גרסאות ופורמטים של האשכול
לחץ כאן בכדי להציג את האשכול בפורמט הרגיל
HPortal - פורטל הארי פוטר > שרשורים > "איפה אנחנו?" "כאן. זה לא ברור?"


פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 02:20 AM
טופס:
CODE
[B]שם דמות מלא:[/B]
[B]אופי:[/B]
[B]מה היא עברה בקצרה בחייה?:[/B]
[B]מראה חיצוני:[/B]
[B]תחביבים:[/B]
[B]כוחות על ויסוד חזק שהיא מתמחה בו:[/B]
[B]הארות:[/B]



שם דמות מלא: מלודי וורני
מה היא עברה בקצרה בחייה? ואופי:מתחברת נורא למוזיקה בגלל שהיא גדלה בפנימיה שאהבו להעיר אותם בבוקר (3 בבוקר) והדבר היחיד שעודד אותה היה מוזיקה. היא גדלה בפנימיה רק בגלל שאף אחד לא אהב אותה. יש לה אופי מתבודד והיא חשדנית אבל היא אמיצה. תמיד יש לה אוזניות קשת עליה עם אם-פי 3. הילדה הכי מוזרה בפנימיה והיא יודעת לנצל את זה. (זה גם כולל אופי אז איחדתי)
מראה חיצוני:עיניים כחולות, שער קצת יותר מהכתפיים בצבע שחור עם גוונים טבעים של צבע מנטה לא חלק ולא מתולתל, קצת גלי. השוקיים שלה קצת רחבות והיא לא ממש רזה. תמיד יש לה טבעת על האצבע המורה ביד שמאל של פרח שמשתנה צבעו לפי מצב הרוח של העונד אותה. היא נורא שומרת על הנראות שלה.
תחביבים:היא מסתרקת כל בוקר ולילה הרבה. היא אוהבת נורא הרפתקאות. היא מאוד אמיצה. היא גם אוהבת לשיר והיא רוצה להיות זמרת כשתיהיה גדולה.
כוחות על ויסוד חזק שהיא מתמחה בו: יכולה להוציא גלי קול ממש חזקים מהיד של מוזיקה והיא מתמחה באש.
הארות: אין

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 02:50 AM
שם דמות מלא: שרלוט יפטורה (או בקיצור "שריף")
אופי: שקטה, אבל אם פוגעים בבעלי חיים היא ישר מגנה עליהם. נחישות היא התכונה הכי בולטת אצלה. היא מוכנה לעשות דברים בישביל מישהו אחר אבל היא תקריב את חייה רק בישביל מישהו שבאמת קרוב אליה (בטוח לא בישביל מנהל הפנימיה).
מה היא עברה בקצרה בחייה?: היא הגיעה יחסית צעירה לפנימיה ככה שהיא מכירה את המקום היטב. בכל פעם שתפסו עכבר במלכודת עכברים כל השנים האלה היא הוציאה אותו וגידלה בכלוב מתחת למיטה.
מראה חיצוני: שיער אדום לא ארוך ולא קצר מידי, עניים קצת משנות צבעים, בין אפור כחול וירוק. כל הידיים שלה והפנים מלאות שריטות מהעבודה בחוץ, ותמיד יש לה חתיכות של עץ בשיער. אין לה תכשיטים, ולא הכי הכפאת לה מה חושבים על המראה החיצוני שלה. תמיד יש לה נעלי ספורט.
תחביבים: היא מאוד אוהבת בעלי חיים ועצים, וגם היא די אוהבת לצייר. כשהיא תיהיה גדולה היא תחקור את משלש ברמודה ותיפתור אותו.
כוחות על ויסוד חזק שהיא מתמחה בו: להיעלם בעננת עשן ולהופיע במקום אחר, מתמחה באוויר.
הארות: אין כרגע.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 02:56 AM
קמתי ב2:30. יאי! רבע שעה לפני שמעירים אותי באופן רגיל. היה היום לילה קשה במיוחד בגלל הילדה המציקה ההיא, מלודי סוכריה. משום מה, רק עלי צוחקים בגלל השם משפחה שלי. וגלל השיער שלי. והאופי שלי. והכל. היא קלעה עלי טוטו כל הלילה. קמתי והתחלתי לשמוע מוזיקה.
--
לא קשור לסיפור: תוסיפי את הסעיף על כוחות העל.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 03:08 AM
האור המסנוור של הבוקר העיר אותי. אני שונאת בוקר.
בצד השני של החדר ישבה על המיטה שלה השותפה שלי, מלודי. "בוקר טוב" זרקתי לה, אבל היא לא שמעה אותי בגלל האוזניות.
זרקתי עליה כרית.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 03:11 AM
שריף זרקה עלי כרית. הורדתי את האוזניות וזרקתי עליה בחזרה. "משהו קרה לכן במוח?" שאלה סוכרייה שנשארה לידי יורה עלי טוטו.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 03:14 AM
הבטתי בעצבנות בסוכריה. אם יש משהו שאני ומלודי מסכימות עליו (וזה בכלל לא קורה הרבה), זה שסוכריה היא הכי מעצבנת בעולם.
תפסתי את המבט של מלודי וניסיתי לומר לה בלי מילים שכדאי שנצא מהחדר.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 03:18 AM
ידעתי שגם אם אני אצא אני אקבל יחס כזה. סימנתי לה שכן ויצאנו. ירדנו במדרגות העץ שנראות כאילו הם הולכים להתמוטט. מידי פעם קיבלתי כמה יריקות מילדים שעמדו בדרכנו. "אל תתרגשי מזה." אמרתי לשריף. ובדיוק חסמו לנו את הדרך שני ילדים.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 03:20 AM
"את אומרת לי?" שאלתי וחייכתי חיוך קטן. הנרי עבר מולינו וכשכל אחת זזה לצד אחר הוא התנגש בשתינו והפיל אותנו, במיוחד את מלודי.
הושטתי לה יד.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 03:23 AM
הנרי הפליק לשריף. קמתי בכוחות עצמי וידעתי שאם אני ארביץ לו הוא ילשין עלי למנהל המלון.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 03:27 AM
אני חייבת לומר שידעתי שאני אתחרט על זה, ובכל זאת לא התאפקתי.
הכנסתי לו אגרוף, ואומנם זה כאב, אבל ניראלי לו כאב יותר.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 03:28 AM
"מה את עושה לכל הרוחות? טוב, לא כדאי שתיהי בחברתי עוד. זה לא ישתלם לך."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 03:39 AM
"תירגעי, טוב?" אמרתי קצת בכעס. "אם לא הייתי רוצה בחברתך לא הייתי כאן עכשיו, אבל אני כן רוצה. אפשר ללכת לחדר האוכל? אני רעבה"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 03:42 AM
"אני ערה מ2:30. שאני לא יהיה רעבה?" עמדנו בתור לאוכל. כמובן שאותי דחפו לסוף. כשהגיע תורי אחרי שעתיים קיבלתי את האוכל סוף סוף. הוא היה דייסה. הסתכלתי לכל שאר הצלחות. ארוחה מלאה. אפילו דיגני בוקר בצד! אמ. לא נראה לי שאני אתרגל לארוחות האלה אי פעם.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 03:45 AM
התיישבתי ליד מלודי ושמתי לידה את קערת הדגנים והשוקולד ששמו לי.
"מה?" שאלתי למראה המבט שלה. "אני לא אוהבת שוקולד, והדייסה הזאת ניראת נורא. אני אוהבת חביתה וסלט".

