רנסמה הבת שלי.|הודיה, שם דפוק,אבל זה מה שיש.

[pink angel]

שם הפאנפיק:רנסמה,הבת שלי.
שם הכותב:הודיה.
פאנדום: דימדומים
דירוגG 13
שיפ: [חובה אם יש]
ז'אנר: [לא חובה]
תודות: [חובה במידה שיש לכם בטא] לBreathless-הדר.הבטאית הכי טובה!
ויתור זכויות: לסטפני מאייר..

אדוארד הביט בביתו ההולכת וגדלה למול עיניו, היא הייתה יפיפייה.
"אדוארד! תכין לרנסמה ארוחת צהרים. אני מתלבשת פה ושכחתי שהיא צריכה לאכול עכשיו." קראה בלה.
היה זה הבוקר הראשון ללימודים של רנסמה בכיתה א'. בלה לא הייתה רגילה כלל לארוז אוכל, הרי ערפדים בדרך כלל לא אוכלים אוכל של בני-אדם.
אדוארד קם במהירות. "אז, מה בא לך לאכול היום, נסי?"
"אמ... שוקולד," נשמע קולה המתוק של הילדה מתוך חדר המשחקים הגדול.
"לא, היום לא שוקולד. צריך קצת לאכול בריא," התעקש אדוארד, מנסה לשמוע את תגובותיה המצחיקות והתמימות של ביתו.
רנסמה רצה אליו בחיבוק. "אבל למה בריא, אבא?"
"את לא רוצה להיות שמנמונת, נכון?"שאל אדוארד למרות הפצרותיה של בלה להפסיק לדבר עם הילדה על המשקל.
היא חייכה אליו במתיקות וחשבה אין מצב שאני לא אוכלת היום שוקולד. אני מקסימום אגניב מהמטבח.
אדוארד צחק. "אני יכול לקרוא את המחשבות שלך, זוכרת?"
היא נאנחה והביטה בו בעינים גדולות, "בבקשה, שוקולד?"
"שיהיה. אבל פעם אחרונה."
"ברור."
בלה יצאה מהמקלחת, היא הייתה לבושה ומסודרת. היא הביטה בתיק של רנסמה בתוכחה. "עוד פעם שוקולד?"
רנסמה רצה אליה, מצביעה על אדוארד ומחייכת בתמימות. "אבא הרשה."
בלה נאנחה. "למה אתה נכנע, אדוארד?"
"פעם הבאה תנסי את!" אמר אדוארד, תוהה איך אישתו הייתה מגיבה לו היא הייתה זו שנאלצת להתמודד עם בקשותיה של ביתם. במיוחד כשהוא מסוגל לקרוא את מחשבותיה ולדעת שלא משנה מה הוא יחליט בסוף, היא תקבל - או, תיקח - את מה שהיא רוצה.
כאשר נכנסו למכונית, הייתה רנסמה במאבק חדש. "איה, נו! החגורות האלו לא טובות."
אדוארד צחק וניגש לחגור אותה במושב המתאים לילדים.
"זה לא נוח לי," התלוננה.
"אין בררה," אמרה בלה.
"אבל זה ממש לא נוח לי!" התעקשה רנסמה.
"רנסמה," הזהירה אותה בלה.
"מה? זה באמת לא נוח לי, אמא! את רוצה שהבת שלך תמות מאי נוחות?" רנסמה נטתה לדרמטיות קלה.
"מספיק, רנסמה." בלה נשארה רצינית ואילו אדוארד התאפק מלפרוץ בצחוק.
כעבור עשר דקות נדירות של שקט, הם הגיעו לבית הספר היסודי של פורקס. בלה קמה במהירות והוציאה את רנסמה מה'כבלים'. רנסמה לקחה את התיק המצועצע שלה והחלה ללכת לכיוון הכיתה, אך לפתע היא הסתובבה ורצה בחזרה אל האוטו.
היא פתחה את הדלת של הקדמית, איפה שבלה ישבה, וחיבקה אותה. "סליחה, אמא."
בלה צחקה, "לא קרה כלום, נסי. לכי ותהני עם חברות שלך."
לאחר שרנסמה נרגעה והלכה, מלמל אדוארד, "רק שג'ייקוב לא יבקר שם שוב, אה?"
בלה נאנחה בעצב. "הבהרת לו טוב שאין מצב, לא?"
"כן, לא מוצא חן בעיני שהוא עוקב אחריה ככה."
"הוא לא 'עוקב אחריה', הוא אוהב אותה."
"וזה לא מפריע לך? עליי זה לא מקובל, הוא ממש לא יהיה איתה."
"אין לו בררה. הוא המוטבע שלה." אמרה בלה ונאנחה בשנית. גם לה היה קשה מאד עם העובדה.
"זה לא משנה לי. הם לא יהיו ביחד."
"אדוארד, היא תהיה מאוהבת בו גם, ללא ספק."
"נראה."
***
"נסי, את באה? אנחנו לא רוצים לאחר לסבא וסבתא."
"לא בא לי ללכת."
"אין לך ברירה."
"אני לא הולכת. יש לי גם שיעורי בית."
אדוארד נכנס לחדרה של רנסמה, החדר היה ורוד לגמרי. הפתיע אותו שהוא יכול להיכנס לשם ללא משקפי שמש.
"כן, ואת ממש עושה אותם עכשיו. אני רואה שאת קוראת את המגזין הטיפשי הזה."
"זה לא טיפשי, אבא! זה לנערה. העיתון הכי איני באזור."
"למה את צריכה לקרוא דברים כאלה? הם לא נראים לי לגילך."
"אני בת שלוש-עשרה, אבא, אני לא קטנה."
"תכנסי כבר לאוטו, די עם השטויות." אמר אדוארד והקים את ביתו מהמיטה. רנסמה אחזה בידה את העיתון והתקדמה לעבר האוטו, מגלגלת את עיניה.
***
"רנסמה, תרימי את העיניים מהעיתון הטיפשי הזה," אמרה בלה בתקיפות כאשר הגיעו לבית הגדול של הקאלנים.
בלה הנידה בראשה והתיישבה על הספה במהירות, בלי לדבר עם אף אחד.
"איזו יפה היא," לחשה רוזלי.
"מדהימה," הסכימה אליס.
אדוארד התעצבן.
הוא ניגש לרנסמה והתכופף אליה, "תניחי את העיתון על השולחן, קומי ובואי על המשפחה שלך. עכשיו."
"אני באמצע, אבא!" היא אמרה, מזועזעת.
"זה לא מעניין אותי." אמר בעצבנות. "אם את לא קמה עכשיו אין לך לא טלוויזיה ולא מחשב לחודש."
"ואם אני קמה?" שאלה רנסמה, נכונה להתמקח.
"אז רק לשבועיים." אמר אדוארד, מביט בעיניה. היא לא תפיל אוותו בפח הזה.
רנסמה נעמדה ונגשה לדודותיה. היא חייכה אליהן, "היי, דודה אליס, דודה רוזלי."
בלה הביטה בביתה בסיפוק.
"איזו בובה קטנה!" אמרה אסמה.
"היי סבתא, היי סבא! דוד ג'ספר, דוד אמט."
אדוארד הביט בה, משועשע. מה היא עוד תעשה בשביל לבטל את העונש?


פרק ב'.
רנסמה נכנסה למכונית. "מה?"
"תדברי יפה, רנסמה."
"מה אתה רוצה ממני, אדוארד?"
אדוארד התניע את המכונית. "תירגעי ועכשיו. העובדה שאנחנו לומדים באותה כיתה לא משנה את זה שאני אבא שלך."
"מה הקשר?"
"דברי יפה ובכבוד."
רנסמה נאנחה. "מה?"
"אני מבקש שתפסיקי לדבר בשיעורים. תקשיבי ואל תשבי מאחור."
"סליחה? אני עושה בדיוק מה שאתה עושה אבא."
"אני הייתי בתיכון כבר הרבה פעמים, זוכרת?"
"אז מה?"
"אז זה לא מקובל עליי."
"טוב, גם לי קצת קשה להעריך אותך. למה קראת לי לפה?"
"אני רוצה שנחזור הביתה יחד."
"זה לא קצת חשוד? אנחנו לא אמורים להכיר. עוד יחשבו שאתה בוגד באמא כשהיא חולה."
"אנחנו סוג של ידידים. טוב, נסי, ראיתי שנכשלת באנגלית."
רנסמה הרכינה את ראשה. "מצטערת."
אדוארד התקשה יותר ויותר לשמור על חזות האב הכועס. "זה לא קשור לסליחה, רנסמה. אני אמרתי לך ללמוד. הצעתי לך ללמוד איתי. מה אני צריך לעשות?"
"אבא, זה חד פעמי. זה היה שבוע יום ההולדת של ג'ייק, והייתה מסיבה..."
"זה לא מעניין אותי! דרך אגב, אני רוצה שתפסיקי להיפגש עם הג'ייקוב הזה."
"לא!" זעקה רנסמה. היא אהבה להיפגש עם ג'ייקוב יותר מכל דבר אחר.
"אני רציני."
"למה?" שאלה רנסמה, דמעות עולות בעיניה.
"הוא משפיע עליך לרעה."
רנסמה לא ענתה.
כאשר הגיעו הביתה, היא פרצה לחדרה ונעלה את הדלת.

[FAG HAG]

יפה! אני מתעבת כרגע את רנסמה מאוד מאוד, אבל הצלחת לשעשע אותי עם העובדה שאד והיא באותה כיתה. אדוארד לא מאוד קאנוני, לטעמי, ובעצם אף אחד לא ממש קאנוני, אבל אני אתגבר על זה. בהחלט מצפה להמשך. אגב, שימי לב לכמה טעויות הקלדה.

[Dr. Grey]

חביב מאד.
קצת רץ לי מדי, למען האמת. אני בעד לספק יותר מחשבות ורגשות, יש קצת יותר מדי פערי מידע בפיק.

[Into The Night]

וואי, ממש יפה!
אהבתי את זה שהיא באותה כיתה עם אדוארד =]

[חצ!יה]

הצלחת לקרוע אותי מצחוק כשהיא אמרה את רוצה שהבת שלך תמות מאי נוחות זה קורע נמשיכי ככה עשית לי את היום או את הלילה

[beauxbatons Academy of Magic]

קוראים לה רנסמיי
ציטוט:"קוראים לה רנסמיי ול \שום שם אחר"

[Misery Business]

זה נחמד, אבל מאוד רץ, מאוד חסר רגשות.
אגב, שמתי לב שדי חנקת את הנושא של רנסמיי, שזה... חבל. כאילו, את כל פעם פותחת פיק אחר עליה. זה נראה לי סתם.

[ג'יני מדאר]

נחמד אבל קצת רץ באמת.

[FAG HAG]

-קראי את חוקי הפורום וערכי את הכותרת בהתאם. תודה, מנהלת הפורום.-

[הרמיוני ;)]

ממש חמוד!

[*הארי פוטר*]

ממש חמוד יפה... דורש המשך!!!

[ארתור וויזלי]

ממש מצחיק קראת אותי את רוצה שהבת שלך תמות מאי נוכות

דרך אגב מה הכישרון שלה?

[עלמה]

יפה!!!
הכישרון של רנסמיי זה שאף אחד לא יכול לעמוד בפניה.. כולם מתאהבים בה..

[Moon Tears]

ממש מצחיק הקטע עם האי נוחות D:

[דנדל פוטר]

זה לא משהו