האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

שיעור חדש עלה באסטרונומיה!

 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 חם – קר || כינוי בעברית, לתחרות "חורפאנפיק"
פורסם ב: Oct 12 2018, 04:47 PM
צטט הודעה




בילי קרמייקל היה פה!
****

פרטי משתמש
קבוצה: סלית'רין
הודעות: 1685
חרמשים: 67963
מין:male
משתמש מספר: 33527
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 13.06.2011


בס"ד
שם הפאנפיק: חם – קר
כינוי: בעברית
דירוג: Nc17
תקופה: הספר השביעי
שיפ: הארי/הרמיוני
ז'אנר: רומאנס
בטא: דינו השועל
דיסקליימר: הדמויות שייכות לרולינג, מה שהן עושות שייך לכל היצורים החיים. באמת. ברגע שמישהו ייקח את הזכויות על זה, המין האנושי יהיה בבעיה.
תלונה: הפאנפיק כבר נכתב ואז נמחק בגלל הפסקת חשמל איומה. אם הפאנפיק יצא על הפנים, פליז תתחשבו בי! או שזה סתם יצא מוזר כי זו הפעם הראשונה שאני כותב משהו כזה.
אזהרה: הדירוג הוא Nc17 ולא בכדי. בפיקצר מתוארים קטעים מיניים מפורטים ומפורשים. ראו הוזהרתם!!!
סעיף מיותר: קריאה מהנה
הפאנפיק:
מאז העזיבה הדרמטית של רון, הארי והרמיוני כמעט שלא דיברו. טוב, מדי פעם הם חזרו על השיחה הרגילה של "איפה ההורקרוקסים יכולים להיות? בית היתומים לא קיים, בורגין וברקס בטח היו מגלים מיד אם רידל היה מחביא אצלם הורקרוקס, ובהוגוורטס לא מצאנו שום דבר שדומה לזה. אין לנו קצה חוט!" או שהיו חושבים איך להשמיד את ההורקרוקס האחד שכן מצאו. התסכול וחוסר העשייה היו מרגיזים כל אחד, ולפעמים הרמיוני הייתה מבינה מדוע רון בחר לנטוש אותם.
הארי, לעומת זאת, קיבל את זה בהכנעה. מאז ומתמיד הוא לא אהב את החורף – העונה בה לא קורה כמעט שום דבר מלהיב, ובה הארי שקוע עד מעל לראש בלמידה למבחני סוף השליש בהוגוורטס. לפני שלמד בהוגוורטס, הוא היה נעול בארון שמתחת למדרגות בשעה שהדרסלים חגגו את חג המולד. לכן, הצפייה בפתיתי השלג הנערמים מחוץ לאוהל שלו ושל הרמיוני דווקא עזרה לו להרגיש בבית.
אצל הרמיוני זה היה שונה לחלוטין. החורף הקר, עם הימים הקצרים ועם דיכאונות החורף המוכרים, היה מעין הרמה להנחתה לעונה המלאה בחום, אהבה ומשפחתיות שמטרתם לפצות על החורף האירופאי האכזר. הנשיקה הראשונה שלה התרחשה בחורף. מדי שנה היא הייתה חוזרת להוריה בחג המולד, לשם המשפחתיות המהנה, ובשנים הבודדות שלא עשתה זאת, היא הייתה יחד עם משפחת וויזלי. לכן, הבדידות שבחורף הייתה צורמת, והכפור העוטף את עצי היער בו היו רק הדגיש את האפלה והבדידות שבליבה. נראה היה כאילו העזיבה של רון הייתה יכולה לעבור בקלות לולא היה זה רגע לפני החורף, והרמיוני התגעגעה לחום גופו עכשיו יותר מתמיד. גם המחשבה על חג המולד הקרב ובא, חג שמסמל את המשפחתיות, שמביא איתו חום ואהבה יותר מכל יום אחר בשנה, בלט בחסרונו. רק היא והארי היו באוהל, והרמיוני חשבה שהיגע הזמן לעשות משהו לפני שהיא תשתגע.
"אני רוצה לבקר במכתש גודריק," היא הבהילה אותו.
הארי הביט בה בהפתעה. "חשבתי שאת מתנגדת לזה," הוא אמר, "בכל פעם שהצעתי את ישר הדגשת את הסיכונים. אמרת שאת-יודעת-מי מצפה שנבקר שם, ושעכשיו, כשהמלחמה בשיאה, זה יהיה שקול להתאבדות. ומה אם נפגוש שם את בלטריקס או יאקסלי או גרייבק?"
"אבל חשבתי על זה עוד קצת," הרמיוני ענתה. מה היא תאמר לו, שהיא עומדת להשתגע מחוסר מעש? זה לא אופייני לה, היא לא פועלת מהרגש. "חשבתי שאולי דמבלדור טמן לנו שם משהו. אולי הוא ידע שתבקר שם, והשאיר לנו רמז?"
