סיקור ספר || "קירות שלא רואים"

[Masha Rostova]

סיקור ספר || "קירות שלא רואים"

● שם הספר: קירות שלא רואים

● נכתב על-ידי: עפרה גלברט אבני

● עריכה: יונה טיפר

● הוצאה: הקיבוץ המאוחד

● שנת הוצאה: 1992

"היינו בטוחים שהאיש בג'ינס הוא חוטף ילדים. לפחות שלוש פעמים תפסנו אותו מסתכל בנו, ונדמה היה לי שבי הוא הסתכל במיוחד..."

דליה, גיבורת הסיפור, מתמודדת עם דילמה לא פשוטה: האם להצטרף לחרם על חברתה מירית, כדי שלא יחרימו גם אותה, או להישאר נאמנה לחברתה הטובה ביותר. מירית מוחרמת בגלל שהיא לא כמו כולם. כל הכיתה, כולם כאחד,מלוכדת סביב החרם על מירית. והדבר הכי גרוע הוא, שמירית לא יודעת מתי זה יעבור...

מה עושים? איך להימנע מהחרם, וגם להישאר עם חברתה הטובה מירית?

אל העלילה המרכזית, המתארת את החיים החברתיים בכיתה סביב החרם והשלכותיו, מצטרפת דמותו של "האיש בג'ינס". יש החושבים אותו בטעות ל"חוטף ילדים", אך דליה אינה מהססת להכיר אותו קצת יותר מקרוב ולעמוד על טיבו האמיתי.

שלוש שאלות מרתקות את הקורא אשר נע בין סיפור החרם לבין סיפור הידידות בין דליה והאיש בג'ינס: מה הקשר בין האיש בג'ינס לחרם הכיתתי? מדוע נוצרה הידידות המיוחדת בינו לבין דליה? וכיצד תיפתר בעיית החרם בכיתה?



על הספר:

דליה ומירית הן חברות טובות שלומדות בכיתה ו' בעירן. שתיהן חזקות באופי שלהן, מה שהופך אותן למעט "מוזרות" בעיניים של אחרים.

באחד מהימים, מירית עומדת מול אחד הבנים החזקים והנחשבים בכתה, ומסתכסכת אתו. כתוצאה מכך, נויה, הילדה שנחשבת ל"מלכת הכיתה", מחליטה שהיא מתחילה חרם על מירית, שבמהרה כל ילדי הכתה מצטרפים אליו. נויה גם אומרת שכל מי שלא יחרים את מירית יהפוך להיות בעצמו מוחרם.

דליה, שהיא חברתה הטובה של מירית, מבינה טוב מאד מה ההלשכות של המעשים שלה, אך היא מסרבת לנטוש את חברתה הטובה והולכת נגד החרם. כתוצאה מכך היא הופכת בעצמה למוחרמת.

בעוד אחר הצהריים שלה מתפנים והיא מוצאת את עצמה יותר ויותר בדרכה לספריה להפיג את השעות, היא יוצרת קשר עין עם אותו "האיש בג'ינס" ביוזמתה של הספרנית, והיא מתפלאת לגלות שהוא בעצמו יודע דבר או שניים על חרמות.

הסיפור של האיש בג'ינס הוא לא פשוט, ודליה לומדת להכיר אותו ולגלות שהוא אינו אדם רע. ההיכרות וההתחברות עם אותו איש מסתורי תעזור לה להתמודד עם החרם.

ספר שיעזור לקוראים לגלות רגישות לשונה מהם, וישמור אותם על הכסא, עד סופו הבלתי נמנע והעצוב מאד.



חוות דעת אישית:

אני לא נוטה לעשות סיקורים על ספרות ילדים בדרך כלל, כי אני לא חושבת שיש יותר מדי להגיד עליה, ושהיא די שטחית, אבל במקרה של "קירות שלא רואים", אני חושבת שזה פשוט ספר מאסט.

קראתי אותו בתור ילדה קטנה, והוא מאד השפיע עלי. אני חושבת שהמטרה שלו הוא להעלות למודעות את נושא החרם הכיתתי, שהיום מבינים שהוא בריונות לכל דבר, ולהראות איך צעד כמו חרם משפיע רבות על ילדים, במיוחד בגילאים האלה. ההבנה היא שחרם כיתתי הוא אלימות לכל דבר, ושהרבה פעמים הוא כואב יותר ממכות בבית הספר.

המסר שמועבר בספר הזה, שהוא קצר מספיק בשביל לא להכביד וארוך מספיק בשביל להעביר את המסר, הוא שיש לנהוג בסבלנות וסובלנות כלפי אותם ילדים שלא דומים לנו ומחזיקים בדעות אחרות.

אם מספיק ילדים והורים יקראו את הספר הזה, אולי החברה שלנו תהיה טובה יותר.



ציטוטים:

"מי שלא החרימו אותו, אין לו מושג מה זה חרם. מין הרגשה שאתה לבד בכל מקום – בכיתה, בהפסקות, בדרך לבית הספר ובדרך הביתה. כאילו קירות שלא רואים אותם מפרידים אותך מכולם." - דליה

[Paper Towns]

כל הכבוד על הסיקור! הוא כתוב בצורה מקסימה ומעניינת. אותי אישית הספר לא כל כך מושך, אבל הוא נשמע מוצלח לחובבי הז'אנר. מתווסף ללינקייה