שרשור משחקי הרעב, The Arrow ואני - צ'אנג 23/02/2018

[Lord Gray]

אני פיטה כן?

שם: פיטה מלארק (זה מלארק או משהו דומה לזה נכון?)
גיל: 16 (נכון?)
מראה: http://userscontent2.emaze.com/images/efce...843e61ca3ff.jpg
אופי: הוא יחסית שקט אבל די אמיץ ועוזר למי שאיכפת לו ממנו, ואני כנראה אערוך כי כרגע אני לא זוכרת עוד.
רקע: הוא חי בבית עם ההורים שלו, שעובדים במאפייה, וחיים באיזור הטוב יותר של המחוז. פיטה עוזר במאפייה, ומקשט בעיקר את העוגות, הוא גם אוהב מאוד לצייר.

הערות: שוב, אני זוכרת ממש מעט כרגע וצריכה ריענון, סביר להניח שאני אערוך אחר כך.

[Midway Atoll]

שם: פרימרוז אורדין
גיל: 12
מראה:
אופי:
רקע:
אני לא ממלאת את כל זה כי אנחנו ידעים את זה כבר
תתחילי

[Lord Gray]

קמתי בבוקר והסתכלתי בשעון הקיר שתלוי מול המיטה שלי, אני שונא בקרים, אני מתעורר ממש לאט, וקשה לי לתפקד עוד חצי יום אחרי זה.

=====
הייתי מפרטת יותר, אבל היום זה היום של האסיף או לא?
אם כן יש לי עוד המון מה לפרט, אם לא אני אחשוב כבר על משהו.

[Midway Atoll]

התעוררתי מוקדה מסיוטים, הלכתי לחבק את נורי החתול שלי, ונכנסתי למיטה של אמא שלי

[Lord Gray]

אני פשוט אניח שזה היום של האסיף כי לא ענית לי

=====

הלכתי להכין לעצמי קפה, ובאמצע המזיגה קלטתי, היום זה האסיף!
זו השנה האחת לפני אחרונה שלי, יש לי רק עוד שנתיים, ואני מוגן לנצח, ולמרות שמצבי הרבה יותר טוב משאר האנשים, שצריכים אוכל ומבקשים להוסיף פתקים שלהם, אני עדיין לא מסוגל להיות רגוע.
השנה הכניסו 24 פתקים שלי, וזה המון.

[Midway Atoll]

התעוררתי שוב וגילתי את קטניס יושבת ליד המיטה של אמא ומנסה להעיר אותה ליום האסיף,ולבסוף מצליחה, אמא הוציאה אתמול לכל אחת מאיתנו שמלה, אני מתרחצת אחרי קטניס, קושרת את שערי ומתלבשת.
אני מאוד מפחדת מיום האסיף למרות שיהיו לי רק ארבעה פתקים, קטניס לא הסכימה לי לקחת אסימונים, אבל בלי שהיא ידעה לקחתי.

[Lord Gray]

באתי לשאול למה יש לה ארבעה, זה אמור להיות אחד, ואז היא ענתה לי על השאלה XD

======

רצתי למקלחת. אף פעם לא באמת הבנתי למה כולם מתלבשים יפה לכבוד האסיף, אבל אני לא האחד שישבור את ה... טוב, המסורת המדהימה שלהם בסדר?
יש לי חליפה מכובסת ששמתי לי ליד המיטה שלי אתמול.
אחרי שהתקלחתי יצאתי החוצה עם מגבת.
אמא שלי התעוררה, וניסתה להעיר את אבא שלי, ידעתי את זה כי שמעתי אותה צועקת עליו ואותו עונה לה בקול מנומנם.
למרות שיש לנו יותר כסף מרוב האנשים, הבית שלנו עדיין פצפון, וזה מה שתרם לי לשמוע אותם.

[Midway Atoll]

כולנו היינו מוכנות אז יצאנו לכיוון הכיכר

[Lord Gray]

הסתכלתי שוב בשעון, עוד חצי שעה זה אמור להתחיל.
רצתי לחדר והתלבשתי מהר.
נכנסתי לחדר של ההורים שלי, נתתי נשיקה לכל אחד מהם.
"ניפגש כבר שם, מה תבשלי לארוחת ערב?" שאלתי את אמא שלי.
"כנראה תפוחי אדמה עם קצת בשר, כדי לחגוג את זה שנשארת כאן" היא נעתה.
"בשר? יש!" אני מאוד אוהב בשר, אבל לא יוצא לי לאכול הרבה בשר.
יצאתי לכיוון הכיכר.

=====

זה נראה לי טרגי וקלישאתי כזה אבל בקטע טוב שהם מדברים על זה שבערב הם יאכלו ויחגגו וזה ובסוף לא.

[Midway Atoll]

את כותבת ארוך מידי!

-----------------------------------------------
הגענו לכיכר, לקחו לנו בדיקת דם, והלכנו למקומות שלנו

[Lord Gray]

עעעע נורא קשה לי להגביל את עצמי כי אני כל הזמן מרגישה שאני כותבת פחות מדי ואז מכריחה את עצמי להאריך... אני אשתדל לא להגזים :)

אגב ויתרתי על הקטע של אחים קטנים. אני עורכת את זה.
======

הגעתי לכיכר, אחרי כמה דקות של עמידה בתור לקחו לי בדיקת דם.
הפצע הקטן הצטרף לחבורת הצלקות הקטנות מהאסיפים הקודמים.
הלכתי לאיזור בני ה-16 וראיתי את ההורים של באיזור ההורים.

[Midway Atoll]

נלחצתי נורא כשאפי קלינקט (ככה זה?) אמרה: "הגברות ראשונות" והקריאה את השם. השם היה פרמרוז אורדין. אוכפי שקט הביאו אותי לבמה, שם עמדתי בזמן שהם קראו בשם הנער: "פיטה מלארק!"

[Lord Gray]

ניראלי שככה זה

====

אפי התחילה כמובן עם הבנות.
נבחרה ילדה בשם פרימרוז, זה שם של פרח, אם אני לא מתבלבל.
היה לי עצוב מאוד לראות אותה, כי הייתה נורא קטנה ושברירית, רק בת שתיים עשרה.
באותו רגע עברה לי לשנייה מחשבה בראש - הלוואי שהייתי נבחר ועוזר לה
טוב, מסתבר שבבקשות צריך להיזהר, כי השם הבא היה פיטה מלארק.
רעדתי קצת כשעליתי לבמה, אבל אני חושב שרק אני שמתי לב.

[Midway Atoll]

ואוו, זה היה מצחיקקקק
---------------------------------------
"מחיאות כפיים לנער ולילדה, פרימרוז אורדין ופיטה מלארק!" קראה אפי, ואוכפי שקט הצעידו אותנו לחדר בו ניפרד מהורינו ואחינו

[Lord Gray]

לא הספקתי להגיד שום דבר לילדה המסכנה, חוץ מ"אל תדאגי, אנחנו נעבור את זה יחד", שאני לא בטוח אם היא שמעה, וגם היה מאוד מטופש, כי אם נצליח לשרוד, בסוף רק אחד מאיתנו יחזור.