דיון||כוח המילים

"ויכנס הקוסם אל העמוד בפליאה, יקרא את הכיתוב ויטייל בערפילי המחשבה, יפגוש באדם היושב בקן הכתיבה, כותב וכותב על העתיד הקרב ובא, וכשם שהאדם כותב המילים, כך יחזור הכותב בחזרה אל ביתו החמים והנעים, יקרא את המשך הכתבה ויגיע אולי למסקנה"

דיון
כוח המילים

O תודה רבה לנעמה על שביטאה לי:)
שלום לכם קוסמים וקוסמות יקרים, משתמשים חביבים ואורחים מבורכים. מה שלומכם? ואיך אתם מרגישים? האם אי פעם שאלתם את עצמכם מהו כוחן של המילים? האם הן עושות דבר נוסף, מלבד העברת מלל או תחושה? האם יש להן כוח? האם יש להן השפעה?

כל כך הרבה שאלות ותשובות רבות, אחת אחרי השנייה בתור ממתינות, אך לפני שניכנס לעומק הדברים, יש לי בקשה; נסו נא בדמיונכם לשוטט בנתיבי הזמן והחלל, ולהגיע לחדר בעל ארבע קירות, צבועים צבע כהה, שמתקלף מהפינות. שהרוח מיללת חופשי, והוילון על גבי החלון מתעופף ופראי. ובין כל קולות המטר והסערה יושב צעיר על כיסא, ובידו נוצה. כותבת, רושמת בכל שורה- מילים. רבדים של אירועים, דמויות ואנשים- אחת אחת על גבי נייר הקלף מופיעים, נכתבים. במרץ, אך עם מחשבה עמוקה. מתעלמים מקול טיפות המים הפוגעים באדמה.

כעת חיזרו נא חברים חזרה אל עולמנו, הביטו נא סביבכם, וכעת הביטו בבקשה בחלון, קראו את הדבר הראשון שקולטת עינכם בקול, וחיזרו חזרה אל המסך. כיצד אתם מרגישים? האם הרגשתם דבר מוזר? שונה? חדש? לא. אז תחשבו שוב. לא מוצאים? אל תחששו. בקרוב תבינו למה אנחנו מתכוונים. מסרבים לחכות - ממתינים לתשובות? אין בעיה חברים, חזרו נא אל ראש העמוד, והעבירו את העכבר על החלל הריק שמעל לכותרת הדיון. מופתעים? מגחכים? נחמד מאוד. כי זה עתה חברים, הרגשתם בכוחן של המילים, שמופיעות תמיד, אך אנו בהן כמעט ולא מבחינים.

רבים הם האנשים- ששואפים ליצור עולם. ליצור מקום בו הדברים יתנהלו על פי קביעותיהם בלבד. תארו לעצמכם עולם, בו לכל אדם מיום יולדו, יש נייר קלף וקסת דיו. נייר קלף בו הוא יכתוב מדי ערב, את ההולך לקרות ביום למחרת, להחליט האם יהיה יום שמשי או מושלג במקצת. נייר בו הוא יחליט שמכוניות יתעופפו באוויר, ולאנשים יהיו אוזניים מחודדות ואנטנות ירוקות, שלסביבה עוזרות. אם היה לכם הכוח ליצור כזה עולם, אם הייתה לכם היכולת להחזיק בנייר קלף, ולהחליט איך יתנהלו החיים שלכם ושל האחרים, האם הייתם עושים זאת? קוסמים.

בעולם הספרות והסרטים של המד"ב, רבים הם האנשים שזכו לכוח הזה. האם הוא טוב, רע, בינוני? החליטו בעצמכם.

לב של דיו
בעולם קיימים אנשים רבים; בהירים וכהים, נשים וגברים, כאלה שמדברים חזק וברור, וכאלה שבולעים מילים. ובין כל האנשים, קיימים גם לשונות קסם מעטים- אנשים שבכוחם לקרוא בספר מסוים פסקה ואפילו כמה עמודים, ובכך להביא לעולמנו ישויות מאגדות, ממעשיות ומספרים. יצורים שאת אופיים כמו את כף ידנו אנו מכירים. ויצורים שבעולמנו לפעמים מרגישים זרים.