"אז למה הוא פשוט לא אמר כלום?" שאל הארי.
"כי סנייפ הרג אותו לפני שהוא הספיק," היא אמרה, "ודמבלדור לא השאיר אותנו בלי כלום. הוא השאיר לנו רמזים, כמו שהוא השאיל לך את הסניץ' ולי את מעשיות בידל הפייטן, ולרון את המעמעם."
"מה אנחנו אמורים להבין בזה? מה, את מדמיינת את עצמך נלחמת בדולוחוב בעזרת מעשייה על שלושה אחים? את מדמיינת אותי מביס את את-יודעת-מי בעזרת קווידיץ'? זה לא שרון יכבה את האור כדי להביס את פטיגרו, את יודעת."
"מפתיע שהזכרת דווקא את פטיגרו," הרמיוני ענתה, "כי בהוגוורטס, הוא היה החבר הכי טוב של אבא שלך, שהיה גר במכתש גודריק..."
הארי נאנח. "את ממש נואשת ללכת לשם, מה?" הוא שאל, "כשאת משתמשת דווקא בפטיגרו בשביל זה. פטיגרו הוא החלק הכי נורא של הקונדסאים. פטיגרו הוא זה שהפך את מכתש גודריק לאתר הנצחה, אבל סיריוס לעומת זאת... טוב גם סיריוס לא יעזור לנו יותר מדי עכשיו, וגם רמוס הוא לא אופציה מאז שרבנו איתו, ו..."
אולי זה היה בגלל החורף, אבל פתאום הארי הרגיש שהוא ממש לבד. הרמיוני הביטה בהארי וזיהתה מיד את המבט. היא התיישבה לצידו, על מיטתו.
"מה אנחנו עושים?" הארי שאל, "אנחנו שני ילדים בני שבע עשרה שמחפשים מחט בעולם של שחת כדי לשנות את העולם... המלחמה עוד לא התחילה והיא כבר נגמרה, הרמיוני. משרד הקסמים נפל. מה הטעם?"
"אתה לובש את ההורקרוקס?" הרמיוני שאלה ומיששה את חזהו בידה החמימה.
"לא," הארי ענה בייאוש, למרות שהמגע של היד של הרמיוני בגלימתו חימם אותו מעט.
הרמיוני נאנחה. "הארי, אני יודעת שאתה מיואש. גם אני מיואשת. אולי מכתש גודריק ייתן לנו עוד רעיון או קצה חוט. אולי באמת הכל מוביל לשם... אני לא יודעת."
מבלי משים היא הורידה את היד מחזהו. "לא," הארי אמר במהירות, מבלי לחשוב יותר מדי.
"מה קרה?" היא שאלה.
"זה..." הארי התחיל לענות. איך הוא יסביר לה את מה שהרגיש באותו הרגע? "זה מחמם אותי. את יודעת, החורף וזה..."
הרמיוני לא קנתה את זה. "טוב," היא שיקרה, "מקובל."
"זו הבדידות," הארי המשיך, "הייאוש."
לזה הרמיוני כבר האמינה.
הארי נאנח והביט מבעד לחלון. פתיתי השלג הסתחררו באיטיות באוויר. "מתי את רוצה ללכת למכתש גודריק?"
"חשבתי על יום חמישי," היא אמרה.
"יום חמישי... זה חג המולד, לא?" הוא שאל.
"כן... אתה לא רוצה לבקר את המשפחה שלך ב... בחג המולד?" היא היססה.
הארי הניח את ראשו על ראשה של הרמיוני. "לומר חג המולד הוא משפחתי כל כך, זה משהו שלא היה לי מובן מעולם," הוא הודה.
"טוב, גם ההורים שלי לא זמינים כרגע," הרמיוני לחשה.
הארי זכר שהרמיוני כבר סיפרה לו את זה. "אני... אני מצטער," הוא לחש.
"זה אומר שאין דרך חזרה, לפחות עד שנסיים עם זה," קולה של הרמיוני כבר היה על סף לחישה, "ואני איתך, הארי. אתה לא בודד. אנחנו יחד, ושניים זה כוח."
הארי הביט בהרמיוני. אולי זו הרוח מבחוץ, אבל העיניים שלה היו קצת לחות.
"אתה יודע, במדינה כמו שלנו, שרוב הימים הם קרים וחורפיים, כולם מחפשים את החום והאהבה," היא אמרה, "אתה לא לבד בזה."
הארי הניח את ידו על כתפה של הרמיוני. מבלי משים היד ליטפה את גבה.
"פחות קר עכשיו," הוא אמר, "השמש יצאה?"
הרמיוני גיחכה. "לא, אנחנו ביחד. אנחנו מחממים זה את זה. השמש היא פתרון אחד, אתה יודע. לא סתם הבריטים אוהבים את השמש. הביטלס אפילו כתבו שירי הלל לשמש, אתה יודע? Here comes the sun... It's been a long cold lonely winter. והפתרון השני הוא הקרבה האנושית."
