רבקה - מיקי, לפעילות עולם הפוך

"ריבונו של עולם, " התנדנדה רבקה על רגליה מול קירותיו של הכותל, "מר עלי עולמי ואיני יודעת מה עלי לעשות."
כמדי בוקר בשנה האחרונה, הייתה רבקה עולה על קו מספר אחד של אגד מהתחנה המרכזית בירושלים עד לכותל המערבי. עוברת את הבידוק ומגיעה לרחבת נשים, מוציאה סידור מתפללת באדיקות לזמן קצר, לוקחת פתק ורושמת עליו כמה מילים, מכניסה לקיר ומתחילה להתייפח על אבני הכותל. "אני לא יודעת איך עוד להתמודד עם מה שעובר עליי יום ביומו מאז שלקחת ממני את בני בכורי, למה היית חייב לקחת אליך אותו? " הייתה שואלת וממשיכה, "טוב לי מותי מחיי אך איני יכולה לנטוש את החיים עליי לדאוג לבעלי ולשאר ילדיי." מיררה בבכי.

בעלי החנויות הסובבים את העיר העתיקה והכותל היו מסתכלים עליה יום אחר יום בשנה האחרונה כשהיא עשתה את דרכה מתחנת האוטובוס לרחבת הכותל. הם חשבו וניסו להבין מה יש לאישה בגילה לבקר באדיקות כה גבוהה. היא נראתה להם בטירוך כאילו נכנסה לטראנס עמוק כשהיא מתנדנדת על רגליה ובתנועות השתחוות קלות לעבר האבנים הקדושות של הכותל למטה ולמעלה וחוזר חלילה.
"מה יש לה על הלב שהיא חייבת לחזור בתדירות כה תכופה ולבכות את נשמתה לקיר?" חשב חיים, בעל בסטה הצמודה למדרגות המובילות לכותל, "האם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור לה? בטוח ניתן איכשהו לעזור"



* הקטע לא עבר ביטוא.
** אשמח לתגובות בונות הארות והערות

אני מתחילה מקטנוניות ואמשיך עם כללי אחר כך.

שני דברים, הראשון, ממה שאני מכירה את הביטוי זה להתנדנד במקום (אם אני פשוט בורה אז תתעלם) ודבר שני, הכותל הוא קיר, אז היא מול אבניו כי קירותיו של הכותל זה כפל משמעות.

תקשיב זה ארוך מדי. לא בטוחה איך לשבור למשפטים אבל זה ארוך מדי כמשפט אחד.

משהו במשפט פה לא מסתדר. הוא גם ארוך אבל גם משהו עם הזמנים מוזר. לדעתי העשתה צריך להיות בהווה כי מדובר בפעולה חוזרת (כמו באנגלית? זה מרגיש לי נכון אבל אני לא יכולה לומר בוודאות). האמת שהייתי הופכת את המשפט כולו - יום יום עלתה לכותל בשנה האחרונה, ועיני המוכרים בחנויות הסביבה מביטות אחריה שהיא עושה את דרכה מתחנת האוטובוס ליעדה.

למיטב ידעתי, אדיקות מתוארת כחזקה לא גבוהה.

טירוף.
שוב, משפט ארוך מדי. גם לא כל כך ברור לי למה הם רואים אותה, כאילו איך, היא ברחבת הכותל זה לא כזה מקום שאפשר לראות מבחוץ (ממה שאני זוכרת, לא הייתי שם הרבה זמן).

טוב, אז עכשיו בכלליות.
אהבתי את הרעיון (גם אם קצת התחכמת ולא בדיוק התמודדת עם המוסכמה [די הרבה אנשים מדברים עם הכותל אז זה לא בדיוק נחשב]) וגם את המרכוז של נקודת המבט של המספר - ממידע כללי של מספר יודע כל למה שהמוכרים רואים למה שמוכר ספציפי חושב.
אני כן הייתי מצפה שהמעברים האלו יהיו בולטים יותר והסצנה באמת תעבור להיות מתוארת מעיני הדמות המתאימה (לא מעבר גופים, ממש לא, אבל כן להתמקד במה המוכרים רואים מנקודת המבט שלהם, נגיד את ההליכה האובססיבית הזו).
בכל מקרה, זה באמת קטע חביב ביותר ואני מחכה לקרוא עוד קטעים שלך!

קטנוניות לפעמים זה חשוב
אני אעבור על הקטע שוב פעם בקריאה מעמיקה יותר ואשפץ ^^

מבין את הכפל משמעות אבל כשכתבתי דווקא נראה לי מתאים.

כן יש לי קצת בעיה עם משפטים ארוכים ומסורבלים שצריך ללמוד להמנע מהם.

בהחלט צריך לעבוד על המשפטים הארוכים.
ולגבי הזמנים יכול להיות שצודקת ^^

אבדוק את הנושא

אכן טירוף אתקן את זה טעות הקלדה שלא שמתי לב אליה :(
אראה איך לתקן את הנושא.
גם אני לא הייתי יותר משנה בכותל אבל אני כן חושב שמנקודות מסויימות ניתן לראות את רחבת הכותל מלמעלה.

כן סוג של הלכתי הפוך על הפוך זה רעיון שהבליח לי בראש חבל שהביצוע לא היה טוב יותר.
וכן הייתי צריך להתמקד יותר ברוכל ספציפי ולא רק מספר כל יודע ואולי גם להתמקד יותר ברבקה.

ותודה צריך להתגבר על הפחד של הפרפקציוניזם שדי משתק אותי בכתיבה הרבה פעמים