היתרונות בלהיות לשון קסם; הם, שאתה יכול להוציא יצורים מעולם הקסם - עולם הספרים והמעשיות אל עולם בני האדם, ולעיתים אף לכתוב המשך לעלילה. לקבוע מי יישאר בעולם הזה, ומי יעבור לעולם האגדה. אך יחד עם היתרונות שבאים בדרך הקביעה הזו, אין ביכולתך את מלוא היכולת ליצור את העולם. אינך יכול ליצור ולכתוב המשך, ולקבוע מי יעשה מה ביד חופשית. אתה חייב להשתמש בשפה של המחבר שכתב את הספר, ולהשתמש רק בקומץ המילים הפזורים בין דפי העלילה. כך שאם אתה לא מכיר את המחזה ואת כל תוכנו בעל פה, ייתכן שלא תוכל לקבוע מה יקרה בהמשך הספר הזה. חיסרון נוסף בלהיות לשון קסם, הוא זה שאינך יכול להיות בטוח בכוחך. מפני, שלא תמיד יש בידך היכולת לקבוע מי יבוא מהספר לעולם האמיתי, ומי יעלם ממנו.

הנסיך ארגאי
כשזאב זהוב רעמה, מגיע מטירלוק של שנת 1572 לספירה, לניו יורק של שנת 2057, ופוגש לשמחתו הרבה בגמל גבוהה עם בגדי פוקסיה, ובלש נחמד שמוכנים לעזור לו להשיב את כלתו המיועדת- אנג'ל, מידי המכשפה הרעה- אין הרבה למה לצפות מלבד לסדרה נחמדה ומשעשעת אבל הפעם אין אנו מדברים על הדמויות הראשיות שבסדרה, אלא הדמות שמאחורי הקלעים, היישות שבסוף כמעט כל פרק, יושבת במרתפיה החשוכים של הטירה, וכותבת את העתיד לבוא- נזיר אשר כותב את מעללי העתיד, וזוכר את העבר. גם פה אנו רואים שהכתיבה היא בעצם הכלי - הכוח לחיזוי העתיד, וזכירת העבר. בשיטה הזו אין הרבה חסרונות, למעט העובדה שאנו יודעים עליה מעט מאוד, ושהיא בדרך כלל לא ברורה לחלוטין. כלומר, היוצר יכול לקבוע את מאורעות העתיד, אך לא במדויק. אלא יותר כמו- לספר בקצרה ובתמצות את מאורעות העתיד (לא בפרופרוט). שזה די חיסרון, כי אנו יכולים להבין מכך- שהוא לאו דווקא היה מסוגל לקבוע את העתיד לחלוטין מילה במילה. אלא רק לתת לעתיד כיוון, בעוד את העתיד האמיתי קובעים כוכבי העלילה.

הנסיך הפרסי וחולות הזמן
כשילד פשוט מהשורה נבחר לחיות בקרב האצולה- הוא הופך להיות גיבור. גיבור עם לב זהב, שבמקרה שלנו, גם פוגש פגיון קסם שניתן להפעיל אותו בעזרת חול מיוחד, שאם לוחצים על קצה הפגיון- ניתן לשוב אחורה בזמן

לדעתי השיטה זו- היא השיטה הקצת יותר מעשית של קביעת העתיד. היא דורשת יותר ריכוז והתמדה- כיוון שאתם קובעים את העתיד על המקום. למשל, אתם יכולים לעשות מבחן מסוים, ולאחר שעשיתם אותו- ללחוץ על הכפתור לחזור כמה שעות אחורה, וללמוד למבחן על פי החומר הרשום בו, ובכך להצליח. או למשל, לצאת מהבית ולגלות ששכחתם לקחת מטריה, ויורד מבול זלעפות. לא נורא, לחצו על הכפתור ותחזרו בזמן. אך זכרו! אם כל פעם שאתם חוזרים אחורה בזמן, אתם מבזבזים את החול הקיים בפגיון, בשלב מסוים החול הזה יסתיים. זהו חיסרון נוסף של השיטה, למעט העובדה שאתה קובע את הדברים על המקום, ורק את הדברים הקשורים אליך.

אגדה שמגדה
כשהקוסם המבוגר עד מאוד, יוצא לחופשה- נבחרים שני יצורים קסומים קטנים לשמור על מאזניי השוויון- בין הטוב לרע אשר שומרים על האיזון בעולם האגדות והסיפורים. גם פה בסרט משעשע זה, יש דרך בה אנו יכולים לקבוע את העתיד (או לפחות הישויות שנוגעות במאזניים), אומנם, אין לנו בחירה ברורה לחלוטין, אך אנו יכולים בעזרת שימוש נכון במאזניים, לגרום לכך שלאחד הצדדים יהיה יותר מזל מאשר לצד השני. למשל, הצד של הטובים יהיה עם יותר מזל, מאשר הצד של הרעים, ולהפך. מובן ששיטה זו אינה שיטה יסודית במיוחד. מפני, שמזל זה דבר טוב ומועיל מאוד, ואם אתם רוצים חיים מאושרים עם הפתעות, זוהי הבחירה המומלצת ביותר. כי מה טוב יותר מאשר מזל מצוין בלתי נדלה? אבל אם אתם רוצים לקבוע את העתיד לפרטי פרטים, המשיכו לחפש, מי יודע אולי תמצאו את השיטה קוראים.

סודותיו של ניקולס פלמל בן האלמוות
בעולם בו חיים שני תאומים זהובי שיער וכחולי עיניים, אשר עתידם ידוע לכל עולם הקדמונים, עוד מלפני הגעתם לעולם- יוצאים ניקולס פלמל ורעייתו לחיפוש אחר ספר המסורה- ספר שכולל בתוכו את העבר ואת העתיד. אך לא לשם כך הם מחפשים אחר הספר. ולא לשם יצירת זהב. אלא לשם חיים. כי לא משנה מה היה העבר ולא משנה מהו העתיד, העיקר שנהיה מאושרים בהווה. בסדרה המוכרת והמעוררת- סודתיו של ניקולס פלמל בן האלמוות, קיימים שני אלמנטים הקובעים את הזמן. הראשון יודע הכל הוא לא אחר מאשר- אברהם הרב מג- האדם שכתב את ספר המסורה, שחזה את נפילת דנו טליס וחזה את בוא התאומים שיועדו להשמיד או לשקם את העולם.

גורם נוסף שהופיע בסדרת הספרים, היה מכשפת עין דור- המכשפה עם עיני הזכוכית וחנות המראות, שיכולה לראות את העתיד. או לפחות לנסות לברור את הנכון ביותר בין הרבה תחנות- כלומר, פתילי חיים המותאמים לאותו אדם. שיטה של חיזוי זו או קביעת העתיד- אינה שיטה נוחה במיוחד. כיוון שאינך יכול להיות בטוח מהו העתיד הנכון מכל פתילי העתיד, והעתיד לא נתון לבחירתך. אתה יכול לעזור לאדם שאת עתידו ראית, ולהציע לו הצעות כמו "אל תלך אל הידועני", או משהו בסגנון. אבל אינך יכול לקבוע בדיוק מה יקרה שם, ואיך.

אך אם באמת היה ברשותכם הכלי לקבוע את עתידכם לפרטי פרטים, אפילו אם הכלי הזה אינו מופיע ברשימה, האם באמת הייתם מוכנים להשתמש בו? או שהייתם מעדיפים לתת לגורל להוביל אתכם בלי לדעת מה צופן לכם העתיד?

בעיני, לשאלה הזו יש אינספור תשובות ואינספור ניחושים, אך איזה מביניהם אתם מעדיפים?

שאלות לדיון:
1.האם אתם מכירים דרכים נוספות שבעזרתן ניתן לקבוע את העתיד?
2.אם היה בידיכם גיליון קלף ועט נוצה, אשר יכולים לקבוע את העתיד בלי בעיה- האם הייתם עושים זאת?
3.האם יצא לכם אי פעם לתכנן יום מחייכם לפרטי פרטים- לתאר מה יקרה בו, מי יגיד מה וכו'?
4.האם אתם מכירים ביתרונות\חסרונות נוספים הקשורים לסוגיה?
5.הערות\תלונות\תוספות?

1.האם אתם מכירים דרכים נוספות שבעזרתן ניתן לקבוע את העתיד?
נבואות, במגוון גדול של דרות.
2.אם היה בידיכם גיליון קלף ועט נוצה, אשר יכולים לקבוע את העתיד בלי בעיה- האם הייתם עושים זאת?
לא. אני לא חושבת שאני אוכל לעמוד בסבל של אנשים עם כל טעות קטנה שאני עושה.
3.האם יצא לכם אי פעם לתכנן יום מחייכם לפרטי פרטים- לתאר מה יקרה בו, מי יגיד מה וכו'?
לא. ניסיתי, אבל אני לא בדיוק יכולה לשבת ולתכנן. יצא לי הרבה לחשוב מה אני עומדת לומר למישהו, אבל הרבה פחות פעמים יצא לי באמת לומר את זה.
4.האם אתם מכירים ביתרונות\חסרונות נוספים הקשורים לסוגיה?
ראו 2.
5.הערות\תלונות\תוספות?
את אדירה, חשבת פעם על לנהל את מד"ף? :)

1.האם אתם מכירים דרכים נוספות שבעזרתן ניתן לקבוע את העתיד? יש את הדרך שבעיני היא קצת פטתית, ללכת למגדת עתידות. נגיד והיא תגיד לי שאמצא את אהבת חיי כשאלבש נעליים חומות, אתחיל ללכת כל יום עם נעליים חומות - כך שזה יתגשם.
2.אם היה בידיכם גיליון קלף ועט נוצה, אשר יכולים לקבוע את העתיד בלי בעיה- האם הייתם עושים זאת?ברור.
3.האם יצא לכם אי פעם לתכנן יום מחייכם לפרטי פרטים- לתאר מה יקרה בו, מי יגיד מה וכו'? יצא לי לתכנן אחד כזה עם חברה שלי ~
4.האם אתם מכירים ביתרונות\חסרונות נוספים הקשורים לסוגיה? שלפעמים זה מאכזב ומונע להמשיך ולפעמים זה מדרבן כל כך עד שזה יעלם במהירות.
5.הערות\תלונות\תוספות? גלידה! D:

למען האמת, לפני שאגיב לפניכם, הייתי רוצה לשאול את שניכם שאלה, עד כמה שידוע לי אתם שניכם כותבים, שניכם יוצרים דמויות. דיאלוגים ומעשים. אתם בעצם יוצרים את העבר - ההווה - והעתיד של אותן דמויות, אתם בעצם אלה שמחזיקים בנייר הקלף וקובעים מי יעשה מה, איך אתם מרגישים? האם זה מרגיש שונה? האם בעת הכתיבה אתם מרגישים מין עקצוץ נעים בידיים? והאם בתום כל פסקה חיוך עולה על פניכם? האם יצא לכם ליצור דמות ולקבוע לה עתיד טראגי ולהצטער בשבילה על עתידה? מה אתם מרגישים בעת כתיבת העתיד?

נעם, אכן הנבואות יכולות לומר מה העתיד.
ראי את הכיתוב מעל לציטוט דברייך:)
אני מכירה את זה:) מתכננים אחת ובסוף בוחרים לפעול אחרת, למען האמת לפעמים הספונטניות היא זו שהופכת את העתיד לדבר נחמד, שאתה לא יכול לדעת מה יקרה, אפילו אם הדברים מתוכננים:)
תודה רבה, טרם.

כן, זו אכן דרך פתטית כשאתה אומר את זה ככה, אבל מה אם מגדת העתידות תגיד לך שכאשר תגיע לגיל 33 יקרה כך וכך. האם תיתן למילותיה של המגדת להשפיע על עתידך או שמא תעדיף לשכוח מדבריה ולתת לעצמך את היכולת לקבוע מה יהיה עתידך.
מה יהיה הדבר הראשון שתבחר לעשות?
האם בפועל היום הזה הצליח לצאת כפי שתיכננתם?
צודק, זה כמו רגע, הוא מגיע ומדי לאחריו מגיע רגע נוסף.
בטעם מנטה עם עוגיות אוראו:)

כן, עולה לי חיוך בתום כל פסקה, לא ברור למה האמת. עקצוץ? לא. יש לי צמרמורת כשאני כותב על דמות כלשהי ואז פתאום עולה לי סיטואציה שלה בהמשך, אבל לא עקצוץ.
הדבר הראשון שאבחר לעשות יהיה לצמצם את המרחק של שעת נסיעה למקסימום עשר דקות הליכה ביני לבין אדם מסוים.
אמ, לא, אבל עדיין היה מושלם.
חח זה טעם מוזר לגלידה P:

למען האמת גם אני לא יודעת, אבל זו באמת הרגשה נחמדה לכתוב פסקה לקרוא אותה בעיון ואז להגיד בלב, עשיתי את זה. הצלחתי. טוב. נעבור לפסקה הבאה:) צמרמורת כן, קרה לך פעם שכתבת משהו טראגי בחייה של דמות - משהו רע שהולך לקרות לה ואז התחרטת על זה והפכת את זה לדבר אחר מתוך חשש שבמילותיך יהיה כוח?

נשמע כמו בחירה נחמדה:) ומה יהיה הדבר השני, אם יהיה לך הכוח הזה האם תשתמש בו תמיד או שרק מדי פעם בשביל דברים קטנים כמו שניקולס השתמש בספר המסורה? האם הכוח הזה עשוי לדעתך לעלות לך - לראש? ולהשתלט עלייך כמו שהכוח של האפל השתלט והפך את עוץ לי ג'וץ לי לאדם צמא לכוח ושליטה? או שהאם תצליח לגבור על הכוח ולתעל אותו לטובת העולם?

טעם טעים מאוד - תופתע, אבל יש גלידריות שמכינות כמוהו, תטעם בהזדמנות אם יצא לך:)

למען האמת גם אני לא יודעת, אבל זו באמת הרגשה נחמדה לכתוב פסקה לקרוא אותה בעיון ואז להגיד בלב, עשיתי את זה. הצלחתי. טוב. נעבור לפסקה הבאה:) צמרמורת כן, קרה לך פעם שכתבת משהו טראגי בחייה של דמות - משהו רע שהולך לקרות לה ואז התחרטת על זה והפכת את זה לדבר אחר מתוך חשש שבמילותיך יהיה כוח?

נשמע כמו בחירה נחמדה:) ומה יהיה הדבר השני, אם יהיה לך הכוח הזה האם תשתמש בו תמיד או שרק מדי פעם בשביל דברים קטנים כמו שניקולס השתמש בספר המסורה? האם הכוח הזה עשוי לדעתך לעלות לך - לראש? ולהשתלט עלייך כמו שהכוח של האפל השתלט והפך את עוץ לי ג'וץ לי לאדם צמא לכוח ושליטה? או שהאם תצליח לגבור על הכוח ולתעל אותו לטובת העולם?

טעם טעים מאוד - תופתע, אבל יש גלידריות שמכינות כמוהו, תטעם בהזדמנות אם יצא לך:)

אמ, לא, אני משאיר את זה תמיד ככה - אבל לא יצא לי למשל, להרוג דמות שכתבתי. כל הדמויות שאני כותב איכשהו מחוברות אליי, אז.. יהיה קצת מוזר לכתוב שאני הורג משהו ממני.

אני חושב שאם יהיה לי כוח כזה אני לא אמעיט להשתמש בו. אבל אני לא גם לא חושב שאפול שולל לזה, כי, טוב, אני לא אשתמש בזה לכל דבר. לדברים שחשובים לי כן. נגיד, לקבל 100 במבחן? לא, כי זה שטותי. משהו יותר חשוב מציונים? כן, אבל לא ברור.

אני חסיד ענקי של גלידה, אני אשמח לטעום כל טעם 3:

בזה אני מסכימה איתך, פעם כתבתי ספר אם ילדה מהכיתה שלי, זה היה לפני שנתיים - שלוש והיא הציעה שכמו בכל ספר נחמד של ימינו אחד מהגיבורים או כמה חייבים ללכת, ואז הגענו לרשימה ממנה היה צריך לבחור כמה, ולא יכולתי להרוג אותם, לא משנה כמה היא ניסתה לגרום לזה להיות ככה, בסופו של יום החזרתי אותם לחיים - למשל : "וככה בעצם ניצלתי. החרב עברה לידי ואני הספקתי לעבור לעולם האחר לפני שהיא פגעה בי" או "זה לא הייתי אני - זה היה מישהו אחר. מישהו משלהם שרצה להיכנס לשורותינו ולקבל מידע. ככה שבעצם הם די חסכו לנו את העבודה". קשה להרוג דבר שיצרת - זה כאילו אתה פוגע בחלק. חלק ממך.

למה לא:) מי יודע אולי תהיה אברהם הרב מג הבא, רק אל תשכח אותנו כשתכתוב את הנבואות:)

אבל בכל זאת. אתה יוצר עולם. יוצר חיים שלמים של אדם והסביבה. האם אי פעם יצא לך לכתוב על אדם שאתה מכיר? מישהו שקרוב אליך? אולי נתת לו שם אחר, אבל דברייך היו קשורים לאותו אדם ספציפי?