"האהבה," הארי אמר. הוא והרמיוני היו מאוד קרובים.
"האהבה," היא אישרה ונישקה אותו בעדינות.
הארי נענה לנשיקה. השפתיים שלהם היו קפואות מקור, אבל הם חיממו זה את זו מבפנים. וכאילו כדי לחמם עוד, הארי הרגיש את הלשון של הרמיוני חודרת מתחת לשפתיו וחוקרת את פיו. ידיו שליטפו כה וכה את גלימתה ושיערה של הרמיוני ניגשו לכתפיות הגלימה שלה, ואז הוא נעצר.
"מה אנחנו עושים?" הוא שאל בהתרגשות.
"מה שזה לא יהיה, זו לא טעות," היא לחשה, "זה טבעי. החורף מלא בקור מבחוץ, ואנחנו מלאים באהבה מבפנים. לי כבר לא קר, ולך?"
"אני חם," הארי ענה. הוא הרגיש שמשהו מתקשח לו בתוך המכנסיים והם נצמדו שוב והתנשקו בלהט. הרמיוני הורידה את גלימתה העבה ונשארה בגלימה דקיקה שהתחככה בהארי שוב ושוב. ואז היא הורידה את גלימתו העבה של הארי והשכיבה אותו על מיטתו כשהיא רוכנת מעליו.
כאילו החורף כבר לא היה חשוב, ואולי למעשה זה קרה בגלל החורף הקר, אבל החמימות שבאוהל הלכה וגברה ושניהם היו לוהטים. כשהרמיוני נצמדה להארי היא הרגישה שעומד לו, והיא פשטה את גלימתה הדקיקה ונשארה בבגדיה התחתונים. כדי שלא יהיה לה חם מדי, כמובן. הארי מישש את גבה החשוף של הרמיוני כדי לנסות להתיר את החזייה שלה בזמן שהמשיכו להתגפף בלהט, והיא הפשילה את גלימתו כך שנשאר בתחתונים בלבד.
"שלא יהיה לך חם מידי," היא התנשפה כשהארי הסיר ממנה את החזיה. מגע החזה של הרמיוני בגופו של הארי הקשיח את איברו לחלוטין והוא התפשט כליל. הרמיוני עשתה זאת גם והטילה על הארי לחש-אמצעי-מניעה מורכב, ואת העונג הצרוף שחשה כשהארי חדר לתוכה לאחר מכןלא היה ניתן להסביר במילים באף ספר שקראה מעולם. זו הייתה הפעם הראשונה שלה, וגם הפעם הראשונה שלו, והם היו נרגשים מתמיד. הארי החל להזיע כשחפן את שדיה של הרמיוני, והיא גנחה בקול כשהרגישה את הארי בתוכה שוב ושוב. הקור בחוץ הלך וגבר, אך הטמפרטורה באוהל הלכה ועלתה, בשעה שהארי והרמיוני התעלסו בתשוקה. החיכוך ומראה הגוף של הארי גרמו להרמיוני לחשוב עליו בצורה בה מעולם לא חשבה על אף אדם, וכך היא מיששה את ישבנו בלהט בשעה שהפיות שלהם המשיכו להעסיק אלה את אלה.
לאחר מעשה הם שכבו ערומים זה לצד זו.
"מה הדבר המדהים הזה שקרה עכשיו?" הארי שאל בהתרגשות, "זה בגלל החורף? בגלל הקור?"
הרמיוני הנידה בראשה. "מה שלא תהיה הסיבה," היא אמרה, "עכשיו חם. עכשיו טוב."
הם התנשקו שוב. הרמיוני עדיין סקרה את גופו העירום של הארי.
"את יודעת, אומרים שאת הפעם הראשונה זוכרים תמיד," הוא אמר.
"אני... הייתי הפעם הראשונה?" היא שאלה בהתרגשות.
הארי הנהן.
"אבל ג'יני... צ'ו..." היא אמרה.
"צ'ו השתמשה בי כדי לנסות להתגבר על סדריק, וג'יני... טוב, אני הייתי גיבור הילדות שלה, לא יודע, אבל לא עשינו את זה."
הרמיוני ליטפה את גופו של הארי ונצמדה אליו. "אתה רואה את עצמך זוכר את זה בעוד עשרים שנה, נגיד?"
"מה תהיה השנה בעוד עשרים שנה? 2016? 2017?" ניסה הארי לחשב, "אם בכלל נשרוד את כל זה אז בוודאי שאני אזכור. הפעם הראשונה שלי הייתה עם מי שאני הכי אוהב, מי שהייתה איתי מההתחלה, איתך."
ובאותו הלילה שניהם נרדמו כשהם חושבים זו על זה. מכתש גודריק, וולדמורט, ההורקרוקסים ואפילו רון נשכחו מליבם. כי הלילה היה הלילה בו הם ניצחו את קור החורף בחום האהבה. הלילה בו הם היו יחד. הלילה שאותו הם זכרו גם אחרי שנת 2016 או 2017. למעשה, הם זכרו אותו כלילה הטוב בחייהם עד יומם האחרון.


