סיפור אהבה בלתי נשכח | ביקורת

[Buffy Summers]

*מצד אחד יש ספוילרים קלים, מצד שני אחרי הביקורת שלי ספק אם תצפו בסרט.

סיפור אהבה בלתי נשכח
ביקורת

★ שם בשפת המקור: A Walk To Remember.
★ ז'אנר: סרט דרמה לנוער, סרט התבגרות.
★ במאי: אדם שנקמן.
★ תסריטאי: ניקולס ספארקס (ספר), קרן ז'אנסאן (עיבוד לסרט).
★ הפקה: דניס די-נובי, האנט לורי.
★ צילום: ג'ולי מקט.
★ ארץ שבה צולם: צפון קרוליינה, ארצות הברית.
★ שפה: אנגלית.
★ שנת יציאה: 2002.
★ שחקנים: שיין ווסט, מנדי מור, פיטר קוויטי ודריל האנה.
★ אורך הסרט: 101 דקות, שעה וארבעים ואחת דקות.



תקציר
לנדון קרטר הוא בחור מופרע שמבלה את רוב זמנו עם החבורה שלו. כשהוא מקבל עונש ונשלח להשתתף בניגוד לרצונו בהצגת האביב של השכבה - הוא חושב שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לו. על סט ההצגה, הוא פוגש בבחורה מסוגרת ומבקש ממנה עזרה בשינון הטקסט. אותה הבחורה, ג'יימי סאליבן, מציבה לו תנאי אחד - שלא יתאהב בה. הוא צוחק על הבקשה, שכן יש לו גישה לבנות המקובלות והיפות ביותר והוא אינו מעוניין בה. עם הזמן הם לומדים להכיר אחד את השני, אבל ג'יימי מסתירה ממנו סוד גדול שעלול להרוס את כל מה שבנו יחדיו.

רקע
הסרט "סיפור אהבה בלתי נשכח" (באנגלית: A Walk To Remember) יצא בסוף ינואר של שנת 2002. לסרט היה תקציב של כ-11 מיליון דולרים. הוא זכה להצלחה מסחררת והרוויח 47,494,916 דולר (בערך, זה לא מעודכן) ברחבי העולם. החברה שהפיצה את הסרט הייתה "האחים וורנר". הסרט בכיכובם של מנדי מור ושיין ווסט ומבוסס על הספר של ניקולס ספארקס באותו השם. הסרט הועמד למספר פרסים וזכה בלא מעט מהם. הוא צולם ב39 ימים בלבד, בעוד מנדי מור הצטלמה רק כ-10 שעות ביום, עקב היותה קטינה במהלך צילומי הסרט. הבמאי, אדם שנקמן, היה מעוניין בנערים צעירים שיעוררו הזדהות בקרב הקהל. הוא חיפש לגילום הדמות של לנדון קרטר מישהו שיוכל להיות גם מאוד אפל וגם מאוד בהיר. שיין הופנה לתפקיד עקב כך ששנקמן ראה אותו במגזין.

