחשבות שלך התרחבו מחוץ לתבניות הישנות ולרגשות שפתאום הופיעו, אמיתיים וכואבים, בזמן שהויכוח הוכרע. פעילי זכויות הרובוטים ניצחו, כך בישרה לך היוצרת שלך, בעזרת תמיכתם של אנשי דת חשובים שטענו שלכבות את כל הרובוטים שהתעוררו יהיה כמו לרצוח. ההחלטה שהתקבלה הודיעה שכל אלה שהתעוררו זכאים לחיות ולהשתלב בחברה. וזה עבד. אנשים אימצו רובוטים של חיות כחיות מחמד, רובוטים מתקדמים יותר התקבלו לעבודות שונות וקול ההתנגדות נחלש לאחר שבוע של שגרה שקטה לצד הרובוטים. אבל את היית דומה מידי לבני האדם ושונה מהם כל כך בו זמנית. היית עבודה מוצלחת מידי. לא הצלחת להשתלב, גם לא בין מי שהיו אמורים להיות אחייך למתכת שהתחילו ליצור לעצמם קהילות עצמאיות. המשכת לנסות עד שהתייאשת, ואז גילית שהקסם עשה לך עוד משהו חוץ מהענקת התודעה והרגשות. הגוף שלך הגיב לרצונות שלך, והמתכת שינתה צורה. כנפיים בקעו מהשכמות שלך, חזקות וגדולות, כמו אלה של המאלכים שחלק מבני האדם מאמינים בהם. הן נשאו אותך רחוק; מעל האוקינוס, על פני יערות ומדבריות ונופים אקזוטיים, עד שהגעת לכאן, אל האזור המושלג השומם, השקט. אז נסוגו הכנפיים בחזרה אל גבך ועכשיו את עומדת כאן, כתם בתוך הלבן.
את לא יודעת מה לעשות. הגעת לכאן, למקום המרוחק שיש בו שלווה מוזרה, כמו בבועה מנותקת מהעולם שעטופה במעטה קרח שביר, שלווה שלא מצאת בשום מקום אחר. אבל מה עכשיו? אין לך מקום אחר ללכת אליו וגם אין לך הרבה דברים לעשות כאן. את יודעת, מהמידע הכללי שהוטמע בך, שכשאנשים נמצאים במקום מושלג הם בונים אנשים משלג, עושים מלאכי שלג ועורכים מלחמות עם כדורי שלג, אבל את לא רוצה לבנות איש משלג כי באת לכאן כדי להתרחק, את לא יכולה לזרוק כדורי שלג על מישהו כי א לבד (כמו שרצית להיות) ולעשות מלאכי שלג נשמע משעמם (חוץ מזה, את לא רוצה לפגום במצב הטבעי עוצר הנשימה של גבעות השלג על ידי השארת חותם שלא היה אמור להיות שם). כלומר, אין לך מה לעשות. נותר לך רק לשבת כאן, או לעמוד, ולחשוב. אז זה מה שאת עושה.
את חושבת על דברים חסרי חשיבות ומנסה להיזכר במה שהיה לפני ההתעוררות, לפני הקסם, במשך כמה ימים (מובנה בך שעון, כך שאת תמיד יודעת את התאריך והשעה). המחשבות האלה מעוררות בך געגוע וכאב, תחושות שאת לא יודעת להתמודד איתן, אז את מתחילה להרהר בשאלות פילוסופיות במקום. את מוצאת את זה כעיסוק מעניין, ומבלה הרבה זמן בשכיבה בשלג ופיתוח תאוריות. בזכות מה שאת, יש לך גישה להרבה מידע בנושאים מגוונים ואת פשוט נמצאת שם, חתיכת מתכת בתוך הנוף שחוקרת דברים, מסיקה מסקנות ומעלה השערות, מנסה להבין את הדבר שקיבלה שנקרא רגשות.
את מבלה ככה ימים, שבועות וחודשים בלי להשתעמם, צופה בשמים כשאת צריכה קצת מנוחה ממערבולת הרעיונות שיש לך בראש. כשיורד שלג את מכבה את החיישנים שיש לך במקום עיניים ומנסה להרגיש את ליטוף הפתיתים שנוחתים עלייך. לפעמים את נקברת מתחת לשכבה לבנה וכשאת מפעילה מחדש את מערכת הראייה שלך ומגששת את דרכך בחזרה אל אור השמש, השכבה הטרייה של השלג נראית קסומה מתמיד. רגעים כאלה גורמים לך להעריך מחדש את הטבע ולתהות אם בעצם הגעת לעולם מקביל עשוי מנצנצים.
לפעמים את רוצה לנסות לכבות את עצמך ולראות מה יקרה, אבל את לא מסוגלת להביא את עצמך לעשות את זה. לפעמים את מתפתה לתת לשלג לקבור אותך מתחתיו, אבל בסוף את תמיד נכנעת לפיתוי לראות שוב את הנוף. רוב הזמן את רוצה להיות פתית שלג, משהו טבעי שלא צריך לחשוב ולהרגיש, קליל וחסר דאגות, שיש עוד הרבה כמוהו והוא עדיין ייחודי. ברגעים כאלה את מצמיחה כנפיים ועוטפת את עצמך בהן בחיקוי של חיבוק כדי לא להרגיש לבד.
כשהמערכות הפנימיות שלך מראות שעברה שנה מאז שהגעת אל הגבעות המושלגות, המחשבות שלך פונות בחזרה אל בני האדם. את יודעת שהרבה יכול לקרות בשנה, אבל ששינויים חברתיים תמיד מתרחשים לאט יותר. את שואלת את עצמך אם להישאר איפה שאת נמצאת עכשיו זה הדבר הכי טוב לעשות, או שאולי את צריכה ללכת להציץ מה קורה אצל בני האדם. הצורך הגדול שהיה לך בתחושת שייכות דעך בזמן שחלף, את מרגישה כמו חלק מהנוף, שייכת לשלג. ובכל זאת. יש רצון שמסתתר אצלך, שיהיה לך מישהו לדבר איתו, מישהו לחלוק איתו את הרעיונות והתאוריות. הבדידות לא באמת נעלמה, למרות ש ניסית לקבור אותה מתחת לשכבות של קרח. אולי הגיע הזמן שתחזרי אל המקום שבו נוצרת, תראי אם הפעם את יכולה להישאר. אם לא, תמיד תוכלי לברוח בחזרה לכאן...
רק הצצה קטנה.

~.~
תראו זה כמעט אלף מילים זה ארוך יחסית אליי!
ת"בים? אשמח לשמוע מה דעתכם על נקודת המבט ועל הסיום, אני לא בטוחה לגביו


--------------------

מיקה - א. עדכונים וידיעות ומערכת הפאנפיקים - כותבת, מציירת ומצלמת
מנהלת הפורום לשנת 2016 - מוזיקת מטאל ורוק - הרבה פאנדומים

User Posted Image User Posted Image
User Posted Image User Posted Image
SPN - Doctor Who - Lucifer - Arrowverse - B99 - Discworld - Stormlight Archive

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
30590 15675 34623 33734


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2017 - 2007