דיון//צרכים אנושים בספרי מד"ב ופנטסיה

בכל מיני ספרים הדמויות לא מתנהגות בצורה הגיונית למשל בבון הוא התקלח רק פעם אחת במשך 8 ספרים ואף פעם לא הולך לשירותים, מצחצח שיניים או אוכל. אני מבין שהם יצורים, אבל גם יצורים צריכים לעשות את הדברים האלה מדי פעם.
היצורים האלה מראים התנהגות של בן-אדם אז למה בקטעים האלה הם לא? פספוס של הסופר או בכוונה כדי להראות שהם זן מיוחד משלהם? שתי האפשרויות יכולות להיות יכול להיות שסופר התכוון לעשות בכוונה אבל הוא פשוט שכח לשים את הקטעים האלה(דבילי אני יודע).
אצל בון התכוונו בכוונה מכיוון שבספר שהוא מתקלח הוא אומר שמעולם לא עשה את זה קודם. אבל גם אם בהתחלה הסופר התכוון למה אחר כך הוא לא המשיך אם ההתקלחות?
ובהארי פוטר לא מתואר שהם מצחצחים שיינים, ואיך זה הגיוני אם בספר מתוארות השיניים המבריקות של לוקהרט?
בהארי פוטר מסופר על אמבטיית מדריכים אבל לא מסופר שהשתמשו מלבד פעם אחת בכל הסדרה שמישהו התקלח, הארי בניסיון למצוא את הרמז שנמצא בביצה וגם סדריק.
בספרים אם הדמויות עושות את זה זה חייב להיות משהו שיקדם את העלילה בהארי פוטר הביצה בבון הוא נפגש עם דמות שתהפוך לדמות ראשית.
שאלות ל דיון:
1. מדוע את/ה חושב/ת שקטעים כאלה לא מופיעים בספרים ובמיוחד ספרים עם יצורים?
2. האם את/ה חושב שהספר היה נראה אמיתי יותר אם היו את הקטעים האלה? נמק

סליחה על הביטוי, אבל זה קצת מטופש. זה בזבוז כוחות וזמן, וסתם מיותר, לציין מישהו מצחצח שיניים. גם מה אמורים לכתוב? ש"הוא צחצח את שיניו בהתלהבות"? אני מעדיפה לקרוא ספר עם יותר אקשן מאשר תיאור של מישהו מנסה להכניס את החוט הדנטלי בין השיניים.
וגם הכותרת לא נכונה. זה לא צורך אנושי. צורך אנושי הוא נשימה, חשיבה, פיתוח אינטלגציה והפגנת רגשות.

לא מציינים את הדמויות מתקלחות או מצחצחות שיניים כי זה לא תורם להתפתחות העלילה, ולדעתי זה קצת ביזבוז לתאר אנשים מצחצחים שיניים או הולכים לשירותים.
האמת שבהארי פוטר זה קצת מורכב, כי בהחלט מתארים אותם אוכלים, אני חושבת כי יש חשיבות לסעודות מנקודת מבטו של הארי, והן כן מהוות איזשהי נקודה חשובה בעלילה.

אני אישית חייבת לציין שהספר היחיד שנתקלתי בו פחות או יותר בתיאור של דברים כאלה (וגם אז זה היה רק קצת) זה משחקי הרעב...

ובון...... טוב,זה קומיקס,בקומיקס דברים קורים מהר יותר מספרים מפני שזה אמור להיות קל יותר ומהיר יותר כשקוראים את זה...

ולכתוב שוב ושוב על אנשים שמצחצחים שיניים וישנים ומתקלחים זה קודם כל מוסיף עמודים שלמים חסרי תוכן וחסרי התקדמות בעלילה.

ככל שיהיו יותר דברים שלא מקדמים את העלילה,ככה הספר ישעממם יותר וגם ישקול יותר.

זה מיותר,וספר לא אמור להיות בדיוק כמו החיים האמיתיים,אחרת איפה הכיף?