עצה קטנה. אל תיטעם טעם של מלון יחד עם מנגו ואננס או עם בננה. ניסיתי פעמיים וזה הזכיר לי משום מה טעם של טונה או דגים - אבל על טעם ועל ריח לא ניתן להתווכח, אז תן לזה גם צ'אנס, כדי שהטעם לא יעלב:)

בזה אני מסכימה איתך, פעם כתבתי ספר אם ילדה מהכיתה שלי, זה היה לפני שנתיים - שלוש והיא הציעה שכמו בכל ספר נחמד של ימינו אחד מהגיבורים או כמה חייבים ללכת, ואז הגענו לרשימה ממנה היה צריך לבחור כמה, ולא יכולתי להרוג אותם, לא משנה כמה היא ניסתה לגרום לזה להיות ככה, בסופו של יום החזרתי אותם לחיים - למשל : "וככה בעצם ניצלתי. החרב עברה לידי ואני הספקתי לעבור לעולם האחר לפני שהיא פגעה בי" או "זה לא הייתי אני - זה היה מישהו אחר. מישהו משלהם שרצה להיכנס לשורותינו ולקבל מידע. ככה שבעצם הם די חסכו לנו את העבודה". קשה להרוג דבר שיצרת - זה כאילו אתה פוגע בחלק. חלק ממך.

למה לא:) מי יודע אולי תהיה אברהם הרב מג הבא, רק אל תשכח אותנו כשתכתוב את הנבואות:)

אבל בכל זאת. אתה יוצר עולם. יוצר חיים שלמים של אדם והסביבה. האם אי פעם יצא לך לכתוב על אדם שאתה מכיר? מישהו שקרוב אליך? אולי נתת לו שם אחר, אבל דברייך היו קשורים לאותו אדם ספציפי?

עצה קטנה. אל תיטעם טעם של מלון יחד עם מנגו ואננס או עם בננה. ניסיתי פעמיים וזה הזכיר לי משום מה טעם של טונה או דגים - אבל על טעם ועל ריח לא ניתן להתווכח, אז תן לזה גם צ'אנס, כדי שהטעם לא יעלב:)

בדיוק! D:

חח, אני אכתוב על שלום עולמי ופיס אנד לאב וכל זה ומוזיקה טובה ותור הזהב של לפחות עשרה דברים ושכל היבשות יזוזו ויצרו את אותה יבשת אחת קדומה מלפני מליוני שנים. D:

כן, יצא לי לכתוב על אנשים. כתבתי כמה שירים ואני חושב שגם סיפור, זה לא היה כלכך נורא.

חחחחחחחח אוקיי XD

אתה ידוע, עדיין לא ענית לי על מה דעתך על "כוח המילים" האם לדעתך יש להן כוח? או שהן סתם מלל?

אשמח אם תשלח לי עותק של ספר "המסרוני" שכתב רוני הרב מג הנודע:) איזה סיבוב יהיה עכשיו לעשות כדי להגיע לארצות הברית בספינה:)

נשמע נחמד:)

בון אפטיט:) רגע זה אומר שאתה אוהב מאוד גלידת דובדבנים?

אתה ידוע, עדיין לא ענית לי על מה דעתך על "כוח המילים" האם לדעתך יש להן כוח? או שהן סתם מלל?

אשמח אם תשלח לי עותק של ספר "המסרוני" שכתב רוני הרב מג הנודע:) איזה סיבוב יהיה עכשיו לעשות כדי להגיע לארצות הברית בספינה:)

נשמע נחמד:)

בון אפטיט:) רגע זה אומר שאתה אוהב מאוד גלידת דובדבנים?

אני חושב שכן הבעתי את דעתי בנושא, למילים אכן יש כוח. ^^

חח :) נחשוב על זה :)

כן! איך ידעת? D:

:)

ואל תשכח לחתום עליו:)

כי כתבתי את זה בהודעה הראשית:)

1.האם אתם מכירים דרכים נוספות שבעזרתן ניתן לקבוע את העתיד? שלוש מילים- אני לא טרלוני!
2.אם היה בידיכם גיליון קלף ועט נוצה, אשר יכולים לקבוע את העתיד בלי בעיה- האם הייתם עושים זאת? עושים מה? אם התכוונת למסתכלים מהו העתיד, אז כן.
3.האם יצא לכם אי פעם לתכנן יום מחייכם לפרטי פרטים- לתאר מה יקרה בו, מי יגיד מה וכו'? לא.
4.האם אתם מכירים ביתרונות\חסרונות נוספים הקשורים לסוגיה? לא ממש.
5.הערות\תלונות\תוספות? אין :)

לצערי הקפצת את האשכול, עברו יותר מכמה חודשים מהתגובה האחרונה שפורסמה בו.
נעול.

-שים לב, להווה שהאשכול בו אתה מגיב הוא אשכול אקטואלי שהתגובה האחרונה שנכתבה בו נכתבה בשבועיים האחרונים.
שבת שלום.