--------------------
User Posted Image User Posted Image
וגם זה.

ואפילו זה.


אוהבים אירוויזיון? אוהבים הפיג׳מות? כנסו כנסו

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Oct 14 2018, 08:12 AM
צטט הודעה




Fear Is Not My Master
****

פרטי משתמש
קבוצה: מנהלי פורומים
הודעות: 1437
חרמשים: 78876
מין:female
משתמש מספר: 21885
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 23.02.2010


דינו!! אני כל כך אוהבת כשאתה כותב דברים חדשים, ואני חושבת שזה נהדר שאתה מתפתח לכיוונים חדשים. הארי/הרמיוני הוא שיפ שהתחיל לסקרן אותי לאחרונה, ונקודת המבט שהצגת פשוט עושה לי חשק לעוד מהשיפ הזה.

רואים שיצאת קצת מהמגרש הביתי שלך בסיפור הזה. רוב הפאנפיקים שלך שאני קראתי מאופיינים בהומוריסטיות, וזה ניכר בסיפור הזה, אפילו שהוא לא אמור להיות הומוריסטי. זה בלט לי במיוחד בקטע הזה:

QUOTE
"מפתיע שהזכרת דווקא את פטיגרו," הרמיוני ענתה, "כי בהוגוורטס, הוא היה החבר הכי טוב של אבא שלך, שהיה גר במכתש גודריק..."


זה אולי קטנוני מצידי, אבל זה מרגיש כאילו ברחת קצת אל ההומור פה במקום לחשוב על טיעון מוצק ו"הרמיוניאי" לרצון של הרמיוני לבקר במכתש גודריק.

אני בהחלט רואה את הארי והרמיוני מוצאים נחמה אחד בשני בסיטואציה שאתה מציג, והצורה בה שילבת את ההשפעה של החורף על המצב ממש הוסיפה לרומנס שלהם.

בקיצור, פאנפיק מדהים! אני ממש אשמח לקרוא עוד פאנפיקים לא- הומוריסטיים שלך (אבל גם את ההומוריסטיים אני אשמח לקרוא). אל תפסיק לכתוב לעולם!


--------------------
נגה// מנהלת פורום פאנפיקים// מסדר מרלין// כותבת

User Posted ImageUser Posted Image


User Posted Image


---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
38133 19867 41364 35689


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2016 - 2007