סיקור ספר|הרץ במבוך

[Felis Fuscus]

הרץ במבוך

שם הספר: הרץ במבוך|The Maze Runner
שם הסופר: ג'יימס דשנר|James Dashner
שנת הוצאה בעברית: 2013
שנת הוצאה בעברית: 2009
גוף הוצאה באנגלית: Delacorte Press
גוף הוצאה בעברית: הוצאת הקיבוץ המאוחד
ארץ ושפת מקור: אנגלית אמריקאית
ז'אנר: מדע בדיוני
סדרת ספרים: הרץ במבוך, ספר ראשון.

תקציר
גב הספר
כשתומס מתעורר במעלית, הדבר היחיד שהוא מצליח לזכור הוא שמו הפרטי. אין לו שום זיכרונות על הוריו או על ביתו, והוא אינו זוכר גם איך הוא הגיע למקום שבו הוא נמצא. הזיכרון שלו ריקץ
אבל הוא לא לבד. כשדלתות המעלית נפתחות, תומס מוצא את עצמו בתוך קבוצה של נערים שמקבלים את פניו ב"קרחת" - מתחם ענקי מוקף חומות אבן.
הנערים ב"קרחת", בדיוק כמו תומס, אינם יודעים למה או איך הם הגיעו לשם. הם יודעים רק שבכל בוקר עד עכשיו נפתחו בחומה דלתות אבן עצומות שמובילות אל המבוך שסובב אותם, ובכל לילה הן ננעלו; שאחת לשלושים יום נשלח במעלית עוד נער ל"קרחת"; ושאף אחד לא רוצה להיתקע במבוך אחרי רדת הלילה.
יום אחרי תומס מגיעה במעלית נערה - הנערה הראשונה שנשלחה למקום אי פעם. מפתיע אף יותר הוא המסר שבפיה. הנערים תמיד היו משוכנעים שאם יצליחו למצוא את דרכם החוצה מן המבוך שמסביב ל"קרחת", יש להם סיכוי לחזור הביתה... גם אם אין להם מושג איפה הבית הזה נמצא. אבל עכשיו מסתמן שאולי אין מוצא מן המבוך.
משהו בבואה של הנערה מעלה בתומס זיכרון עמום. משהו אומר לו שאם רק יצליח להגיע אל הסודות האפלים במסתתרים בתוך מוחו, יצליח לפתור את התעלומה שנקלע אליה.

תקציר שלי
כשתומס מתעורר בתוך קופסה, הוא לא זוכר דבר מהחיים הקודמים שלו, רק את שמו. הוא מגיע לתוך מקום אשר נקרא "הקרחת", שמוקף בחומות גדולות שבכל יום נפתחות למבוך שמקיף את הקרחת, ונסגרות בלילה, שם חיים ביחד כמה נערים אחרים שקוראים לעצמם "קורחים".
יום לאחר שתומס מגיע, מגיעה נערה שנראית לתומס מאוד מוכרת. היא מזהירה את הקורחים, ושוקעת בתרדמת.
הקורחים תמיד חשבו שהם יוכלו לצאת מהמקום בו הם נמצאים חזרה לביתם ולמשפחותיהם, אם רק יפתרו את המבוך. אבל אולי אין שום דרך לפתור את המבוך הזה יותר.
במהלך הניסיונות לצאת מהמבוך, תומס נאלץ לגלות על עצמו ועל שאר הקורחים סודות שלא רצה לגלות, ואפילו לאבד את חלק מחבריו.

דעה אישית
אוקיי. וואו. זה ספר שיש לי כל כך הרבה מה להגיד עליו. אז תתכוננו לחפירה שחבויה בתוכה קצת ספויילרים.
בהתחלה הספר לא עניין אותי (או שזה היה סתם כי הייתי במחסום קריאה) וקראתי איזה 30 עמודים ביום, עד שפתאום הגעתי לנקודת מפנה שפיתחה אצלי תקוות שווא ענקיות (שעדיין קיימות אצלי, שתדעו) והתחלתי פשוט לבלוע את הספר במהירות שלא ידעתי בכלל שאני קורא בה. לא הצלחתי להפסיק לקרוא כמעט ופשוט נתקעתי עם הראש בספר יותר מבדרך כלל.
אני מודה, הספר היה קצת מאוד מדכא ומאכזב, אבל זה לא אומר שהוא לא היה טוב. הוא היה מדהים.
היה קצת מאוד קשה להתחבר אל הדמויות ובכלל להבין אותן, בגלל שכל אחד היה לרגע הדבר הכי נחמד ביקום, ודקה אחרי זה הוא ייחל שכל העולם ימות. למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה די הגיוני, בהתחשב לכך שהם בטח אמורים להתחרפן כשהם תקועים באמצע מבוך ארור באמצע שום מקום מלא זמן. אבל עדיין היה קשה להתחבר להרבה מהדמויות. התחברתי רק לשניים, אחד מת והשני פשוט מבלבל בטירוף.
חוץ מהקטע של להבין את הדמויות ואת כל הסלנגים של הקורחים בהתחלה, היה ממש קל להבין את הספר, ולרוב לא הייתי צריך להתאמץ (אבל כמו שאתם מכירים אותי, המוח שלי דפוק ולא מבין כלום אז כן התאמצתי). זאת הייתה שפה די מובנת, ואהבתי את הצורת כתיבה בכללי. מבחינת הגוף והשפה.
אני יודע שכתבתי כאן מלא דברים רעים, אבל שלא תבינו אותי לא נכון. הספר הזה מדהים ומפתיע ברמות אחרות לגמרי. ציפיתי רק לשני דברים שיקרו שם (כי הם היו די ברורים תכלס אם יש לך מוח דפוק כמו שלי).
קיצר, ספר בין המדהימים.

שאר הספרים בסדרה
מבחני הכוויה|The Scorch Trials-ספר שני.
תרופת המוות|The Death Cure-ספר שלישי.
The Kill Order-ספר רביעי.
The Fever Code-ספר חמישי.
The Maze Runner Files-ספר בונוס.

[Kyoshi]

סיקור מדהים כרגיל
אסטתי ודי מפורט
והכי חשוב..בלי יותר מדי ספויילרים
אני לגמרי נהנתי מהחוות דעת (ואוף, המוח שלך לא דפוק הוא פשוט מקורי)
ואממ..זהו זה
סיקור מושלם

[.Wonder.]

אני חייבת לומר, עבר הרבה זמן מאז שראיתי סיקור כמו שצריך (או שאולי אפשר לקשר את זה לעובדה שהרבה זמן לא התחברתי? נו שוין). אהבתי איך שעשית את הסיקור, הוא מעוצב ואסתטי ורואים בו פירוט - עוד לפני שהתחלתי לקרוא אותו כבר הייתה לי הרגשה טובה.
אז ככה: הרץ במבוך.
אני זוכרת שכשנתקלתי ברץ במבוך לראשונה, מאוד התלהבתי. זה היה נראה לי רעיון חדשני שלא קראתי לפני כן, ומאוד ציפיתי לקרוא את זה. אבל כשקראתי את זה חווית הקריאה הייתה סבבה. וזאת כל הבעיה: סבבה אומר שזה בסדר לקרוא את הספרים הבאים בסדרה, אבל זה לא קריטי אם לא נעשה את זה. כך בעצם לטעמי הספר נכשל באחד המטרות שלו כפותח סדרה: ליצור אצל הקוראים את החשק המטורף לקרוא את הספרים הבאים הלאה.
אני רואה שאצלך החשק הזה התעורר, בניגוד אליי. וזאת בגלל חוות הדעת המעולה שלך (; נהניתי לקרוא אותה, היא הייתה מפורטת והצלחתי להבין מה הרגשת כשנגשת לספר ומה בכל זאת גרם לך לאהוב אותו. ממש הרגשתי את ההערכה שלך כלפי הספר (ואף את הציווי תקראו אותו עכשיו!! או שזאת רק אני הייתי מנסה להשחיל את זה דרך התת מודע?), ואני שמחה בשבילך שאהבת. אולי בכל זאת שווה לתת לזה צ'אנס.

בקיצור, סיקור אחלה של חומוס. נהניתי. כל הכבוד!

[Sweetener]

כמו כל הסיקורים שלך, הסיקור הזה אסתטי! מושל את העין! רואים שהשקעתי ץ בה.
גמרת לי לרצות לקרוא את הספר, למרות שראיתי את הסרט אבל בכל זאת אנסה לקרוא.
אשמח לראות עוד סיקורים שלך!