הביקורת
🎬 העלילה: העלילה של הסרט הייתה אחת הקלישאתיות ביותר בהן נתקלתי. היא הייתה משעממת ולא התחברתי אליה באופן קלוש. שלא נדבר על כך שהיא כל כך צפויה ולא מתוחכמת כלל. ברורה, אבל יותר מדי ברורה. העריכה הייתה די בינונית ולא היה בה שמץ של עניין. כשהתחלתי לצפות בסרט (לפני כמה שנים) ציפיתי לסרט מעניין ומתוחכם - משהו שיצדיק את כל הדיבור עליו והציון 7.4 (!!!) באתר ה-IMDb - אבל זה ממש לא מה שקרה. צפיתי בסרט עם חברה בשעה שתיים או שלוש לפנות בוקר כששתינו היינו לא הכי עירניות ביקום, וכשסיימנו לצפות בסרט שתינו הסכמנו שזה היה בזבוז זמן מוחלט וכבר היה עדיף לישון במקום לצפות בו. הוא מציג עלילה כל כך קלישאתית וצפויה, שהעיניים שלי בטח התגלגלו מעצמן במהלכו. זה לא היה כמו, למשל, "סיפור סינדרלה" (עם הילארי דאף וצ'אד מייקל מארי), שם העלילה אמנם הייתה צפויה וקלישאתית כמו בכל סרטי הנערות המטופשים, אבל הסרט נבנה ונערך בצורה מעניינת, היה מצחיק ולדמויות היה קצת יותר תוכן. העלילה של "סיפור אהבה בלתי נשכח" לא הייתה מוצלחת בעליל ולא העלתה לי שום דמעה או אפילו טיפת רגש.
🎬 הדמויות: הדמויות ממש לא היו מעניינות. הן היו בנאליות, הבחור ה"ג'ארק" הזה שלא מוכן להסתובב עם בנות שלובשות סוודרים שנראה שסבתא שלהן תפרה להן - ומשפיל בנות בפומבי; והבחורה המסכנה שלא מבינה בעצם שום דבר באופנה ורק מנסה להשתלב קצת, אבל חכמה בגולגולתה. היא אמורה להיות חריפת שכל, אבל זה לא ממש עובד. היא מהווה מעין סיפור נדוש על הבחורה הלא-מקובלת שלא יודעת להתלבש (אולי קצת כמו טרי פרייז'ר מקלולס, רק בגרסה שלא ממש משתפרת). מה גם שהגילוי על מחלתה לא היה מעניין. בואו ניקח לדוגמה את הסרט אשמת הכוכבים, סרט גם כן על סרטן - סרט חכם ומדהים שגרם לי לבכות כמו ילדה קטנה בכל שמונה הפעמים בהן צפיתי בו. עכשיו בואו ניקח את הסרט הזה - אין להם שום קשר. כי אחד היה מפותל ומעניין עם דמויות מרתקות והשני היה עם דמויות בנאליות שמאוד היה קשה להתחבר אליהן בצורה אמיתית. הכל היה קלישאתי בטירוף וחסר כל צבע ועניין לטעמי. כמובן שהבחור הקשוח גם יתרכך כשימצא את "בחירת לבו", כמו תמיד. כאילו שכל בחור מגעיל ייהפך למדהים ברגע הוא יתאהב, וזה די בולשיט (לא הצלחתי לבחור מילה טובה יותר). אני בהלם די גדול שאנשים אומרים שזה הסרט המבוסס על ספריו של ניקולס ספארקס האהוב עליהם - או בכלל אוהבים אותו במידת מה.
🎬 הז'אנר: תראו, זה היה קיטשי בצורה רבה במידה של דרמטיות. כלומר, כן, זה היה מאוד דרמטי. אבל מרגש? זה תלוי בצופה. העיניים שלי נראות יבשות ביותר ומאוד לא התרגשתי. מרוב שזה היה קלישאתי זה היה כל כך לא אמין. עזבו את זה שאין בכלל ניסים כאלה, אבל בכלל כל הדרך בה הציגו את הסרט הייתה נוראית לדעתי.
🎬 השחקנים: אולי הסרט היה מצטייר בצורה טובה אם מנדי מור לא הייתה כל כך חיוורת (לא יודעת אם שמעו שם על איפור) ועם הפוני המזעזע הזה. היא נראית די נורא ואם היא הייתה נראית קצת יותר טוב בסרט יש סיכוי רב שזה היה מוסיף הרבה. אנשים לא ממש מעוניינים להתחבר לדמויות שנראות כאילו הן חיות מתחת לאדמה ובלי אור שמש. זה לא שהיא לא אדם יפה, אבל הבחירה של חוסר האיפור והתסרוקת שלה הרסו לא מעט (ונדבר על התלבושות בהמשך). המשחק שלה לא ממש היה מוצלח, די גרוע לדעתי. היא הייתה מאוד בוסרית ומאוד לא התחברתי אליה, בשום צורה. שיין ווסט גם לא שיחק מי יודע מה, אבל הוא החיה את הסרט קצת יותר. הליהוקים לא כל כך מוצלחים לטעמי. האמת שלסרט היה פוטנציאל וזה מה שהכי גרוע. אם היו מחליפים את כל הקאסט (כולל מאחורי הקלעים) ומצלמים את זה מוקדם או מאוחר יותר אולי הסרט באמת יכול היה להיות מוצלח. אבל הוא לא היה, ולדעתי האשמה נופלת על כולם.
🎬 המסרים: מותר לי להתחיל במשפט "רק תבטיח שלא תתאהב בי"? כי זה הדבר הכי קיטשי ששמעתי בחיים. זה בערך ספוילר ענק לכל הסרט ששתלו הבמאי או או התסריטאית או מי שלא אחראי על זה. ברגע שהיא אמרה את זה זה היה הרבה יותר מברור שזה יקרה - ויש בעיה עם זה שזה יקרה. וכשהוא התחיל לצחוק, זה אפילו הפך את זה לשקוף יותר. המסר היה משהו בסביבות "תבלו את החיים שלכם כי מתישהו תמותו". זה המסר שאני קלטתי. הוא התחיל לעשות לה את כל הדברים הנחמדים-מדי האלה ולהגשים לה את החלומות. חוץ מזה שזה היה קיטשי לחלוטין, הרגשתי שזה המסר שהם ניסו להעביר. הוא לא היה כל כך אפקטיבי לדעתי, ופחות התחברתי לדרך בה הציגו את זה. ראיתי לא מעט סרטים על קרפה דיאם ו"תחיו את הרגע" ולא הייתי בוחרת בסרט הזה כדי להעביר את המסר שלי.
🎬 התפאורה: לא התלהבתי במיוחד מהתפאורה. בית קצת משמים, בית ספר קצת משמים. לא היה שום דבר מיוחד שיכולתי לומר עליו "וואו". כל הסט עצמו היה די בנאלי. אולי כשהם הלכו לאיזה טיול או משהו כזה וצפו בשמיים (לא זוכרת בדיוק) זה היה נחמד. אבל זה לא ממש תפאורה. היא לא הייתה מושקעת במיוחד לטעמי, הם אפילו השתמשו בסטים קיימים (למשל של דוסון קריק). היא אכן תאמה את המקום והתקופה, אבל חייבת לציין שלא התלהבתי כלל.
🎬 התלבושות: אני לא רוצה להתחיל בכלל עם התלבושות. הן היו מכוערות בטירוף, וזה אומרת מישהי שלובשת ג'ינס וחולצות להקות (ועד כאן זה בערך נמשך). הייתי מאוד מזועזעת. אני יודעת שזה סטייל 2002 והכל, אבל כשהם הלבישו את ג'יימי הזו (מנדי מור) בכל התלבושות המכוערות (חצי בכוונה) האלו זה היה מכוער מאוד. הם ניסו שהיא תהיה קצת עם בגדי סבתות ומחוץ לאופנה, אבל זה היה נוראי בכל מקרה. גם התלבושות של שאר הדמויות לא היו יותר מדי מוצלחות. התלבושות כן תאמואת המקום והמעמד, אז שיהיה. אבל כמובן שהיו יכולים להעביר את זה בצורה הרבה יותר טובה (כמו בערך את כל הסרט הזה).
🎬 הערות: יש סיכוי די גבוה שאנשים הולכים לצאת עליי בגלל הביקורת הזו (כל כך הרבה אנשים אוהבים את הסרט הזה ואני ממש לא מבינה למה. אני צופה בלא מעט סרטים ואני יודעת להבחין בין סרט איכותי לסרט שפחות.) לא התחברתי לסרט בשום מידה וזה קצת מבאס. ראיתי המון סרטי נערות בתור בת עשרה ואני מסוגלת להבדיל בין סרטים חביבים לסרטים שלא עשויים טוב (ביחס לסרטי נערות). ביחס לסרטים של במאים נחשבים כמו של פרנסיס פורד קופולה או טרנטינו (או אפילו ספילברג, שאני לא מחבבת במיוחד), אין בכלל מה להשוות.
🎬 לסיכום... הסרט לא ממש העלה לי התרגשות ואני לא ממליצה עליו כלל. אם אתם אוהבים את הז'אנר וסרטים שטחיים וצפויים עם דמויות שטחיות - יש סיכוי רב שתהנו. אבל אם יש לכם סטנדרטים גבוהים לסרטים, תברחו עכשיו. זה עוד ראיתי כשנהגתי לצפות בסרטים קצת יותר שטחיים. עכשיו, כשאני נהנית מסרטי פולחן וקלאסיקות, אני לא יודעת מה הייתי חושבת עליו וכמה גרוע יותר זה היה עלול להיות.

[Nico di Angelo]

וואו, די קטלת את הסרט. באופן די מפתיע בכלל לא שמעתי עליו, כאילו, אף פעם, אבל עכשיו אני רוצה לראות אותו רק כדי לראות אם הוא באמת נורא כמו שאת אומרת. העיצוב של האשכול מצויין, אבל הייתי שמח אם היה קצת מידע על הסרט חוץ מתקציר קצר. גוף הביקורת אמור להיות הדעה שלך, נכון, אבל אולי קצת מידע מעבר היה יכול בהחלט להפוך אותו לטוב אפילו יותר. חוץ מזה, ח׳׳ח על הביקורת :)

[Buffy Summers]

אכן קטלתי את הסרט, סתם היה מבאס וקלישאתי לטעמי. הוספתי גם כן קצת רקע, תודה :)