בפעם הראשונה\ענבר

שם:בפעם הראשונה
שם הכותבת:ענבר
פאנדום:המעניק+הכחול האבוד.
שיפ:ג'ונס\קירה מרומז.
דירוג: PG
וויתור זכויות:ללויס לורי המדהימה (:

בפעם הראשונה שג'ונס רואה את הכפר הוא קפוא, מורעב, חצי מת ועם תינוק בין זרועותיו. הוא יכול לראות רק אורות זוהרים מעבר לגבעה המושלגת.
אך כבר אז הוא יכול להכריז בקול כי זה הכפר בו גרים האנשים הכי מדהימים שפגש: הם באו להציל אותו ואת גבריאל כשכמעט קפאו בשלג, ולא נטשו אותם לגורלם כי הם שונים.
יש להם מוסיקה. שירה שקטה ונעימה, אותה ג'ונס לא יכול לשמוע בלי שזיכרונות על המעניק יציפו אותו שוב, זיכרונות שחמימותם ויופיים כואבים מדי.
תקווה, חיים, אהבה- זה מה שהכפר מסמל בשבילו. הכפר המושלם, אבל מושלם באמת, לא כמו השלמות המעוותת והשברירית של עולמו הישן.
ג'ונס חושב שהמעניק היה שמח כאן, על אף החיים השונים והבודדים אליהם התרגל. אבל הוא לא כאן, וג'ונס וגבריאל מתחברים אל גבר עיוור וטוב לב, שנותן להם בית בתמורה לאוזנו הקשבת של ג'ונס, המאזינה לסיפוריו מלאי הגעגועים על אשתו ועל הבת שלא זכה להכיר, שצריכה להיות היום בת גילו.

בפעם הראשונה שקירה רואה את הכפר היא יושבת על סלע, מותשת לאחר הליכה ארוכה. זרד רודף אחרי חיפושית, ומאט מתרוצץ סביב בחוסר סבלנות אופייני, ממתין לה.
היא מביטה קדימה אל הכפר, ונאלצת להודות שזהו כפר יפיפה: על אף שמראהו לא שונה בהרבה ממראה כפרה, יש לו מראה ביתי וחמים.
כאשר הם נכנסים באיטיות לכפר, ניכר שמאט מכיר את הדרך. היא מניחה לו להוביל אותה ומקדישה את זמנה להתבוננות מסביב. הכול כל כך שקט, כל כך רגוע ונעים.
קולות ריב לא נשמעים, והאנשים ברחובות מחייכים אליהם בעודם עוברים. לרובם יש נכויות כשלה, ואף קשות יותר, ואנשים בריאים מטיילים איתם ומסייעים להם.
שלווה. כן, שלווה ושמחה ורוך, זה מה שמסמל הכפר בשבילה. מקום שיקלוט את כל מי שלא עמד במבחני הקיום של כפרים אחרים.
היא מעלה בראשה שוב את דמותו של אביה, מנסה להיזכר כיצד הוא נראה, רק כדי לוודא זאת לפני שהיא פוגשת אותו שוב.
אך כאשר היא חושבת עליו, היא מצליחה לזכור רק את הכחול הנפלא, ואת מילותיו של מאט:
"יש שם ילד 'חד, הוא בגיל שלך, הוא לא שבור. ויש לו עיניים כחולות שזה משונורא."

מדהים. אחד הפיקים היחידים שממש נהניתי לבטא :)

יאיייי (:
אני ממש שמחה שאהבת!

מכירה את הפאנדומים?

שלום,
הסיפור היה ממש יפה שכיף לקרוא.
אך את צריכה להוסיף יותר תיאורים של הכפר ושל הדמויות כדי שיהיה אפשר לדמיין.
כי כרגע אני רק קראתי בלי לדמיין.
אבל יש לך יכולת כתיבה יפה.
המשיכי כך!
בברכה,
נדב

הקפצה בטעות.
למחוק בבקשה

יש לך הקפצה אחי.

נ.ב.הסיפור ממש יפה,וכן הצלחתי לדמיין :) תמשיכי דחוווף!

לא, אבל ממש הצלחתי להרגיש את מה שהדמויות מרגישות, ולראות הכל כמו שהן רואות... אני אוהבת את זה D: