All WE Know It's PARAMORE, פיקפורוםםםםםםם D:

All WE Know It's PARAMORE
כותבות: טל ונוגה . או שמוליק וסימה
דירוג: PG, או PG13.
שיפ: ג'ן.
ז'אנר: פלאפי, הומור.
פאנדום: פארמור.
דמויות ראשיות: היילי, נוגה, וטל.
דיסקליימר: מוותרות על כל השירים המוזכרים בפיק להיילי וויליאמס ולהקתה הנסגדת.
(:

~
I've gone for too long living like I'm not alive
So I'm going to start over tonight

הופעה. האדרנלין מפלח לי את הדם בחדות. אני מרגישה קלחים קלחים ממנו זורמים בפראות ומעוררים אותי לחיים. שבוע שלם התנהגתי כמו איזו זקנה מנוונת, מטיילת באתרים המשעממים עד מוות של פיניקס, אז לא מגיע לי קצת לחיות?
בהחלט מגיע לי. והנה הזמן לכך. הו, אני כל כך אוהבת הופעות.

Beginning with you and I
When this memory fades
I'm gonna make sure it's replaced
With chances taken
Hope embraced
And have I told you

אני צורחת את המילים האלו לתוך המיקרופון, מנפנפת בשיער הבוער שלי. אני מרגישה כל כך חיה. כל הזכרונות הצורבים – אני וג'וש רבים; ג'רמי מודיע שהוא עוזב; טיילור נובח עליי להוריד את הווליום; בכי בפינת החדר – כל אלו כאילו נמחקים מתודעתי כשאני לוכדת את מבטו הנלהב של ג'וש, שמנגן בגיטרה בשיא המהירות, ידיו מיטשטשות מרוב אנרגיה. הוא מחייך אליי חיוך מיוזע, ואני מחייכת חזרה. אני לוקחת הרבה אוויר וצוללת אל קדמת הבמה, משטחת ארצה ושרה-נובחת את המשפטים האחרונים אל המיקרופון, מעריצים מטורפים מצווחים כמו מטורפים ומושיטים ידיים בכדי לגעת בפיסה ממני.

I'm not going
cause I've been waiting for a miracle
And I'm not leaving
I won't let you

הרגשתי ביד תופסת את ידי חזק משאר הידיים שהושטו לעברי. רציתי לקום ולהשתחרר אך היד לא עזבה, מה שהביא לכך שאני בשיא האדרנלין משתגעת על הבמה, חיה אותה, ולידי, על חלקת הקודש הקטנה שלי, נמצאת מעריצה ששרה איתי לתוך המיקרופון. מאיפה זה בא? מישהי כנראה התחברה לשורות השיר יותר מדי.
באיזשהו שלב האנגלית שלה נהפכה להיות כל כך צולעת שלא הבנתי שום מילה שהיא ברברה בהתרגשות.
"היילי!" הנערה צרחה, הולכת להתעלף מהתלהבות. היה לה שיער חום חלק-גלי, שהיה לח במקצת. העיניים שלה – שהיו בצבע חום עמוק – בהקו בהתרגשות. היא לבשה טי שירט עליה היה כתוב everybody sing like it's the last time you will ever sing. היא תפסה לי ביד.
"היי," אמרתי, מעט נבוכה. יש לי הופעה להרים על הרגליים, וג'וש לא יוכל להמשיך בסולו הגיטרה הזה עוד הרבה זמן.
"היי, טל קוראים לי, מתה מתה מתה עלייך ועל להקה ענקית שלך!" היא צעקה באנגלית עילגת.
"הממ, תודה," הבזקתי לעברה חיוך קטן, מנסה לגבור על קולות מערכת ההגברה המפלצתית.
"את חייבת לבוא לישראל!" היא צרחה בכל גרונה, הולכת להתעלף עוד דקה.
"לאן?" צווחתי בחזרה.
"ישראל!" היא השיבה, בטעות אל תוך המיקרופון. בהחלט שמעתי אותה, וכמוני גם אלפי האנשים שרקדו בטירוף חושים מוחלט. בעקבות הכרזתה נשמעו תרועות רמות, וקולות "כן" ו, "לגמרי", עלו מהקהל. מסתבר שהיו שם די הרבה ישראלים.
הבחנתי בנערה מעט יותר נמוכה מתקדמת אל כיוונה של טל, בעלת רעמה חומה מסולסלת ופס ורוד-אדום. עיניה החומות הנוצצות היו מאופרות באיילינר שחור שנמרח קמעה, ואגלי זיעה קטנים נצצו על מצחה. היא לבשה טי שירט עליה היה כתוב בענק When it's rains, You can't see the sun. חיבבתי אותה באופן אוטומטי. היא אחזה בידה של טל וצרחה כמה מילים בשפה לא מובנת. טל ענתה לה, ומכל מילותיה הבנתי רק את המילה 'סורי'. הגנבתי מבט אל עבר ג'וש, שעמד לסיים את סולו הגיטרה הסוער שלו. הייתי חייבת לגשת אל קדמת הבמה.
"יש לכן משהו נוסף לומר?" שאלתי אותן בצרחה. הן הסתובבו אליי נרגשות.
"ישראל!" צרחו יחד, ובדיוק באותו רגע ג'וש סיים את הסולו וזיקוקים צבעוניים נורו אל השמיים, מתפוצצים בשלל אורות וזוהרים על רקע אפל.

"זה היה פשוט א-ד-י-ר!" טל לא הפסיקה להעלות זכרונות ולהתייחס להופעה כאילו הייתה לפני חמש שנים ולא לפני שעה כל הדרך חזרה אל המלון בו התאכסנו. אני חושבת שלנהג המונית הזועף שלנו התחיל להימאס מאיתנו.
"אני יודעת שזה היה ענק," עניתי בעייפות, חיוך מבצבץ על שפתיי. האדרנלין נסוג ממני מזמן, אך טל עדיין הייתה בשיא, כמו בהופעה. היא צרחה כאילו עדיין יש סביבה מערכות הגברה עצומות. כבר התחלתי לחשוש לחיי אוזניי. "אבל יודעת מה עוד יהיה ענק?"
"מה?"
"לישון."
"את ממש זקנה," היא זעפה לעברי. "הורסת שמחות."
"אופס."
"אני מאושרת!" היא זרחה.
"מי לא?!" השבתי בחגיגיות, והמונית שלנו בדיוק נעצרה מול מבנה המלון שזהר במקצת בלילה. הנהג שלנו נראה מאושר מאוד להתפטר מאיתנו.
"ביי!" צרחה לו טל, והוא בתגובה מיהר להגביר את המהירות ולנסוע משם, והשפריץ באגביות מעט מים על חולצתה של טל.
"נו, בנאדם!" היא נאנחה, ואני הבלעתי צחקוק.
עשינו סבב זריז בדלפק הקבלה, עלינו לחדר שלנו, התקלחנו והחלפנו לפיג'מה. זו הייתה ההופעה הכי אדירה שנכחתי בה בחיי.
טל יצאה מחדר האמבטיה לבושה בפיג'מה של סנופי, שיערה הארוך פזור רטוב על גבה. היא נראתה עייפה אפילו ממני.
"אני רוצה לישון," מלמלה, צונחת על מיטתה וממלמלת לעצמה שברי מילים.
"לא היית לפני רגע לגמרי צרחנית ומסטולה?" הרמתי גבה, נכנסת למיטה גם אני.
"לילה טוב. תחלמי על פאראמור," היא ענתה בתגובה וכיבתה את האור.

כרית נזרקה אליי ברשעות, מעירה אותי מכל חלומותיי על פול. אופייני לטל.
"בוקר טוב!" היא זרחה, כבר לבושה בג'ינס משופשף וטי שירט. היא נראתה מאוד מאושרת, משום מה.
"הלוואי שפיל דרום אפריקאי ידרוך עלייך," זעפתי בתגובה, מנסה לחזור לישון.
היא גלגלה עיניים. "נו באמת. תתעוררי כבר, יש לי משהו לספר לך."
"את יכולה לספר גם עכשיו," משכתי בכתפיי, משלימה עם העובדה האכזרית שאני ערה.
"תסתדרי ואז. מריחים את הסירחון שיוצא לך מהפה עד כאן," היא העירה באגביות, מפנה אליי את גבה. איחלתי בליבי שיישפך לה השוקו שהיא מכינה עכשיו על כל החולצה.
סיימתי להתארגן, מופיעה במיני-סלון הקטן בג'ינס אדום וטי שירט לבנה. השיער שלי היה פזור כרגיל, התלתלים פזורים מלאי חיים על הכתפיים, ובדקתי את המקררון הקטן.
"שבי, שמנה, יש לי משהו לספר לך." היא צחקקה, צונחת על המיטה שלה.
"חתיכת בהמה פקיסטנית," זעפתי וישבתי בשילוב כתפיים על המיטה.
היא זרקה עליי עיתון.
"היי, זה לא היה עד כדי כך מעליב!" רטנתי.
"תלכי לעמוד שלוש!" היא קיפצה מעלה-מטה במקומה, נרגשת וחסרת סבלנות.
אוקיי, אוקיי," מלמלתי, מדפדפת לעמוד השלישי. ואז ראיתי את זה.
החלטת בזק מפתיעה: פאראמור בישראל.
רציתי לצרוח.
אז צרחתי.
וטל צרחה.
וצרחנו ביחד.
~
אז:
ת"בים, ולמי בא להיות פה ?

מדהיםDDDD:::
כי אני שם

יצא לנו מושלמוש
יאללה, מי שרוצה להיות כאן, להגיב (:

בחרתן את הלהקה הכי טובה בעולם, לייק על זה D:
כתיבה נהדרת, עלילה טובה, רעיון מושלם.

אני רוצה להופיע גם, אפשר?

תודה רבה 3>
בטח שאפשר, כבר בפרק הבא
קדימה, יש מקום לעוד אחד בפרק הבא (:

גמאני רוצה להופיע XD
אה, ויצא מהמם (:

תודה, ובהקדםD:

אני רוצה להיות פה

יצא מושלם, חסר לך שלא תמשיכי !

הו לא, הפעם אני ממשיכה עד הסוף. ויצא לי וטלל מושלם . תודההה ♥

חסר לך שלא תמשיכי ♥♥

ואני רוצה להיות בפנים ^^

פרק הבא [; ♥

כתיבה מהפנטת. למרות שאני לא אוהבת את פאראמור, קראתי את הפיסקה הראשונה ונסחפתי. מדהים^^

תודה רבה (:

מה זה שלא ~תמשיכי~ גם אני כתבתי חלק פה ואם לא כתבתי נתתי רעיונות.

אני דורשת קרדיט^^

ופאראמור זאת להקה נסגדת. ופאק מה נהיה ממני בסיפור הזהXD

טואוווווווווווווווווווובDDDDDDDDDDDD=
לייקלייקלייקD: