האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
ישראל חוגגת עם הארי פוטר 2014

ישראל חוגגת עם הארי פוטר - מכירת הכרטיסים המוקדמת ושובר הנחה בלעדי!

ישראל חוגגת עם הארי פוטר 2014 - הבהרות לאור המצב הביטחוני


 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 הרשמה || הציפורים, לתחרות "הנושא החודשי" של חודש יולי 2013
פורסם ב: Jul 8 2013, 11:08 AM
צטט הודעה




סוהרסן
***

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 537
חרמשים: 14186
מין:female
משתמש מספר: 39078
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 21.06.2012



יש אישור משנישניצל, אבל כשאני מצטטת אותו זה מוחק לי את הכל אז אני לא אצטט.
יש אישור עוד פעם - שניצל.

הציפורים

מ"ת זה נכתב ע"י אביטל (My Name Is Top Secret), והוא לשימוש ב-HPortal בלבד.
טיזר:
שולחן מלבני, ארוך, גדול ועתיק יומין עמד באמצע חדר חשוך כמעט לחלוטין. מקור האור היחיד נבע ממנורה קטנה שעמדה על השולחן. ליד השולחן עמדה אישה, בסביבות גיל השלושים, שנראתה עייפה מאוד. לידה עמדו שני גברים, אחד מהם נראה כבן עשרים, השני נראה כבן ארבעים, והם נראו שונים לגמרי, אך בשנייהם ניכר דמיון לאישה. הם, ללא ספק, היו אחים, אפילו למרות הפרשי הגילאים שלהם. ​
​האישה הרימה את ראשה והתחילה לדבר. קולה היה חד ונוקשה, אך למרות שהיא ניסתה להסתיר את זה בכל כוחותיה, אפשר היה להבחין שהוא רועד מעט.
"אנחנו חייבים להתאחד. זה מסכן לא רק את המחנה שלי, אלא גם את המחנה שלך, רייבן, ואת שלך, נלק. אנחנו לא יכולים לאפשר לילדינו להסתכן כך."
"מה זאת הרגשנות הזאת, דליה?" דיבר האיש שאליו היא פנתה כרייבן, הצעיר מבין שלושתם.​ "הם לא ילדינו."
"דליה צודקת, רייבן." דיבר האיש המהוגר מבין שלושתם, נלק. "הם בני המין שלנו, ואנחנו צריכים להגן עליהם. הרי אתה לא רוצה שמין שלם של עורבים יכחד?"
"או כל העורבים בעולם." הוסיפה דליה, ורייבן השתתק. "אנחנו צריכים לאחד את כוחותנו, אחי. אני יודעת שבעבר לא היינו ביחסים טובים מאוד..."
"...לא ביחסים טובים?!" התפלץ רייבן. "רבנו במשך יותר ממתאיים שנים! זה נקרא 'יחסים לא טובים'?!"
"...אני יודעת שבעבר נלחמנו זה נגד זה," תיקנה את עצמה דליה, שולחת לעברו של רייבן מבט מתריס, "אך האויב חזק מכדי שנוכל להמשיך בריבים שלנו. עתידם של בני המין שלנו עומד על כף המאזניים, ואני לא מוכנה להניח להם ליטות לצד הלא נכון."
"תפסיקי עם כל השטויות הספרותיות שלך." נאנח נלק. "את יודעת שזה לא ישפיע על אף אחד משנינו. אך אני עדיין חושב שאת צודקת. אנחנו צריכים להתאחד נגדם. מה אתה חושב, רייבן?" נלק הסתכל לעבר אחיו הצעיר, וזה נאנח בכבדות.
"טוב, אני לא חושב שאני אוכל לעמוד נגד שנייכם, אז אני אצטרף אליכם גם." הוא אמר לבסוף.
"טוב, אז הוסכם - שלושתנו נצא נגד... נגדם." ניכר בקולה של דליה שהיא מפחדת להגיד בקול רם את שמם של אויביהם. "כל אחד מאיתנו יאסוף קבוצת לוחמים, נאמן אותם, ונקווה שנוכל לעצור את המלחמה לפני שהיא תפרוץ בגדול."
"אך אנחנו עדיין צריכים לאמן את כל אנשינו." שוב קטע אותה נלק.
"לא!" קראה דליה במהירות ובקול רם מדי. היא נשמה עמוק כמה פעמים לפני שדיברה שוב. "לא, אנחנו לא צריכים להודיע לאנשינו על התקרבות המלחמה, כי זה רק יגרום להם להכנס לפאניקה וליצור כאוס שלא נוכל לסדר."
"זה אומר שאת רכרוכית. או שאנשייך רכרוכיות." אמר רייבן בשעשוע והתחמק מהסטירה שדליה התכוונה להנחית עליו. "כמו שאמרתי - רכרוכית שאפילו לא יכולה לתת סטירה נורמלית."
"האסיפה שלנו הסתיימה." התעלמה ממנו דליה וכיבתה את המנורה הבודדת שנחה על השולחן. היא צעדה במהירות אל הדלת כשנלק השיג אותה.
"את יודעת שאנחנו ניכשל, נכון?" הוא שאל אותה בשקט. דליה נעצרה, ולרגע ארוך הסתכלה בעיניו של אחיה.
"אנחנו לא." היא ענתה בשקט ויצאה במהירות מהחדר.
מ"ת זה נכתב ע"י אביטל (My Name Is Top Secret), והוא לשימוש ב-HPortal בלבד.
טוב, סיבכת אותם לגמרי. תסבירי עכשיו הכל.
היי רובין, גם אני התגעגעתי. מי ששיחק בינשוף - זוכרים את רובין דה-נואר? מי שלא שיחק, תכירו - רובין דה-נואר, אחד מפיצולי האישיות של פיצול האישיות שלי, אליס. סיפור ארוך...
ועכשיו באמת הגיע הזמן להסבר. אז מי ששיחק במ"ת הינשוף כבר הבין מי היו האנשים בטיזר, אבל אני אסביר למי שלא שיחק בינשוף ולא יודע (למרות שאני מציעה לכם להסתכל שם, אבל אני יודעת שאתם עצלנים מיד):
דליה, רייבן ונלק לה-קור הם אחים. דליה לה-קור היא הצעירה מבין שלושתם (למרות שבטיזר היא נראתה כמו האמצעית, אבל את זה אני אסביר אח"כ), היא בת 245, והיא יכולה להפוך לינשופה. היא יסדה את מחנה הינשוף בשנת 1784, בהיותה בת 16. רייבן הוא האח האמצעי, בן 247, והוא יכול להפוך לעורב. הוא יסד את מחנה העורבים בשנת 1785, בהיותו בן 19. נלק הוא האח המבוגר, בן 249, והוא יכול להפוך לנץ. הוא יסד את מחנה הנצים בשנת 1786, בהיותו בן 22. בערך מאז שהם נולדו הם כל הזמן רבו, וכשהם הקימו את המחנות הריבים שלהם הפכו לגלובאליים יותר וכללו יותר ויותר אנשים. אך דליה, שהייתה הראשונה שהקימה מחנה והתחילה במלחמה, הייתה גם הראשונה שהחליטה שאסור לערב את בני מינה הינשופים במלחמות הללו והתחילה להסתיר מהם את העבדה שקיימים מחנות אחרים.

עד עכשיו הבנתי שיש שלושה מחנות - מחנה הינשוף, מחנה העורבים ומחנה הנצים. עוד משהו?
כן. דליה, רייבן ונלק התחילו להפוך לציפורים לאחר שאימם - המכשפה ניסיארה - כישפה אותם. היא הייתה מכשפה רבת עוצמה, וכישפה אנשים אחרים, אך רובם הפכו לעורבים, נצים או ינשופים, חוץ מאחד, שהיה במקרה חברה הטוב ביותר של דליה. קראו לו דניאל, והוא הפך לעיט, ולאחר כמה זמן, כשהיה בן 20, בשנת 1788, יסד, בתמיכתה של דליה, את מחנה העיטים, שמאוחר יותר הפך למחנה ניטרלי, שלא נלחם עם המחנות האחרים אך גם לא תמך בהם.
אך לניסיארה הייתה אחות, מיוריאלה, שהייתה מכשפה רבת עוצמה לא פחות. כשהיא ראתה את מעשיה של אחותה, היא החליטה לכשף גם את ילדיה. גם לה היו שלושה ילדים - שני בנים ובת. אך היא לא אהבה ציפורים אף פעם, ולכן היא הפכה את ילדיה לחיות יבשתיות - הבן המבוגר, דון, הפך לדוב, הבת האמצעית, אליזבת', הפכה לשועלה, ולאחר הדבר החלה לכנות את עצמה 'פוקסי' ועד מהרה כולם שכחו את שמה האמיתי, והבן הצעיר, ניקולאס, הפך לזאב. זה קרה בשנת 1790, כשדון היה בן 27, פוקסי בת 25 וניקולאס בן 22. שלושתם יסדו את המחנות שלהם, מחנה הדובים, מחנה השועל ומחנה הזאבים.
שלושת המחנות הללו לא הפריעו למחנות הציפוריים במשך יותר ממאתיים שנים, אך זה היה רק בגלל שהם הכינו תוכנית. וכעת, בשנת 2013, הם מוכנים לתקוף.

ואו, נשמע מפחיד. אז בואי נעשה קצת סדר לגבי שמות המחנות והמקימים שלהם והשנים והכל, כי כבר יש לי סלט בראש.
טוב, רובין. אז המחנות הקיימים הם:
מחנה הינשוף - נוסד ע"י דליה לה-קור בשנת 1784. דליה לה-קור נולדה בשנת 1768, יסדה את מחנה הינשוף בגיל 16, וכעת היא בת 245.
מחנה העורבים - נוסד ע"י רייבן לה-קור בשנת 1785. רייבן לה-קור נולד בשנת 1766, יסד את מחנה העורבים בגיל 19, וכעת הוא בן 247.
מחנה הנצים - נוסד ע"י נלק לה-קור בשנת 1786. נלק לה-קור נולד בשנת 1764, יסד את מחנה הנצים בגיל 22, וכעת הוא בן 249.

מחנה העיטים - נוסד ע"י דניאל אייטון בשנת 1788. דניאל אייטון נולד בשנת 1768, יסד את מחנה העיטים בגיל 20, וכעת הוא בן 245.

מחנה הזאבים - נוסד ע"י ניקולאס דה-פייר בשנת 1790. ניקולאס דה-פייר נולד בשנת 1768, יסד את מחנה הזאבים בגיל 22, וכעת הוא בן 245.
מחנה השועל - נוסד ע"י פוקסי דה-פייר בשנת 1790. פוקסי דה-פייר נולדה בשנת 1765, יסדה את מחנה השועל בגיל 25, וכעת היא בת 248.
מחנה הדובים - נוסד ע"י דון דה-פייר בשנת 1790. דון דה-פייר נולד בשנת 1763, יסד את מחנה הדובים בגיל 27, וכעת הוא בן 250.

טוב, אז איך אנחנו קשורים לכל זה?
אתה בכלל לא קשור, אתה אמור ליהיות בקומה עכשיו, תגיד תודה שהחייתי אותך כדי שתוכל להציק לי קצת.
אבל כל השאר, כלומר אתם, הם אנשים ממחנה העורבים וממחנה הנצים שרייבן ונלק אספו כדי שתצאו למסע ותלחמו באחים דה-פייר. אני צריכה לפחות ארבעה אנשים מכל מחנה, ואם תבדקו נמוך יותר תוכלו לדעת באיזה גיל הם אמורים ליהיות ומידע נוסף על המחנות וכו'.

רגע, אמרת ממחנה העורבים וממחנה הנצים. מה עם מחנה הינשוף?
סוף-סוף שאלה טובה, רובין!
אז הגענו לחלק המעניין. מי שישלח מצד מחנה הינשוף הם אותם האנשים שהיו במ"ת הינשוף, כלומר כרגע - רק מי ששיחק במ"ת הינשוף יכול להרשם כמישהו ממחנה הינשוף. אתם, הינשופים, צריכים לכתוב את אותו הטופס שהיה לכם במ"ת הינשוף - לא משנה אם ותיקים או חדשים. אך ישנה תוספת קטנה - במהלך ההתרחשויות במ"ת הינשוף, קרא משהו - תגלו מה זה המשהו הזה במהלך המ"ת - שבגללו כולכם נכנסתם לקומה (לא קומה במובן של "הקומה השלישית בבנין", אלא קומה במובן של תרדמת [לחיץ, ויקיפדיה]). בתחילת המ"ת הזה אתם באורח פלא תתעוררו כולכם, אך לא תזכרו כלום ממה שקרא לכם במ"ת הינשוף. תזכרו את כל מה שהיה לפני זה, אבל מאותו היום שבו המ"ת התחיל - אתם לא זוכרים כלום. מי שהיה אחד מהינשופים החדשים - אתם יודעים שאתם ינשופים והכל, אבל אתם לא זוכרים איך גיליתם את זה.

אז... זה אומר שגם אני בקומה? כי הרי עזרתי להם?
שוש, רובין, אל תגלה להם סודות!!! כן, גם אתה בקומה, וגם אתה תשתתף במ"ת.

יש! ועכשיו, הבטחת לספר עוד על המחנות.
נכון. אז הדבר הראשון שהייתי רוצה לספר לכם, הוא:
תהליך ההפיכה מאדם לציפור ובחזרה
תהליך ההפיכה עצמו הוא אותו הדבר לשלושת המינים - הן לינשופים, הן לעורבים והן לנצים. תהליך ההפיכה לציפור הוא תהליך מנטלי לחלוטין, כלומר התהליך לא דורש מאמצים פיזיים אלא רק מחשבתיים. כל התהליך מתרחש אך ורק דרך המחשבות.
בתחילת התהליך, האדם צריך לדמיין את עצמו בצורתו הציפור שלו. לא צריכים לדמיין את המראה המדויק (ואפילו אסור), אך כדאי לדמיין פרטים חשובים, כגון הצורה והצבע הכלליים. ניתן לעשות את התהליך בעיניים פקוחות וסגורות כאחד, זה לא משנה דבר.
במהלך ההפיכה כל דבר שהיה עלייכם או בידייכם באותו הרגע, כל דבר שהיה במגע איתכם, כלומר בגדים, חפצים, לכלוך, ג'וקים, ואפילו בני אדם (ובגלל זה כדאי מאוד להתרחק מבני אדם וחיות אחרות במהלך ההפיכה), יעבור לתודעה שלכם. כאשר תהפכו בחזרה לבני אדם החפצים יחזרו לבד כמו שהם היו מקודם.
אך ישנו דבר אחד שכדאי לכם לדעת: אסור (אלא אם כן אתם כבר מאוד מיומנים בתהליכי ההפיכה) לדמיין את החפצים בזמן ההפיכה בחזרה, כי אפילו אם תדמיינו אותם במדויק אך תשנו בדמיונכם פרט קטן, אותו הפרט ישתנה גם במציאות. למשל, אם תהיו לפני ההפיכה בבגדים אדומים וכשתהפכו בחזרה תדמיינו אותם בדיוק רב אך בצבע לבן, הם יהפכו לבנים. כך שאם אתם לא רוצים לשנות את החפצים הללו, פשוט אל תחשבו עלייהם ואל תדמיינו אותם, והם יחזרו לבד. אם תדמיינו את החפצים במהלך ההפיכה זה יכול ליהיות מסוכן מאוד, ולעיתים קורה שהחפצים מתחברים לגוף האדם, וזה יוצא מאוד, מאוד לא טוב.
כאשר אתם הופכים בחזרה לצורתכם האנושית אתם צריכים לדמיין את מראכם הכללי, כמו בתהליך ההפיכה לצורתכם הציפורית. בתהליך ההפיכה לאדם אתם יכולים באמצעות הדמיון לשנות פרטים קטנים ממראכם, כגון אורך שיערכם או דוון שפתיכם, אך אתם לא יכולים לשנות את מראכם הכללי (ושוב - אלא אם כן אתם מאוד מיומנים בתהליכי ההפיכה).
הפרט החשוב ביותר ההפיכה מאדם לציפור או מציפור לאדם הוא לא דמיון הגוף שאליו אתם רוצים להשתנות, אלא האמונה בכך שהגוף הזה קיים ובכך שאתם קיימים בגוף הזה. אפילו אם תדמיינכו את עצמכם בפרטי פרטים (מה שאסור לעשות!) בצורת הציפור, אך לא תאמינו בכך שאתם יכולים להפוך לגוף הזה, לא תצליחו בחיים להפוך לציפור מרצונכם, ולא תצליחו להפוך בחזרה.
כאשר תאמינו בלב שלם שאתם הציפור שאותו אתם מדמיינים, גופכם יהפוך לגוף ציפור, ללא שום מאמץ. תודעתכם פשוט תעתיק את עצמה מגוף אחד לגוף אחר.
אנשי-ציפור מיומנים יכולים לשנות צורה אפילו בלי לדמיין אותה, רק בעזרת האמונה. הם רק חושבים "אני ינשוף" ומיד הופכים לינשוף. ישנם גם אנשי-ציפור שמסוגלים לשנות את מראם החיצוני בזמן ההפיכה מציפור לאדם - כלומר, לשנות לגמרי. אך עד עכשיו מעטים מאוד הצליחו לעשות זאת, וביניהם היו דליה, נלק ורייבן לה-קור עצמם.
אנשי-ציפור שמתאמנים מספר שנים יכולים ללמוד גם ליצור חפצים בתוך תודעתם ולשלוף אותם בזמן תהליכי ההפיכה. אנשי-ציפור יותר מיומנים יכולים לשלוף חפצים מתודעתם גם בלי תהליך ההפיכה.
אז כפי שאתם רואים, תהליך ההפיכה לציפור מאדם ולאדם מציפור הוא תהליך מורכב מאוד, שכדי לשלוט בו במלואו יש צורך להתאמן שנים רבות. אנשי-הציפור הופכים אוטומטית לציפורים כל יום, ובפעמים הראשונות הם גם הופכים אוטומטית לבני אדם. אך אם אתם לא רוצים להיתקע לנצח בצורת ציפור מפגרת, כדאי לכם ללמוד את הדברים הבסיסיים הללו.

אך ישנם מספר דברים ששונים אצל כל ציפור.
אצל הינשופים:
לרוב, אין קשר בין היותם של ההורים אנשי-ינשוף ליכולת של הילד להפוך לינשוף. כמובן, הסיכויים של ילד שהוריו הם אנשי-ינשוף להיות איש-ינשוף יותר גדולים מהסיכויים של ילד שהוריו הם אנשים רגילים להיות איש-ינשוף, אך קיימים גם מקרים של ילדים של אנשי-ינשוף שנולדו ליהיות אנשים רגילים, וגם מקרים של ילדים של אנשים רגילים שנולדו ליהיות אנשי-ינשוף.
היכולת ליהיות אדם ינשוף מתגלה ברך כלל בסביבות גיל 16. כלומר, זה יכול להתגלות גם בגיל 15 ו-11 חודשים, וגם בגיל 17 וחודש.
שנתיים אחרי הפעם הראשונה בו איש-ינשוף הופך לינשוף מפסיק אצלו תהליך הזדקנותהפיזית, אך לאט ניהייה קשה יותר להפוך לינשוף. בדרך כלל בסביבות גיל ארבעים מפסיק איש-הינשוף להפוך לינשוף, וכל הפיכה נוספת דורשת מאמץ גדול וגורמת לו להזדקן פיזית בחמש שנים.
אצל נשים תהליך ההפיכה מפסיק בדרך כלל שש שנים אחרי הלידה הראשונה שלהם (אלא אם כן הן יולדות אחרי גיל ארבעים, מה שהן יכולות לעשות בקלות כי הגוף שלהן לא מזדקן).
תהליך ההפיכה לינשוף הוא תהליך שאפשר לשלוט בו. אפשר להפוך לינשוף בכל זמן שהוא, אך אחרי השקיע הכרחי להפוך לפחות פעם אחת למשך כמה שניות (אלא אם כן אדם הינשוף כבר עבר את גיל ההפיכה).

אצל הנצים:
לרוב, אין קשר בין היותם של ההורים אנשי-נץ ליכולת של הילד להפוך לנץ. מה שמעניין, זה שהסיכויים של ילד שהוריו הם אנשים רגילים להיות איש-נץ יותר גדולים מהסיכויים של ילד שהוריו הם אנשי-נץ להיות איש-נץ.
היכולת להפוך לנץ מתגלה ברך כלל בסביבות גיל 22היא אף פעם לא מתגלה לפני גיל 18 או אחרי גיל 24, אך יש מקרים מיוחדים שבהם היכולת מתגלה מוקדם יותר (אף פעם לא לפני 16).
אצל הנצים תהליך הזדקנות הפיזית מפסיק ברגע שאיש נץ הופך בפעם הראשונה לנץ. אך כמו אצל הינשופים, עם כל שנה נהייה קשה יותר לאנשי נץ להפוך לנצים. בדרך כלל בסביבות גיל חמישים מפסיקים אנשי הנצים להפוך לנצים, וכל הפיכה נוספת דורשת מאמץ גדול וגורמת להזדקנות פיזית בשנתיים.
תהליך ההפיכה לנץ זהה לחלוטין לתהליך ההפיכה לינשוף. גם תהליך ההפיכה לנץ הוא תהליך שאפשר לשלוט בו, ואפשר להפוך לנץ בכל זמן שהוא. מה ששונה, זה שאנשי נץ חייבים להפוך לנץ כל יום לפני השקיע, לפחות פעם אחת למשך כמה שניות, אלא אם כן הם כבר עברו את גיל ההפיכה.

אצל העורבים:
אצל העורבים יש קשר ישיר בין היותו של ההורה איש-עורב ליכולתו של הילד להפוך עורב. מי שאין במשפחתו אנשי-עורבים לא יכול להפוך לעורב, וכל ילד שנולד לאיש-עורב יהפוך לעורב. ישנם מקרים נדירים מאוד שבהם ילדים של אנשי עורב נולדו בלי יכולת להפוך לעורב, אך הם קרו רק כשאחד מההורים לא היה איש עורב. קרו גם מקרים שבהם נכדים של אנשי עורב, שילדיהם נולדו ללא היכולת להפוך לעורבים, נולדו עם היכולת, אך כפי שאמרתי קודם, לא היו מקרים שבהם איש שאין במשפחתו איש עורב נולד עם ניכולת להפוך לעורב.
אנשי העורב הופכים לעורבים בגילאים שונים, אין גיל קבוע, אך בדרך כלל זה קורה בסביבות גיל שתיים-עשרה. ישנם מיקרים רבים של אנשי עורב שהפכו בפעם הראשונה לעורבים לפני או אחרי גיל שתיים-עשרה, אך אף פעם לא לפני גיל שבע ולא אחרי גיל עשרים. מי שלא הפך לעורב בגיל עשרים לא יהפוך לעורב כבר אף פעם, ובדרך כלל הוריהם של אנשי העורבים הלא מוצלחים הללו זורקים אותם מהבית ומתכחשים לעובדה שהם ילדיהם. זה עצוב מאוד.
גם אצל העורבים מפסיק תהליך ההזדקנות הפיזית, אך גם במקרה הזה זה קורה בזמן אחר לכל אחד. בדרך כלל זה קורה בסוף גיל ההתבגרות, כאשר כל המערכות מתפתחות עד הסוף, כך שאצל חלק מהאנשים זה קורה בגיל חמש-עשרה ואצל חלק זה קורה בגיל עשרים וחמש. בדרך כלל בנות מפסיקות להזדקן לפני הבנים, אך אצל כל אחד זה מאוד אינדיבידואלי.
גם הזמן שבו אנשי העורבים מפסיקים להפוך לעורבים משתנה מכל עורב לעורב, אך בדרך כלל זה קורה ארבעים וחמש שנים בדיוק לאחר הפעם הראשונה בה אנשי העורב הופכים לעורב, מה שאומר שהם יכולים להפוך לעורבים הרבה יותר זמן מאשר אנשי הינשוף ואנשי הנצים. אך מה שלא טוב, זה שהם לא יכולים להפוך לעורבים בכלל אחרי הגיל הזה, בשונה מאנשי הינשוף ואנשי הנצים. איש העורב היחיד שיכול להפוך לעורב למרות שהוא מזמן עבר את גיל ההפיכה הוא רייבן לה-קור בכבודו ובעצמו.
תהליך ההפיכה לעורב זהה לחלוטין לתהליכי ההפיכה לינשוף או לנץ, אך אין זמן קבוע שבו אנשי העורבים חייבים להפוך לעורבים. גם הם חייבים להפוך לעורבים פעם אחת ביום, אך אצל כל אחד זה קורה בזמן אחר, בדרך כלל מיד אחרי שהם מתעוררים או אפילו בזמן שינה.

וואו, חפרת. אני לא מאמין שמישהו יקרא את כל זה.
אני מאוד מקווה שכן יקראו את זה, אחרת אני מאוד אעלב. אבל למי שלא יקרא את זה, אני ארשום את הדברים הבסיסיים ביותר:
ינשופים:
הורים: לא משנה אם ינשופים או לא, אבל בדרך כלל הם כן.
מתי הופכים בפעם הראשונה: בסביבות 16.
מתי מפסיקים להזדקן: בסביבות 18.
מתי מפסיקים להפוך: בסביבות 40.
האם אפשר להפוך אחרי, אם כן בכמה שנים זה מזקין: כן. מזקין ב-5 שנים.
הפיכה פעם ביום: אחרי השקיעה.

נצים:
הורים: לא משנה אם נצים או לא, אבל בדרך כלל הם לא.
מתי הופכים בפעם הראשונה: 18-24.
מתי מפסיקים להזדקן: כנ"ל.
מתי מפסיקים להפוך: בסביבות 50.
האם אפשר להפוך אחרי, אם כן בכמה שנים זה מזקין: כן. מזקין בשנתיים.
הפיכה פעם ביום: לפני השקיעה.

עורבים:
הורים: (כמעט) תמיד עורבים.
מתי הופכים בפעם הראשונה: 7-20.
מתי מפסיקים להזדקן: בסוף גיל ההתבגרות.
מתי מפסיקים להפוך: בדרך-כלל 45 שנים אחרי הפעם הראשונה.
האם אפשר להפוך אחרי, אם כן בכמה שנים זה מזקין: לא.
הפיכה פעם ביום: בדרך-כלל מיד אחרי שמתעוררים.
(הערה: אם אתם רוצים להרשם לעורבים, כדאי לכם לקרוא את החפירה שמלמעלה, כי יש שם הרבה יותר דברים חשובים מאשר לינשופים ולנצים.)

יופי, עכשיו זה הרבה יותר נוח. עכשיו, את יכולה לספר על המחנות עצמם? איך הם נראים וכולי?
כמובן. תתכוננו שוב לחפירה!
מחנה הינשוף:
המחנה בנוי ממספר בקתות המסודרות בצורת מספר 8 הפוך (סמל האינסופיות) כדי לסמל את אורך חייהם של אנשי הינשוף, שהרי לא מזדקנים אחרי גיל 18 ויכולים ליחיות נצח, אלא אם כן יהרגו אותם או שהם יחלו במחלה סופנית.
מסביב למחנה נמצאת חומת עצים מרובעת, שבעצם בנויה מעצים רבים שצומחים צמוד מאוד זה לזה ומשתלבים זה לתוך זה כך שלא ניתן לעבור ביניהם או לטפס עליהם. בחלק הדרום-מערבי של החומה מצוי מעבר בין העצים, בשביל שאנשי ינשוף מבוגרים שכבר לא יכולים לעוף, או להפך, אנשי ינשוף צעירים שעוד לא שולטים בהפיכה שלהם יוכלו להגיע למחנה בלי לעוף.
בקצה הצפון-מערבי של החומה בין העצים בוקע נחל, שזורם בין הבקתות ויוצא בחלק הדרומי של החומה וממשיך לזרום. הנחל מתחיל באגם, שנמצא במקום גבוהה יותר מהמחנה, על סוג של גבעה. במחנה עצמו גם מצויים מקומות גבוההים ונמוכים, השטח הוא לא מישורי. המקום הגבוה ביותר במחנה הוא הגבעה שעלייה נמצא הבית המרכזי.

מחנה הנצים:
מחנה הנצים נמצא על הר גבוהה מאוד, שמאוד קשה לעלות עליו. על ראש ההר השטוח עומדות מספר בקתות רעועות למראה, צמודות מאוד אחת לשנייה, וביניהן, באמצע, אומד מגדל, רעוע גם כן. המחנה נראה כאילו אי אפשר לגור בו, אך באמת כל הבתים נמצאים בתוך ההר. מתחת לכל הבקתות יש מערכת תת-קרקעית\פנים-הרית שלמה, והכניסה אליה נמצאת בתוך המגדל, שהוא גם משמש כבית המרכזי. המגדל עובר דרך כל ההר, מראשו ועד לתחתיתו, ובתחתית המגדל נמצאת חניה, שהכניסה אליה מוסווית בתוך ההר, וזו הכניסה השניה לתוך ההר.
גובה ההר כולו הוא קילומטר, אך אנשי הנצים חפרו רק לעומק עשרים מטרים מראש ההר (חוץ מהחלק של המגדל, אך החלק הזה צר מאוד יחסית להר כולו), ושם נמצאת המערכת התת-קרקעית שבה אנשי הנצים חיים.

מחנה העורבים:
מחנה העורבים נמצא במקום שפעם היה יער, אך עכשיו רוב העצים שם מתים או שרופים, ומסביב למחנה מצויות ביצות רבות ומסוכנות. מחנה העורבים, בדיוק כמו מחנה הנצים, בנוי ממספר בקתות רעועות למראה. אך באמת הבקתות רעועות רק מבחוץ, ובפנים הן אינן רעועות כלל וכלל. גם אצל העורבים יש מערכת תת-קרקעית, שעומקה הוא תשעה מטרים בלבד, ורוב מהביקתות בנויות שם. מכל ביקתה שנמצאת מעל לקרקע יש גישה למערכת התת-קרקעית, ובין כל הביקתות עומדת ביקתה גדולה יותר, שהיא בעצם הבית הראשי, שחוץ משלושת הקומות מעל האדמה יש לו גם שלוש קומות מתחת לאדמה, כך שהוא נמצא גם באמצע המערכת התת קרקעית, שיותר נכון לקרוא לזה מערה בגובה של בניין תלת-קומתי. במערה\מערכת עובר נחל צר, שממנו העורבים שואבים מים.

טוב, אני לא חושב שיש עוד משהו. עכשיו, יש איזשהם חוקים למ"ת הנפלא הזה?
כמובן, רובין, ותפסיק להתחנפן.
החוקים:
1. אני האלוהים, דליה, רייבן, נלק וכל מי שאני ארצה. אין להתווכח איתי על שום דבר בשום מקרה.
2. חוקי הפורום והחוקים גלובאליים חלים גם כאן.
3. מי שלא מגיב על יותר מהוראה אחת - מת.
4. מי שמת - מת. אין דרך לחזור.
5. אסור להספים בשום פנים ואופן. לספאם נחשבת הגבה יותר מפעם אחת בזמן הרשמה או הגבה יותר מפעם אחת על הוראה, אלא אם כן אני אגיד אחרת.
6. יש להשקיע המון.
7. נא לא ללכלך את הרצפה עם הנוצות שלכם. תודה מראש.

ועכשיו, הטופס!
כן, עדיין אין לי בעיות בזיכרון, רובין, אני זוכרת.
הטפסים:
לינשופים:
יש להעתיק את הטופס ממ"ת הינשוף, וכדאי להדגיש את הסעיפים בצבע הזה:
CODE
[COLOR=GoldenRod]הצבע[/COLOR]

להוסיף את הסעיפים הבאים:
CODE
[COLOR=GoldenRod][B]כשרונות:[/B][/COLOR] מה הדמות שלכם יודעת לעשות הכי טוב, איזה יכולות פיזיות יש לה וכו'.
[COLOR=GoldenRod][B]חסרונות:[/B][/COLOR] מה היא עושה לא טוב, חסרונות באופי, במראה, ביכולות.
[COLOR=GoldenRod][B]פחד גדול:[/B][/COLOR] ממה הדמות מפחדת יותר מכל. להכניס גם לרקע, כמובן. ובבקשה מכם, שזה יהיה משהו שאני אוכל להפחיד עם זה את הדמות שלכם במהלך המ"ת.
[COLOR=GoldenRod][B]רומאנס:[/B][/COLOR] לא\כן ועם מי.


לנצים:
CODE
[COLOR=DarkMagenta][B]שם וכינוי:[/B][/COLOR] שלכם.
[COLOR=DarkMagenta][B]שם הדמות:[/B][/COLOR] משהו מקורי ומציאותי.
[COLOR=DarkMagenta][B]מין:[/B][/COLOR] זכר\נקבה.
[COLOR=DarkMagenta][B]גיל:[/B][/COLOR] לפחות 16.
[COLOR=DarkMagenta][B]מראה:[/B][/COLOR] גם של הבן אדם וגם של הנץ. מושקע, לפחות 10 שורות. לא מושלם מדי, והגיוני.
[COLOR=DarkMagenta][B]אופי:[/B][/COLOR] כנ"ל (חוץ מהמשפט הראשון).
[COLOR=DarkMagenta][B]רקע:[/B][/COLOR] כנ"ל, לפחות 12 שורות, אפילו יותר.
[COLOR=DarkMagenta][B]כשרונות:[/B][/COLOR] מה הדמות שלכם יודעת לעשות הכי טוב, איזה יכולות פיזיות יש לה וכו'.
[COLOR=DarkMagenta][B]חסרונות:[/B][/COLOR] מה היא עושה לא טוב, חסרונות באופי, במראה, ביכולות.
[COLOR=DarkMagenta][B]פחד גדול:[/B][/COLOR] ממה הדמות מפחדת יותר מכל. להכניס גם לרקע, כמובן. ובבקשה מכם, שזה יהיה משהו שאני אוכל להפחיד עם זה את הדמות שלכם במהלך המ"ת.
[COLOR=DarkMagenta][B]רומאנס:[/B][/COLOR] לא\כן ועם מי.
[COLOR=DarkMagenta][B]הערות/הארות/שונות/איזה קול לעזאזל עושה נץ?:[/B][/COLOR]


לעורבים:
CODE
[COLOR=SeaGreen][B]שם וכינוי:[/B][/COLOR] שלכם.
[COLOR=SeaGreen][B]שם הדמות:[/B][/COLOR] משהו מקורי ומציאותי.
[COLOR=SeaGreen][B]מין:[/B][/COLOR] זכר\נקבה.
[COLOR=SeaGreen][B]גיל:[/B][/COLOR] לפחות 16.
[COLOR=SeaGreen][B]מראה:[/B][/COLOR] גם של הבן אדם וגם של העורב. מושקע, לפחות 10 שורות. לא מושלם מדי, והגיוני.
[COLOR=SeaGreen][B]אופי:[/B][/COLOR] כנ"ל (חוץ מהמשפט הראשון).
[COLOR=SeaGreen][B]רקע:[/B][/COLOR] כנ"ל, לפחות 12 שורות, אפילו יותר.
[COLOR=SeaGreen][B]כשרונות:[/B][/COLOR] מה הדמות שלכם יודעת לעשות הכי טוב, איזה יכולות פיזיות יש לה וכו'.
[COLOR=SeaGreen][B]חסרונות:[/B][/COLOR] מה היא עושה לא טוב, חסרונות באופי, במראה, ביכולות.
[COLOR=SeaGreen][B]פחד גדול:[/B][/COLOR] ממה הדמות מפחדת יותר מכל. להכניס גם לרקע, כמובן. ובבקשה מכם, שזה יהיה משהו שאני אוכל להפחיד עם זה את הדמות שלכם במהלך המ"ת.
[COLOR=SeaGreen][B]רומאנס:[/B][/COLOR] לא\כן ועם מי.
[COLOR=SeaGreen][B]הערות/הארות/שונות/קאר-קאר-קאר:[/B][/COLOR]


ועכשיו, רוצו תרשמו!!!
רובין צודק. תרשמו, ומהר.

שמורים:
יובל - נץ כלשהו
נועם - נצים - ברנדון בנאדרו רייצ'ל
שחרו - עורבים - דמיאנו "דמיאן" דמטריו האשימוטו
שי - נצים - מייק די-אוולנג'ו
נועה - נצים - אספרנסה (הופי) לוי

רשומים:
ינשופים:
בתי השניש(ניצל), Sparkly Cakepop - לוֹרֶיין "לוֹרֶי" מבל מדליין "מדי" ואלריה "ריה" פלייור
טורי צ'אן, Baby Ice - ג'יסוק צ'וי
בריאנועה, Sidekick - בריאן קאמאברי
דניאל, daniel jackson - ג'ייק (ג'ייקוב) נייט

עורבים:
אישתי העדיש, Grell Sutcliff - וורנוס קרואו השלישי


--------------------
| My Name Is Top Secret לשעבר |
| אביטל (אֶבִּי) | נשואה לעדיש | אמא של שניצל | חמותה של טורי צ'אן |
| 14 | תולעת ספרים גאה | חובבת מוזיקת רוק למיניה | מנגנת על פסנתר | שרה | לומדת בבית ספר לאומנויות במגמת מוזיקה | אוהבת לראות כל מיני סדרות | אוהבת את הצבע אדום | מאוהבת בלוגן לרמן | מאוהבת בפרסי ג'קסון | מאוהבת עד כלות חושים באל אנוביס | אל תשפטו אותי |
אוקראינית וגאה! (למקרה שתהיתם מהי משמעות המשפט מתחת לזה)
!Я УКРАИНКА И ГОРЖУСЬ ЭТИМ



אז...אורנג'י אוני!
קודם כל, כפי שאת רואה, מצאתי לך כינוי מגניבי שכזה שמצד אחד הוא היה יכול להיות מגניבי אבל מצד שני ישר מבינים מה זה אז הוא פחות מגניבי. אורנג'י זה מין הסתם מילה בקוריאנית (ובאנגלית, אבל..נתעלם), ואורנג'י זה תפוז. למה תפוז? כי את נורא נורא מזכירה לי תפוז משום מה, שזה נורא משעשע שאת מזכירה לי תפוז ו..שוב אני חופרת, הא? כמעט כמו בטופס ש-עדיין לא סיימתי את החלק השני במראה אפילו- למ"ת שלך! אבל היי! אני מבטיחה לסיים! מבטיחה מבטיחה! עוד הלילה עם צריך! -כל עוד לא ירצחו אותי כי אני עדיין במחשב למרות שחופש ובלה בלה בלה, כן?-
וכן, יש לי חופש אפילו שאני ביסודי מוחעחע.
טוב, כמו שאת רואה, סידרתי לך חתימה מהממת. מי אלה? נחשי, כתוב למעלה. אלה אקסו חברתי היקרה, ואני בטוחה שאת מכירה אותם. כפי שאת יודעת, אקסו הם להקה סגידה מאד ועוד כל מיני דברים כאלה שלא אספר לך כאן כי זה יהיה חופר, אבל הם להקה מעולה מעולה מעולה כפי שאני מנחשת שאת יודעת ו..לוהאן שלי!! וצ'אן שלי!! וסוהו שלי!! וקיונג סו (די או) שלי!! השאר..תתחלקו לבד כל האקסוטיק למינהן XD
טוב, אז מה אאחל לך כי השעה מאוחרת ואני כותבת שטויות? לה לה לה וכאלה, תמשיכי לאהוב את אקסו וכאלה ותמשיכי להיות כל כך סגידה!
גאד, חפרתי קצת. אממ...אופסי?
ממני, טורי צ'אן. -נ"ב- אני עוד אשדוד לך את החתימה יום אחד מרוב שהיא יפה. (לשדוד= לגנוב לך אותה לתמיד ולא להחזיר כי היא יפה נורא נורא נורא)-

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 11:57 AM
צטט הודעה




קוסם מתחיל
****

פרטי משתמש
קבוצה: סלית'רין
הודעות: 1939
חרמשים: 16379
מין:female
משתמש מספר: 43493
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 31.03.2013


שם וכינוי: אשתך היקרה.
שם הדמות: וורנוס קרואו השלישי. (Varnus Crow III)
מין: מה נראה לך?
גיל: 19 וחצי ככה.
מראה: במשפחה של וורנוס יש עניין גנטי משונה. כל עוד האדם יכול להפוך לעורב, הצבע שלו כאדם קובע את הצבע של העורב. הסבא שלו, למשל, היה דני בלונדיני עם עיניים כחולות, וכעורב לא היה שחור ומפחיד ממנו. וורנוס הוא בדיוק ההפך.
יחסית לשורשים דניים עמוקים וטבועים בבוץ נהרות טובעני, וורנוס הוא אנוביס או ניקו די אנג'לו כזה. השיער שלו לא בהיר ונקי ומסודר ויפה. הוא שחור ונראה כאילו הוא מנוקד באפר לרוב. הוא פרוע מטבעו וקשה לסדר אותו, גם אם ממש ממש רצית. ה"אפר" בשיער שלו הוא הודות לאימא שלו, שבשיער שלה יש דפקט גנטי שגורם לבלונד-פלטינה שלה להיראות מלוכלך באבק ואפר אם מסתכלים עליו ככה או ככה. השיער שלו די ארוך, לא הכי, אבל די, בגלל שאין לו כוח לדברים מיותרים כמו להסתפר. אז הוא לא מסתפר. אין לו למה.
העיניים שלו... הן די בלתי נראות מאחורי מסך שחור-אפור של שיער. אם מצליחים לראות אותן, הן גדולות, ילדותיות וכהות כמו סירופ מולסה (שזה מה שנשאר אחרי זיקוק סוכר). העיניים הן מה שגרמו להרבה מאוד מעריצות להתאהב בלהקה הכושלת שלו (לפיו) ובעיקר בו. קשה מאוד לראות אותן אם הוא לא מופיע או שם משקפיים (צילינדר בלבד) אבל הן הדבר הכי מקסים ותינוקי שיש. דיירקשניות, סליחה, אבל לעומת וורנוס, נייל נראה בן תשעים.
באופן כללי הוא נראה מאוד ילדותי. זה לא שהוא לא נפטר משומן התינוקות שלו עוד, כי הוא כן, אבל הלחיים שלו מלאות והוא בהיר וחלק. הוא מאוד תינוקי במראה שלו. ובניגוד מוחלט לפנים שלו, האף שלו ארוך, ישר וצר, ומעט נשרי באופן כלשהו. כמו שלפרחות יש אפים סולדים, לוורנוס האף יורד למטה. אבל זה מתאים לו. הפה שלו צר מהרגיל, השפה התחתונה מלאה מהעליונה והוא לא יכול להפסיק לחייך ולצעוק (היפראקטיביות) אז לרוב הפה שלו פתוח ואפשר לראות את השיניים הלבנות שלו. הן ממש לבנות. ומושלמות כאלה. טוב, כנראה שהתנזרות מקפה, יין, המעטה קריטית בתה (פעם הוא שתה שמונה כוסות ביום, עכשיו שלוש) וגשר מגיל שמונה (!!!) עד עכשיו, למען האמת, עושים את העבודה כמו שצריך. הוא גבוה ביותר (על סף המטר תשעים שני מטר ככה) ולא הכי רזה בעולם.
כווינס הוא דורש ללבוש שחור וצבעים כהים דומים. כעצמו הוא מת על צבעים זוהרים ובהירים של פסיכים.
זוכרת מה שאמרתי לגבי העניין הגנטי שמה? טוב, אז כעורב הוא אפילו לא מתקרב לגנטיקה המוזרה של וורנוס. כל העורבים של משפחת קרואו, כולל אחיו התאום ג'יים, הם עורבים נורמליים, שחורים. וורנוס עורב לבקן. העיניים השחורות והילדותיות הופכות לעיניים אדומות נוקבות ומפחידות וכל השחור הופך ללבן, עם כמה כתמים בהירים ביותר אבל עדיין. המקור... מקור, כמו של עורב, עם חלקיק שפונה למטה בסוף, בדיוק כמו האף שלו. מוטת הכנפיים שלו גדולה יחסית לעורב, אבל הגוף די קטן.
אופי: בשתי מילים - היפראקטיביות יתר. וורנוס כ"כ היפראקטיבי שזה כמעט בלתי אפשרי להיות כזה. הוא חייב לקפוץ ולרוץ ואם הוא לא קופץ או רץ, הוא מתעסק בפלסטלינה או בחוטים או בכל דבר שהוא יכול לשחק בו בין הידיים. זה כ"כ מעצבן את כולם, חוץ מאולי את הלהקה שלו, Poisonous Fairytale Leftovers. טוב, את ג'יים זה כן מעצבן, אבל את אליסון ואינגריד זה דווקא משעשע. אליסון ואינגריד, אם לא ידעת, הן חולות נפש (לפי ג'יים), אז זה הגיוני. בנוסף להיפר המטורף (הסופר-היפר), יש לו מאניה דיפרסיה. הוא ניפץ פעם מיקרופון בגלל התקף זעם. אבל כעיקרון הוא 75.846% מהזמן במצב מאניה.
יש לוורנוס בעיות ביטחון עצמי. הוא משוכנע שאימא שלו רצינית כשהיא אומרת שהיה טוב אם הוא לא היה נולד ושלינדזי (החברה הכי טובה שלו) באמת שונאת אותו כי הוא שונא את וינס איימוס (שזה בעצם עצמו אז הוא שונא את עצמו). הוא יודע שזה לא נכון, אבל הוא משוכנע וזה מספיק גרוע.
כמו כל העורבים, וורנוס נוטר טינה ידוע. קרה משהו בכיתה א'? הוא יזכור לך את זה עד גיל 80. היחידים שיודעים שזה המצב הם אחיו התאום, ג'יים, החברה של אחיו, אליסון, ומי שהפאנגירלז בטוחות שהחברה שלו למרות היותם בני דודים, אינגריד. בקיצור, היחידים שיודעים הם פ(א)פ"ל. זה לא בריא למצב הנפשי שלו, ולכן הוא מנסה כמה שפחות להיות כזה, אבל... זהו טבעו של העורב. עשו לך משהו? אתה תזכור את זה לשארית חייך.
בלי כל הבעיות הנפשיות, הוא דווקא אדם ממש נחמד. נחמד מדי, אפשר להגיד. הוא נותן לאחרים והוא לא מבין מה עושים איתו. כבר נאמרו עליו דברים, והוא לא ממש הבין את המשמעות של המילים האלו. כי אמרו לו שאותו לא יקללו. אבל מקללים אותו תמיד. זה קצת נוגד את תפיסת העולם שלו.
רקע: שושלת קרואו תמיד הייתה שושלת עורבים משונה. הם לא עקבו אחרי הכללים הגנטיים, הם היו ארים מושלמים וחסרי פגם, וכל עורב שאי פעם יצא מהשושלת הזאת היה שחור ומפחיד יותר מהדבר הכי מלחיץ שיש. ואז, יום בהיר אחד בשלהי קיץ 1993, בבית חולים קטן בקופנהגן, נולדו ללוקי ואיבון קרואו, שני העורבים המלחיצים בשושלת, שני נכדים. וורנוס וג'יים. הגנטיקה הארית עברה בשלמות אל ג'יים, אבל משהו נדפק שם בדרך. וורנוס קרואו נולד עם שיער שחור ועיניים כהות. המצב היה מובן לכל הצדדים, כיוון שהאימא האנגלייה של התאומים, ג'נה לייז, הגיעה ממשפחה כזאת, אבל זה היה הזוי לחלוטין. עכשיו הגנים המושלמים של משפחת קרואו לא יזכו לעבור. אבל הם כן עברו, לג'יים.
מגנוס קרואו, בנו של לוקי מאשתו הראשונה שלא זכה להפוך לעורב, היה מפיק מלחיץ גם ככה עם המבטא הדני הכבד שלו והמבט של משפחת קרואו. הבנים גדלו תחת הצל שלו, והספיקו להגיע לכל העולם הודות לו (במיוחד לאלברטה, כי שם הוא הפיק סדרת אימה והם רצו לקחת חלק בהפקה, אבל הם לא ידעו לדבר אנגלית, רק דנית...), ואז ג'נה החליטה שדי, הבנים שלה יקבלו חינוך הולם. אז הם נכנסו לבית ספר יסודי. וורנוס היה מעין כבשה שחורה (תרתי משמע) בכיתה שלו, ולא משנה כמה הוא ניס להתעלם, תמיד קראו לו דן אולי (בתרגום מדנית זה "המוזר"). ג'יים נלחם למענו, אבל הוא לא תמיד הצליח להגן עליו. זה היה בסביבות כיתה ז', גיל 13, כשג'יים הצליח להשתנות לעורב. סבא לוקי היה גאה ביותר, והתחיל להגיד דברים מרושעים על וורנוס (לדוגמה: "אני אמרתי לך שהאישה הזאת לא יוצלחית, מגנוס. תראה את הבנים שלך. ג'יים היפה, שהצליח מהר להשתלט על כשרונו, לעומת הבן האחר הזה שלך, וורנוס. אני יכול להתערב איתך על אלף כתרים שהוא לא הופך לעורב אף פעם." - וכן, זה מרושע). מגנוס הסכים עם לוקי לגבי זה, אז ג'נה הוציאה מסמך גירושין, קיבלה משמורת על הבנים והם עברו לאנגליה. ג'יים ניסה לעודד את וורנוס לאורך כל הדרך, ללא הצלחה.
באנגליה הם הכירו את אליסון, שהייתה בת גילם אבל נראתה צעירה הרבה יותר, והבינו שיש להם בת דודה, אינגריד פון קאמפ, שהיא שליש גרמנייה שליש הולנדית ושליש אינדיאנית. אליסון ואינגריד היו חברות טובות הרבה לפני, ויום אחד, בעודם רואים שודדי הקאריביים עם צנצנת 9 ליטר דבש וכפות ענקיות ופנקייקים, ג'יים והבנות גילו שלוורנוס יש כישרון. הוא יודע לשיר.
לפי חוקי שושלת קרואו, מה שאין לך כאדם הוא מה שיש לך כעורב, למעט חלקים מהאופי שלך, ולהפך. זה הוכיח מעל לכל ספק שכן, וורנוס יהפוך בזמן הקרוב, וסבא הוא האידיוט כאן. ואכן, יום בהיר אחד בשלהי שנת 2008, יום ההולדת ה-15 של הבנים, וורנוס הצליח להשתנות לעורב. לבקן. המצב שהוא בו הטריד את אחיו מאוד אבל הוא למד לחיות עם לבקן בלהקה. סבא שמע וניסה להתנצל, אבל אז פ(א)פ"ל כבר יצאו לאור והיו מפורסמים מינוס, ולא היה להם כוח לדבר עם סבא שנמאס ממנו.
ג'יים התחיל לצאת עם אליסון אז, וזה לא פגע עוד בוורנוס. כאילו, לא לגמרי. הוא ראה שסביבו אנשים כבר יצאו עם כמה אנשים ושזה לא חל עליו, אז הוא התחיל להאמין שזה כי הוא לא משהו. באותה התקופה אינגריד טסה לניו יורק לגאלה של בן דוד שני שלה מצד אבא (סיפור ארוך, אני אסביר לך בפייסבוק) והיא הציעה לוורנוס להצטרף אליה, והוא הסכים, אבל ג'נה לא, אז הוא היה חייב להישאר בווינצ'סטר. הלהקה הצליחה מאוד, והתגלה שאינגריד יודעת לכתוב. היא כתבה להם שיר על המוות של סבא שלהם, שלא באמת קרה, והוא היה שיר אופטימי מאוד והצליח לגרום לוורנוס להבין שלא הכל נורא בחיים. כעורב לבקן, הוא נראה מוזר בלהקה של עורבים שחורים (אחד הוא אחיו), אבל הוא התרגל לרעיון.
כשרונות: הוא שר (זמר עם חוזה, נראה אותך מוצאת כאן אירוניה), הוא גאון ויש לו קשרים.
חסרונות: הוא נוטר טינה והוא לא יצור אתלטי במיוחד...
פחד גדול: נמלים. זה נורמלי כי גם אני מפחדת מנמלים. ומעצמו. אבל יותר מנמלים.
רומאנס: בכיף. אני אשמח אם את תחליטי בעצמך לפי האופי שלו, כי אני הראשונה שפרסמה טופס... מוהאהאהאהא.
הערות/הארות/שונות/קאר-קאר-קאר: סליחה שאני לא מושלמת, שחר ושני, וסליחה שהטופס הזה טיפשי כ"כ שאתן פשוט החלטתן לשנוא אותו. כי מי יאהב עורב לבקן סופר-היפר עם מאניה דיפרסיה?
אני מקווה שאת אוהבת אותו, וכדאי לך.


--------------------


User Posted Image

עדי ♦ או ג'סטין ♦ או אלקסיס ♦ או מרדית' ♦ בקיצור לא אכפת לי איך יקראו לי ♦ 15 ♦ כן האנימציה הזאת מקוטעת אבל עשיתי אותה בשתיים בלילה ולא היה לי כוח לפתור את בעיות האהבה של הפוטושופ והסרטון שחתכתי ♦ לא אתם לא תאהבו אותי בימים אלו ♦ הג'ייאסדי שלי מתחרפן ♦ אוהבת רק ארבעה אנשים מהפורום הזה ♦ הן יודעות שאלה הן ♦ אימו קאובויז זה אדיר ♦ אתם לא מכירים חצי מהשיפופים שלי ♦ לדוגמה: לייט, ג'אד, סוני, טראם, ספיידיפול ♦ זה אולי כן מכירים ♦ היי!


---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 12:16 PM
צטט הודעה




קוסם מתקדם
******

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 8120
חרמשים: 4030
מין:female
משתמש מספר: 39849
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 05.08.2012


שם וכינוי: יובל + luna ron
שם הדמות: רבקה "בקה" לאנה סופיה וולקוב אקרמן
מין: נקבה
גיל: 19 וחצי
מראה: בקה יפהפייה, מהממת. היא הרי חצי רוסייה וחצי גרמנייה, הסיכויים שהיא לא תהיה אחת כזאת מאוד נמוכים. היה לה מזל גדול עם הגנים שהיא קיבלה. העור של בקה בהיר מאוד, לבן למדי, קצת חלבי אפילו, אבל יש בו גוון של ורוד כזה, ורוד עדין ובהיר מאוד שקיבלה מאביה הגרמני, אבל בקושי רואים את הוורוד הזה. היא תמיד השתדלה להתרחק מהשמש, היא לא רצתה להישרף. אז היא כמעט תמיד עם שכבת קרם הגנה, ומשקפי שמש. הפנים שלה יפות וחטובות כאלה. יש לה פנים קצת מאורכות אבל לא יותר מדי, עם סנטר ממש ממש חד שהיו לפעמים צוחקים עליה שהיא "יכול לעשות בור באדמה" איתו, אבל הוא לא באמת בולט. יש לה עצמות לחיים גבוהות שיוצרות מבט מתנשא אבל יפה. אין לה שומן או צבע בלחיים, אבל היא לא שמה סומק, כי סומק נראה לה דבר טיפשי. טוב, זה לפחות התירוץ שלה. העניין הוא שיש לה רגישות למייקאפ והיא לא יכולה לשים מייקאפ. השפתיים שלה די קטנות, אבל מלאות ונראות די בובתיות. הצבע שלהן די פשוט – ורדרד – אבל בגלל כמה שהיא חיוורת הן נראות בולטות. הן נראות מספיק בולטות בלי שהיא שמה עליהן משהו, אז היא לא טורחת להתאפר. השיניים שלה לבנות, ישרות - פשוט מושלמות לפרסומת. האף שלה קטן ופשוט – סתם עוד אף. הוא לא "בובתי וחמוד", אלא סתם אף לא ממש משפיע. העיניים של בקה לא ממש גדולות, אבל הן גם לא קטנות – הן סתם עיניים בגודל רגיל. אין לא מלוכסנות או משהו מיוחד. הצבע שלהן הוא מין אפור ירוק כזה, אולי אפילו טיפה תכלת. הצבע המעצבן הזה שאי אפשר לקבוע מה הוא בעצם, וזה מעצבן אותה מאוד. משום מה העיניים שלה תמיד נראות משועשעות. ממך. העיניים שלה מוקפות בריסים ארוכים מאוד.. שיכלו להיות יפהפיים אם הם לא היו בצבע של שערה. אבל הם סתם בלתי נראים שכאלה. אז היא פותרת את זה בעזרת קסם מאוד מיוחד – מסקרה! מסקרה שחורה. גבותיה דקיקות שכאלה, יוצרות תמיד מבט שמשועשע ממך, מבט בוחן וקצת מזלזל. היא מטפלת בהן ביסודיות. אבל הן די בלתי נראות – בצבע הבהיר שלה שערה.
שערה של בקה יצא, כמובן, בהיר. היא גם גרמנייה וגם רוסייה, איך היא תוכל להתחמק מהבלונד? טוב, היא לא הצליחה להתחמק. השיער שלה בצבע בלונד בהיר מאוד, כמעט לבן שכזה, בלונד פלטינה בוהק וחי. השיער שלה נראה כמו שיער של דוגמנית שיער בפרסומת בטלוויזיה – מלא חיים, מתנפנף כזה. הוא גלי אבל חלק, גל חלק שכזה ששופע עד התחת שלה. הוא מבריק עד סינוור לפעמים. היא הרבה פעמים משאירה אותו פזור. מהסיבה הפשוטה שאן לה ממש כוח לסדר אותו ולאסוף אותו.
לבקה יש גזרה שתחשב ממש יפה בעולם המודרני. טוב, תחשב. תכל'ס, אפשר לומר שהיא מה שמגדירים "מושלם" בימנו – רזה מדי. רזה מאוד. קצת מקלונית. פשוט רזה. אבל למרות זאת, יש לה קימורים נשיים. היא מאוד מפותחת, וזה לפעמים נראה מוזר כי היא נורא נורא רזה, אבל כמובן שלבנים לא איכפת שזה נראה מוזר. בקשה די גבוהה – היא מטר ושבעים וחמש ס"מ – אבל זה לא מונע ממנה ללכת עם עקבים. היא וענדת שרשרת זהב של מגן דוד שהיתה של אמה. היא תמיד וענדת אותה ולא מורידה אותה לעולם.
דמות הנץ שלה היא נקבת נץ גדול. אורכה הוא 58.5 ס"מ ומשקלה 1180. הזנב שלה באורך של 24 סנטימטר בדיוק. יש לה 10 נוצות בזנב שלקראת סופן כתמים קטנים דומים לצורת האות הלטינית S והם בצבע חום די דהוי. כמו כל נץ נוצות הזנב שלה מפוספות בחום כהה ושאר הנוצות בחום בהיר. הכנפים שלה רחבות ביחס לגודלה. עיניה צהובות ומקורה שחור.
אופי: אפשר לתאר את בקה במילה אחת: אלימה. זה מה שהיא. היא נערה אלימה. בקה לא מאמינה שאפשר לפתור הכל בדיבור, דיבור לא מספיק... משפיע, על אנשים. היא מאמינה שדיבורים הם פשוט רצף של שטויות שלא כל כך צריך כשזה קשור במלחמה או מריבה. היא לא מאמינה שבאמת יש דבר כזה שלום מדיבורים – הרי דיבורים הם רק גלי קול ובלהבלהבלה, איך זה תורם נגד אויב אכזר שרוצה להרוג אותנו? זה לא. נקודה. ולדעתה, הביטחון – שלה לפני הכל, כמובן – הוא הדבר הכי חשוב שיש. עם כמה שחשוב לה מהביטחון, בקשה מאוד אוהב ריגושים. היא אוהבת לפחד, אוהבת אדרנלין. היא קצת מחפשת צרות, בנקודה מסוימת. היא תמיד טוענת שהצרות מוצאות אותה, אבל היא יודעת טוב מאוד שמשהו בה צמא לריגושים, צמא לקרב או איזה ריב טוב. היא אוהבת לריב, היא נהנית לנצח בריבים – זה עושה לה את היום. בקה אוהבת לנצח, ולא מסוגלת לסבול הפסד. אפשר לקרוא לה "ילדותית" בגלל זה, אבל היא רק תרביץ הרבה למי שיעז. היא אוהבת להרביץ, והיא לא יודעת (יודעת, אבל לא מתייחסת לזה) שיש דבר כזה "מתחת לחגורה". ככה זה גם בדיבור שלה. היא עלולה לומר לאדם משהו שהיא יודעת שיישבור אותו לחלוטין בלי להניד עפעף אם תחשוב שזה מגיע לו. היא מאמינה שהיא זאת שצריכה להיות מוסרית בעולמנו הנורא, שהיא צריכה לחנך את כולם, וזה בעזרת האלימות – גם מילולית וגם פיזית. היא אוהבת מאוד לקלל, ויש לה אוצר מילים מאוד מאוד רחב של מילים גסות וקללות שהיא לא מפחדת להציג לראווה. היא לא מתביישת לומר מילים גסות סתם ככה או לצעוק אותן, וכמובן שלא מתביישת לומר\לצעוק אותן ליד הורים\משפחה\אנשים שלא אמורים לצעוק לידם מילים כאלה. אפשר לומר שהיא מרגישה ככה בנוח, היא אוהבת לפרוק ככה עצבים. למרות זאת, כשהיא ליד ילדים קטנים, היא תשמור על הפה שלה מאוד כי היא מאמינה שאת חוסר הילדות שעברה לא מגיע לאיש לעבור, ושזכותו של כל ילד לזכות בתמימות. היא לא ממש מפחדת מאנשים לידה, כך שהיא לא מפחדת לקלל ככה. היא הרי בטוחה שהיא יותר טובה מהם – הרי בגלל זה היא צריכה לחנך אותם. בקה לא ממש אגואיסטית, אבל היא לא יצור ידידותי. היא תגן בחירוף נפש על כל מי שיצטרך עזרה ממנה, ועלולה להרביץ למישהו שנתן מבט מאיים מדי לטעמה לילדה קטנה. בקה לא פתייה או תמימה בכלל, וקשה מאוד לקנות את האמון שלה, אבל כשקונים אותו, היא פתוחה לחלוטין ולא מסתירה כלום ממי שקנה את האמון שלה. הרי גם לבקה יש נקודות שבירה, והיא תראה אותם בקושי אפילו למי שקנה את אמונה. בקה מאמינה שעדיף תמיד שכולם תמיד ידעו את האמת, האמת יותר טובה מאשליה, וזה גורם לה תמיד לומר לכולם מה שהיא חושבת בפרצוף גם אם זה ימוטט מישהו. אפשר לומר שהיא פזיזה – לא ממש מחושבת, לא פרפקציוניסטית ב-כ-ל-ל, אלא פשוט סומכת על ההרגשות שלה ומה שבא לה לעשות ברגע מסויים. היא פשוט תעשה את זה, לא תחשוב יותר מדי. היא חיה בקצב המהיר שלה – מתעלמת מכל האיטיים שממש זוחלים לידה.
רקע: בקה נולדה לשני הורים יהודיים. אימה של בקה נקראה אנה וולקוב, והייתה רוסיה יהודייה. היא עלתה לארץ, לכותל, בגיל 21. ביציאה מהכותל, היא ראתה איש שביקש עזרה עם הניווט. על אף בעצמה לא ידעה, הרצון שלה תמיד לעזור לכולם גבר על זה שהיא לא ידעה. איך שהיא פגשה אותו, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. שמו היה אדם אקרמן, יהודי מגרמנייה שגם כן, עלה לכותל והיה בן 21. הם ישר התאהבו והתחתנו. הם הולידו את בקה, וממש אהבו אותה עוד ממבט ראשון כי היא הייתה כל כך יפה. הם היו צריכים להחליט איפה לגור. הם רבו על זה המון זמן, ובמהלך הריב אדם בטעות העליב את המשפחה של אנה, וזה מה שיצר את ההתרחקות. הם נפרדו רישמית למרות שהיו נשואים פחות משנה. אנה זכתה במשפט ולקחה את בקה אליה, לרוסיה. בקה חונכה שם באהבה וכבר מגיל קטן הייתה רודפת צדק שכזאת. היא דיברה רוסית שוטף, והייתה ילדה רגילה לחלוטין – תמימה ונחמדה. ככה זה היה עד היום הנורא, יום הולדת 5 שלה. היא זוכרת הכל מהיום ההוא פרט בפרט. היא זוכרת שזה היה לילה, והיא ואימא שלה הלכו ברחוב חזרה הביתה מהמסעדה שבה חגגו – שהייתה מרחק של עשר דקות הליכה אז הן לא נסעו ברכב.
איזה טעות גדולה.
בקה זוכרת את זה שהכדור שקיבלה כמתנה נפל מידה והתגלגל לסמטה חשוכה. "זה בסדר, אני אביא אותו." אמרה אנה בחיוך והלכה לסמטה. בקה הקטנה חיכתה דקה, וכלום לא קרה, אימה רק נעלמה בחושך. היא רצה לסמטה גם ומה שראתה היה מזעזע. היא ראתה מישהו אונס את אימא שלה, ואפשר לומר שהתמימות שלה די נהרסה. היא עמדה משותקת מפחד וראתה איך הוא הורג את אימה, ואימה רק צרחה "רוצי!!!" אבל בקה לא הייתה מסוגלת לרוץ.. כשהפושע ברח היא זוכרת איך היא החזיקה את הראש של אימה ובכתה בעצב. היא זוכרת לאחר מכן את המשטרה באה ואת העובדות הסוציאליות שמנסות לטפל בה-ללא הצלחה. הפושע נתפס, אבל המשטרה לא נקטה באלימות או בעונש ממש חמור – הוא קיבל עונש קל. קל מדי. בקה הקטנה כבר אז הבינה שזה לא בסדר, שלא בסדר להעניש ככה, זה לא מספיק לדבר. צריך לעשות. דיבורים לא ייפתרו מלחמות, מעשים כן. היא זוכרת את כל העובדות הסוציאליות שהתרוצצו סביבה במטוס לגרמניה, את השלטים בגרמנית שבלבלו אותה. היא נאלצה לעבור לחיות עם אבא שלה. אבא שלה היה עשיר, אבל אף פעם לא היה בבית. הוא לא ממש דאג לה, והשאיר אותה, ילדה קטנה ובודדה, לבד בבית המפואר. בקה הבינה מיד שאם לא כיף בבית, בטח כיף בחוץ. היא החלה לצאת לרחוב ולהכיר אנשים שלא כל כך כדאי לילדה קטנה להכיר. היא התחילה להסתובב עם כנופיות, ויצא לה גם שם. היא גדלה בכנופייה, התבגרה בה ממש. היא נהייתה מופרעת לדעת אנשים מבוגרים שלא הבינו מי היא בעצם – רק נערה שרוצה לשנות את העולם. בבית הספר היא הסתדרה בסדר – לא יותר ולא פחות. הציונים שלה היו בסדר, סבירים, גם ככה אבא שלה לא ממש התעניין בזה.
כשרונות: בגלל שהיא אלימה היא ממש טובה בקרב מגע. היא גם די ערמומית ככה שהיא יכולה לצאת ממצבים מסובכים.
חסרונות: היא ממש חשדנית. חסרת בושה וטאקט ויכולה להיות ממש אכזרית בלי להניד עפעף.
פחד גדול: היא פוחדת מסמטאות חשוכות, מאנסים, מלבוש קצר או חשוף מידי לדעתה.
רומאנס: אין לי עם מי... XDDDD
הערות/הארות/שונות/איזה קול לעזאזל עושה נץ?: סיימתי


--------------------
יובל * 16 * השוקולד של מלו * הפלפאפית שהגיעה ממש בטעות לרייבנקלו * מצנפת המיון - תבלעי את עצמך! אני משרשרת רק גייז * תתמודדו * ציידת צללים גאה * בני הנפילים זה מושלם * סנייפ ולילי זה סגידה * גם סנייפ וקוני * דתייה * ווקאלויד * חנונים זו אהבה * במיוחד סיימון לואיס * הוא שלי * שלי ורק שלי * תתמודדו עם העובדה המרה * כן, אני רכושנית * L כי הוא פאקניג גאון * מלו חי ולא אכפת לי * כנ"ל לגבי מאט * ג'מילי לנצח * כן, אני בהכחשה שהם נפרדו * סוגדת ונשואה לקאגאמינה לן באושר ועושר * הוא פאקינג מושלם * Free! * נאגיסה, תעשה לי פינגווין! * דורארארה! * קידה כ"כ מושלם! * איזיאהההההההה* הו כן, אם תיגעו לי בסיימון אני אשפד אתכם וארסק אתכם בפומפיה * זה תקף גם לגבי לן * ונאגיסה * וקידה * וקיבה יוטו מDXD * אל תראו DXD, לטובתכם * וגם רין מTnC שלי * ופאקינג ארמין הגעון שלי! * אבל הוא בעצם של ארן! אראמין פוראבר! * יש לי עוד מיליון בעלים, פשוט אין לי כוח לכתוב אותם * קיצר, היזהרו!

[/fo
nt]

ערוץ תרגום שירי ווקאלויד

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 02:14 PM
צטט הודעה




סוהרסן
***

פרטי משתמש
קבוצה: גריפינדור
הודעות: 859
חרמשים: 12645
מין:male
משתמש מספר: 41727
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 03.11.2012


שם וכינוי: נועם, טרנוס.
שם הדמות: ברנדון באנדרו רייצ'ל.
מין: זכר(כאילו דא...).
גיל: 21.2
מראה: אנושי- לברנדון יש שיער בצבע חום כהה שבקצוותיו רואים גוון חלש של בלונדיני-זהבהב, והשיעור שלו מגיע לו עד לכתפיים אבל לא ארוך לכן הוא לא רחב באזור הזה,צבע העור שלו הוא זהבהב שזוף, אין לו שרירים והעור שלו נקי כזה וחלק, בלי פצעים ונקודות חן. הפנים של ברנדון מעוגלות בצורה רגילה למדי. העיניים שלו הם בהרבה צבעים משולבים: יש לו בעיניים צבע ירוק, ואז רואים גוון של זהבהב ואז גוון כחול וזה פשוט לא מוגדר. עצמות הגבות של ברנדון די שומניות אבל הגבות עצמם די עבות, הוא לא נוהג לשמור על הגבות שלו אבל הן נשארות מסודרות. השפתיים שלו הן די דקיקות, בצבע ורדרד -אדמדם. האף שלו הוא בדיוק ההפך מבובתי, הוא פשוט יותר מדי רגיל, רגיל בצורה מוזרה, אבל רגיל, והוא גם חלק למדי, העצמות באף הן די שומניות, ונראות מבחוץ שבורות, אבל זה מעניק לו תחושה שהוא יותר חתיך ממה שהוא חושב, והוא די חתיך. לברנדון יש סנטר חדה, מאוד חדה, אבל היא חדה בצורה עיגולית כלומר שיש לו בסנטר סוג של קימור, אבל הסנטר עדיין מחודדת, מבחינת גובה. ברנדון הוא לא זה שלובש חולצה אחת ומכנס אחד כל השנה, הוא בדיוק ההפך, הוא לובש בגדיים ראוותניים ובגדיםנ שונים מיום ליום, הוא מנסה להוכיח בכך שהוא גאה בעצמו, ולא בשביל סוג של שחצנות.

מראה בתור נץ- הבגדים של ברנדון בתור ינשוף לא שונים מהבגדים שהוא לובש כאנושי, יש לו סוג של חולצה מזהב, כל השרוולים ארוכים ובכל אזור של הבטן יש צבע סגול, מבחינת בגדים, ברנדון הוא אציל. הכנפיים של ברנדון מאוד חדות, אבל ממשל חדות, והן גם ארוכות מאוד, כמעט ארוכות באופן לא טבעי, כאשר כנפיו נפרסות באמצע רואים צבע סגלגל "מצופה בחום, שכן רוב שערותיו צבועות בצבע חום. רגליו הן קצרות מאוד, אבל הן ממש מבריקות, בלי פצע.
ראשו הוא ראש כמו של ינשוף: מעוגל ולא מחודד. עיניו הן בצבע זהב בוהק מאוד, וזה החלק הכי יפה בו בתור נץ.
אופי: לברנדון יש אופי מאוד, חביבי והומוריסטי, הוא יודע לדבר בהתאם ובחביבות, אבל הוא גם קשוח, אבל זה הכל תלוי במה שמתווכחים או מציקים לו בנושא. ברנדון הוא אחד שתמיד משנה נושא ועם זאת הוא לא מנסה להיות קשוח בנושאים שהוא אוהב, אבל הוא בכל זאת נוהג לשנות נושאים. הוא בנאדם שיודע להתחבר, הוא מבין כל אחד, גם את הילדים שיתומים או שלא מקובלים, וגם אלה שמקובלים, זה כאילו הוא קורא אופי, למרות שאין לו את היכולת הזאת. ברנדון הוא אינו הילד שצוחק מכל הבכה והשפלה, זה פשוט גורם לו להרגיש כאילו עושים לו את זה, כי הוא מצליח להבין את זה, ובכול זאת, הוא לא עומד בזה שחופרים לו, אבל הוא ממש חופר, אבל זה הכל תלוי בנושא או במעשה שמישהו עשה, ובכל זאת הוא באמת קצת סנוב, ואדיש, אבל הוא לא באמת מתייחס לכל אחד, אבל הוא מבין, כאלה שיש להם יכולת להבין רגש אמיתי. ומעבר לזה שיש לו תכונות רעות דבר אחד הוא כן, הוא טוב לב, ואין לו אף תכונה אחרת יותר טובה מזאת, אפילו הבנה.
ברנדון לפעמים יכול להיות, במילים קלות, לא נורמלי, אם הוא רוצה מצדו הוא יכול להרוס חיים של בנאדם, מה שמביא לעוד תכונה שלו, שבה בעצם יש לו יכולת תכנון, ולפעמים שיבוש, הוא יכול להכין אסטרטגיה לכל דבר, תכנון בתים, משחק שחמט, שוד וכל דבר שדרוש לו תכנון טקטי. אבל הוא אוהב להתחבר והוא אוהב שמבינים אותו, אחרי הכל גם לא יש לא מעט אירועים קשים שהוא מצליח להתמודד איתם, שזה בעצם גם החוזק הנפשי שלו, וזה ממש מעבר ליכולותיו הפיזיות.
ברנדון הוא בנאדם מאוד קליל, שלא לוקח שום דבר קשה, אפילו את הבעיות שלו.
רקע: ברנדון נול לזוג נצים , שמו של אביו היה ג'ק ושמה של אימו הייתה אמה, שני הוריו עדיין יכולים להפוך לנצים, ברנדון נולד ביער גשם טרופי בין אזורי אפריקה לסהרה, הוא היה בן יחיד, כאשר ברנדון נהיה קצת יותר בוגר, והוא הבין שהוא נץ, אבל הוא חשב שהוא נץ גם כשהיה בצורה של אדם, בכל אופן הוריו הדגימו לו איך נראה נץ ואז הוא הבין שהוא כרגע בן-אדם. בגיל חמש ציידי ציפורים ניסו לתפוס את ברנדון ומשפחתו, ברנדון נשאר להתחבא בזמן שהציידים ירו בהוריו, אימו של ברנדון נמלטה אב ציידי הציפורים הדליקו אש בעזרת עץ וזרקו אותה על אביו, האש פגמה בכנף הימנית של אביו, הכנף נשברה אבל אימו של ברנדון הייתה חזקה ואספה אותו ברגליה, ברנדון ראה את כל האירוע ומאז הוא שונא אש.
עברו עשר שנים מאז וברנדון היה בין חמש-עשרה, בעשר שנים האחרונות שעברו ברנדון ומשפחתו עבר לחיות באיטליה בתור בני אדם, ולאביו של ברנדון לא הייתה כנף יותר, ברנדון עבר ללמוד בבית ספר צנוע באזורי פירנצה, הוא היה שם כמו ילד רגיל למרות שהוא לא. עברו עוד שלוש שנים וברנדון היה בן 18, אז הוא הפך בפעם הראשונה בחייו לנץ, הוא הרגיש מדהים, והוריו שהיו מפורסמים בחברת הנצים בגלל מהירותם, אימנו את ברננדון וככה הוא קיבל אחרי שנה של אימונים יכולות טיסה ואוויר מדהימות.
הוריו שהכירו את סיפור המחנאות סיפרו לו על דליה והאחים שלה, בקיצור את כל הסיפור, הם אמרו לו שבסביבות גיל עשרים הוא יכנס למחנה הזה. אכן עברה עוד שנה רגילה, ברנדון סיים את התיכון בהצטינות ונשלח על ידי הוריו למחנה, בגלל שהוריו של ברנדון היו במחנה הנצים הם הכירו את המדריכים והמנהלים, בכ אופן הגיע גיל עשרים וברנדון טס עם אימו(לאביו נשברה כנף) למחנה, שברנדון חשב שהוא חור, הוא מסר עם אימו את פרטיו ונכנס לתוך המחנה, אבל המחנה עוד לא נפתח כי לא כולם מסרו פרטים אז אחרי שנה, כשברנדוןמ היה בן עשרים ואחד וחודשיים נכנס למחנה.
כשרונות: מהירות בטיסה, מעט אומנות לחימה, ריצה וניווט.
חסרונות: יש ילדים שחושבים שהוא סנוב, והוא הכי גרוע בעולם זה שהוא לא מבין מה הוא מוציא מהפה, הוא יהיר מדי והוא לא שם לב לשטח.
פחד גדול: אש, אבל הוא ממש פוחד מאש, הוא יכול להתעלף מזה, אבל זה הכל תלוי באש.
רומאנס: לא.
הערות/הארות/שונות/איזה קול לעזאזל עושה נץ?:[SIZE=14]סיימתי, ואיזה קול באמת עושה נץ?


--------------------
נועם||כמעט 13||ג'יימס בונד||אני משועמם למדי||אלה החיים שלי


User Posted Image


"אם אתם מטפסים על הר, תמיד תחשבו מה יהיה בפסגה"

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 05:23 PM
צטט הודעה




קוסם בינוני
*****

פרטי משתמש
קבוצה: סלית'רין
הודעות: 3055
חרמשים: 5032
מין:female
משתמש מספר: 43957
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 29.04.2013


שם וכינוי: שחרו, Nathan Young
שם הדמות: דמיאנו "דמיאן" (הוא מעדיף שייקראו לו. הוא חושב שדמיאנו זה יותר מדי מוזר) דמטריו האשימוטו (חצי איטלקי חצי יפני. Demiano Demetrio Hashimoto. כן, יש שמות כאלה XD)
מין: זכר
גיל: 16.5
מראה: דמיאן מוזר מאוד. הוא חתיך, אבל... מוזר. הוא הרי חצי איטלקי וחצי יפני - שהגנים של הצבעים והצורות שלהם שונים לחלוטין. הוא שילוב מעניין, מוזר מאוד, אבל עדיין - די חתיך. הוא מיוחד מאוד, והצבעים שלו דגורמים לאנשים להתבלבל ולא להבין מאיפה הוא לעזאזל (טוב, זה גם כשהוא מדבר יפנית במבטא איטלקי או איטלקית במבטא יפני. המבטאים שלו מתבלבלים לו לפעמים וזה שיא מוזר). אבל הוא מטפח את עצמו יחסית, כי הוא מאמין שאם הוא יטפח את עצמו אנשים יירצו להקשיב לו, להיות סביבו. עורו בצבע זית-חום - צבע איטלקי. הוא לא כהה מדי אבל גם לא ממש בהיר. הוא באמצע. הוא לא ממש משתזף (אימא לא מרשה. רק היא יכולה ולו אסור כי ככה) ודי אסור לו לצאת לשמש עם בגדים קצרים (שחס וחלילה לא יישרף) כך שהוא נשאר יחסית בהיר, אבל גנטית הצבע שלו קצת כהה. העור שלו חלק ומטופח למדי - יש לו מיליון ואחד קרמים וסבוני פנים שהם אחד הסודות שלו, הוא לא מספר עליהם לאף אחד. הוא לא רוצה שיידעו שיש לו פינת טיפוח - זה לא גברי. הוא משתדל גם להימנע משריטות למרות שהוא לא ממש מפחד מכאב ודי... משלים עם הקטע של המוות וזה. פניו של דמיאן די יפות, מעט בוגרות אפילו. הוא נראה כאילו הוא חכם ואחראי (ה"כאילו" תקף במיוחד לאחראי). פניו מאורכות אך לא מדי, והן לא צרות מדי. יש לו סנטר מחודד ועצמות לחיים גבוהות אך לא מדי. המצב שלו לא ממש רחב אבל גם לא גורם לפניו להראות צרות. הוא לא ארוך מדי או קצר מדי - סתר מצח נורמלי. אפו נורמלי לחלוטין - לא קטן וחמוד, אלא מוארך ורגיל. לא בולט. קצת שטוח אפילו, אבל לא בצורה מוזרה. גם אותו הוא דואג לטפח עם מדבקות אף (יש לגברים נקודות שחורות, נכון? XD). פיו לא קטן ממש (מבחינה מילולית. מבחינה אחרת... יש לו פה מאוד גדול) וגם לא גדול - סתם פה נורמלי. פשוט. השפתיים שלו קצת מלאות אבל כמעט ולא, וצבען קצת אדמדם - לא מדי. הוא נוהג למרוח עליהן שפתון עם מעט גוון אדמדם כדי ש"לא יתייבשו". לבלו כזה, רק כדי שלא יתייבשו ושייראו טוב. כשהוא מחייך רואים את השיניים הישרות (מהגשר) והלבנות (מ-20 הציחצוחים על כל שן שהורה לו רופא השיניים) שהוא כל כך מטפח. הוא מחייך הרבה, ויש לו חיוך די... יפה. ואז הוא חופר וחופר. עיניו של דמיאן הן החלק המאוד מבלבל בו. הן ה-חלק המבלבל. הן לא עיניים נורמליות, אירופאיות - הן עיניים יפניות. הן ענקיות בצורה מוזרה אבל לא מעוותת כל כך, ויפות למרות הכל. הן קצת מלוכסנות, אבל קצת עגולות. לא עגולות כמעט, פשוט לא בעלות צורה חדה כמו לרוב היפנים. הן נראות מבינות או חולמניות בדרך כלל - או חולמניות, או סקרניות או מבינות. צבען בצבע היפני הנורמלי - חום כהה פשוט. פשוט... חום כהה. מעט שוקולדי, אבל כאילו עירבבו את השוקולד עם קפה כהה מאוד. הן די בוהקות ותמיד בורקות. אפילו כשהוא עייף, הן לא נראות אדומות. כן, הוא לרוב הולך לישון עם מלפפונים על העיניים (אבל אל תאמרו שאמרתי לכם. הוא יהרוג אותי). עיניו מוקפות בריסים ארוכים ודי, טוב, נשיים שגורמים לו להראות... חמוד, רגיש קצת. ריסים יפים מאוד. לבנות. אבל כבן, צחקו עליו בגלל זה וזה ממש פגע בו, אבל אז אימא שלו אמרה לו שזה יפה אז הוא אפילו מרח מסקרה לפעמים (כן, גם זה מהקטעים שהוא יהרוג אותי בגללם...). הריסים שלו מאוד כהים אבל לא שחורים. גבותיו המסודרות בקפידה די דקות, אבל לא מדי. גבות שמסודרות בקפידה - מה יש לומר יותר מזה? הן כהות כמו שערו, אבל לא הכי בולטות על העור שלו.
דמיאן מת על השיער שלו. מת עליו, מת עליו, מת עליו. הוא מטפל בו באובססיביות, מת עליו. זאת ההזדמנות שלו לטיפוח, אז יש לו מיליון ואחד שמפואים, מרככים, קרמים וסרומים איכותיים ויקרים לשיער. יש לו אוסף שכולל 50 מסרקים ואוסף של 20 מברשות שיער - כל אחד\ת יפה יותר מהאחר\ת. עם דברים כאלה, איך שערו לא יהיה יפה? שערו גולש בגל חלק ומקסים עד קצת מתחת לכתפיים שלו. שיער חלק אבל גולש - מושלם, לא משעמם, מטופח מאוד. יש לו מחליק (שהוא קורא לו ג'ונתן משום מה) ובייביליס (שלו הוא קורא ג'יידן ופונה אליו רק בלשון נקבה) שהוא כבר מאומן מאוד בשימוש בהם, ואוסף תוספות שיער צבעוניות (האלה האיכותיות והיקרות. הרי הוא לא יהרוס את השיער שלו בצבע! זה עלול להיות אסון!). יש לו שביל ישר, אבל השיער שלו מדורג כך שמקדימה, משני צידי השביל, יהיו פונים (אני מתכוונת לצורת הרבים של פוני בשיער, כן? XD) שווים בגודלם וחלקים, בעלי צורה קצת משולשת וחדה כמו באנימות, שמספיק ארוכים כדי שיסיט אותם אל מאחורי האוזניים כשהם מפריעים לו. צבע שערו הוא חלק שקצת מאכזב אותו. חום כהה, קצת שוקולדי, אבל ממש לא מיוחד. הצבע הנפוץ הזה, חום כהה - לא שחור אצילי ויפה "כעורב" (הו, כמה אירוני XD), אלא סתם חום כהה משעמם, נפוץ. הוא השתמש בקצוות בסנסט (את יודעת, זה שמבהיר בעזרת השמש) כך שיש לו 3 ס"מ שיער תחתון בצבע שתני, צבע שהוא אוהב אבל יודע שהרבה לא יתאים לו. הוא מת על איך שזה. זה נראה כמו בלונד כהה, משהו כזה. הוא משאיר את השיער שלו פזור, אבל כשממש חייבים, אוסף אותןו בקוקו. למרות הקוקו רואים שהוא בן.
דמיאן לא הכי גבוה בעולם - הוא הרי יפני. מהצד היפני שלו הוא קיבל חתיכת באסה - גובה. למזלו אימא שלו די גבוהה (למרות שזה נורא מוזר כשאימא יותר גבוהה מאבא, אבל אימא רק אמורה להיות יפה ליד אבא וגם ככה הם התגרשו ו... יפורט ברקע). הוא הצליח לתפוס רק מטר ושבעים ושלוש סנטימטרים, אבל הוא משתדל (למרות שהיה מעדיף לשבת ולהתלונן) לאהוב את זה, להסתדר עם זה. הגזרה שלו לא הכי שרירית - יש לו כמה שרירים דקים, אבל בעיקרון הוא רזה. יש לו רגליים ארוכות ביחס לגוף שלו, והן די, טוב, בסדר (הוא ניסה לעשות להן שעווה אבל לא היה לו מספיק שיער... XD). למסכן אין כמעט גבריות - אין לו שערות, וכמעט ואפילו לא שריטה אחת. יש לו אצבעות ארוכות ודקות של אומן, אבל הקטע המוזר הוא שחוץ מציור ונגינה - הוא לגמרי שתי ידיים שמאליות. שלומיאל ביותר. הציפורניים שלו חתוכות בקפידה, והוא מורח עליהן מחזק ציפורניים שקוף אבל לא ממש מבריק - כזה שייראה טבעי. דמיאן נוהג להתלבש לפי צו האופנה תמיד - הוא מאוד קפדן בקטע הזה.

וול, במבט ראשון הוא ייראה כמו כל עורב - עם נוצות שחורות כעורב ( <: ), אבל מבריקות ונקיות במיוחד, עם ברק מוזר כזה מכל הטיפוח שלי. לא תראו עליו אפילו גרגיר אבק קטן, ואם כן, סימן שהמצב ממש לא בסדר. מי שייסתכל עליו מאחור, ייראה את הצבע. הוא צבע מאחור, את נוצות הזנב, בצבע שבו יצא החלק התחתון של השיער שלו. זה משעשע אנשים, אבל הוא נעלב קשות כשצוחקים על זה. העיניים שלו רגילות לחלוטין - עיני עורב שחורות - אבל הן נראות תמיד כאילו הוא עומד להתפוצץ על מישהו. גם הטפרים שלו, הרגליים שלו, נראות לגמרי חלקות, ממש נוצצות, מבריקות לגמרי - שונות כל כך מרגליים אחרות של עורבים.
אופי: דמיאן הוא... מיוחד. בלשון המעטה, כמובן. לומר שהוא פשוט "מיוחד" זה כמו לקרוא לזאב כלב או לנמר חתול (האמעדיהאמ). הוא שונה. הוא ממש לא בן רגיל, ולרוב הוא סותר את עצמו לפי מצב רוח. כשהוא קם טוב יחסית, אחרי6+ שעות שינה, לרוב יש לו מצב רוח אופטימי - הוא תמיד מנסה להסתכל על הצד הכי חיובי שהוא יכול. הוא מנסה לחייך ולשרוק לעולם מנגיבה של "הכל בסדר בלהבלהבלה" ומנסה למצוא את הדברים הקטנים והיפים שלא שמים לב אליהם בדרך כלל. כשהוא אופטימי הוא די ידידותי, פחות דעתן. כשהוא לא קם טוב או ישן פחות מ-6 שעות, הוא פסימי לחלוטין. הוא נהיה חתיכת קוץ בתחת. הוא אומר את דעתו בכל הזדמנות שיש לו - לא משנה כמה גרועה ומעליבה היא תיהיה. הוא נהיה חתיכת קרצייה מעצבנת עד שהוא מקבל בדיוק מה שהוא רוצה, ולא מפסיק להציק. הוא נהייה חסר סבלנות וכמעט צורח על אנשים שעלולים לומר לו משהו ארוך. במצבים כאלה הוא נוטה להמון פסימיות - תמיד מסתכל רק על הצד השלילי, תמיד מוצא על מה לקטר, תמיד מקטר ותמיד מסכן במיוחד. אבל הוא גם יכול להתפוצץ על מישהו, ואז זה... לא נעים. דמיאן הוא בנאדם מאוד דעתן, ותמיד יש לו מה להגיד על כולם. קשה לו מאוד לשמור את המחשבות שלו לעצמו, והוא מאוד אוהב לרכל (המצב קשה). הוא אוהב לדבר במיוחד על עצמו, אבל גם על אחרים לא מזיק לדעתו. הוא חושב שזה שיש לו פה אומר שהוא ח-י-י-ב לנצל אותו כל הזמן. הוא מאמין שלדבר זה חשוב ושצריך לדבר כל הזמן. שלדבר זה הפתרון להכל. הוא נהנה לחפור על כל דבר אפשרי, ואוהב לקפוץ מנושא לנושא - הוא מסיק ממש מהר מה דומה למה לדעתו, ואז מתחיל לחפור. הוא מנסה תמיד שכולם יבינו אותו, אז מסביר מיליון פעם על מה הוא מדבר - מה שגורם לו לדבר אפילו יותר. הוא מאמין שבתקשורת החלק הכי חשוב זה שהשני יבין מה אתה אומר, אז אם מי שהוא דיבר אליו לא מבין משהו קטן בקשר למה שהוא דיבר, הוא צריך לחזור על זה לפחות מיליון פעם עד שיבינו מתוך שינה. הוא פשוט משווה הכל לעצמו - כשהוא לא מבין משהו, הוא משנן אותו מיליון פעם, ובסוף זוכר את זה להרבה זמן. הזיכרון שלו משמיעה מעולה, אבל הזיכרון הצילומי שלו טוב אפילו יותר. יש לו זיכרון צילומי מדהים, והוא זוכר דברים עוד מגיל ארבע במדוייק. זה עוזר לו בלימודים - מה שגורם לו להיות תלמיד די טוב ולקבל ציונים טובים, אבל הוא לא מחונן. הוא פשוט... טוב מאוד. לא מצטיין, אבל טוב מאוד. ההורים שלו אף פעם לא דרשו ממנו דווקא לימודים (אימא שלו אפילו אמרה לו שזה נורא חנוני ושהוא לא ייצטרך את זה בחיים), אבל הוא אהב תמיד לא לעשות את מה שאומרים לו. כן, הוא תמיד היה ילד של אימא ותמיד אהב אותה בכל ליבו, ולרוב הסכים איתה והקשיב לה, אבל פה הוא החליט להתאמן. לעצבן אותה קצת. אז הוא למד בכוונה, אבל אף פעם לא היה לו ממש את הכישרון או הרצון להיות הכי טוב. למרות שאם היה מנסה, היה מצליח. אם היה מנסה. אבל הוא חתיכת יצור עצלן לרוב - הוא לא רואה צורך להזיז את התחת שלו יותר ממה שהוא רוצה\חייב. וזה בדרך כלל אומר שופינג, שופינג ושופינג. וכינור. הוא לא ממש טורח לעשות דברים, לא מנסה לגלות דברים חדשים לבד, אלא מעדיף להתקל בהם. הוא בחר דווקא כינור למרות האתגר בגלל שידע שכינור יכול לעשות קולות נוראיים, קולות חרקניים. הוא החליט שאם יום אחד אימא או אבא שלו יעצבנו אותו, הוא יתחיל לחרוק עם לחיצות על המיתרים וניגון זוועתי, או פשוט לנגן על המיתר מי כל כך גבוה, שזה יכאיב (אפשרי ביותר, זה דבר נוראי). זה מוזר שהוא בחר דווקא כינור, כי העצלנות שלו מובילה אותו לנסות רק דברים קלים - הוא מתרחק לרוב מהקשים כמו מאש. אבל אם הוא - חס וחלילה - ניסה משהו קשה, לא קל, ניסה בכלל, אם הוא אופטימי, הוא יעשה אותו בהגזמה בצורה הכי טובה שיש ולא יינטוש אותו אף פעם, יישאר דביק כמו דבק, אבל אם הוא פסימי, הוא בכלל לא ימשיך לנסות, ואחרי הכישלון הראשון הוא יעזוב את זה וילך להתבכיין שהוא אף פעם לא מצליח בכלום. הוא לא מחפש סכנות - הוא רק מחפש שהשגרה היפה שלו תשאר כמו שהיא. דמיאן רואה את עצמו כשלמות. הוא משווה דברים אליו כי הוא נראה לעצמו מושלם (זה מה שאימא אומרת, אחרי הכל). הוא חושב שהוא לא צריך להשתנות בשביל אף אחד - שלהיות שונה זה טוב, גם אם לא ממש צריך להשוויץ בזה. הוא אוהב את איך שהוא, אבל לא מספר על כל הסבונים וזה שלו. הוא יודע שאנשים לא יקבלו את זה בעין יפה ויילעגו לו. והוא נפגע ממש בקלות - הרי אימא אמרה שהוא מושלם, אז למה אחרים לא חושבים ככה? אולי אימא משוחדת? שזה אחד הפחדים הגדולים של - אם אימא שלו בעצם אומרת הכל רק כי היא אימא שלו. הוא משוכנע שגם אם הוא יגלה את זה הוא ייתאבד. דמיאן, עם יכולת ההגזמה המוגזמת והמופלאה שלו, תמיד לוקח דברים רחוק מדי. רחוק מאוד. התאבדות נראית לו הדבר הכי מתאים, הכי טוב, לעשות. התאבדות היא הרי הפיתרון להכל. פעם הוא גם חתך ורידים, אבל הוא הפסיק את זה כשעמדו לגלות. לפעמים, למרות הכל, יש לו התקפי דיכאון. גם כשהוא במצב אופטימי.
דמיאן לא מעריץ הרבה אנשים - הוא מעדיף להיות בטוח תמיד שהוא מושלם, שהוא ה-כוכב ושהוא לא צריך להעריץ אנשים, אבל עדיין, הוא מעריץ את אימא שלו - זאת עובדה שהיא הייתה המודל שלו לחיקוי מגיל צעיר. הוא לא מעריץ זמרים, אלא אוהב את השירה שלהם. לא יותר מזה, לפי מה שהוא תמיד אומר. למרות זאת, הוא נוהג לפרגן לאנשים, הוא לא אוהב כשהאנשים סביבו מדוכאים כי זה פוגע בו בצורה כלשהי - ככה הם פחות מקשיבים לו. כן, הוא נשמע חתיכת אגואיסט, אבל יש בו שביב איכפתיות. לדמיאן אין ממש בעיה עם אנשים שונים או שונויות או בעיות - אין לו בעיה עם אף אחד, והוא יכול ברוב תמימותו לסמוך על כולם ולהאמין לכולם ובכולם כל עוד הם מקשיבים לו - זה ה"תנאי" היחיד שלו. סביר להניח שאם הוא יהיה אופטימי, הוא ינסה מאוד להתחבר עם אנשים. יש בו משהו, בדיבור שלו, שדי מושך אנשים להקשיב לו. טוב, עד שהם מבינים על מה הוא מדבר.
רקע: דמיאן נולד לשני הורים שהיו בסדר - סתם אנשים רגילים. אביו, יוקיטרו האשימוטו, היה יפני ממוצע שדיבר איטלקית, אנגלית, יפנית, קוריאנית, אפילו סינית, ספרדית, וגרמנית שוטף - הוא היה אקדמאי. אמו של דמיאן, אנטונלה אגוסטינה אבטג'יאווני (Antonella Agostina Abategiovanni), באה ממשפחה ענייה, אך הייתה יפהפייה ודוגמנית די אלמונית. היא נסעה להצטלם לקמפיין ביפן, ושם פגשה את יוקיטרו והם התאהבו. הם התחתנו והביאו את דמיאן. הם רבו המון על השם, אבל בסוף אנטונלה נצחה ובחרה לו שם (ושם שני) איטלקיים. גם בריב של בחירת מקום במגורים אנטונלה ניצחה, אבל יוקיטרו קיבל משרה כפוליטיקאי ביפן. זה עיצבן את אנטולנה משום מה, והם רבו בלי סוף. לבסוף היא נשארה לגור ביפן. היא הפכה לדוגמנית יותר מפורסמת, אבל עדיין לא ממש מפורסמת, והרוויחה טוב גם. יוקיטרו תמיד היה עסוק כמעט, ובקושי דיבר עם דמיאן. גם אנטונלה לא הייתה הרבה בבית, ודמיאן היה די בודד. כבר מגיל צעיר הוא הרגיש שיש לו הרבה מה לומר לעולם, שיש לו מה להגיד. שלא לדבר על זה שלמרות שהיה די בודד, כבר מגיל צעיר התאמצו קשות ללמד אותו יפנית, איטלקית ואנגלית. טוב, הוא הצליח ללמוד, איכשהו. אבל משהו התפקשש בלימוד: המבטאים. זה לא בדיוק טבעעי שילד בן 4 ידבר כמה שפות, והוא איכשהו דיבר אותן שוטף, אבל כל פעם המבטאים התפקששו לו איכשהו: למשל, איטלקית עם מבטא יפני ויפנית עם מבטא איטלקי. כשהוא היה מנסה לשחק עם ילדים אחרים, הם היו צוחקים עליו כל הזמן שהוא מדבר מוזר, והוא היה נורא נפגע. הם גם היו צוחקים עליו בגלל שהיו לו רק בגדים יפים (באשמת אימא שלו). הבנים צחקו עליו, העליבו אותו. הוא הרגיש בודד. אבל אז, הוא זוכר ילדה קטנה שלבושה בבגדים די גבריים יחסית לילדה, עם שיער בקארה חלק שנראה כאילו היא גזרה אותו כדי לעצבן את אימא או משהו, באה ודחפה אותם, את הבנים שצחקו עליו. היא עזרה לו לקום והציגה את עצמה כמיי מיזוקי. היא הייתה הילדה הידועה לשימצה שם. היא תמיד התלבשה כמו בן ואמרה שהיא שונאת בנים. היא אמרה שהיא אוהבת בנות, וזה הרחיק את כולן ממנה, למרות שדמיאן, למרות שהיה בן 5 בלבד, הצליח להבין שהילדה מולו (שקטנה ממנו ביום בלבד) כן רוצה חברות. מיי הפכה לחברה הכי טובה שלו, והוא עזר לה להראות נשית יותר, לשחק עם ברביות וכדומה, והיא לימדה אותו איך להראות פחות נשי. דמיאן בהחלט לא הפך לבן-בן, אבל הוא היה פחות... נשי. מיי הפכה לחברה הכי טובה שלו, והם תמיד היו ביחד. הם חפרו אחד לשני. מיי לפעמים גררה אותו שיזיז את התחת שלו מהספה בבית הגדול והריק, והוא תמיד אירח אותה אצלו. גם ההורים שלה לא התייחסו אליה. היא הייתה ישנה אצלו לפעמים, אבל הוא לא ישן אצלה מכיוון שהוריה לא הרשו לה להביא חברים משום מה. בשלב מסויים, דמיאן כבר התחיל להמציא שהיא אחותו החורגת - הוא היה רק ילד תמים בן 7. השמועות הופצו, והגיעו אפילו לאוזני יוקיטרו. זה הרס לו המון בבחירות. כמובן, כל הכעס נפל על דמיאן. אבל הכל הוסבר לבסוף, כך שהכל נשאר בסדר. אנטונלה רק צחקה על זה. היא אהבה את זה שדמיאן היה נשי והסתובב עם בנות - היא ידעה שזה יותר טוב בשבילו. והיא שמחה בכך שלבנה הייתה חברה אמיתית - גם אם היא לא יפה או מקובלת (למרות שבתקופתה, מקובלת היה הכל בשביל אנטונלה). דמיאן גדל עם מיי, ולמרות הכל, היו לו המון חברות בנות בבית הספר. הוא זוכר שהוא היה תלמיד טוב, אבל אימו כל הזמן העירה לו על זה, שזה לא בסדר, שהוא לא צריך להיות חנון. אז הוא עשה לה דווקא. למרות הכל, מיי השיגה ציונים יותר גבוהים ממנו, וזה הפריע משום מה לאנטונלה, אבל היא לא אמרה כלום.
כשדמיאן הגיע לגיל 12, הוא השתנה בפעם הראשונה. הוא זוכר שמיי הייתה איתו, ישנה אצלו. בבוקר היא הופתעה למצוא לידה עורב, אבל אחרי דקת הפתעה, גם היא הפכה לעורב. שניהם נלחצו ברמות כשהם חזרו להיות אנושיים. אנטונלה ראתה אותם וצחקה. אנטונלה הייתה אשת עורב. היא הסבירה להם הכל, מה זה אומר ומה התופעות וזה. זה אפילו חיזק את החברות של מיי ודמיאן, והיה בילתי אפשרי להפריד אותם אפילו למרות מה שקרה באותה השנה. באותה השנה, אנטונלה ראתה את יוקיטרו מנשק מישהי, והתחילה לצעוק עליו. הם רבו קשות, ונפרדו לבסוף. אנטונלה גם גילתה שבשבילו היא רק הדוגמנית היפה שעומדת ליד האיש החשוב. היא עזבה אותו, ולקחה איתה את דמיאן לאיטליה. אבל דמיאן הסביר לה שהוא לא יכול בלי מיי, ובכה. הוא התחיל לחתוך ורידים, האמין שחיים בלי מיי לא שווים ועדיף להתאבד. בנקודה מסויימת אנטונלה גילתה את זה שהוא חתך ורידים. היא נכנעה כי לא ידעה מה לעשות, ולבסוף סיכמה איכשהו עם ההורים של מיי שמיי תעבור איתם לאיטליה - הרי אנטונלה הייתה עשירה גם ככה. טכנית, אנטונלה אימצה את מיי ו... זה סיפור ארוך מאוד עם כל הקטע המשפטי וזה, ומיי באמת הפכה לאחותו של דמיאן בסוף. מאומצת, אבל אחות. המאמצים בחברה שם באיטליה היו קשים יותר. דמיאן התקבל בברכה למרותה מבטא שלו והעיניים שלו, אבל מיי התקבלה פחות יפה. האיטלקית שלה הייתה עילגת ביותר, והיא נראתה הרבה יותר יפנית מדמיאן. למרות הכל והעובדה שלדמיאן היו המון חברות, הוא נשאר נאמן למיי, והוא לא התבייש בזה. למרות שהרבה בנות אמרו לו דברים מגעילים עליה, הוא המשיך להסתובב איתה ורק אמר דברים מגעילים על הבנות שאמרו עליה. הבנים חיבבו את מיי, והיא הצליחה איתם, והיו לה די הרבה חברים, אבל היא עדיין הסתובבה עם דמיאן - שעליו היו יורדים כל כך הרבה. מיי לא הייתה אלימה, אבל היא ידעה לדבר כמו בן כשצריך, ודמיאן נהג לנזוף בה על זה שלא בסדר ולא מכובד לדבר ככה, למרות שהיא לא ממש הקשיבה לו (חוץ ממתי שהוא עמד לידה). מיי היא האדם היחיד שיודע על אוסף הסבונים והקרמים שלו. למרות שהוא חי עם אמו תחת השם אבטיג'יאווני, הוא המשיך תמיד להציג את עצמו כהאשימוטו. מיי קצת התביישה, אבל לבסוף הסכימה וגם הציגה את עצמה כהאשימוטו. אנטונלה לא אמרה דבר. היא למדה לחבב את מיי כאילו הייתה בתה, והם היו משפחה מאושרת מהרבה בחינות. באיטליה, הוא היה צריך להכריח את מיי לבוא איתו לשופינג כדי שלא ילכלכו עליה, וזאת הייתה משימה קשה מאוד - מיי שנאה שופינג, שזה היה הדבר האהוב על דמיאן. אבל מה שנקרא "מה שלא הורג מחשל" - דמיאן למד איך לגרור את מיי לשופינג - משימה מאוד קשה, שזאת חתיכת יכולת. בגיל 14 דמיאן החל ללמוד כינור (טוב, נו, חלק מזה באשמת מיי) ואפשר לומר שמיי למדה טוב מאוד שלא כדאי לה לעצבן אותו.
כשרונות: מעולה באופנה וטיפוח - מבין בדיוק איזה איפור יתאים למי ואיזה תכשיר, איזה צבע שיער יתאים למי וכדו'. הוא אוהב לצייר ולנגן בכינור. הוא שחקן די מדהים כי הוא מפחד להגזים קצת, לא מפחד (או לא מבין שהוא) להביך את עצמו בציבור. יש לו ביטחון לזה. הוא טוב בלהסתדר עם בנות למרות שהוא לא סובל פרחות\פרחות מכוערות שבטוחות שהן יפות אז כמעט ולא לובשות על עצמן כלום וכל הזמן מצטלמות ל"אינסטוש" כדי שכולם יגידו להן מתוך צביעות ורחמים שהן יפות, "הורסות".
חסרונות: קודם כל - הוא מתבלבל במבטאים וזה נשמע נורא מפגר. למרות זאת, הוא לא מסוגל להפסיק לדבר - הוא יכול לחפור שעות על דברים שלא מעניינים אף אחד (כמו אגלט. *קרדיט לפיניאס ופרב*). זה גורם לאנשים לברוח ממנו, והוא נעלב ממש בקלות (אבל לא מראה את זה). הוא מאוד מפונק וקשה לו להתמודד עם דברים שהוא לא רגיל אליהם. הוא נכנע בקלות אם קצת קשה לו ומעדיף לשבת ולהתמרר על זה בטענות ש"הוא יצור מגעיל וחסר כישרון". תמיד יהיה לו מה לפרוק. הוא מעצבן מטבעו כי הוא דאגן כזה (כשהוא לרגע מפנה את תשומת הלב ממנו, מה שדי נדיר). כשאין לו כוח להיות ידידותי הוא חתיכת קוץ בתחת. סטרילי ברמות. לפעמים הוא חתיכת דרמה קווין (כשהוא נפגע). לא ממש טוב בלהסתדר עם בנים.
פחד גדול: וול, הוא מפחד פחד מוות מלהישרף בשמש אבל זה לא משנה. הוא "לא מת" על חושך (מפחד מיערות חשוכים. זה מלחיץ אותו). עם כל האירוניה, הרבה עורבים מעל הראש שלו מאוד מפחידים אותו בגלל שהוא שמע שקרה פעם שעורבים הרגו מישהו. הוא מפחד מהם. והוא מפחד שיגלו על הסבונים והקרמים שלו - הוא משוכנע שהוא ייתאבד אם מישהו יגלה.
רומאנס: עם שניצל (:
הערות/הארות/שונות/קאר-קאר-קאר: סיימתי DD:


--------------------
User Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 05:39 PM
צטט הודעה




קוסם מתקדם
******

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 5347
חרמשים: 4156
מין:female
משתמש מספר: 38378
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 21.04.2012


שם וכינוי: בתך ה...טוב, בתך, שניש(ניצל), ספארקלי קייקפופ וכו' וכו'.
שם הדמות: לוֹרֶיין "לוֹרֶי" מבל מדליין "מדי" ואלריה "ריה" פלייור (Lorraine "Lorrai" Mabel Madeleine "Maddie" Valeria "Ria" Flayor) בדרך כלל קוראים לה פשוט לוֹרֶי, אך לעיתים מכנים אותה מדי. ריה הוא כינוי ששמור לאלה ששונאים אותה. או לורי פלייור. כן, לורי פלייור.
מין: אחר נקבה.
גיל: 16 וחצי.
מראה: אנושי: לוֹרֶיין היא נערה יפה, אי אפשר להגיד שלא. יש לה תווי פנים אסיאתים, שמשתלבים עם סגנון לבוש אירופאי, שיער אירופאי ומבנה גוף אירופאי. היא גבוהה, בגובה מטר שישים וחמש בערך, והיא רזה. אי אפשר להתעלם מקימורי גופה, שמוחמאים בכל הבגדים שהיא לובשת. הגובה שלה לא מוסיף לה, בתור אחת שהייתה תמיד רוצה להיות קטנה וזריזה וגמישה.
שיערה הג'ינג'י של לוֹרֶיין נראה בהיר במיוחד, אבל צבעו ג'ינג'י - גזר, הוא בוהק מאוד, ומי שהיה רואה רק את הצבע שלו היה אומר שמתאים לו להיות מתולתל. אבל אחרי הכול, הגן המזרחי השתלט על העניין, והשיער החלק שלה מגיע לה עד המותן. בקצוותיו, רק קצת, הוא מסתלסל והופך למתולתל. בדרך כלל הוא אסוף בזנב סוס גבוה, אבל היא אוהבת להשאיר אותו פזור. היא מבחינה בכך שעם היא תשים סרט בצבע בוהק השיער שלה יראה מוזר, אז היא תמיד תשים סרטים שחורים, לבנים או חומים. אף פעם לא צבע בוהק. כאשר היא מנסה להראות טוב, היא תשים בשיערה פרחים לבנים או אדומים.
פניה אלפטיות, לא מיוחדות במיוחד, אבל מי שחי באסיה יוכל להבחין בסנטר הישר קצת יותר מהסנטר האירופאי, ועצמות הלחיים שמשוות מראה עגול יותר לפניה והופך אותן עדינות יותר. יש לה אף שמאפיין את מזרח אסיה - שקוע וקטן. הוא נמצא באמצע פניה, ואותו השקע שהיא שונאת מעט עמוק יותר מהרגיל, אבל מחמיא לה יותר מלכל אדם אחר כמעט. שפתיה עבות ואדומות בהירות, ודי בולטות על העור השזוף שלה. יש לה צבע עור בהיר במקור, אבל צבעו השתנה אחרי שעות בשמש.
עיניה של לוֹרֶיין מזרחיות לחלוטין. הן דקות וארוכות, מאורכות כמעט יותר מהרגיל במדינות המזרח. הם דקיקות, ונראות כאילו הן כל הזמן סגורות. צבען ירוק בהיר, בוהק. והצבע הזה לא אפשרי כמעט, מעולם לא היה אדם עם צבע עיניים שכזה, ירוק כל כך עד שהוא מכאיב. הריסים שלה דקיקים וקצרים.
היא תמיד תהיה לבושה בבגדים שיחמיאו לה - תמיד שמלה ארוכה, או חולצה וחצאית. השמלות שלה תמיד יהיו בגזרה הישנה, אבל היא אוהבת רק כאלה. עם שרוולים ארוכים וחצאיות משכבות של בד. אבל ניתן גם לראות אותה במקרים נדירים לובשת בגדים בני זמננו, כאשר היא יוצאת ממחנה הינשוף. על צווארה תמיד תראו שרשרת עדינה, כמעט בלתי מובחנת - עשויה כסף. התליון עליה נראה מוזר, לב תלת ממדי עשוי חוטי זהב קשיחים. על אוזניה תמיד יהיו עגילים, בצבע כסף. זהים לחלוטין לתליון שעל השרשרת. יש לה שני חורים נוספים באוזן ימין, אחד ליד הראשון, והשני למעלה. העגיל האחרון - שלמעלה, הוא מקל מתכת פשוט עם שני כדורים אדומים בקצוותיו. היא לא מורידה אותו לעולם. העגיל היחיד שהיא מחליפה בכלל הוא העגיל השני, שנמצא ליד הראשון. בדרך כלל בעגיל הזה יהיו עגילים עם הסמל של פירנצה, או עם הדגל של איטליה.

ינשוף: האצליות שלה נשארת גם כאשר היא ינשופה. היא ינשופה קטנה, שתמיד היו מסווגים אותה כינשופה מזן ינשוף עצים. הכנפיים שלה בצבע חום בהיר, דוהה מעט לכיוון הבלונדיני, אך בקצוות - הכנפיים ג'ינג'יות.
היא ינשופה גדולה יחסית, אבל לא ענקית. היא בינונית לחלוטין.
כנפייה ארוכות וחזקות, ממש חזקות משונה מהכנפיים של שאר הינשופים. הן ארוכות יותר, ותמיד אהבו את הצורה שבה היא מנקה אותן, אומרים שזה חמוד.
העיניים שלה נותרות אותו הדבר - מלוכסנות קצת יותר מדי, בצבע ירוק בהיר עד בלתי אפשרי. המקור שלה, מקבל צבע חום - שחור, רגיל למדי.
אופי: לוריין היא נערה שקטה כאשר מדברים דיבורי סרק, והיא מוצאת בכמעט כל סגנון דיבור שהוא מיותר לחלוטין. פטפוטים, חפירות, התעניינויות,לא באות בחשבות כשמדברים על לוריין. היא מוכנה רק לשתף מידע שיכול להיות חיוני, סתם פטפוטים היא שומרת לעצמה. למרות שהיא נראה נשית, היא בכלל לא כזו. היא בדרך כלל לא תגיע למצב שבו היא תבכה, היא רק תמשוך באפה לרגע או שניים, או תרביץ למישהו. היא לא אוהבת כשמתייחסים עליה כמו לנערה, היא 'בחור של כבוד', ככה היא מסווגת את עצמה. היא אוהבת להיות כמו בן, לשחק משחקים של בנים, לצחוק על בנות אחרות בגלל שהן מתנהגות כמו בובות, לתקן דברים בעזרת הידיים.
היא גרועה בלבטא את הרגשות שלה במילים, במיוחד לא כאשר היא צריכה להגיד אותן. לעומת זאת, בשונה מרוב שאר העולם (ככה לפחות תמיד אמרו לה), היא טובה מאוד בלבטא את עצמה בכתב. היא לא כותבת, אבל כשהיא רוצה להסביר למישהו מה היא מרגישה היא משתמשת בכתיבה המדהימה שלה. היא טובה גם בלצייר, ובידיים העדינות שלה בצירוף העיניים האומנותיות שלה היא יכולה לצייר בצורה טובה מד, מקורית מדי. היא אוהבת לצייר, אבל רק החברה הכי קרובה שלה - רוזלינה, יודעת על כך שהיא מציירת. האצבעות שלה גם משתמשות טוב מאוד לנגינה על גיטרה, ולמרות השנים הרבות שבהן היא מנגנת אצבעותיה מעולם לא הפכו קשיחות בקצוות, כמו שקורה בדרך כלל.
היא לא יכולה לסבול שמישהו מתנהג כלפיה בחוסר כבוד, במיוחד עם הוא צעיר ממנה. היא בדרך כלל תשמור את זה בלב כמה זמן, ובערך אחרי חודש או קצת יותר היא תחזיר במכות קשות, או באיומים או קללות, לאותו הבן אדם שפגע בה. אי אפשר לשקם את עצמך אחרי שפגעת בה - היא מעולם לא תשכח. הזיכרון שלה טוב במיוחד במקרים האלו, אך בנושאים אחרים היא אינה מצטיינת בזכרון.
כמו שקל לגרום לה לשנוא אותך, ככה גם קל לגרום ללוריין לחבב אותך. היא לא אוהבת אך אחד, מלבד שני האחים שלה וחברה הטוב ביותר, וגם חברתה. אבל די קל לגרום לה לחבב אותך - או לפחות לא לשנוא אותך. רק צריך להתנהג עליה בכבוד ולהראות לה משהו שאתה יודע לעשות טוב, ושגם היא תעריך אותו, והיא מוכנה לשמוע את דעתך בכמעט כל נושא, ויהיה לך די קשה להשניא את עצמך.
היא אישיות די כובדת, עם כריזמטיות עד מעל האוזניים. היא יודעת להבין מה האחרים רוצים, והקליטה שלה מהירה מאוד. היא לא מחוננת, היא ילדת אינדיגו - מגיל צעיר היא ידעה טוב מאוד מה אחרים רוצים, והוריה שלחו אותה לעשות תואר ראשון במשפטים בגיל 14, מכיוון שלפני זה האוניברסיטה בכלל לא הייתה מוכנה לשקול זאת. היא דיפלומטמית טובה, ויודעת איך לשכנע שני אנשים להסכים לאותו הצד, אבל את עצמה היא לא מוכנה לשנות.
להגיד שלוריין מנצלת אנשים זו כמעט אמת, היא בהחלט מנצלת אותם. אבל היא לא מנצלת אותם לטובתה האישית - טובתה האישית לא חשובה לה כמעט. היא תנצל אותם בשביל להפיק תועלת שתוכל לעזור לאנשים שחשובים לה.
יש לה מצבי רוח קיצוניים, היא יכולה להיות נחמדה ברגע אחד (וזה נדיר ביותר) ורגע לאחר מכן להיות במצב רוח איום. מצב הרוח שהיא מתאפיינת בוא רוב הזמן הוא אובדניות, מה שמביא להמון פעמים שבהן היא חותכת ורידים. רק האנשים שמכירים אותה באמת טוב יודעים מתי היא חותכת ורידים, ורק הם יכולים לזהות מתי. היא בדרך כלל תלך למקום מבודד, ותחזור עם עור בהיר מהרגיל ומתפחת סביב יד שמאל.
רקע: לוריין היא הבת השלישית שנותרה בחיים. לאחר שהוריה הולידו שני בנים, הוריה - מרקוס ואנאבל הולידו שלישיה שמתה אחרי חודשיים, ולוריין נקראה על שמותיהם - לוריין, מבל ומדליין. את השם ואלריה היא קיבלה על שם סבתה - שלא הייתה ינשופה. שני הוריה נהפכו לינשופים, והכירו במחנה הינשוף. אחיה הבוגרים - בראיין שהיה בן שש כאשר נולדה, ודוריאן, שהיה בן שתיים עשרה כשנולדה כאשר נולדה. בהתחשב בזאת, אמה כבר הפסיקה להפוך לינשופה כאשר נולדה לוריין. היא הייתה כמעט זהה לדוריאן, למעשה, הוריה חשבו לא פעם על צירוף המקרים המוזר בכך ששניהם (כך הם חשבו) קיבלו את אותם הגנים, דבר כזה לא היה אפשרי כמעט. אנאבל הלכה לאוניברסיטה רק אחרי שנולדה לוריין, כאשר אנאבל עצמה הייתה כברבת 28 - למרות הכול, גיל יחסית מבוגר בשביל ללכת למוד. הם גרו בבלגיה - למרות ששני הוריה והשלישיה נולדו באנגליה. גם סבתה השניה, שעדיין הייתה חיה, גרה באנגליה. כאשר הייתה לוריין בת שלוש וחצי משפחתה והיא נסעו לאנגליה, לאחוזה של סבתם. האחוזה הייתה ענקית, והיא ודוריאן אהבו לשוטט בחדרים הגדולים. דורין, שהיה בן 15 וחצי, נהפך לינשוף כאשר לוריין אמרה לו לעשות משהו שטותי, והוא לא הצליח לשלוט בעצמו ונהפך לינשוף בפעם השניה בחייו. לוריין המבועתת ירגדה לספר הכול להוריה, שקיבלו את זה בלי הפתעות מיותרות. אבל לוריין, שראתה מול עיניה את אחיה הופך לינשוף, הייתה בהלם. היא התחילה לקבל מצבי רוח, ושנאה הרבה אנשים ביותר כלות - כאילו קיבלה אופי של ילדה בת 10 כאשר היא עדיין בת שלוש. הוריה ניסו להרגיע אותה, אבל היא הושפעה בצורה חמורה בכך שדוריאן עזב את ביתם. השנים עברו, והמזג החם של לוריין היה יותר רגוע. כאשר הייתה בת שש בדיוק דוריאן חזר לכמה ימים לביתם, בשביל חגוג לה יום הולדת. לאחר שעזב שוב נתקפה לוריין בצבי רוח איומים, והוריה לא הצליחו להרגיע אותה. היא נשלחה לטיפולים פסיכולוגיים בגיל צעיר כל כך, שהיא לא הצליחה לעזוב אותם.
כאשר הייתה בת שבע היא התחילה ללכת לבית הספר, ודי שנאה אותו. הייתה לה רק חברה אחת בכל בית הספר, לינה. הן שתיהן היו שנואות על כל בית הספר, אבל לא היה אכפת ללינה וללורי. כאשר הייתה בת תשע שמה לב לכך שלא נעים לה שכולם שונאים אותה, וסיפרה זאת להוריה. הם העבירו אותה לבית ספר אחר, בו הצליחה להתחבר עם כמה בנים ובנות בגילה. היא הייתה נותנת להם לקרוא סיפורים שהיא כתבה כדי שיעריכו אותה, לפחות קצת.
היא המשיכה ללמוד, וכאשר הייתה בת תשע וחצי גם בראיין השתנה. היא הייתה שוב במצב דמוי הלם, למרות שלא הייתה כל כך קרובה לבראיין כמו שהייתה קרובה לדוריאן, אבל גם הוא עזב את הבית. היא איבדה את כל חבריה. הוריה שבו ושלחו אותה לטיפול פסיכולוגי, אבל המצב שלה רק הפך להיות גרוע יותר. לבסוף, כשהייתה בת אחת - עשרה, היו צריכים להרדים אותה כל פעם היא הייתה במצבי רוח, בגלל שהיא הייתה חותכת לעצמה ורידים באופן קבוע.
בגיל 13 היא שכנעה את כולם שהיא בסדר, והצליחה להשתחרר מבית החולים, והמשיכה להיות במצבי רוח, אבל למדה לשלוט בהם קצת. היא כל הזמן הייתה רואה שני ינשופים ליד ביתה, והייתה כותבת עליהם סיפורים. היא סיפרה להוריה, אבל הם אמרו שהם סתם ינשופים. היא התחילה להציק לאנשים בקשר לינשופים, וכאשר הייתה בת 15 נהפכה גם היא לינשופה. בהתחלה המצב שלה היה רע, יותר מדי רע למעשה. היא שנאה את היותה ינשופה, בגלל שזה הפחיד אותה והיא לא יכלה לסבול את העניין. בהתחלה היא לא הצליחה לשלוט בזה, בגלל מזגה החם. לאחר מכן היא הצליחה להבין, והכעסים שלה היו משתחררים בבקרים. בהיותה במחנה הכירה שני ילדים יחידים שהצליחה לסבול בחייה - רוזטה, שהייתה חברתה היחידה בכל שהייתה במחנה הינשוף, ואדוארד, שהיה היחיד שהכירה מספיק טוב בשביל להכיר בו בחבר קרוב שלה. היא בעיקר הייתה עם הבנים במחנה, או עם אדוארד או עם רוזטה. כשהייתה בת 16 התחילה לרצות את אדוארד כיותר מידיד, אבל פחדה מכך.
כשרונות: כריזמה, ציור, ניגנה על גיטרה, היא מתקנת דברים די טוב.
חסרונות: לא חברותית, היא נוטה לשנוא בחורות, מתעצבנת ממש מהר, חותכת ורידים.
פחד גדול: בתי חולים. בעיקר בתי חולים ורופאים.
רומאנס: הדמות של סבאס צ'אן (שחרו).


--------------------
שניצל / לא פה
ダイスキ

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 08:15 PM
צטט הודעה




מעטים האנשים שאני אוהבת, תתמודדו.
**************

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 52755
חרמשים: 62870
מין:female
משתמש מספר: 37919
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 10.02.2012


שם וכינוי: טורי צ'אן, בייבי אייס 33>
שם הדמות:ג'יסוק צ'וי
מין:נקבה
גיל: 15 ומשהו XD
מראה: בת אדם- לג'יסוק יש שיער חום בהיר, שפעם היה חום יותר ככה, אבל היא צבעה אותו לבהיר, שערה מגיע עד לכתפיה, והיא לרוב עושה בו 'חצי קוקו', קוקו או שתי קוקיות,לרוב שתי קוקיות, שערה חלק ורך מאד, וזה אחד הדברים שהיא אוהבת בעצמה ולא תהיה מוכנה לשנות לעולם.
לג'יסוק יש פוני שהיא מסיטה לצדדים ולכן הוא נראה כמו פוני לצד, לרוב היא לא תאסוף אותו, לא משנה עם הוא יפול על עיניה או יפריע לה לראות.
לג'יסוק יש תווי פנים כמו של ילדה קטנה, עיניה חומות כהות, נראות שחורות, מלוכסנות, ומעוטרות בריסים יחסית ארוכים, גבותיה, או הגבה האחת שרואים (מכיוון שהשניה מוסתרת לרוב על ידי הפוני שלה) בצורה כזאת שהיא לא תצליח לעולם לתאר אותם, אבל הן דקות יחסית, אפה של ג'יסוק לא גדול אבל לא קטן, ושפתיה וורדרדות בהירות, כשג'יסוק מחייכת, מה שקורה לעיתים רחוקות, היא חושפת שיניים מטופחות ולבנות, פניה של ג'יסוק חלקות ודיי עגולות.
ג'יסוק מאד רזה, היא לא שוקלת יותר משלושים ותשע קילו, במילים אחרות, היא נחשבת אנורקסית, אבל היא תמיד טוענת שזה רק בגלל הגובה שלה.
הגובה שלה..הגובה, זה הבעיה הכי נוראית לדעתה, ג'יסוק מאד נמוכה, מטר חמישים בקושי, תמיד ירדו עליה בהתחלה היא תמיד הייתה נעלבת מכך וניסתה להגביה את עצמה בעזרת נעליים גבוהות, אבל מכיוון שהיא לא הצליחה ללכת איתן ולבית הספר שלה אסור היה להגיע עם נעליים בעלי עקבים, יום אחד היא החליטה 'שזאת מי שאני ואני לא אשנה להראות אחרת בכוח' וגמרה עם הניסיונות המדהימים וחסרי התועלת שלה כדי לגבוה.
לג'יסוק יש בעיה עם קנית בגדים בגלל משקלה, אפילו את בגדי בית הספר שלה לקח לה זמן למצוא במידה הנכונה, למרות שהרבה ילדים קטנים במשקלה גם צריכים בגדים כאלה,אבל..אלה ילדים קטנים.
לכן, ג'יסוק לרוב תלבש חולצות בדיוק במידתה, לא ארוכות מידי ולא קצרות מידי,לא במיוחד אכפת לה עם חלקות או מקושקשות,עם סרטים או שטויות, העיקר חולצה שלא תעשה אותה קטנה יותר ממה שהיא נראית, לרוב היא תלבש ג'ינסים, כי זה הכי נוח לה וזה מה שמבחינתה חשוב בבגדים.
עם ג'יסוק לא תאסוף את שערה, הוא יהיה בסרט צבע כזה או אחר, אבל לעולם לא סיכות.
מבטה של ג'יסוק נראה מעט חולמני, בגלל שהיא חושבת כל הזמן ולעיתים לא מקשיבה לסביבה.
ינשופה-כינשופה נוצותיה של ג'יסוק הן בצבע השיער המקורי שלה, חום קצת יותר כהה מצבע השיער הנוכחי שלה, עיניה הופכות להיות בצבע ירוק-חום מוזר כזה, יותר חום מירוק.
בתור ינשופה, הכי קל לזהות את ג'יסוק בגלל הגודל שלה, היא ינשופה זעירה, כמו ינשוף תינוק, כן, הגודל לא משתנה גם כאן, היא עדיין זעירה.
מקורה של ג'יסוק הוא כמו כל המקורות של הינשופים, ועל נוצותיה החמות כהות יש גם גוונים של חום בהיר, כמו צבע שערה הנוכחי, שלא נראים לעין אבל נראים כאשר יש סערה או מזג אוויר סוער.
עיניה של ג'יסוק נשארות מלוכסנות גם כשהיא ינשופה, מה שגורם לה להראות בתור ינשופה קצת מוזרה, אבל עם הגודל הזעיר שלה היא במילא מוזרה.
מי שיביט טוב לתוך עיניה של ג'יסוק, יראה את מבטה המוכר בתור בת אדם, מבט חולמני מעט.
ככה היא נראית בתור בת אדם-
http://www.wewantkpop.com/images/b/boram_a...ook_tn-8809.jpg

אופי: ג'יסוק היא נערה שתמיד תחשוב על הכל, על כל דבר יש לה מה להגיד, אבל הרבה פעמים היא לא אומרת.
לג'יסוק אין ביטחון עצמי, למרות כל מה שיש לה להגיד, היא תמיד שותקת, בגלל כל מה שעברה בבית הספר (ברקע).
ג'יסוק לרוב לא תפחד מסכנות, אבל תמיד תחשוב עשר פעמים לפני שהיא עושה משהו שנראה לה מסוכן או לא אחראי, ג'יסוק דיי אוהבת פעילויות שונות, אבל יש לה מגבלה בחלק מהדברים בגלל הגובה שלה.
ג'יסוק חכמה, לא שמישהו שם לב, אבל היא חכמה.
כשמשהו רע קורה, ג'יסוק תהיה היסטרית פי אלף מכל בן אדם רגיל, מה שתמיד נגמר רע בסוף.
ג'יסוק מאד עצמאית, היא לא חושבת שהיא צריכה לבקש עזרה מאף אחד, וזה גורם לה לעיתים קרובות לבעיות, כמו למשל שהיא רוצה להגיע לחלב שנמצא על המדף הגבוהה ולא מצליחה.
הפעמים היחידות שג'יסוק עושה דברים מסוכנים בלי לחשוב קורים כשהיא לא מצליחה לעשות משהו, ובמקום לבקש עזרה, מנסה בדרך מסוכנת להצליח, מה שכמובן לא הולך.
הבעיה הכי גדולה של ג'יסוק, שלפעמים היא פשוט חייבת שהכל יהיה מושלם, מה שכמובן לא אפשרי, יש רגעים שבהם היא פשוט מתחילה לילל על דברים שלא בסדר במקום ואף אחד לא מבין מאיפה זה הגיע.
ג'יסוק יודעת לענות תשובות מהירות, ולעיתים קרובות גם פוגעות מאד במי שמדבר איתה, לפעמים היא פשוט לא מתחשבת בדעתם על אחרים, מכיוון שהיא מרגישה שלעולם לא מתחשבים בדעתה, אז היא לא רואה סיבה להתחשב בחזרה.
ג'יסוק לעיתים לא מקשיבה לסביבה ונראית כל הזמן חולמנית.
רקע:
ג'יסוק נולדה בעיר סיאול שבקוריאה הדרומית, לשני הורים רגילים לגמרי, ולאחות גדולה ומעצבנת העונה לשם און ג'ונג.
אביה של ג'יסוק עבד בממשלה, אחד מהעוזרים של שר החוץ, ולכן הוא לא נכח באותה תקופה בקוריאה, אלא באנגליה.
מהרגע הראשון ידעו שתהיה בעיה עם הילדה הזאת, בהתחשב בעובדה שהיא נולדה קטנה פי כמה מתינוקת רגילה.
אחותה, שהייתה בת שמונה באותה תקופה, לא סבלה את אחותה הקטנה, או הזעירה במילים מדויקות יותר, היא הציקה לה ללא הרף, והייתה מכאיבה לה בכוונה כדי לראות אותה סובלת.
אימה של ג'יסוק אף פעם לא הבינה מדוע און ג'ונג מציקה לאחותה, אבל לא הצליחה לגרום לה להפסיק.
כאשר הייתה ג'יסוק בת שנה, התחילה האם לשים לב לגובה שלה, שהיה נמוך מאד, אפילו לילדה בת שנה, היא שקלה לקחת אותה לבדיקות, אבל בסוף וויתרה על כך במחשבה שהיא סתם מודאגת.
ואז, אביה של ג'יסוק חזר.
הוא לא שמח לראות את הילדה החדשה שלו, להפך, הוא לא רצה אותה אפילו.
הוא לא התייחס לג'יסוק בכל התקופה הזו שהוא היה בבית, ואז אחרי חודש הוא היה צריך לנסוע שוב, הפעם לארצות הברית.
כאשר הייתה ג'יסוק בת שנה וחצי היא התחילה לדבר, מה שממש הפתיע את אימה, שחשבה שיש לילדה שלה איזה פגם או משהו עד לאותו רגע.
ג'יסוק קלטה את המילים במהירות, ובשלב מסוים כבר התחילה לדבר שותף, מה שגרם לאימה לקוות שאולי יש לבת שלה עוד קצת חוכמה בתוך המוח הזעיר שלה.
אימה של ג'יסוק, שהייתה מבוטלת עד אותה תקופה, מצאה עבודה, ולכן ג'יסוק נשארה עם המטפלת שאימה שכרה.
הו, כמה שג'יסוק הקטנה לא הייתה מרוצה מכך, המטפלת לדעתה הייתה גדולה, מכוערת, ומכריחה ילדים מסכנים לאכול דברים דוחים.
ג'יסוק נהנתה פשוט לא לענות למטפלת, ועוד יותר נהנתה לשמוע אותה ממלמלת דברים ביפנית, מכיוון שהמטפלת הייתה חצי קוריאנית וחצי יפנית, ונולדה וגדלה ביפן.
תוך זמן קצר ג'יסוק גם קלטה את היפנית וגרמה לאימה לחשוב שהיא השתגעה כאשר מילמלה מילים לא מובנות, לא לה ולא לאימה.
און ג'ונג מבחינתה טענה לאימה ש'עכברה המטומטמת תמיד הייתה משוגעת ושהיא סתם דואגת לבת הקטנה והמשוגעת שלה'
זה כמובן נגמר כך שאון ג'ונג קיבלה עונש, אבל זה לא הנושא עכשיו.
כאשר הייתה ג'יסוק בת שלוש, החליטה אימה שזה הזמן לשלוח אותה לגן.
או, כמה חבל שהיא לא ידעה מה יקרה לבת שלה שם.
לכן, ג'יסוק נשלחה לגן הקרוב לביתה, גן שבו היו ילדים בגילאי 3-4, או במילים של ג'יסוק 'חבורה על ענקיים עם קולות מפחידים'
בגן הציקו לג'יסוק, הילדים לא אהבו להיות בחברתה בגלל שהיא נהנתה לפטפט ולא נתנה לאחרים להשחיל מילה, ובשלב מסוים התחילו להציק לה כדי שהיא תסתום קצת את הפה, מה שהיה דיי דרוש.
ג'יסוק לא סיפרה כלום לאימה מכיוון שהיא למדה שהיא צריכה לסתום את הפה, גם כשהיא לא באמת הייתה צריכה.
כאשר הייתה בת ארבע, קרו שני דברים.
הראשון, אביה חזר שוב, לא שהתקופה שינתה משהו ביחס שלו, אבל ג'יסוק הייתה מאושרת שהוא שוב בבית, ונהגה לשבת לידו שעות רבות, לא היה אכפת לה שהוא לא מתייחס אליה, היה אכפת לה רק שהוא נמצא לידה כשהיא יושבת וחושבת על כל העולם ואישתו.
השני, מהילדים החדשים שהצטרפו לגן, ג'יסוק הכירה את מינקי, ילדה שהייתה יותר גבוהה ממנה למרות שהיא קטנה ממנה בשנה, ושנהנתה מחברתה של ג'יסוק.
עכשיו, לג'יסוק היה הרבה יותר כיף להיות בגן, היא דיברה הרבה עם מינקי, שהתברר שהיא דיי יודעת לדבר אנגלית וגרה באנגליה עד שבוע לפני שהיא נכנסה לגן, ותוך שניות ג'יסוק קלטה גם את האנגלית, והייתה מדברת איתה הרבה בקוריאנית וגם באנגלית, ככה שרק הגננות הבינו.
כאשר הייתה בת ארבע וחצי, אביה העיר על גובהה הנמוך, ורק אז האמא קלטה שהיא לא סתם דאגה ולקחה אותה לבדיקות.
בבדיקות שאלו את אימה האם היא בטוחה שהילדה שלה בת ארבע וחצי ולא בת שנתיים, מה שגרם לאמא באמת להלחץ.
בכל אופן, אחרי כל השאלות והבדיקות, הודיעו לאימה של ג'יסוק שלילדה שלה יש בעיה בהתפתחות, והיא לא צריכה לצפות שהבת שלה תהיה גבוהה עתיד או מפותחת במיוחד.
זה גרם לאמא המסכנה נורא להתאכזב, והיא הודיעה זאת לאבא של ג'יסוק ולאון ג'ונג.
התגובות של האבא והאמא היו שונות לחלוטין-האבא אמר 'אה' וחזר לעיסוקיו, והבת נראתה כאילו הגיע חג המולד וסנטה קלאוס נחת אצלה בבית עם שמונים מתנות.
ג'יסוק מבחינתה גם הייתה מאוכזבת, כי נמאס לה להיות הכי נמוכה בגן, והיא הבינה מעולה את מה שהרופאים אמרו לאימה.
למחרת היא גם סיפרה את זה למינקי, שלא הבינה כלום, אבל בכל זאת הינהנה כאילו היא מבינה.
כאשר הייתה ג'יסוק בת חמש ההצקות לה וגם למינקי הוחמרו, וזה נגמר בכך שג'יסוק כמעט עפה מהגן בגלל שהרביצה לילד אחד שהציק לה, הרביצה חזק.
כאשר הייתה בת שש, היא הלכה לבית הספר שבו למדה גם אחותה פעם, בית ספר לבנות בלבד.
ג'יסוק התרגשה ללכת לבית הספר, אבל התלבושת האחידה קצת עיצבנה אותה, מכיוון שבה היא נראתה עוד יותר קטנה.
לצערה הרב של ג'יסוק, מינקי, שהייתה צעירה ממנה, לא יכלה ללכת איתה לבית הספר ולהיות איתה הרבה, אבל הן הבטיחו לשמור על קשר.
בבית הספר ג'יסוק אהבה במיוחד את שיעורי השפה והמדעיים, במיוחד מדעיים.
בבית הספר הילדים צחקו על ג'יסוק הנמוכה, היא נעלבה מהם וענתה להם תשובות עוקצניות שלעיתים קרובות גרמו להם לבכות, ולה לצאת מרוצה, אבל הביטחון העצמי שלה ירד מאד והיא הבטיחה שיום אחד תנקום בהם.
בבית הספר הייתה חצר, ובחצר היה עץ, יום אחד, ג'יסוק טיפסה על העץ בהפסקה, ומצאה שם ציפור קטנה ויפה, היא התקרבה לציפור וליטפה אותה בעדינות, ואז פשוט התחילה לדבר אליה, לדבר על כל הבעיות שלה, על אביה ואחותה שלא אוהבים אותה, על הילדים שהציקו לה בגן ועל הילדים שעכשיו מציקים לה בבית הספר, על הגובה שלה שהיא ממש לא מרוצה ממנו, על כל מה שהיא רוצה להיות, במילים אחרות, על הכל.
ג'יסוק אהבה את הציפור, היא קראה לה סונג יון, מכיוון שהיא אהבה את השם הזה והיא הרגישה שהוא מתאים לציפור.
ג'יסוק הייתה הולכת כל הפסקה ומדברת אל הציפור.
יום אחד, כאשר ג'יסוק הייתה בת שמונה, וחזרה מבית הספר, חבורה של בנות מכיתתה עצרה אותה.
"את מדברת עם ציפור!" אמרה לה אחת וצחקה.
"את מטורפת!" אמרה השניה.
הן התחילו לצחוק עליה, וג'יסוק, שכל כך הייתה מעוצבנת עליהן, העיפה אותן על הרצפה וברחה, הביתה.
למחרת הדבר נודע להורים של הבנות, והן התקשרו לאימה של ג'יסוק והתלוננו על הבת שלה שהעיפה את הבנות שלהן על הרצפה וגרמה להם לכאב רב (או כפי שאמרה ג'יסוק 'לשום דבר שאתן קוראות לו כאב רב')
כאשר הייתה בת תשע, זיהו כי היא מחוננת, ואף אחד לא הבין איך לא שמו לב לזה עד עכשיו, בהתחשב בעובדה שקלטה שפות כל כך מהר והצטיינה במדעיים כל כך.
ואז, אביה שוב עזב, הפעם ליפן.
אימה של ג'יסוק התחילה להשקיע בג'יסוק ושלחה אותה לחוגים ולשיעורים רבים, במהרה ג'יסוק הצליחה ללמוד לדבר שותף יפנית (שהיא ידעה גם קצת קודם), אנגלית (שהיא גם ידעה קצת קודם) תאילנדית וסינית.
כאשר הייתה בת שמונה, בשיעור ספורט, הן נדרשו לקפוץ מעל ארגז, אבל אז, המורה לקחה את ג'יסוק לצד ואמרה לה "את לא חייבת להשתתף"
ג'יסוק לא הבינה מדוע היא לא רוצה שהיא תשתתף, אבל לאחר שראתה כמה גדול הארגז בשבילה (וכמה קטן הוא בשביל האחרות) והבינה שהיא בחיים לא תצליח לקפוץ מעליו, היא הסכימה לא להשתתף, מה שגרר את הבנות לשאול אותה למה היא משתתפת, ומה שגרם לה לא לענות.
כל אופן, בסופו של דבר ג'יסוק הגיעה לסוף כיתה ו', למרות שהיא עדיין נראתה כמו ילדה בא'
אבל אז, האבא חזר, והפעם הוא הביא איתו הודעה 'משמחת'
המשפחה עוברת לגור באנגליה! (כי אחרת, איך אני אקשר אותה למ"ת הסגיד הזה )
אחותה לא עברה איתם, מכיוון שהיא הייתה כבר מבוגרת, והחליטה שבא לה להשאר בסיאול.
ג'יסוק לא ידעה עם להיות מרוצה או לא מרוצה מהמעבר, הדבר היחיד שהפריע לה הוא הציפור שלה, היא תאלץ לעזוב אותה, אחרי שנים של דיבורים אליה.
לכן, היא ביקשה מאימה, ובאישור מיוחד הן נכנסו לבית הספר באמצע החופש הגדול ולקחו את הציפור, שאגב, רק עכשיו האימה גילתה על קיומה של הציפור, לא שזה משנה משהו, כן?
ואז, המשפחה עברה בשמחה ובששון (ולא ברצון מיוחד) לאנגליה.
באנגליה ג'יסוק נכנסה לכיתה ז', מכיוון ש..היא הייתה צריכה להיות בכיתה הזאת, למרות שעם החוכמה שלה שקלו להקפיץ אותה כיתה ביסודי.
בבית הספר החדש היה לג'יסוק הרבה יותר קשה, צחקו על השם המוזר שלה, צחקו על הגובה שלה, ובכלל, מי שם בנים ובנות ללמוד יחד?
היא לא נהנתה במיוחד בבית הספר, אבל כל עוד היא יכלה לחזור הביתה, לגמור שיעורים מהר כי הם קלים ולשבת ולדבר עם סונג יון, היא הייתה מרוצה.
ככה זה נמשך, הציקו לה, היא ענתה תשובות עוקצניות למרות שנפגעה, חשבה הרבה, ודיברה עם הציפור שלה.
ואז, כאשר היא הייתה בת חמש עשרה וכמה חודשים, זה קרה.
היא גילתה שהיא מסוגלת להפוך לינשופה.
ג'יסוק נורא התלהבה מזה, והיא מיהרה לעוף לעיתים קרובות, רק לעוף באנגליה, ולחשוב, לחשוב תוך כדי תעופה.
היא דיי לא הייתה מרוצה מזה שהיא עדיין זעירה בתור ינשופה, אבל נאלצה לסבול את זה.
היא לא סיפרה לאף אחד על כך, וגם אף אחד לא גילה על כך.
יום אחד, ג'יסוק החליטה ללכת לחפש עוד אנשים כמוהה, היא ארזה כמה דברים, ויצאה.
כשרונות: בעיקרון בגלל שהיא כזאת פיצקית וקטנה היא מסוגלת להתחבא בכל מקום, היא דיי מהירה וחכמה מאד. היא מסוגלת להגיב במהירות.
חסרונות: סובלת מהתקפי חרדה\היסטריה, לפעמים לא מתייחסת לאנשים, מדברת הרבה (אני בטוחה ששמת לב לזה במ"ת הינשוף..), חושבת המון
פחד גדול: אני משוכנעת כמעט במאה אחוז שציינתי מתי שהוא במ"ת שהיא קלאסטרופובית, עם לא, אז עכשיו אני מציינת ולא ציינתי את זה באופי קודם בגלל שאני עצלנית מידי ואין לי כוח לשנות דברים בטופס.
רומאנס: כן!!!!! אני רוצה עם קרייאינה אוני. קרייאנה אוני מסכימה...? :מחפשת את קרייאינה אוני:
הערות/הארות/שונות/חומר הרגעה ליתר הביטחון: אלוהים ישמור הטופס הזה כזה חרא OO אני לא מבינה למה אני משתמשת בו OO טוב נו אבל התגעגעתי לג'יסוקקקקק 333>


--------------------
Heli || Joint signature and Nickname with Unnie
User Posted Image
#אישתה של ניש צ'אן #מנגו של נודלס # קשורה לעוד כמה אנשים


In case you got the wrong impression these two are like sisters "
"they freinds - enemies, if you want to put it like that

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 10:13 PM
צטט הודעה




סוהרסן
***

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 537
חרמשים: 14186
מין:female
משתמש מספר: 39078
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 21.06.2012


חליש ושניש - התקבלתן, כמובן ^^
עדיש, שחרו, יובל ונועם - שמור ^^


--------------------
| My Name Is Top Secret לשעבר |
| אביטל (אֶבִּי) | נשואה לעדיש | אמא של שניצל | חמותה של טורי צ'אן |
| 14 | תולעת ספרים גאה | חובבת מוזיקת רוק למיניה | מנגנת על פסנתר | שרה | לומדת בבית ספר לאומנויות במגמת מוזיקה | אוהבת לראות כל מיני סדרות | אוהבת את הצבע אדום | מאוהבת בלוגן לרמן | מאוהבת בפרסי ג'קסון | מאוהבת עד כלות חושים באל אנוביס | אל תשפטו אותי |
אוקראינית וגאה! (למקרה שתהיתם מהי משמעות המשפט מתחת לזה)
!Я УКРАИНКА И ГОРЖУСЬ ЭТИМ



אז...אורנג'י אוני!
קודם כל, כפי שאת רואה, מצאתי לך כינוי מגניבי שכזה שמצד אחד הוא היה יכול להיות מגניבי אבל מצד שני ישר מבינים מה זה אז הוא פחות מגניבי. אורנג'י זה מין הסתם מילה בקוריאנית (ובאנגלית, אבל..נתעלם), ואורנג'י זה תפוז. למה תפוז? כי את נורא נורא מזכירה לי תפוז משום מה, שזה נורא משעשע שאת מזכירה לי תפוז ו..שוב אני חופרת, הא? כמעט כמו בטופס ש-עדיין לא סיימתי את החלק השני במראה אפילו- למ"ת שלך! אבל היי! אני מבטיחה לסיים! מבטיחה מבטיחה! עוד הלילה עם צריך! -כל עוד לא ירצחו אותי כי אני עדיין במחשב למרות שחופש ובלה בלה בלה, כן?-
וכן, יש לי חופש אפילו שאני ביסודי מוחעחע.
טוב, כמו שאת רואה, סידרתי לך חתימה מהממת. מי אלה? נחשי, כתוב למעלה. אלה אקסו חברתי היקרה, ואני בטוחה שאת מכירה אותם. כפי שאת יודעת, אקסו הם להקה סגידה מאד ועוד כל מיני דברים כאלה שלא אספר לך כאן כי זה יהיה חופר, אבל הם להקה מעולה מעולה מעולה כפי שאני מנחשת שאת יודעת ו..לוהאן שלי!! וצ'אן שלי!! וסוהו שלי!! וקיונג סו (די או) שלי!! השאר..תתחלקו לבד כל האקסוטיק למינהן XD
טוב, אז מה אאחל לך כי השעה מאוחרת ואני כותבת שטויות? לה לה לה וכאלה, תמשיכי לאהוב את אקסו וכאלה ותמשיכי להיות כל כך סגידה!
גאד, חפרתי קצת. אממ...אופסי?
ממני, טורי צ'אן. -נ"ב- אני עוד אשדוד לך את החתימה יום אחד מרוב שהיא יפה. (לשדוד= לגנוב לך אותה לתמיד ולא להחזיר כי היא יפה נורא נורא נורא)-

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 10:49 PM
צטט הודעה




מכשף בקסמהדרין
*************

פרטי משתמש
קבוצה: גריפינדור
הודעות: 43140
חרמשים: 16516
מין:
משתמש מספר: 35402
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 31.10.2011


שם וכינוי: נועה , Sidekick
שם הדמות: בריאן קאמאברי (כמה שהתגעגעתי אליו XDD)
מין: נק ... זכר.
גיל:17 וארבעה ימים
מראה: בן אדם: בתור בן אדם, לבריאן יש שיער בצבע שוקולד, שנוטה להיות בצבע דבש , ובאור ממש חלש אפשר אפילו לחשוב שהוא בלונדיני. יש לו עיניים תכולות, בצבעים של שמיים , ובדרך כלל הוא יילבש על פניו הבעה שמחה ומעט יהירה, אבל הוא לא מהאנשים השמחים והאופטימיים עד כדי כך ( נו, פירוט מלא באופי וכאלה ) . בריאן נוטה ללבוש בגדים עם משבצות או עם פסים וג'ינס. הוא מאוד אוהב ללבוש נעלי אולסטאר, ויש לו יותר מארבעה עשרה זוגות בכל צבעי הקשת ( D: ) . בריאן הוא מאוד דייקן בזמנים ( או לפחות אמור להיות ו .. נו, הפנייה לאופי. שוב. ) ולכן יש לו שעון דיגיטלי אחד שחור - אדם כזה שהוא לא מוריד כמעט אף פעם מהיד. הוא די גבוה ורזה , ונראה כמו האנשים השוויצרים האלה, שחושבים את עצמם לנערצים על ידי הבנות וחתיכים כאלה ומעצבנים את כל הבנים המעצבנים האחרים וכאלה. אז זה המראה של בריאן בתור בן אדם.
לעומת זאת, בתור ינשוף: בריאן נראה כמו ינשוף קטן, חום ומלא נוצות ופרוותי כזה כמו ינשופי וובקינז. צבע השיער שלו הופל לצבע הנוצות שלו בתור ינשוף, ומתווסף לו בתור ינשוף גם צבע לבן וצבע שחור באזור הבטן הינשופית החמודה שלו. הרגליים שלו בצור ינשוף קטנות כאלה, לבנות וחמודות, והמקור שלו ישר יחסית . הוא גם די שמנמן חמוד כזה בתור ינשוף, והנוצות שלו אולי מעט מסתירות לו את העיניים ( שהן צהובות ובוהקות בצהוב ) והדבר מקשה עליו מעט לנווט את דרכו בשמיים וכאלה, אבל .. אתם יודעים .. רוח ודברים כאלה מסדרים את זה בדרך כלל. בנוסף , צורת הינשוף של בריאן נראית מעט .. כועסת בדרך כלל, מאחר ויש לה "גבות" לבנות מעל העיניים.
אופי: כמו שכבר כתבתי במראה, בריאן הוא נער די שוויצר כזה שחושב את עצמו לנערץ על ידי הבנות ומעצבן כזה. רוב הזמן הוא די עצבני על כולם, למרות הבעת הפנים שלו ( הפנייה למראה XD ) . הוא שונא שאנשים מאחרים ונוטה להיות מעט ( הרבה ) קטנוני לגביהם , ולהסביר להם יותר מדי דברים על זה שאסור לאחר וכל זה. הוא באמת די חכם, למרות שהוא לא ממש משתמש בחוכמה שלו. בנוסף, בריאן נוטר טינה לאנשים שמעצבנים אותו ( מעניין למה XD ) והוא נוטה להיות חמדן וקנאי לעיתים קרובות , מה שהוא מנסה להפסיק. הוא די מפחד מגבהים (וואו, ינשוף שמפחד מגבהים. לא רעיון טוב. לא שילוב טוב בכלל. ) , וכשהוא השתנה פעם ראשונה לינשוף ( הפנייה לרקע וכאלה ) הוא ממש פחד, והיה די לחוץ, אבל בסופו של דבר הוא השלים עם זה והכל. לפעמים בריאן נוטה להיות פסימי, אבל רק לעיתים רחוקות.
רקע: בריאן נולד באמריקה לשני הורים רגילים - טוב .. חוקרי ציפורים. זה די רגיל, בערך. בריאן והוריו נסעו להמון טיולים במסגרת עבודתם של הוריו וצפו בציפורים. כשהיה בריאן בן שנה, הוא ניסה לקפוץ מהמרפסת של הדירה שלהם ( שהייתה בקומה 20 מתוך 20) , ולעוף כמו ציפור . למזלו, הוריו הצליחו להציל אותו. הוא עשה את הדבר הזה עוד פעמים רבות, עד שיום אחד , כשבריאן היה בן ארבע, הוריו התחילו לצרוח עליו שזה לא טוב, והסבירו לו את כל המגרעות של זה. מאז, בריאן מפחד מגבהים. בהמשך, בעקבות עוד טיולי תצפית בציפורים, בריאן התחיל לשנוא את כל הציפורים חוץ מפינגוונים ( הם נחשבים לציפורים בכלל? ) וינשופים (צפוי).
יום אחד, הוריו של בריאן יצאו למסע תצפית בציפורים ולא חזרו משם , אז שלחו את בריאן לדודים שלו, שהיו מאוד קטנונים ושוויצרים כאלה. מהם, בריאן למד את כל האופי הקטנוני והשוויצרי שלו.
מעט זמן לאחר מכן, כשבריאן היה בן 14 הוריו של בריאן חזרו סוף סוף מן הסיור של התצפית הזה בציפורים , וביחד עם בריאן הם עברו לגור באנגליה. הוריו של בריאן לא היו מרוצים במיוחד מהשינוי שדודיו עשו לו , ולכן הם ניסו לשנות אותו בחזרה, וכשלא הצליחו - ניתקו קשר עם הדודים .
כאשר בריאן התחיל להשתנות לינשוף , הוריו די שמחו , למרות שלא הבינו את הפלא המוזר הזה. הם עודדו אותו להפוך לינשוף כמה שיותר, ואפילו התעקשו לצלם אותו בתור ינשוף. בפעם הראשונה שהוא השתנה לינשוף, הוא באמת מאוד פחד מהגובה וכל זה ובלהבלהבלהשכתבתיבאופיאובמראה.
כשרונות: הוא טוב בלכתוב דברים – בעיקר תסריטים , והוא חושב את עצמו לטוב מאוד במשחק. הוא לא ממש גרוע בזה.
חסרונות: הוא קטנוני. מאוד קטנוני ויהיר. והוא חושב את עצמו למעל כולם כזה , אבל רק קצת.
פחד גדול: מגבהים. בריאן ממש מפחד מגבהים. ומרוצחים סדרתיים שנראים כמו מוכרות ממתקים. אבל בעיקר מגבהים.
רומאנס: עם ג'סיטל צ'אן D: בריסוק הOTP שלי hero.gif
ואין לי כוח לערוך. אחרי הכל - אין לי מה להוסיף ו\או לשנות לו כי אז אני באמת אשנה את הכל. למרות שהטופס הזה הוא אחד מהטפסים הכי לא מושקעים ומוזרים שכתבתי אי פעם XDD אבל אני אוהבת אותו. התגעגעתי אליו 333>


--------------------
Stanly.
American Author ∞ Astinator ∞ Yarden's Twin/Soulmate ∞
User Posted Image
חתימה וסמל"ש משותפים עם אניה :>


---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 8 2013, 11:21 PM
צטט הודעה




סוהרסן
***

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 537
חרמשים: 14186
מין:female
משתמש מספר: 39078
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 21.06.2012


בריאנועה - התקבלת!!! וגם אני אוהבת את בריסוק 3>


--------------------
| My Name Is Top Secret לשעבר |
| אביטל (אֶבִּי) | נשואה לעדיש | אמא של שניצל | חמותה של טורי צ'אן |
| 14 | תולעת ספרים גאה | חובבת מוזיקת רוק למיניה | מנגנת על פסנתר | שרה | לומדת בבית ספר לאומנויות במגמת מוזיקה | אוהבת לראות כל מיני סדרות | אוהבת את הצבע אדום | מאוהבת בלוגן לרמן | מאוהבת בפרסי ג'קסון | מאוהבת עד כלות חושים באל אנוביס | אל תשפטו אותי |
אוקראינית וגאה! (למקרה שתהיתם מהי משמעות המשפט מתחת לזה)
!Я УКРАИНКА И ГОРЖУСЬ ЭТИМ



אז...אורנג'י אוני!
קודם כל, כפי שאת רואה, מצאתי לך כינוי מגניבי שכזה שמצד אחד הוא היה יכול להיות מגניבי אבל מצד שני ישר מבינים מה זה אז הוא פחות מגניבי. אורנג'י זה מין הסתם מילה בקוריאנית (ובאנגלית, אבל..נתעלם), ואורנג'י זה תפוז. למה תפוז? כי את נורא נורא מזכירה לי תפוז משום מה, שזה נורא משעשע שאת מזכירה לי תפוז ו..שוב אני חופרת, הא? כמעט כמו בטופס ש-עדיין לא סיימתי את החלק השני במראה אפילו- למ"ת שלך! אבל היי! אני מבטיחה לסיים! מבטיחה מבטיחה! עוד הלילה עם צריך! -כל עוד לא ירצחו אותי כי אני עדיין במחשב למרות שחופש ובלה בלה בלה, כן?-
וכן, יש לי חופש אפילו שאני ביסודי מוחעחע.
טוב, כמו שאת רואה, סידרתי לך חתימה מהממת. מי אלה? נחשי, כתוב למעלה. אלה אקסו חברתי היקרה, ואני בטוחה שאת מכירה אותם. כפי שאת יודעת, אקסו הם להקה סגידה מאד ועוד כל מיני דברים כאלה שלא אספר לך כאן כי זה יהיה חופר, אבל הם להקה מעולה מעולה מעולה כפי שאני מנחשת שאת יודעת ו..לוהאן שלי!! וצ'אן שלי!! וסוהו שלי!! וקיונג סו (די או) שלי!! השאר..תתחלקו לבד כל האקסוטיק למינהן XD
טוב, אז מה אאחל לך כי השעה מאוחרת ואני כותבת שטויות? לה לה לה וכאלה, תמשיכי לאהוב את אקסו וכאלה ותמשיכי להיות כל כך סגידה!
גאד, חפרתי קצת. אממ...אופסי?
ממני, טורי צ'אן. -נ"ב- אני עוד אשדוד לך את החתימה יום אחד מרוב שהיא יפה. (לשדוד= לגנוב לך אותה לתמיד ולא להחזיר כי היא יפה נורא נורא נורא)-

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 9 2013, 04:58 PM
צטט הודעה




קוסם מתחיל
****

פרטי משתמש
קבוצה: גריפינדור
הודעות: 2626
חרמשים: 11158
מין:male
משתמש מספר: 34534
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 26.09.2011


שם וכינוי: דניאל / daniel jackson
שם הדמות: ג'ייק (ג'ייקוב) נייט
מין: זכר
גיל: בן 16 וכמה חודשים.
מראה:
בן אדם: ג'ייקוב הוא נער בעל עור שזוף, פניו היו עגולות עד גיל 13 ומאז - בגלל הכושר שהוא עשה הוא הרזה מאוד (וגם התפתח)- מה שגרם לפניו להיות רזות מאוד ואף חדות, אך אפיו לא נעשה סולד. שערו שחור ומבולגן עם קוצים תמידים מסודרים מקדימה (אך גובהם לא עולה על כ2.5 ס"מ),גובהו דיי ממוצא לגילו, בערך 172 ס"מ, דיי מנופח (משרירים) ואתלטי (אפילו מאוד... אפשר להוכיח את זה לפי כל 'הקרבות' שהשתתף בהם, הן בבית הספר והן מחוצה לו). יש לו מזכרת מה'קרב' האחרון שהשתתף בו (בו הוא הרג את יריבו... בטעות כמובן), יש לו צלקת ארוכה כמעת לכול אורך אמצע גב זרועו השמאלית.

בדרך כלל הוא לובש חולצת טי-שרט חומה/שחורה, ומכנסי ג'ינס משופשפים (יותר נכון קרועים) אבל בימים הבודדים שבהם יורד גשם, הוא לובש את מעיל המסע הארוך של אביו, ויוצא לריצה ביער הסמוך לביתו.

ינשוף: כשג'ייק משנה את צורתו הוא הופר לינשוף ענק ומרהיב. נוצותיו המסודרות להפליא הן בצבע אדום בוער, וסביב פני הינשוף שלו יש כמה נקודות זהובות שממשיכות עד אמצע גבו, ויוצרות את הסיפרה שמונה הפוך. כאשר אור כול שהוא נתפס בנקודות זהובות אלו, הן זוהרות באור זהוב עמום.
טפריו ארוכים וחדים כמו פגיון, ומקורו המעוקל חד כתער (ואף יותר)
כשהוא הופך לינשוף צלקתו נעלמת, ואיתה כול הדאגות.
אופי: ג'ייק הוא נער מאוד רעשן. בעל פתיל קצר, והיפר-אקטיבי.
לא מרביץ לבנות גם אם הם ממש מתחננות לזה. לא מסוגל להיות רגע אחד לבד.
תמיד מתחבר להרבה חברים, שניים שלושה חברים לא מספיקים לו, והוא תמיד... אבל תמיד - חייב להיות במרכז העניינים. הוא מוכן לעשות הכול למען החברים שלו.
שונא בריונים, ואנשים שמתחילים מכות כי משעמם להם.
דואג לא להראות את זה, אבל הוא מחונן, הוא תלמיד מאוד חכם ומצליח, הוא תמיד מבין את החומר הנלמד, גם אם זה משהו שהוא מעולם לא שמע עליו – תוך זמן קצר הוא שולט בו. הוא גם גאון שפות – הוא יודע לדבר ב8 שפות שונות (צרפתית, איטלקית,ספרדית מדוברת,אנגלית, קצת יפנית מסורתית, פורטוגזית, רוסית ואפילו לטינית) אותם הוא לומד בעזרת הזיכרון הצילומי המדהים שלו . צייר מעולה- הוא מרבה לרדת לרכבת התחתית עם חבריו בזמן שלא נוסעות שם רכבות, ולצייר גרפיטי על הקירות, פעם אחת הם לא שמו לב לשעה, ורכבת הופיעה משום מקום... הם בקושי ניצלו
(חברו כמעת איבד רגל, אבל אחרי הרבה ניתוחים הצליחו לתקן לו אותה.
צלף מעולה.
(יצא לא כמה פעמים לירות ברובה... כי אביו היה מפקד בכיר בFBI)
ועוד דבר דבר אחד אחרון שחשיבותו גדולה מאוד... הוא פלרטטן חסר תקנה. (חחחחח XD)
רקע: נולד בסן דיאגו בשכונת עוני, וגר שם עד גיל 14.
אביו (מרק) היה איטלקי ואימו (ג'ול) הייתה צרפתייה, (וכמו רוב הזוגות בעולם גם הם הכירו בחתונה ... XD)
פעמים רבות ג'ייק ואביו היו הולכים למטווח האימונים, ומרק היה מלמד את ג'ייק איך לירות... בהתחלה ג'ייק לא היה מי יודע מה בזה... אבל אחרי כמה שנים של אימונים הוא כבר היה יכול לירות 4 פעמים מתוך 5 בראש של המטרה.
אחרי שאביו נרצח בעת מילויי תפקידו (מת משלושה כדורים בבטן, בזמן מרדף אחרי סוחרי סמים.) אמו התחתנה שנית, עם פרופסור (מליונר) בריטי לחקר המוח (ג'ורג'). שהסית את אמו ג'ול כנגדו, בטענה ש"הילד חולה בראש... אם רק תתני לי לתפל בו!" היה אומר. (מה שאמר שהוא יכניס אותו (את ג'ייק) לחדר הניתוחים, ושם הוא היה פותח לו את הראש, והיה בדוק מה לא בסדר שם), בגלל כל הפעמים שהם היו צריכים לבוא לבית הספר שלי, כדי לשמוע על זה ש"שוב פעם הנער הרביץ לילד תמים".
בגיל 14 עבר למקסיקו, ( שם הוא גם התחבר עם הרבה חברים חדשים ממש בקלות, ואפילו הכיר כמה בחורות.)
כמובן בגלל שג'ורג' רצה לעבור לשם, כי העבודה שלו זימנה לו הזדמנות חד פעמית שלא יכול היה לסרב לה. והוא היה זה שהסית את אמו כנגדו. אך אמו של ג'ייק כן אהבה אותו, וליום הולדתו ה16 היא קנתה לו מכונית (מוסטנג GT...יד שנייה) ללא אישורו של ג'ורג'. ג'ייק היה להוט מאוד לצאת לנסיעת מבחן, הוא לקח את המכונית ויצא לעשות סיבוב בעיר. כשעבר באחד משכונות הפרוורים שליד ביתו, הוא ראה חמישה נערים, שהציקו לילד שמנמן, שהיה קטן מהם בערך במחצית מגילו. הם ביקשו את הכסף שהיה עליו. וכשהילד סרב, אחד הנערים הרביץ לו. הילד בכה... ג'ייק יצא מהרכב ופנה אליהם- "אולי תציקו למישהו בגודל שלכם?!" (תמיד רציתי להגיד את המשפט הזה). הנער שהכה את הילד פנה אליו, ושלף מכיסו האחורית אולר. –"תלך מכאן!" אמר לו הנער, "אל תסתבך במה שאתה לא יכול לטפל בו".
ג'ייק הסתער עליו.
הוא בטח נראה כמו דביל מושלם, מסתער בידיים חשופות, על בחור מאיים עם אולר.
הנער שרט את ג'ייק, כול היד שלו דיממה. אבל זה לא היה אכפת לו (לג'ייק) (אין לי מושג גם למה). ג'ייק הוציא את הסכין בכוח מידו, ותקע אותה בבטנו של הנער. מיד כשהבין מה עשה, הוא הרפה מהנער . והנער קרס.
"משוגע" קרא אליו אחד מהם. "פסיכופת!" קרא לו אחר... והם ברחו.
בלי לחשוב ג'ייק שלף את האולר מבטנו (כדי להעלים רעיות...).
הוא היה חייב להסתלק עכשיו, לא היה אכפת לו מכול החיים שהוא משאיר מאחור... כול החברים (הבחורות...).
ידיו השתנו לכנפיים, ובתנועה אחת חלקה הוא המריא באוויר... הוא היה חייב לברוח, לא משנה לאן...
כשרונות: טוב בקליעה למטרה, חזק.
חסרונות: יש לו צלקת ארוכה לכול אורך ידו, לפעמים משתמש בכוח לפני המוח.
פחד גדול: שהוא לא יצליח להתקבל (בחברה)
רומאנס:כן, עם מי שלא יבוא
הערות/הארות/שונות/חומר הרגעה ליתר הביטחון: האולר נשאר אצלו.


--------------------
g[/img]g]g]גריפינדורי בדם!!!

"אם אומץ לב ותושייה
אמצא אצלו במוח,
אודיע חיש: את זה האיש,
לגריפינדור לשלוח."

גריפינדור - כי האריה הוא מלך [החיות]!
גריפינדור - כי חייב ליהיות מישהו שיבעט בגברת נוריס.
גריפינדור - כי מישהו חייב לנצח את כולם.
גריפינדור - כי רק האישה השמנה שלנו יכולה לפוצץ את החלון של החדר מועדון בעזרת צרחת - קול - גבוה - ומטריד...
גריפינדור - כי קווידיץ' הוא השם השני שלי...

גריפינדורי גאה
כי גריפינדור זו גאווה, גריפינדור זה אהבה, גריפינדור זה ה - בית בה"א הידיעה.

אה, וגם, אסור לשכוח, כי לגריפינדור יש הכי הרבה כוח,
יצירתיות שופעת, טוב לב ואומץ, כי כאן אין שום קומץ.
כי רק גריפינדור יכולים:
לנצח בקווידיץ' את האחרים
לצאת להרפתקאות ולהמון מסעות
ולהיות הכי אמיצים בעולם!
כי אחרי הכל גריפינדור הם אריות ואריה יש רק אחד!

אם את/ה גם גריפינדורי/ת אנא ממך העתק/י את זה לחתימה שלך לצורך גיבוי הגריפינדורים בפורטל!!



זה מה שקורה לכל סליתריני שתוקף מאחורי הגב
User Posted Image

בבקשה תגיבו
ומי שיכול בבקשה שגם ידרג

מי שזוכר את זה ישתחווה בפני
http://www.youtube.com/watch?v=-dyO9SWiY7k...ature=endscreen
ואת זה:
http://www.youtube.com/watch?v=XFldSKSCTkk&feature=related
והכי חשוב את זה
http://www.youtube.com/watch?v=xSlkO41Y9I4...=endscreen&NR=1

תגיבו ותדרגו


אתם מוזמנים לפאנפיק שלי "מחנה החצויים" בקישור הבא
http://hportal.co.il/index.php?act=fanfict...3550&showchap=1

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 10 2013, 02:43 AM
צטט הודעה




סוהרסן
***

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 537
חרמשים: 14186
מין:female
משתמש מספר: 39078
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 21.06.2012


QUOTE (Grell Sutcliff @ Jul 8 2013, 01:23 PM)
שם וכינוי: אשתך היקרה.
שם הדמות: וורנוס קרואו השלישי. (Varnus Crow III)
מין: מה נראה לך?
גיל: 19 וחצי ככה.
מראה: במשפחה של וורנוס יש עניין גנטי משונה. כל עוד האדם יכול להפוך לעורב, הצבע שלו כאדם קובע את הצבע של העורב. הסבא שלו, למשל, היה דני בלונדיני עם עיניים כחולות, וכעורב לא היה שחור ומפחיד ממנו. וורנוס הוא בדיוק ההפך.
יחסית לשורשים דניים עמוקים וטבועים בבוץ נהרות טובעני, וורנוס הוא אנוביס או ניקו די אנג'לו כזה. השיער שלו לא בהיר ונקי ומסודר ויפה. הוא שחור ונראה כאילו הוא מנוקד באפר לרוב. הוא פרוע מטבעו וקשה לסדר אותו, גם אם ממש ממש רצית. ה"אפר" בשיער שלו הוא הודות לאימא שלו, שבשיער שלה יש דפקט גנטי שגורם לבלונד-פלטינה שלה להיראות מלוכלך באבק ואפר אם מסתכלים עליו ככה או ככה. השיער שלו די ארוך, לא הכי, אבל די, בגלל שאין לו כוח לדברים מיותרים כמו להסתפר. אז הוא לא מסתפר. אין לו למה.
העיניים שלו... הן די בלתי נראות מאחורי מסך שחור-אפור של שיער. אם מצליחים לראות אותן, הן גדולות, ילדותיות וכהות כמו סירופ מולסה (שזה מה שנשאר אחרי זיקוק סוכר). העיניים הן מה שגרמו להרבה מאוד מעריצות להתאהב בלהקה הכושלת שלו (לפיו) ובעיקר בו. קשה מאוד לראות אותן אם הוא לא מופיע או שם משקפיים (צילינדר בלבד) אבל הן הדבר הכי מקסים ותינוקי שיש. דיירקשניות, סליחה, אבל לעומת וורנוס, נייל נראה בן תשעים.
באופן כללי הוא נראה מאוד ילדותי. זה לא שהוא לא נפטר משומן התינוקות שלו עוד, כי הוא כן, אבל הלחיים שלו מלאות והוא בהיר וחלק. הוא מאוד תינוקי במראה שלו. ובניגוד מוחלט לפנים שלו, האף שלו ארוך, ישר וצר, ומעט נשרי באופן כלשהו. כמו שלפרחות יש אפים סולדים, לוורנוס האף יורד למטה. אבל זה מתאים לו. הפה שלו צר מהרגיל, השפה התחתונה מלאה מהעליונה והוא לא יכול להפסיק לחייך ולצעוק (היפראקטיביות) אז לרוב הפה שלו פתוח ואפשר לראות את השיניים הלבנות שלו. הן ממש לבנות. ומושלמות כאלה. טוב, כנראה שהתנזרות מקפה, יין, המעטה קריטית בתה (פעם הוא שתה שמונה כוסות ביום, עכשיו שלוש) וגשר מגיל שמונה (!!!) עד עכשיו, למען האמת, עושים את העבודה כמו שצריך. הוא גבוה ביותר (על סף המטר תשעים שני מטר ככה) ולא הכי רזה בעולם.
כווינס הוא דורש ללבוש שחור וצבעים כהים דומים. כעצמו הוא מת על צבעים זוהרים ובהירים של פסיכים.
זוכרת מה שאמרתי לגבי העניין הגנטי שמה? טוב, אז כעורב הוא אפילו לא מתקרב לגנטיקה המוזרה של וורנוס. כל העורבים של משפחת קרואו, כולל אחיו התאום ג'יים, הם עורבים נורמליים, שחורים. וורנוס עורב לבקן. העיניים השחורות והילדותיות הופכות לעיניים אדומות נוקבות ומפחידות וכל השחור הופך ללבן, עם כמה כתמים בהירים ביותר אבל עדיין. המקור... מקור, כמו של עורב, עם חלקיק שפונה למטה בסוף, בדיוק כמו האף שלו. מוטת הכנפיים שלו גדולה יחסית לעורב, אבל הגוף די קטן.
אופי: בשתי מילים - היפראקטיביות יתר. וורנוס כ"כ היפראקטיבי שזה כמעט בלתי אפשרי להיות כזה. הוא חייב לקפוץ ולרוץ ואם הוא לא קופץ או רץ, הוא מתעסק בפלסטלינה או בחוטים או בכל דבר שהוא יכול לשחק בו בין הידיים. זה כ"כ מעצבן את כולם, חוץ מאולי את הלהקה שלו, Poisonous Fairytale Leftovers. טוב, את ג'יים זה כן מעצבן, אבל את אליסון ואינגריד זה דווקא משעשע. אליסון ואינגריד, אם לא ידעת, הן חולות נפש (לפי ג'יים), אז זה הגיוני. בנוסף להיפר המטורף (הסופר-היפר), יש לו מאניה דיפרסיה. הוא ניפץ פעם מיקרופון בגלל התקף זעם. אבל כעיקרון הוא 75.846% מהזמן במצב מאניה.
יש לוורנוס בעיות ביטחון עצמי. הוא משוכנע שאימא שלו רצינית כשהיא אומרת שהיה טוב אם הוא לא היה נולד ושלינדזי (החברה הכי טובה שלו) באמת שונאת אותו כי הוא שונא את וינס איימוס (שזה בעצם עצמו אז הוא שונא את עצמו). הוא יודע שזה לא נכון, אבל הוא משוכנע וזה מספיק גרוע.
כמו כל העורבים, וורנוס נוטר טינה ידוע. קרה משהו בכיתה א'? הוא יזכור לך את זה עד גיל 80. היחידים שיודעים שזה המצב הם אחיו התאום, ג'יים, החברה של אחיו, אליסון, ומי שהפאנגירלז בטוחות שהחברה שלו למרות היותם בני דודים, אינגריד. בקיצור, היחידים שיודעים הם פ(א)פ"ל. זה לא בריא למצב הנפשי שלו, ולכן הוא מנסה כמה שפחות להיות כזה, אבל... זהו טבעו של העורב. עשו לך משהו? אתה תזכור את זה לשארית חייך.
בלי כל הבעיות הנפשיות, הוא דווקא אדם ממש נחמד. נחמד מדי, אפשר להגיד. הוא נותן לאחרים והוא לא מבין מה עושים איתו. כבר נאמרו עליו דברים, והוא לא ממש הבין את המשמעות של המילים האלו. כי אמרו לו שאותו לא יקללו. אבל מקללים אותו תמיד. זה קצת נוגד את תפיסת העולם שלו.
רקע: שושלת קרואו תמיד הייתה שושלת עורבים משונה. הם לא עקבו אחרי הכללים הגנטיים, הם היו ארים מושלמים וחסרי פגם, וכל עורב שאי פעם יצא מהשושלת הזאת היה שחור ומפחיד יותר מהדבר הכי מלחיץ שיש. ואז, יום בהיר אחד בשלהי קיץ 1993, בבית חולים קטן בקופנהגן, נולדו ללוקי ואיבון קרואו, שני העורבים המלחיצים בשושלת, שני נכדים. וורנוס וג'יים. הגנטיקה הארית עברה בשלמות אל ג'יים, אבל משהו נדפק שם בדרך. וורנוס קרואו נולד עם שיער שחור ועיניים כהות. המצב היה מובן לכל הצדדים, כיוון שהאימא האנגלייה של התאומים, ג'נה לייז, הגיעה ממשפחה כזאת, אבל זה היה הזוי לחלוטין. עכשיו הגנים המושלמים של משפחת קרואו לא יזכו לעבור. אבל הם כן עברו, לג'יים.
מגנוס קרואו, בנו של לוקי מאשתו הראשונה שלא זכה להפוך לעורב, היה מפיק מלחיץ גם ככה עם המבטא הדני הכבד שלו והמבט של משפחת קרואו. הבנים גדלו תחת הצל שלו, והספיקו להגיע לכל העולם הודות לו (במיוחד לאלברטה, כי שם הוא הפיק סדרת אימה והם רצו לקחת חלק בהפקה, אבל הם לא ידעו לדבר אנגלית, רק דנית...), ואז ג'נה החליטה שדי, הבנים שלה יקבלו חינוך הולם. אז הם נכנסו לבית ספר יסודי. וורנוס היה מעין כבשה שחורה (תרתי משמע) בכיתה שלו, ולא משנה כמה הוא ניס להתעלם, תמיד קראו לו דן אולי (בתרגום מדנית זה "המוזר"). ג'יים נלחם למענו, אבל הוא לא תמיד הצליח להגן עליו. זה היה בסביבות כיתה ז', גיל 13, כשג'יים הצליח להשתנות לעורב. סבא לוקי היה גאה ביותר, והתחיל להגיד דברים מרושעים על וורנוס (לדוגמה: "אני אמרתי לך שהאישה הזאת לא יוצלחית, מגנוס. תראה את הבנים שלך. ג'יים היפה, שהצליח מהר להשתלט על כשרונו, לעומת הבן האחר הזה שלך, וורנוס. אני יכול להתערב איתך על אלף כתרים שהוא לא הופך לעורב אף פעם." - וכן, זה מרושע). מגנוס הסכים עם לוקי לגבי זה, אז ג'נה הוציאה מסמך גירושין, קיבלה משמורת על הבנים והם עברו לאנגליה. ג'יים ניסה לעודד את וורנוס לאורך כל הדרך, ללא הצלחה.
באנגליה הם הכירו את אליסון, שהייתה בת גילם אבל נראתה צעירה הרבה יותר, והבינו שיש להם בת דודה, אינגריד פון קאמפ, שהיא שליש גרמנייה שליש הולנדית ושליש אינדיאנית. אליסון ואינגריד היו חברות טובות הרבה לפני, ויום אחד, בעודם רואים שודדי הקאריביים עם צנצנת 9 ליטר דבש וכפות ענקיות ופנקייקים, ג'יים והבנות גילו שלוורנוס יש כישרון. הוא יודע לשיר.
לפי חוקי שושלת קרואו, מה שאין לך כאדם הוא מה שיש לך כעורב, למעט חלקים מהאופי שלך, ולהפך. זה הוכיח מעל לכל ספק שכן, וורנוס יהפוך בזמן הקרוב, וסבא הוא האידיוט כאן. ואכן, יום בהיר אחד בשלהי שנת 2008, יום ההולדת ה-15 של הבנים, וורנוס הצליח להשתנות לעורב. לבקן. המצב שהוא בו הטריד את אחיו מאוד אבל הוא למד לחיות עם לבקן בלהקה. סבא שמע וניסה להתנצל, אבל אז פ(א)פ"ל כבר יצאו לאור והיו מפורסמים מינוס, ולא היה להם כוח לדבר עם סבא שנמאס ממנו.
ג'יים התחיל לצאת עם אליסון אז, וזה לא פגע עוד בוורנוס. כאילו, לא לגמרי. הוא ראה שסביבו אנשים כבר יצאו עם כמה אנשים ושזה לא חל עליו, אז הוא התחיל להאמין שזה כי הוא לא משהו. באותה התקופה אינגריד טסה לניו יורק לגאלה של בן דוד שני שלה מצד אבא (סיפור ארוך, אני אסביר לך בפייסבוק) והיא הציעה לוורנוס להצטרף אליה, והוא הסכים, אבל ג'נה לא, אז הוא היה חייב להישאר בווינצ'סטר. הלהקה הצליחה מאוד, והתגלה שאינגריד יודעת לכתוב. היא כתבה להם שיר על המוות של סבא שלהם, שלא באמת קרה, והוא היה שיר אופטימי מאוד והצליח לגרום לוורנוס להבין שלא הכל נורא בחיים. כעורב לבקן, הוא נראה מוזר בלהקה של עורבים שחורים (אחד הוא אחיו), אבל הוא התרגל לרעיון.
כשרונות: הוא שר (זמר עם חוזה, נראה אותך מוצאת כאן אירוניה), הוא גאון ויש לו קשרים.
חסרונות: הוא נוטר טינה והוא לא יצור אתלטי במיוחד...
פחד גדול: נמלים. זה נורמלי כי גם אני מפחדת מנמלים. ומעצמו. אבל יותר מנמלים.
רומאנס: בכיף. אני אשמח אם את תחליטי בעצמך לפי האופי שלו, כי אני הראשונה שפרסמה טופס... מוהאהאהאהא.
הערות/הארות/שונות/קאר-קאר-קאר: סליחה שאני לא מושלמת, שחר ושני, וסליחה שהטופס הזה טיפשי כ"כ שאתן פשוט החלטתן לשנוא אותו. כי מי יאהב עורב לבקן סופר-היפר עם מאניה דיפרסיה?
אני מקווה שאת אוהבת אותו, וכדאי לך.

