דיון//השפעת ספרי המד"ב על ילדים

אומרים שילדים קטנים מושפעים ממשחקי הוידיאו שלהם ומתוכניות הטלוויזיה שלהם אבל הם מושפעים גם מספרי המד"ב והפנטסיה שלהם?
ילדים משחקים כאילו הם הארי פוטר, ילדים יושבים ומדברים על פרסי ג'קסון ומנסים לחקותם אך האם זה רע כמו שילד בן 6 יחכה משחק יריות?
ממש לא ולפעמים הם משלבים בזה ספורט כמו ריצה, קפיצה וגילולים ולפעמים זה מקור הוצאת כסף כמו שבשביל לקנות חרב למו"ד(מבוכים ודרקונים) חי עולה 200 שקל. אבל לא פה זה נגמר גם מזמינים בחו"ל דברים של הארי פוטר שרק המשלוח עולה הון.
למרות זאת בטוח שעדיף שיוציאו כסף על זה מאשר יחכו משחק שמתואר בו התעללות בבעלי חיים למרות שזה יותר זול משלמים רק על הדיסק זה יכול להביא אותך למצב של מעצר.
ויש גם מבוגרים שמעודדים את הקנייה אבל גם אם לא היו מעודדים בוודאי שלא היו בוחרים לתת לילדים שלהם דיסק אלים.
אבל יש מבוגרים שכן קונים להם דיסק אלים ברצון בלי לחשוב שאם היו קונים להם דברים של הארי פוטר למשל הם היו קוראים הרבה ומשחקים הרבה.
לא כל מי שיש לו דיסק אלים מחכה אותו אבל יש כאלה שכן ואפילו הרבה מאוד הולכים בעקבות המשחקים שלהם.
שאלות לדיון:
1.מה את/ה חושב שעדיף לילד להוציא הרבה כסף על פריטים של הארי פוטר או דיסק אלים אחד?
2.האם את/ה חושב שזה דבר טוב שהם מחכים את ספרי המד"ב?

לפני הכל, חשוב לי לציין שאני בחיים לא אקרא לילד בן 6 את הארי פוטר. מהסיבה הפשוטה שהוא לא רק לא הולך להבין כלום, אלא בשביל ילד בן 6 זה מאוד מפחיד. אישית, אם היו לי מקריאים ספר כמו הארי פוטר בגיל כזה צעיר המפלצת מתחת למיטה שלי הייתה וולדמורט
שנית כל, משחקי וידיאו לא בהכרח מזיקים. יש משחקי וידיאו שהם לא כל כך אלימים כמו אסאסינ'ז קריד, הנסיך מפרס וכאלה. יש משחקים ישנים יחסית, והפעם אני הולכת להעתיק מ9גאג (למרות שהיה לי את המשחק הזה בעצמי), המשחק של הקרבות פוקימון. כן, הוא מעודד אלימות, אבל מצד שני הוא מפתח את הלוגיקה, הזיכרון ובכלל חשיבה הגיונית שלא אופיינית לילדים שחיו לפני משחקי הוידיאו.
בקשר לקניות, לא כולם חשים את הצורך לרוץ לקנות דברים שקשורים לספר שהם קראו הרגע. הדבר היחיד שיש לי ממשחקי הרעב זה סימנייה שעלתה לי 30 שקל וסיכה נצמדת שעלתה בערך אותו הדבר. לא כל דבר עולה הון תועפות. ולמרות שאישית הייתי מאוד רוצה את השרביט של לוציוס מאלפוי, אני לא מתחננת לאימא שלי לקנות לי אותו, כי קודם כל, תמורת 175 דולר זה לא שווה את זה ושנית כל, אין לי כוח צורך בזה. אני הולכת להשוויץ בזה בדיוק שלוש שניות וזה יהיה זרוק אצלי איפהשהו בחדר. וזה אצל כולם ככה. לא רק אצלי. ונכון, קניתי את הספרים הנלווים של איך פגשתי את אימא, אבל אלו ספרים שאני יכולה לקרוא שוב ושוב ויש לי בהם שימוש.
נחזור לדברים של המשחקים- ניקח לדוגמא את המורה שלי ללשון. היא מאוד נחמדה והיא אחת המורות המועדפות עליי. אז יום אחד היא סיפרה לנו שהיא קנתה את כל הדיסקים האלה של הבייבלייד והיוגי-הו לבן שלה כדי שייראה דברים נוספים ממה שיש בטלוויזיה. כן, הייתה שם אלימות והילד נעשה פחות רגוע מאשר שהיה קודם, אבל הציונים שלו במקצועות שדורשים חשיבה עלו. למה? כי כל הסרטים האלה בעצם מפתחים זיכרון ותגובה לוגית- שני אמצעים חשובים לעתיד.




מקווה שהבהרתי את עצמי בנושא הזה ^^

לגבי זה שבשיל ילד בן 6 זה מפחיד אני חולק עלייך. בן דוד שלי בן 5 והוא ראה את הארי פוטר 2+3+5
אין לי מושג מה זה אסאסינ'ז קריד למרות שנתקלתי בזה בהרבה חנויות ואני חושב שאם זה 18+ זה כן אלים.

דבר ראשון- למה הבאנר שלי מתנוסס על גבי החתימה שלך?

שנית כל, ואני בטוחה שבן דוד שלך הבין את כל המשמעות של הספרים. זה פשוט לא ספר לילדים מתחת לגיל 10. זאת עובדה.

הספרים הראשונים דווקא בסדר מתחת לגיל 10...


התחלתי לקרוא את הסידרה בגיל 7 וחצי אבל אולי זה בעצם בגלל שאני די אדישה לדברים מלחיצים בספרים כי אחרי הכל אלה רק מילים לא מציאות....

אבל הכריחו אותי לחכות שנה לספר החמישי,מהסיבה,שכל אחד מהספרים יוצא לגיל גדול יותר....:\

והאמת שהסיבה העיקרית היא שספרים עם 400 עמודים בלי ניקוד לא מתאימים לילדים קטנים יחסית...

אני לא מבינה מה זה אמור להביע האם עדיף לתת לילד בן שש משחק אלים או את הארי פוטר.אין מקום להשוואה בין שני הדברים האלו,הם שונים.הארי פוטר זה ספר פנטזיה,לא אימה\אלימות.

בהארי פוטר יש אלימות, ברור שיש, רק שהיא יותר מותאמת לילדים. ואחותי בת 8 למשל, והיא ראתה את הסרט הראשון לפני חודש והיא עדיין מפחדת שהרוח של וולדי מחכה לה בחדר

גם אחותי D:
אני קראת את כל הספרים הטובים של המד"ב (ובכלל.) בגיל יחסית צעיר - אני לא חושבת שזה איך-שהו השפיע אליי, למעט כמה פעמים שבהם המקלחת נראתה פתאום נורא מפחידה - כלום לא קרה.

אני רוצה לציין -
אחותי קוראת עכשיו את כס האש+הפירמידה האדומה+פרסי ג'קסון. היא עכשיו בת שמונה. והיא קראה את הארי פוטר בערך בגיל שש. חוץ מזה שזה לקח לה מלא מלא מלא זמן לסיים את כל הסדרה היא לא הבינה אותה שונה מאמא שלי.
יש הרבה סיפרי מד"ב שאני לא כ"כ רוצה לגרום לילדים קטנים לקרוא - מכיוון שהמסר לט מתאים.
אני חושבת שבסבבית חינוך נכונה אפשר להבדיל בן דימיון למציאות ובין המילה הכתובה לבין מה שאפשר לעשות או לא לעשות.
כולנו לפעמים רוצים להיות דברים שאנחנו לא - אבל לקחת את זה כמודל לחיקוי זה משהו אחר.
התעללות בחיות במחשב זה משהו אחד - ובמציאות זה אחר. אני לא חושבת שיש פסול בילדים בני שש שקוראים הארי פוטר או מדברים על פרסי ג'קסון.
פרסי ג'קסון מדבר על היכולות שלנו כעצמו, ומעבר לאלימות יש בו גם מסר חינוכי - ריירדן הוא מורה והספר הכל כסיפור לפני השנה לבנו.
לגבי קנייה -
אם הילד עצמו חוסך את הכסף ומבין בעצמו שזה יקר, ועובד בשביל זה (מטייל עם הכלב שעות נוספות, שם מדיך, שוטף את הריצפה וכו'...) אז גם זה מלמד, ולאו דווקא לא חינוכי.
התעללות בחיות - אין הרבה, שימו לב שלאחרונה זה ממש אסור. במיכרים שיש - זה מדמה אדם - והפעולות הרבה יותר קיצוניות מאשר מה שיש באמת.
כן - אני חושבת שההוביט, או הסכין המעודן לא מתאימים לילדה בת שש, אבל זה המסר שלהם. האלימות ממש לא מפריעה לי. שאלתי את אחותי על זה והיא אמרה לי בערך ככה -
"זה לא משפיע אליי. אני לא אוהבת להרביץ לאנשים."
עכשיו בואו נדבר בכנות -
אתם - כקוראים -
אתם באמת תרביצו למישהו? זה תלוי בסביבת גידול. וסביבת גידול שמעודדת קריאה היא בד"כ לא אותה סביבה שמעודדת אלימות, ברצינות, בואו נהיה כנים.
אני חושבת שכמו שטלי אמרה - הרוב מפתח איזה שהן יכולות לוגיות וזיכרון לטווח הארוך.
אני חושבת שבסיבבה כ"כ אלימה - שמה שרואים בחדשות לפעמים נראה כמו מד"ב, כן, נכון ואפילו ממש ממש נחוץ לעודד קריאת ספרי מד"ב ופנטזיה. בגלל -
1. זה מפתח יכולות לוגיות, כמו שטלי אמרה.
2. זה מלמד אותנו על מציאות וגורם לנו לחשוב על הזהות שלנו כאנשים וכקבוצה.
3. והמסרים, כמובן.
גיבוש זהות הוא שלב מאוד חשוב בהתפתחות האדם - וספרים, במיוחד ספרים של מציאות מדומה - מראים לנו איך לגבש זהות. אומנם זה לא אמיתי, אבל זה מלמד אותנו המידת מה.
הסביבה שלנו קיום מעוד מעודדת קנייה - מה לעשות, זה מצב קיים. כאשר מצביים לאנשים גבולות - אז הם בד"כ יתמודדו איתם. וגם זה ילמד את הילדים.
כמו שאמרתי חשוב לקרוא ספרים, גם מד"ב וגם פנטזיה.

לקרוא זה חשוב, אבל כל גיל והספר שלו. הארי פוטר הוא מוכרז, לא לפי שיקולי של ילדים בין 13, מוכרז כספר PG13-R חלש. זה אומר שמבחינת הבגרות והבנת הספר, ילדים בני שמונה אפילו לא מתקרבים לרמה הדרושה כדי להבין את הסדרה.

"בכל גיל שקוראים ספר מבינים אות אחרת."
(מתוך רוב עם סבתא שלי על ספר שלא אהבתי - היא אמרה את זה, לא אני.)
והיא צודקת - יש כמה רמות להבנת סיפור (או ספר.) -
1. הרמה של הטקסט, כלומר - "אני הולך למכולת." אנחנו מבינים מזה שהוא הולך למכולת.
2. "אני הולך למכולת, אני ממש אוהבת לפגוש את המוכר." אנחנו למדים מכך שוהוא לא עצוב ללכת למכולת - זה נקרא הרמה הסמויה, ואז אפשר לרדת לרמת הדברים הסמויים בטקסט.
אני חושבת שילד בן 8 יכול להבין את 1-2, זה לא כזה מסובך.
אמונם הוא לא יכול להבין דברים כמו ביקורות על החברה,, שנמצאות בהארי פוטר. אבל הוא בהחלט יכול להבין את הקסמים או שהארי אוהב את ג'יני מהסרט השישי, זה לא כזה מסובך.

הארי פוטר זה ספר עם ערכים, ולרבים מאיתנו ופוטרהאדס בכללי החיים בנויים על ערכים כאלה. ילדים בגיל 8 פשוט קטנים מדי כדי להבין את זה. כבר מתחיל לתסכל להגיד את זה שוב ושוב ושוב. זה פשוט עובדה מקובלת, שהוכחה לא רק אצל ילד אחד, אלא אצל רבים אחרים, וקצת קשה לערער אותה.

אני לא מסכימה איתך, זאת ממש לא עובדה קיימת.
ילדים בני שמונה הם כבר על גבול הגדולים - אם לא גדולים.
והארי פוטר יחסית מובן.

1.מה את/ה חושב שעדיף לילד להוציא הרבה כסף על פריטים של הארי פוטר או דיסק אלים אחד?
אני חושבת שעדיף לבזבז כסף על פריטים של ספרים (לא דווקא הארי פוטר...) ולא כל מני משחקיי מחשב אלימים.
2.האם את/ה חושב שזה דבר טוב שהם מחכים את ספרי המד"ב?
אני אישית כל חיי מחקה ספרים.
אני שיחקתי בלי סוף הארי פוטר,
חופרת על פרסי ג'קסון ומדי פעם משחקת עם חברות שלי אחריי סרט, בעצם, עם כל ההרפתקאות שהיו לי בחיי המשחקים שלי ושל חברות שלי, אני ממש הרפתקנית.
זה דבר מהנה ואין בו שום דבר רע.

אם את חושבת שילדים בני שמונה זה כבר גדול אז את צריכה לשקול מחדש את המד שלך.

את יכולה לתקוף אנשים בצורה יותר נעימה

בכל מקרה - לי ולך יש דעות שונות לגבי גילאים.
אבל בדקתי את זה - וברוב המקורות הארי פוטר זה ספר לגיאלי 8.
ולא אמרתי ששמונה זה בוגר אמרתי ששמונה זה על סף הבוגר.

13 זה אפילו לא בוגר XD
ולא תקפתי, אמרתי ששמונה זה לא בוגר.

כולופן, בדקתי והספר הוא לגיל 12 ומעלה