מתי משחקי הרעב נהפך לקומיקס?
ונזכרתי בעוד משהו- שנה שעברה הייתי בסדנת כתיבה ואני זוכרת שאמרו שם שפעולות סתמיות כמו נפנוף ביד או גירוד (זה כולל גם ללכת לשירותים וכו') יכולים להיות רמז מוטמן (או איך שלא אומרים את זה). זה אומר שזה יכול להיות רמז למה שייקרה בעתיד. ניקח למשל סיפור שלא קשור לז'אנר המד"ב והפנטזיה- מקץ עשרים שנה. למי שקרה, מתואר בסיפור שבוב החמקמק אמר שהוא יחקה לחברו חצי שעה. רק לאחר קריאה נוספת אפשר היה להבין שלג'ימי הייתה חצי שעה לשלוח שוטר חרש (ואם לא קראתם את הסיפור, חבל). הפעולות יכולות לשמש גם בתור יצירת אווירה. למשל הארוחה בהוגוורטס, זה כמו להגיד לנו שהארי רשמית תלמיד הוגוורטס לשארית השנה. חוץ מזה, הפעולות הסתמיות לא מוסיפות כלום, ויותר מזה- הן גורעות.

היא לא כתבה את זה

בכל מקרה, אני מסכים עם שאר תגובות.
מספרים דברים כאלו כשהם נחוצים לעלילה או כשיש יותר מדי זמן בהם לא מתוארת פעילות הגיינית/בריאה.
בקשר ללוקהרט, הסיבה שיש לו שיניים מבריקות היא שרולינג רצתה להראות כמה הוא שחצן, שאפתן ודואג מאוד למראה החיצוני שלו.
בקשר לאמבטיית המדריכים, את אמרת את זה בעצמך זה קידם את העלילה ובגלל זה סיפרו את זה. פעולה זו מגבירה את תחושת החברות או שעדיף לכנות אותה 'חביבות' בין סדריק להארי.

אז למה היא התכוונה? אנשים, תשתמשו במילות קישור. אנטר זה לא הפיתרון לכל דבר XD

ד"א- פיטר, אתה יכול להעלות את החתימה שלך מישראפ? תקעת לי את המחשב

היא התכוונה לכך שבון זה קומיקס ובגלל זה, לא מתוארים בו כל כך הרבה פעולות הגיניות (לפי מה שאני הבנתי)

ובקשר לחתימה-סורי, ישראפ לא מגיב לי. אני פשוט אמחוק אותה...

אומייגאד חשבתי שב-בון אומר בבון, כמו קוף XD
סורי XDD

אני לא מסכים איתך.
פעולות סתמיות מוסיפות בדרך כלל למהלך הסיפור. השווי למשל בין שני הקטעים הבאים:

ג'ימי התעורר בבוקר, קרני השמש מלטפות את פניו. הוא התמתח באיטיות וקם מהמיטה. הוא פיהק פיהוק ארוך וניגש לחדר האמבטיה, לשטוף את פניו ולצחצח את שיניו. אחר כך ירד למטבח, ואכל ארוחת בוקר שכללה דגנים, ירקות וגבינה. אחרי שהתמלא, לקח מפתח, נעל את דלת הבית והלך.

ג'ימי התעורר בבוקר, קרני השמש מלטפות את פניו. הוא קם מהמיטה ואחר כך ניגש לחדר המטבח לאכול ארוחת בוקר חפוזה, שלאחריה יצא מהבית.

מה יותר טוב, לדעתך? ^^

אתה רק מחזק משהו שאמרתי. פעולות סתמיות מוסיפות לאווירה. למשל, הרגע הדגמת לנו בקטע הזה איך פעולות סתמיות שבתת מודע מתקשרות אצלנו לבוקר, יוצרות אווירה של, בעצם, בוקר

אז עם החלק הזה אני כן מסכים איתך

לנתתי שתי דוגמאות,לא הפכתי את משחקי הרעב לקומיקס

הסברתי כבר שטעיתי, לא צריך לשבת על זה ><"

דיון יפה ( :