שרשור למור ולי :), סטרווגנזה!

[Spoilers]

שם:
גיל:
מראה:
אופי:
רקע:
הערות:

[Captain Jack Harkness]

שם:איזבלה בלק (כלכךברורמאיפה)
גיל:16
מראה:שיער ג'ינגי' בוער, עיניים ירוקות, רזה וגבוהה.
אופי:היפרית, קלאסטרופובית, מומחית בסייף,נאמנה, פזיזה וחכמה מאוד.
רקע:נולדה למשפחה נורמלית, כשהייתה בת שנה אביה מת ואימה התחתנה שוב עם מישהו אחר, מגיל חמש אביה החדש התעלל בה והתייחס אליה כאל זבל, היא התחילה ללמוד סייף כדי להגן על עצמה מפניו וציירה הרבה כדי להרגיע את עצביה.
הערות: X

תורך D:

[Spoilers]

שם: מרקו וספוצ׳י.
גיל: 16
מראה: שזוף, שיער שחור שמגיע עד קצה האוזניים, עיניים כחולות, חיוך ממיס, גבוה, רזה, שרירי.
אופי: שובב, מצחיק, אדיב, מכבד את המבוגרים, חכם.
רקע: מרקו נולד למשפחת איכרים בפירנצה של המאה ה- 17.
הוא הבן השני מתוך ארבעה ילדים. אחותו הגדולה, אמיליה בת ה- 21, כבר התחתנה.
אחותו השנייה, קרין, בת השבע ואחיו התינוק, אמיל, בן השנה חיים יחד עם מרקו והוריהם.
מרקו עוזר לאביו בשדה, משלב לימודים בדרך.
בגלל שמרקו הוא בן, הוריו לא לוחצים עליו להתחתן. הם נותנים לו חופש מלא ומעניקים לו ולאחייו המון אהבה.
אימו של מרקו מוכרת תחרה.
מרקו נוהג לבלות מידי פעם בגלידריה של חבר קרוב של המשפחה, ג׳וזף.
הערות: ג׳וזף הוא סטרווגנטי, אבל אף אחד לא יודע עליו.

[Captain Jack Harkness]

אני אתחיל D:
______________________

התעוררתי באותו הבוקר בהרגשה משונה, לא ידעתי מה זאת ההרגשה אז התעלמתי ממנה וקמתי מהמיטה והלכתי למקלחת באיטיות.
נכנסתי והתקלחתי, שוטפת מעצמי את העייפות.
"תצאי מהמקלחת!" שמעתי את האבא החורג שלי קורא מעבר לדלת, שנאתי אותו.

[Spoilers]

״מרקו!״ משהו עם קול צפצפני התיישב עליי וגרם לי להתעורר.
״מה?״ שאלתי. ״יום שבת היום.״
לא פקחתי את העיניים עדיין.
״נו, מרקו, תתעורר!״
פקחתי עין אחת, מביט בקרין הקטנה שישבה עליי בחיוך גדול.
״קרין,״ פיהקתי. ״מה את רוצה?״
״הולכים היום לפסטיבל הפסטה!״ צהלה קרין.
פסטיבל הפסטה היה אירוע שנערך בפירנצה פעם בחצי שנה, בו מגישים סוגים שונים של פסטה ויש מופעי רחוב.
״הו, באמת?״ חייכתי. ״ולמה שנלך לשם? אנחנו לא חוגגים היום כלום.״
היא נראתה נעלבת ששכחתי את יום ההולדת שלה.
״אבל... מרקו!״ מלמלה בעצב.
התהפכתי מעלייה והתחלתי לדגדג אותה.
״את באמת חשבת ששכחתי את יום ההולדת שלך, קטנטונת?״ חייכתי.
היא צחקקה, הן מהדגדוגים והן משמחה שלא שכחתי.

[Captain Jack Harkness]

כשיצאתי מהמקלחת לבושה בן המסריח עמד מחוץ לדלת.
"לא שמעת אותי? אמתי לצאת מהמקלחת מהר יותר!" הוא אמר בכעס ונתן לי מכה חזקה בעורף.
שתקתי, לא נתתי לו את העונג לראות אותי סובלת ונכנסתי לחדר.
אחרי כמה דקות של התארגנויות יצאתי עם התיק שלי וירדתי למטבח.
"בוקר טוב חמודה" אמרה אמא, עושה אוכל במהירות
"בוקר" אמרתי, משמיטה את ה"טוב" מהמשפט.
"הולכת לשיעור סייף מתוקה?" שאלה כשראתה את התיק שלי, הנהנתי.
"שיהיה לך שם כייף, ואל תפצעי את עצמך" היא אמרה בחיוך, נישקה אותי על הלחי ויצאה.
אכלתי משהו מהיר ויצאתי מהבית, לא רוצה להישאר עם הבן אדם הזה לבד.

