המזימה של גוגלבוט \\ דולפין

[Dolphin]

האצבעות ריפרפו על המקלדת במהירות מסחררת.
ידיים שמהירות יותר מכל ידיים אנושיות ברחבי כדור הארץ.
קולות נקישות שמלווים בחריקות נוספות מילאו את החדר הקטן והמבולגן, שהואר בקושי על ידי מנורת הלד המהבהבת.
משהו מגושם ומתכתי ישב על הכיסא השחור והקליד במחשב ללא מנוח.
דף הבית של האתר Hportal, הופיע על הצג.
הרובוט התמתח לרגע, ואז קם מהכיסא בקלילות.
כאשר הוא הפנה את גבו, נחשף הכיתוב על הלוח המתכתי המקומר שהיה גבו, באותיות אדומות ומרתיעות.
GoogleBot.
דלת החדר הקטן נטרקה מאחוריו כאשר הוא יצא, מלווה בקולו של המחשב כאשר הוא נכבה באופן אוטומטי.

...

השמש הבהירה עלתה לה באיטיות מעל הבניינים הגבוהים.
אנשים נהרו ברחובות, חלקם עושים את דרכם ברגל, ואחרים מפדלים בנחישות בשביל האופניים.
הכבישים היו פקוקים כמעט לגמרי, וצפירות המכוניות התמזגו עם שאון האופנועים הרועשים.
במעלה הרחוב, היא צעדה לה בנינוחות.
גאיה בלוך, אישה צעירה ונאה למדי.
הריחות העירוניים המוכרים של תל אביב נישאו באוויר.
היא חצתה את הכביש ביחד עם קבוצה של אנשים נוספים שמיהרו אל העבודה בשעות המוקדמות של הבוקר, כשלפתע נהג אופנוע פרץ אל הכביש ודהר אל מעבר החצייה.
גאיה זזה לאחור במהירות, והאופנוע חצה את הדרך במקום שבו היא עמדה שבריר שנייה לפני כן.
"שים לב איפה אתה נוסע, חתיכת משוגע!" היא קראה בכעס ופנתה להביט באופנוען הפזיז, אבל לא נותר זכר לאופנוע, או לרוכב שלו.
האנשים האחרים נותרו אדישים, והמשיכו לחצות את הכביש, כאילו דבר לא קרה.
גאיה השתרכה אחריהם ברוגז, וכל רגע הפנתה את מבטה חזרה אל הכביש, רק כדי להיות בטוחה שהיא לא הזתה.
אבל האופנוע פשוט נעלם כמו כלום.
והייתה לה הרגשה שברגעים הבודדים שבהם היא ראתה את האופנוע - אף אדם לא רכב עליו, כאילו הרכב פעל על דעת עצמו...
לא היה לה זמן להרהר במקרה.
היא הרימה את מבטה והמשיכה בדרכה בכבדות.

...

האופנוע טס במעלה הרחוב כהרף עין.
הוא זיגזג בין המכוניות, קפץ על המדרכה, ונבלע בתוך הסמטאות.
קולות של אנשים נרגנים הרעימו כשהרכב הספיק לעבור כל כלל תנועה אפשרי בחמש שניות בודדות.
לבסוף האופנוע עצר בחריקה רמה, והרעש נפסק.
הוא נשען על קיר לבנים מוצק, ונכבה.
מתוך הצללים של הסמטה, נגלה אדם גבוה למדי.
חלק אחד בעורו לא היה חשוף לעור השמש.
הוא היה לבוש בשחור, החל במסכה הבד השחורה שכיסתה את פניו, הכובע השחור, והחליפה העבה, וכלה במכנסיו השחורים, ונעלי העור המבריקות.
"הגיע הזמן," הוא אמר, בקולו העמוק והאדיש.
הוא התקרב אל האופנוע הדומם ללא היסוס, ואז שלח את ידו עטוית הכפפה, ונגע בו.
האופנוע ניעור לפתע.
גלגליו נעו לאחורי באיטיות, ואז סטו לכיוון ההפוך מהאיש הלבוש בשחור.
"זה בסדר," אמר האדם המסתורי. "זה אני. תירגע."
הוא התקרב אל הרכב, שנראה איכשהו – מפוחד, ואז נעצר.
האיש הרים את ידו באיטיות, הניח אותה על החלק הקדמי של האופנוע, ואז ליטף אותו באיטיות – מחווה לא שגרתית במיוחד לאופנוע.
"ג'וני, אני אצטרך אותך לכמה זמן, אם לא אכפת לך," אמר האיש הלבוש בשחור.
ג'וני, האופנוע הכהה, עשה סיבוב קטן, ואז נעצר.
"יפה," אמר האיש. "בוא נקפוץ לסיבוב קצר."
הוא קפץ על האופנוע, ואז קרא: "הויסה!", כאילו הרכב הנבון היה סוס לכל דבר.
האופנוע טס במהירות בחזרה, ומחוץ לסמטה, כשהאיש המסתורי על גבו.

אופס! הגעתם למקום הנכון, אבל רגע!
זה עוד לא הכול. זה אחרי הכול הצופן השני, ובאמת ציפיתם שהוא יהיה כזה קל?
הכפילו את שלושת הספרות הראשונות במספר המשתמש של בן הערובה במספר הכי משומש בעולם, הפחיתו את שנת ייסוד האתר מהתשובה והחליפו את אחד מה-2 במספר הסידורי הקטן ביותר. ערבבו את הספרות של התשובה ושלחו לי אותה בפרטי כחזקה של 2. משתמש שייתפס מרמה או מפיץ את המיקום שהפיתרון ייפסל מהתחרות. נא לשמור על ההודעה הזאת סודית ככל האפשר, גם אם גמרתם את המשימה. כל הכבוד.

[Saturn]

מרתק מרתק מרתק!
הקטע עם גוגלבוט גאוני!
וממש מסקרן אותי לדעת איך גאיה בלוך ואיך האופנוע האנושי הזה קשורים אחד לשני ולעלילה.
מקווה שתכתוב המשך בקרוב כי זה ממש מקורי וכתוב טוב :)