וולטרון זאת סדרה שחשבתי לראות אבל אז כל דבר חדש שלמדתי עליה היה נוראי וזה הוריד לי את החשק לגמרי

אני חושבת שזה ממש מצחיק אבל שגם וולטרון וגם RWBY הרגו דמות בשם "אדם" שהיא מושא אהבה מהעבר של דמות ראשית - באותה שנה

דיסקליימר שאני סיס כך שאני לא חוויתי את זה על בשרי, אבל זה מה שחברים טרנסים וטרנסיות אמרו לי:

לקום כל בוקר בגוף שאת מרגישה שהוא לא איך שהגוף שלך (=את) אמור להיות, זה הרבה יותר גרוע מכל קושי שהגוף הנכון יביא איתו

להפך - ברגע שאנחנו מעלימים את ההגדרות של מה גברי ומה נשי אנחנו נותנים לגברים ונשים חופש להביע את עצמם ולהיות גבר/אישה בצורה שמתאימה להם

נגיד, כפי שדברים עומדים כרגע, שיער גוף נחשב "לא נשי". המסר הזה מחלחל לכל שכבות הגיל, וככה ילדות שמתחיל לצמוח להן שיער בבית השחי - שזה נורמלי! ככה גוף האדם עובד! - מרגישות כאילו משהו לא בסדר בגוף שלהן וכאילו הן "נשים מקולקלות".

אם ניפטר מהתפיסה "להיות נשית פירושו להיות חלקה ובלי שיערות גוף" אנחנו נותנים לילדות(!!!) את המרווח להבין את השינויים שעוברים על הגוף שלהן, לדבר על זה בלי להתבייש, ולהחליט עבור עצמן אם הן רוצות להשאיר את השיערות, לגלח מפעם לפעם, להסיר שיערות באופן קבוע וכו' וכו'.

אולי זה היה פאנפיק אמיתי אבל הכותב מחק את התוכן שלו מסיבה כלשהי?

לפני כמה שנים הללו את פיבסתה דרמה בתת-קהילה של חובבי שרלוק הולמס בפורטל כשמישהו לקח פאנפיק מצליח מכאן, עשה לו העתק הדבק ופירסם מחדש כדי לגרוף צפיות

יש בה הרבה רעיונות טובים, אבל אני מרגישה שהביצוע תמיד לוקה בחסר או אפילו חותר תחת הרעיונות הטובים.

אני חושבת שהדוגמה הכי בולטת היא מה שקרה לקלואי - קלואי היא ילדה מגעילה קלאסית בעונה 1, אבל בתחילת עונה 2 אנחנו מגלים שהיא חווה הזנחה הורית משני הצדדים (אמא שלה נטשה את המשפחה לגמרי, ואבא שלה לא באמת יודע איך להיות אבא אז הוא שופך עליה הרים של כסף כדי לספק אותה בלי לתת לה יחס אמיתי). כמובן שזה לא מספיק כדי שנסלח לה, אז בהמשך היא הופכת לגיבורת על - בהתחלה בשביל המטרה האנוכית של להראות לכולם כמה היא יותר טובה מהם, אבל אז ההורים שלה מאוימים על ידי הנבל וקלואי מבינה שלהיות גיבור זה לא משחק, זה תפקיד עם המון אחריות, והיא לוקחת את עצמה בידיים ומתחילה להשתפר גם בחיים האישיים שלה כי היא רוצה להיות ראויה לאחריות והכוח שלהיות גיבורה נותן לה. זה כיוון נורא מעניין לפיתוח דמות ואני אוהבת שאף אחד לא סולח לקלואי על ההתנהגות המגעילה שלה סתם כי גילינו שיש לה סיפור עצוב, היא אשכרה צריכה לעבוד קשה כדי להרוויח את האמון של דמויות אחרות וזה מאוד מתגמל לראות אותה הופכת לגיבורה אמיתית. ובגלל שהיא חושפת את הזהות שלה כגיבורת על פחות או יותר על ההתחלה, יש המון פוטנציאל מעניין בתוך קבוצת גיבורי העל כי אמנם זה שכולם יודעים שקלואי היא גיבורת על הופך אותה לפגיעה יותר, זה גם מקל עליה משמעותית כשיש מתקפה פתאומית של הנבל - בניגוד לגיבורים האחרים שלנו קלואי יכולה פשוט להגיד "סליחה המורה, אני הולכת להילחם בנבל העל במרכז העיר!" ולצאת בלי לחפש תירוצים או מקום מסתור לשנות צורה. אם בבוא הזמן הגיבורים שלנו יחשפו רק בפניה את הזהויות שלהם היא תוכל לעזור להם המון בכך שתחפה עליהם, מעניין לאן זה יילך-
ואז בסוף עונה 3 היא מתחברת לנבל פחות או יותר סתם ככה, והחל מעונה 4 הסדרה מעמידה פנים שקלואי כל הזמן הללו את פיבסתה רעה ושהיא תמיד תהיה רעה (אפילו שהיא ילדה בת 13-14, והרבה מאוד דברים משתנים כשמתבגרים מן הסתם??? אבל לא, קלואי היא מפלצת נצחית מסתבר) ובעונה 5 אנחנו אפילו מקבלים פלאשבק למשהו שקרה לפני עונה 1, שבו קלואי מתנהגת הרבה יותר גרוע מאיך שהיא הללו את פיבסתה לפני עונה 4.
עונה 4 גם מכניסה את אחותה של קלואי, שמעולם לא שמענו עליה לפני כן, מציגה לנו אותה בתור "קלואי אם היא הללו את פיבסתה נחמדה ולא היה לה שמץ מהקונפליקט שהפך אותה לדמות מעניינת", נותן לה להיות גיבורת-על במקום קלואי, ומצפה שאנחנו הצופים נהיה מרוצים מזה שהגרסה הנחמדה-אך-משעממת של קלואי תפסה את מקומה

מחיר זעום לשלם בתמורה ליכולת לכתוב ה-י-י

לפעמים יש משהו מהפנט בסיפורים הכי הזויים

מחשבות/דעות על סוף עונה 5?