אשתי - אני כל כך אוהבת את וורנוס!!! כי, דבר ראשון, הוא נראה כמו אנוביס, דבר שני, הוא היפר (יש לי משהו מוזר לדמויות היפריות), דבר שלישי, הוא... הוא וורנוס!!!
אז כן, התקבלת ^^

דניאל - אני כועסת עליך על זה שלא שמת הדגשות בטופס. אבל זה לא משנה, כי כבר במילא קראתי את הטופס שלך בינשוף, אז התקבלת גם ^^


--------------------
| My Name Is Top Secret לשעבר |
| אביטל (אֶבִּי) | נשואה לעדיש | אמא של שניצל | חמותה של טורי צ'אן |
| 14 | תולעת ספרים גאה | חובבת מוזיקת רוק למיניה | מנגנת על פסנתר | שרה | לומדת בבית ספר לאומנויות במגמת מוזיקה | אוהבת לראות כל מיני סדרות | אוהבת את הצבע אדום | מאוהבת בלוגן לרמן | מאוהבת בפרסי ג'קסון | מאוהבת עד כלות חושים באל אנוביס | אל תשפטו אותי |
אוקראינית וגאה! (למקרה שתהיתם מהי משמעות המשפט מתחת לזה)
!Я УКРАИНКА И ГОРЖУСЬ ЭТИМ



אז...אורנג'י אוני!
קודם כל, כפי שאת רואה, מצאתי לך כינוי מגניבי שכזה שמצד אחד הוא היה יכול להיות מגניבי אבל מצד שני ישר מבינים מה זה אז הוא פחות מגניבי. אורנג'י זה מין הסתם מילה בקוריאנית (ובאנגלית, אבל..נתעלם), ואורנג'י זה תפוז. למה תפוז? כי את נורא נורא מזכירה לי תפוז משום מה, שזה נורא משעשע שאת מזכירה לי תפוז ו..שוב אני חופרת, הא? כמעט כמו בטופס ש-עדיין לא סיימתי את החלק השני במראה אפילו- למ"ת שלך! אבל היי! אני מבטיחה לסיים! מבטיחה מבטיחה! עוד הלילה עם צריך! -כל עוד לא ירצחו אותי כי אני עדיין במחשב למרות שחופש ובלה בלה בלה, כן?-
וכן, יש לי חופש אפילו שאני ביסודי מוחעחע.
טוב, כמו שאת רואה, סידרתי לך חתימה מהממת. מי אלה? נחשי, כתוב למעלה. אלה אקסו חברתי היקרה, ואני בטוחה שאת מכירה אותם. כפי שאת יודעת, אקסו הם להקה סגידה מאד ועוד כל מיני דברים כאלה שלא אספר לך כאן כי זה יהיה חופר, אבל הם להקה מעולה מעולה מעולה כפי שאני מנחשת שאת יודעת ו..לוהאן שלי!! וצ'אן שלי!! וסוהו שלי!! וקיונג סו (די או) שלי!! השאר..תתחלקו לבד כל האקסוטיק למינהן XD
טוב, אז מה אאחל לך כי השעה מאוחרת ואני כותבת שטויות? לה לה לה וכאלה, תמשיכי לאהוב את אקסו וכאלה ותמשיכי להיות כל כך סגידה!
גאד, חפרתי קצת. אממ...אופסי?
ממני, טורי צ'אן. -נ"ב- אני עוד אשדוד לך את החתימה יום אחד מרוב שהיא יפה. (לשדוד= לגנוב לך אותה לתמיד ולא להחזיר כי היא יפה נורא נורא נורא)-

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 12 2013, 11:36 PM
צטט הודעה




סוהרסן
***

פרטי משתמש
קבוצה: גריפינדור
הודעות: 554
חרמשים: 7754
מין:male
משתמש מספר: 43139
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 04.03.2013


שם וכינוי: שי, נחום פוטר
שם הדמות: מייק די-אוולנג'ו
מין: זכר
גיל: 17
מראה:
בן אדם: מייק אינו גבוה במיוחד, כ-1.60, ולכן הוא אפילו גם די נמוך. עורו די בהיר אבל לא עד כדי כך. גופו צר ורזה וכמעט חסר כל שרירים, לכן הוא אינו חזק כל כך אבל לעומת זאת הוא מהיר ביותר, ופניו צרות גם כן. זרועותיו של מייק צרות גם הן וכמו גם רגליו, אך כפות ידיו ורגליו די גדולות יחסית לגופו. שערו בצבע חום-אפרפר ודי בהיר(כמעט אותו הצבע של הנוצות שלו כשהוא בצורת הנץ), שמסורק בתספורת קוצים ודי קצרה, אבל בכל זאת שיערו של מייק נראה כאילו הוא בקושי מטפח אותו או מסרק אותו (מה שנכון) ולכן השיער של מייק גם די מבולגן ומפוזר. עיניו של מייק כחולות, צבען של עיניו הוא בין כחול הים לבין כחול השמים(דבר שמקנה להן צבע ייחודי ומבט משונה), בנוסף עיניו גם חודרות ומבטו נראה חד ולכן גם ראייתו החדה עד מאוד. אבל בגלל צבען המוזר והמבט החודר גורם לעיניו להיראות משונות ומלחיצות כאילו הן מנסות לסרוק כל דבר שנמצא בטווח הראייה ולחשמל אותם דרך מבטן(שגורם למייק להיראות די מטורף או משוגע). לאורך פניו עוברת צלקת לבנה ועמוקה מאזור הגבה הימנית(טיפה מתחתיה) ועד לבסיס לסתו(טיפה מעל הסנטר). מייק לובש בדרך כלל חולצות טריקו פשוטות, מכנסי ג'ינס קצרים ונעלי ריצה, וגם תמיד אפשר למצוא אותו מסתובב עם משקפי שמש(כי הוא מעדיף שלא יראו את עיניו).
נץ: גופו של מייק בצורת נץ די קטן, כמו גופו של מייק, ולכן כשהו בצורת הנץ שלו הוא גם אינו חזק במיוחד אך מפצה על זה במהירותו הרבה עד מאוד. לאורך פניו(בצידו הימני) נמתחת צלקת(אותה הצלקת שנמצאת על פניו בצורתו האנושית). קישור לתמונה להמחשה
אופי: מייק הוא בחור נחמד וטוב לב, הוא אוהב לעזור לאחרים בכל דרך אפשרית, הוא גם די נדיב והוא מתנהג בנחמדות ובכבוד כלפי כולם(חוץ מאלה שפוגעים בו), אבל בגלל הנחמדות שלו הרבה ילדים מנצלים את זה וגורמים לו להיות "הפראייר" שלהם(למרות שבסופו של דבר הוא מגלה את זה ונוקם בהם). הוא בנוסף גם לא מסוגל לפגוע באף אחד, לא רק בגלל שהוא חלש, קטן ולא מפחיד, אלא בגלל שהוא פשוט לא מוכן לפגוע באף אחד וגם אם הוא רוצה הוא לא יכול(לפחות לא בצורה ישירה). מייק די חכם בכל דבר הקשור לפיתרון של חידות ותעלומות, והוא אסטרטג די טוב והוא גם יודע להמציא ולבנות דברים ממה שיש ברשותו, אבל חוץ מכל תכונותיו הללו יש לו ידע מוגבל והחשיבה שלו גם די איטית. לכן הוא גם לא אוהב להשתמש במוח ולחשוב יותר ממה שהוא צריך(חוץ מבמקרים שבהם הוא די טוב) וזה למה הוא גם רוב הפעמים לא חושב לפני פעולותיו. הוא בנוסף גם דיסלקט, דבר שמקשה עליו מאוד לקרוא ואפילו לכתוב, והוא גם היפראקטיבי ולא מסוגל לשבת בשקט או להתרכז(הוא חייב לעשות כמה דברים במקביל בשביל להתרכז בהם וחייב להתעסק בעוד כמה דברים חוץ ממה שהוא עושה). למרות כל אלה כשמעצבנים ומרגיזים אותו הוא אף פעם לא מקשיב ולא משנה מה, הוא הרבה פעמים חולם בהקיץ וזאת סיבה נוספת למה אי אפשר למצוא אותו מרוכז במשהו. מייק בנוסף גם סקרן(ואפילו יותר מדי) והרבה פעמים דוחף את אפו לעניינים שלא קשורים אליו. הוא יותר מדי תחרותי והוא אפילו חושב שכל חייו הם תחרות, הוא אוהב להתחרות על כל דבר קטן, והוא לא מסכים להפסיד בכלום כך שאם מנצחים אותו הוא ינסה שוב ושוב לנסות לנצח באובססיביות מוחלטת. בנוסף כאשר מרגיזים ומעצבנים אותו הוא ינקום באותו אדם בעזרת מלכודות ותחבולות, והוא לא יפסיק לנסות לנקום בהם עד שיצליח.
רקע: מייק נולד למשפחה די עשירה בארה"ב. אימו עבדה בשגרירות הבריטית שם, ואביו היה אחד מהגנרלים הבכירים בצבא. הוריו של מייק לא היו נצים(או כל ציפור אחרת) והם היו פשוט בני אדם נורמליים. שלוש שנים לפני שמייק נולד, נולד אחיו הגדול-קמרון(גם הוא לא היה נץ). לאחר שמייק נולד, הוא וקמרון היו תמיד אוהבים למתוח אנשים ולעבוד עליהם(כמו פרד וג'ורג'). מאז ומתמיד מייק היה שובב וסקרן מאוד(אפילו יותר מדי), ולכן כשהוא היה ילד, היה אפשר למצוא אותו הרבה פעמים עושה כל מיני ניסויים בכל דבר שאפשר(למשל מה קורה לבקבוק קולה סגור שנזרק מקומה חמישית, או מה הטעם של פיתה שנטבלה בשלולית הקולה מהניסוי הקודם, ועוד ניסויים כאלה). בגלל כישוריו ודימיונו הפורה של מייק, כבר כשהיה בן 7 התחיל להמציא כל מני דברים. בהתחלה הם היו דברים די שטותיים, אבל לאחר מכן הוא כבר התחיל להמציא כל מני מלכודות מסובכות ועוד כל מני המצאות יחסית מורכבות. כשמייק היה בן 8 קראה לו טראומה נוראית. בזמן שמייק ומשפחתו היו בגן החיות, קן של עורבים נפל על ראשו של מייק. העורבים שהקן שלהם נפל התחילו לתקוף את מייק בניסיון לנקר ולשרוט אותו, אחד מהעורבים השאיר שריטה רצינית שנימתחה לאורך פניו של מייק בצידו הימני(ולאחר מכן נשאר ממנה צלקת). העורבים המשיכו לתקוף אותו ומייק החל לזוז ולצעוד אחורנית כדי להתחמק ולברוח מהעורבים ובסופו של דבר הוא נתקל במעקה ונפל אחורנית ולמטה. למזלו של מייק, הוא הצליח לתפוס ולהיאחז במעקה וכך הוא עדיין לא נפל, לרעתו של מייק, הוא נתלה מעל כלוב התנינים אשר החלו לקפוץ ולפעור את שיניהם במטרה לתפוס ולאכול את הארוחה הפתאומית שהם קיבלו, עוד לרעתו של מייק, העורבים המשיכו לנקר את אצבעותיו בכדי להפיל אותו למטה. בסופו של דבר לאחר כמה דקות אנשים שמו לב סוף סוף לצעקותיו של מייק ובאו לעזור לו. מאז אותו אירוע מייק פחד פחד מוות מתנינים ולא היה יכול לסבול עורבים. כשמייק וקמרון התבגרו, אביהם לימד אותם לצוד חיות(תחביב קטן שהיה לאביו של מייק). התברר שמייק היה צייד מלידה בזכות כישורי הצליפה והדיוק שלו בכמעט כל דבר. כשמייק היה בן 15, אביו ואימו התגרשו והוחלט שאביו של מייק יגדל את קמרון ואימו של מייק תגדל אותו. חודש לאחר מכן החליטה אימו של מייק לפרוש מעבודתה ולצאת לפנסיה, ולכן היא חזרה לאנגליה. ביום הולדתו ה-17 של מייק, כשהוא קם משינתו, הוא ראה את עצמו כנץ. הוא בהתחלה חשב שזה חלום, אבל התברר לו שהוא באמת נץ. לאחר מכן הוא הבין שהוא יכול לשנות את צורתו מבן אדם לנץ וההפך. הדבר הזה גרם לו להרגיש מוזר ומנודה והוא החליט לברוח מהבית, ובסופו של דבר הוא מצא את מחנה הניצים, ועכשיו הוא רק היה שם שבוע כשהוא עומד על פתח של הרפתקה חדשה.
כשרונות: מהירות רבה מאוד(כבן אדם וכנץ), צלף טוב מאוד( בחץ וקשת, חיצים, ובעצם כל דבר), יודע להמציא ולבנות דברים.
חסרונות: חלש(כבן אדם וכנץ), לא מסוגל להתרכז במשהו, פועל ללא מחשבה,ודי נקמני.
פחד גדול: עורבים, תנינים(האמת שבעיקר תנינים, כי עורבים הוא פשוט שונא).
רומאנס: כן, לא אכפת לי עם מי(רק שזו תהיה ממין נקבה)
הערות/הארות/שונות/איזה קול לעזאזל עושה נץ?:
ערכתי.
נ.ב. שמי השני הוא נחום(אבל אני מעדיף שיקראו לי שי)


--------------------
[/SIZE]
כנסו לפאנפיק שלי מהלומות הגורל[/COLOR]


כנסו אל פאנפיק נוסף של SDC2001: מתאחדים מול אויב חדש

מחנה החצויים

רייבנקלואי שמוין לגריפינדור. מצנפת המיון, את צריכה לבלוע את עצמך....

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 19 2013, 09:27 PM
צטט הודעה




Fanytastic Forever
*******

פרטי משתמש
קבוצה: גריפינדור
הודעות: 10119
חרמשים: 15997
מין:female
משתמש מספר: 41489
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 19.10.2012


שם וכינוי: נועה + ג'יני 23451
שם הדמות: אספרנסה (הופי) לוי
מין: נקבה .
גיל: עשרים
מראה: כהיא בת אדם , לאספראנסה יש
אופי: כנ"ל (חוץ מהמשפט הראשון).
רקע: יו
כשרונות: מהלעשות הכי טוב, איזה יכולות פיזיות יש לה וכו'.
חסרונות: מה היא עושה לא טוב, חסרונות באופי, במראה, ביכולות.
פחד גדול: ממה הדמות מפחדת יותר מכל. להכניס גם לרקע, כמובן. ובבקשה מכם, שזה יהיה משהו שאני אוכל להפחיד עם זה את הדמות שלכם במהלך המ"ת.
רומאנס: לא\כן ועם מי.
הערות/הארות/שונות/איזה קול לעזאזל עושה נץ?:
את יכולה לשמור לי ?? אני אשלים את זה מחר ...


--------------------
נועה||התאומה האבודה של תם (מי צ'ה)||פנטסטיק||קייפופיסטית|| כאסי|| טאני

User Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 21 2013, 12:44 PM
צטט הודעה




סוהרסן
***

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 537
חרמשים: 14186
מין:female
משתמש מספר: 39078
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 21.06.2012


QUOTE (נחום פוטר @ Jul 13 2013, 01:02 AM)
שם וכינוי: שי, נחום פוטר
שם הדמות: מייק די-אוולנג'ו
מין: זכר
גיל: 17
מראה:
בן אדם: מייק אינו גבוה במיוחד, כ-1.60, ולכן הוא אפילו גם די נמוך. עורו די בהיר אבל לא עד כדי כך. גופו צר ורזה וכמעט חסר כל שרירים, לכן הוא אינו חזק כל כך אבל לעומת זאת הוא מהיר ביותר, ופניו צרות גם כן. זרועותיו של מייק צרות גם הן וכמו גם רגליו, אך כפות ידיו ורגליו די גדולות יחסית לגופו.  שערו בצבע חום-דבש, שמסורק בתספורת קצרה אבל נראה שמייק לא מטפח אותו או מסרק אותו ולכן הוא גם די מבולגן. עיניו של מייק כחולות, צבען של עיניו הוא בין כחול הים לבין כחול השמים(דבר שמקנה להן צבע ייחודי ומבט משונה), בנוסף עיניו גם חודרות ומבטו נראה חד ולכן גם ראייתו החדה עד מאוד. לאורך פניו עוברת צלקת מאזור הגבה הימנית(טיפה מתחתיה) ועד לבסיס לסתו(טיפה מעל הסנטר).
נץ: גופו של מייק כנץ די קטן, כמו גופו של מייק, ולכן כשהו בצורתו כנץ הוא גם אינו חזק במיוחד אך מפצה על זה במהירותו הרבה עד מאוד. לאורך פניו(בצידו הימני) נמתחת צלקת(אותה הצלקת שנמצאת על פניו בצורתו האנושית). תמונה להמחשה(חוץ ממה שכתבתי):
http://img2.tapuz.co.il/forums/1_165545042.jpg
אופי: מייק הוא בחור נחמד וטוב לב, הוא אוהב לעזור לאחרים בכל דרך אפשרית, הוא גם די נדיב והוא מתנהג בנחמדות ובכבוד כלפי כולם(חוץ מאלה שפוגעים בו), אבל בגלל הנחמדות שלו הרבה ילדים מנצלים את זה וגורמים לו להיות "הפראייר" שלהם(למרות שבסופו של דבר הוא מגלה את זה ונוקם בהם). הוא בנוסף גם לא מסוגל לפגוע באף אחד, לא רק בגלל שהוא חלש, קטן ולא מפחיד, אלא בגלל שהוא פשוט לא מוכן לפגוע באף אחד וגם אם הוא רוצה הוא לא יכול(לפחות לא בצורה ישירה). מייק די חכם ומומחה בפיתרון של חידות ותעלומות, והוא אסטרטג די טוב והוא גם יודע להמציא ולבנות דברים ממה שיש ברשותו, אבל חוץ מזה יש לו ידע מוגבל והחשיבה איטית. הוא בנוסף גם דיסלקט, דבר שמקשה עליו מאוד לקרוא, והוא גם היפראקטיבי ולא מסוגל לשבת בשקט או להתרכז(הוא חייב לעשות כמה דברים במקביל בשביל להתרכז בהם וחייב להתעסק בעוד כמה דברים חוץ ממה שהוא עושה). למרות כל אלה כשמעצבנים ומרגיזים אותו הוא אף פעם לא מקשיב ולא משנה מה, הוא הרבה פעמים חולם בהקיץ וזאת סיבה נוספת למה אי אפשר למצוא אותו מרוכז במשהו. מייק בנוסף גם סקרן(ואפילו יותר מדי) והרבה פעמים דוחף את אפו לעניינים שלא קשורים אליו. בנוסף כאשר מרגיזים ומעצבנים אותו הוא ינקום באותו אדם בעזרת מלכודות ותחבולות, והוא לא יפסיק לנסות לנקום בהם עד שיצליח.
רקע: מייק נולד למשפחה די עשירה בארה"ב. אימו עבדה בשגרירות הבריטית שם, ואביו היה אחד מהגנרלים הבכירים בצבא. הוריו של מייק לא היו נצים(או כל ציפור אחרת) והם היו פשוט בני אדם נורמליים. שלוש שנים לפני שמייק נולד, נולד אחיו הגדול-קמרון(גם הוא לא היה נץ). לאחר שמייק נולד, הוא וקמרון היו תמיד אוהבים למתוח אנשים ולעבוד עליהם(כמו פרד וג'ורג'). מאז ומתמיד מייק היה שובב וסקרן מאוד(אפילו יותר מדי), ולכן כשהוא היה ילד, היה אפשר למצוא אותו הרבה פעמים עושה כל מיני ניסויים בכל דבר שאפשר(למשל מה קורה לבקבוק קולה סגור שנזרק מקומה חמישית, או מה הטעם של פיתה שנטבלה בשלולית הקולה מהניסוי הקודם, ועוד ניסויים כאלה). בגלל כישוריו ודימיונו הפורה של מייק, כבר כשהיה בן 7 התחיל להמציא כל מני דברים. בהתחלה הם היו דברים די שטותיים, אבל לאחר מכן הוא כבר התחיל להמציא כל מני מלכודות מסובכות ועוד כל מני המצאות יחסית מורכבות. כשמייק היה בן 8 קראה לו טראומה נוראית. בזמן שמייק ומשפחתו היו בגן החיות, קן של עורבים נפל על ראשו של מייק. העורבים שהקן שלהם נפל התחילו לתקוף את מייק בניסיון לנקר ולשרוט אותו, אחד מהעורבים השאיר שריטה רצינית שנימתחה לאורך פניו של מייק בצידו הימני(ולאחר מכן נשאר ממנה צלקת). העורבים המשיכו לתקוף אותו ומייק החל לזוז ולצעוד אחורנית כדי להתחמק ולברוח מהעורבים ובסופו של דבר הוא נתקל במעקה ונפל אחורנית ולמטה. למזלו של מייק, הוא הצליח לתפוס ולהיאחז במעקה וכך הוא עדיין לא נפל, לרעתו של מייק, הוא נתלה מעל כלוב התנינים אשר החלו לקפוץ ולפעור את שיניהם במטרה לתפוס ולאכול את הארוחה הפתאומית שהם קיבלו, עוד לרעתו של מייק, העורבים המשיכו לנקר את אצבעותיו בכדי להפיל אותו למטה. בסופו של דבר לאחר כמה דקות אנשים שמו לב
סוף סוף לצעקותיו של מייק ובאו לעזור לו. מאז אותו אירוע מייק פחד פחד מוות מתנינים ולא היה יכול לסבול עורבים. כשמייק וקמרון התבגרו, אביהם לימד אותם לצוד חיות(תחביב קטן שהיה לאביו של מייק). התברר שמייק היה צייד מלידה בזכות כישורי הצליפה והדיוק שלו בכמעט כל דבר. כשמייק היה בן 15, אביו ואימו התגרשו והוחלט שאביו של מייק יגדל את קמרון ואימו של מייק תגדל אותו. חודש לאחר מכן החליטה אימו של מייק לפרוש מעבודתה ולצאת לפנסיה, ולכן היא חזרה לאנגליה. ביום הולדתו ה-17 של מייק, כשהוא קם משינתו, הוא ראה את עצמו כנץ. הוא בהתחלה חשב שזה חלום, אבל התברר לו שהוא באמת נץ. לאחר מכן הוא הבין שהוא יכול לשנות את צורתו מבן אדם לנץ וההפך. הדבר הזה גרם לו להרגיש מוזר ומנודה והוא החליט לברוח מהבית, ובסופו של דבר הוא מצא את מחנה הניצים, ועכשיו הוא רק היה שם שבוע כשהוא עומד על פתח של הרפתקה חדשה.
כשרונות: מהירות רבה מאוד(כבן אדם וכנץ), צלף טוב מאוד( בחץ וקשת, חיצים, ובעצם כל דבר), יודע להמציא ולבנות דברים.
חסרונות: חלש(כבן אדם וכנץ), לא מסוגל להתרכז במשהו, בעל מאגר ידע קטן ומוגבל,ודי נקמני.
פחד גדול: עורבים, תנינים(האמת שבעיקר תנינים, כי עורבים הוא פשוט שונא).
רומאנס: כן, לא אכפת לי עם מי(רק שזו תהיה ממין נקבה)
הערות/הארות/שונות/איזה קול לעזאזל עושה נץ?: קול צווחני כזה ומהדהד.

שחום (למה לעזאזל קוראים לך שי והכינוי שלך זה נחום?) - תפרט קצת יותר באופי ובמראה, תסים רק קישור לתמונה של הנץ כדי שהיא לא תגרום לעמוד לגדול, בינתיים - שמור.

נועה - שמור גם כן.

אני מבקשת בינתיים לא להירשם יותר לנצים אלא רק לעורבים.


כל מי שנשמר ולא גמר מתבקש לסיים עד סוף השבוע, אחרת השמירה תרד.


--------------------
| My Name Is Top Secret לשעבר |
| אביטל (אֶבִּי) | נשואה לעדיש | אמא של שניצל | חמותה של טורי צ'אן |
| 14 | תולעת ספרים גאה | חובבת מוזיקת רוק למיניה | מנגנת על פסנתר | שרה | לומדת בבית ספר לאומנויות במגמת מוזיקה | אוהבת לראות כל מיני סדרות | אוהבת את הצבע אדום | מאוהבת בלוגן לרמן | מאוהבת בפרסי ג'קסון | מאוהבת עד כלות חושים באל אנוביס | אל תשפטו אותי |
אוקראינית וגאה! (למקרה שתהיתם מהי משמעות המשפט מתחת לזה)
!Я УКРАИНКА И ГОРЖУСЬ ЭТИМ



אז...אורנג'י אוני!
קודם כל, כפי שאת רואה, מצאתי לך כינוי מגניבי שכזה שמצד אחד הוא היה יכול להיות מגניבי אבל מצד שני ישר מבינים מה זה אז הוא פחות מגניבי. אורנג'י זה מין הסתם מילה בקוריאנית (ובאנגלית, אבל..נתעלם), ואורנג'י זה תפוז. למה תפוז? כי את נורא נורא מזכירה לי תפוז משום מה, שזה נורא משעשע שאת מזכירה לי תפוז ו..שוב אני חופרת, הא? כמעט כמו בטופס ש-עדיין לא סיימתי את החלק השני במראה אפילו- למ"ת שלך! אבל היי! אני מבטיחה לסיים! מבטיחה מבטיחה! עוד הלילה עם צריך! -כל עוד לא ירצחו אותי כי אני עדיין במחשב למרות שחופש ובלה בלה בלה, כן?-
וכן, יש לי חופש אפילו שאני ביסודי מוחעחע.
טוב, כמו שאת רואה, סידרתי לך חתימה מהממת. מי אלה? נחשי, כתוב למעלה. אלה אקסו חברתי היקרה, ואני בטוחה שאת מכירה אותם. כפי שאת יודעת, אקסו הם להקה סגידה מאד ועוד כל מיני דברים כאלה שלא אספר לך כאן כי זה יהיה חופר, אבל הם להקה מעולה מעולה מעולה כפי שאני מנחשת שאת יודעת ו..לוהאן שלי!! וצ'אן שלי!! וסוהו שלי!! וקיונג סו (די או) שלי!! השאר..תתחלקו לבד כל האקסוטיק למינהן XD
טוב, אז מה אאחל לך כי השעה מאוחרת ואני כותבת שטויות? לה לה לה וכאלה, תמשיכי לאהוב את אקסו וכאלה ותמשיכי להיות כל כך סגידה!
גאד, חפרתי קצת. אממ...אופסי?
ממני, טורי צ'אן. -נ"ב- אני עוד אשדוד לך את החתימה יום אחד מרוב שהיא יפה. (לשדוד= לגנוב לך אותה לתמיד ולא להחזיר כי היא יפה נורא נורא נורא)-

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 


מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
11394 8599 10285 1802


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות עבור All rights reserved to HPortal
2014 - 2007