[Spoilers]

״מרקו, אתה וקרין יכולים להסתובב,״ אמרה אמא אחרי שהגענו לפסטיבל. ״אנחנו נהיה פה.״
הם התיישבו על אחד הספסלים.
אמיל הקטן ישן על הידיים של אבא.
הנהנתי.
קרין משכה אותי לכל דוכן ומופע-רחוב.

[Captain Jack Harkness]

עליתי על אחת המוניות והתחלנו לנסוע לשיעור שלי.
כשהגעתי לשם עצרנו וירדתי,הסתכלתי על חלונות הראווה שהיו ליד הבניין.
פתאום שמתי לב למן שרשרת יפייפיה שהיה כתוב שמקורה בוונציה, היא עלתה 50 דולר.
נכנסתי לחנות וקניתי אותה, שמה אותה בתיק האימונים שלי ונכנסתי לבניין של אימוני הסייף.

[Spoilers]

״וואו! תראה את זה, מרקו!״ קראה קרין ונעצרה ליד דוכן אחד.
נעמדתי לידה.
הפסטה בקעריות שמכרו שם היו צבעוניות.
אדום, ירוק, שחור, ורגיל.
״תקנה לי כזה, מרקו!״ התחננה קרין.
צחקתי.
קניתי צלוחית צבעונית לכל אחד והלכנו חזרה להורים שלנו.

[Captain Jack Harkness]

אחרי האימון נכנסתי להתקלח ושמתי את השרשרת עלי, היא נראתה ממש יפה.
הלכתי לכיון הבית ברגל, לא רציתי להגיע לשם לפני אמא שלי.
השעה הייתה כבר חמש בערב כשנכנסתי לבית, אמא שלי עוד לא הגיעה והוא היה במטבח.
התגנבתי לחדר שלי וסגרתי אותה, נועלת עם מנעול.
נשכבתי על המיטה והתחלתי לצייר במחברת את השרשרת.
אחרי כמה זמן אמא שלי הגיעה, ואכלנו ארוחת ערב.
"איך עבר היום שלכם?" שאלה אותנו בסקרנות.
"היה טוב" אמרתי בחיוך והרמתי את הכלים לכיור "אני עולה לחדר".

[Spoilers]

הפסטיבל נגמר וכולנו חזרנו הביתה.
״אני יכול לבקר מחר את ג׳וזף?״ שאלתי.
״אני רוצה שתעזור לי בשדה..״ מלמל אבא.
״טז אני אלך בערב.״ חייכתי.

[Captain Jack Harkness]

עליתי לחדר ובאתי לנעול כשבן המסריח נכנס פנימה והסתכל עלי בגיחוך.
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו כשהוא לא יצא
"הגיע הזמן לעונש שלך" הוא אמר ברשעות והתחיל להכות אותי בלי רחמים.
לא עשיתי כלום, רק התאמצתי לא להראות לו את הכאב שלי.
אחרי שהוא סיים הוא יצא, משאיר אותי לבד בחדר.
נעלתי את החדר ונכנסתי למיטה, עוצמת עיניים.
דמיינתי לי מקום רחוק, מקום שבו אני אהיה מאושרת.

[Spoilers]

שיחקתי עם אמיל בזמן שאמא הקריאה לקרין סיפור לפני השינה.
סירבתי להאמין שהוא דומה לי.
לא שאני מכוער.
וגם אמיל הוא ילדון יפה.
אבל אני פשוט לא ראיתי את הדמיון בינינו, למרות שכולם אומרים שאנחנו דומים.

[Captain Jack Harkness]

הדמעות התחילו להתייבש לי על העור, אז קמתי והלכתי להחליף בגדים.
לבשתי מכנס קצר שחור וחולצה אדומה יפה, את השרשרת לא הורדתי.
נשכבתי חזרה במיטה ועצמתי את העיניים שוב, אחרי כמה דקות נרדמתי.

[Spoilers]

אני אהיה ג׳וזף לכמה תגובות, אוקי?
-----
סגרתי את החנות לקראת הערב.
אני גר מעליה.
עליתי לחדר השינה הקטן, ששימש גם מחסן.
הייתה בחורה צעירה במיטה.
והבגדים...
״היי, ילדה,״ ניסיתי להעיר אותך. ״תתעוררי.״
לא יתכן.
איך היא הגיעה לפה?
חשבתי שהשער בין שני העולמות נסגר.