שם הפאנפיק:אושן 13
שם הכותב:שחר- אני- בצד.
ז'אנר: אנגסט
פאנדום: אושן 13
שיפ: ליינוס קולדוול-אביגיל ספונדור
ויתור זכויות: לצוות הסרט.
תודה ל-Never Close Our Eyes על הביטוא המהיר.
דירוג: pg-13
פרק 1:
טומי טען את אקדחו ונכנס לקזינו. "מה קורה טום?" קריאות של מהמרים כבדים נשמעו מכמה מקומות בו זמנית. טומי הוא שומר בקזינו הנמצא בבית מלון. הוא שונא את העבודה שלו אבל המשכורת טובה, ולכן הוא חייב לעבוד שם.
הוא התקבל לקזינו כאשר כמה שליחים של בנק צפו בו מתוך בית קפה מנסה לשדוד קזינו. הוא רק זוכר שהוא רץ למכונית, התקרב אליה ואז נפל וכל הכסף עף לו. מספר שניות אחר כך השוטרים התנפלו על טומי והכו בו עם האלות שלהם כשלפתע שליחים של בנק הזיזו את כל השוטרים בעזרת שומרי הראש שלהם. טומי התעלף, וכשהתעורר מצא עצמו עם שק על ראשו. הוא שמע קול תקיף, חלש ונוזף אומר, "תוריד את השק." שומר הראש של בנק משך בפתאומיות את השק. טומי התמתח וניסה להתרגל לאור.
"שלום טומי," נשמע שנית הקול, שעכשיו דיבר בחנפנות. טומי ראה שהקול הגיע מהדמות שמולו אשר ישבה על כסא. החדר היה צבוע באפור והקירות היו גסים. הקיר לא היה אחיד- היו בו בליטות כמו בחניון. רק מנורה בודדה שירדה מן התקרה האירה את החדר. הדמות הצביעה על כיסא, ושומרי הראש שלה לקחו את טומי אליו.
"מאיפה אתה יודע את השם שלי?" שאל טומי.
"יש לי את מאגר טביעות האצבעות של אזרחי אמריקה, אבל זה לא חשוב כרגע. עקבתי אחר פעולותיך זמן מה. שקלתי להעסיק אותך כמאבטח בית המלון שלי. שומרי הראש שלי צפו בפעולותיך, אך בעקבות הניסיון החגיגי לשדוד את הקזינו הזה החלטתי לבוא לראותך בעצמי. לאחר ההצלחה המסחררת החלטתי להעסיק אותך. רק בפעם הבאה- תנעל משהו יותר נוח." ענתה הדמות.
"תודה אדון?" אמר טומי.
אתה יכול לקרוא לי בנק." ענתה הדמות ושומרי הראש של בנק הובילו את טומי אל הדלת.
"מה, אני כבר הולך?" שאל טומי.
"ברור שלא, לוקחים אותך לחדר המטווחים." ענה בנק וטומי הבין מה מצפה לו.
החדר הזה היה שונה מכל חדר מטווחים אחר- לא היו בו מחסומים. מטרות היו תלוית מכל הכיוונים ולוח תוצאות ענק הוטבע בתוך הקיר.
"בסדר טומי, כששעון העצר בלוח התוצאות יסיים לספור לאחור תתחיל במטווח." אמר בנק שישב מול חלון שהשקיף על חדר המטווחים. בנק היה חייב לדבר למיקרופון כדי שטומי ישמע אותו. בנק היה לבוש אוזניות גדולות, אך פחות גדולות מהאוזניות של טומי.
טומי היה לחוץ. 3..2..1 סיים שעון העצר לספור לאחור ובנוסף לכל המטרות שכבר היו תלויות שם קפצו עוד מטרות. טומי התחיל במטווח. הלך לו די טוב- במחסנית אחת הוא הצליח להוריד 5 מטרות ולפגוע באחת. הוא המשיך ברצף הפגיעות כשלפתע שם לב שנגמרו לו כל הכדורים והמחסניות. הסטופר נעצר ונשמעו שתי צפירות קצרות. טומי ראה דרך החלון את בנק מוריד את האוזניות ונעלם מטווח הראייה כשלפתע הדלת נפתחה.
"כל הכבוד טומי," אמר בנק ולחץ את ידו של טומי. טומי הבין שהתקבל לעבודה. "תקבל תדרוך מחר." אמר בנק ויצא מחדר הטווחים. שומרי הראש של בנק הובילו את טומי אל הרחוב.