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 03:49 AM
וואו. איזה חברה מתחשבת. "תודה רבה." הודתי לה. "אני לא רגילה ליחס כזה.." אמרתי והסתכלתי על הדגנים והשוקולד ברצון אבל לא לקחתי. לא הייתי בטוחה שהיא לא עובדת עלי. לא רציתי להתנפל על זה ואז שכל הפנימייה תצחק עלי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 09:01 AM
חיסלתי את המנה שלי, אבל כשהרמתי מבט ראיתי שמלודי לא נגעה בשלה.
"אמ.." ניסיתי לומר אבל הפה שלי היה מלא מידי.
"למה את לא אוכלת?" שאלתי לבסוף אחרי מאמץ קל

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 14:27 PM
"את בטוחה שאת נותנת לי את זה?" שאלתי בחשש. אף פעם לא הייתה לי חברה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 18:09 PM
קמתי ממקומי. "ברור, אני בכל מקרה לא אוכל את זה" אמרתי. "אני חייבת ללכת רגע.."
ניגשתי לדלפק וניסיתי להשחיל את היד אל שקית מזון החתולים אבל המנהל תפס אותי

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 18:18 PM
התחלתי לאכול. "לא אכלתי שוקולד.. אף פעם." מלמלתי. הסתכלתי על שריף הולכת. המנהל צרח עליה. בין השאר הוא אמר:"את ומלודי לחדרי מיד! עונש!" למה היא עשתה את זה?

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 19:54 PM
העפתי מבט במלודי שישבה והיסתכלה עלינו, ואז הישרתי מבט למנהל.
"למה גם אני וגם מלודי?" צעקתי בחזרה. "אתה סתם בנאדם מעצבן, חמדן ומגעיל"
תפסתי בכוס הזכוכית הקרובה והנפתי אותה באוויר, בכוונה לנפץ אותה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 20:17 PM
זינקתי אל הכוס לפני שהיא התנפצה על הרצפה. נתקלתי באחת מרגליו של המנהל וקמתי. "סליחה!" אמרתי למנהל. העברתי לשריף מבט של 'מה את עושה? השתגעת על השכל?' וחייכתי חיוך מובך בגלל שראיתי שכל הפנימייה הסתכלה עלינו, אבל הרגשתי שהם בוהים בעיקר בי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 20:27 PM
המנהל פתח את פיו בכעס אבל אני תפסתי בידה של מלודי וגררתי אותה אחרי אל מחוץ לחדר האוכל.
פתחתי את הדלת בכעס והתיישבתי על המיטה שלי. כל כך שנאתי אותו, והיום שוב לסנייק החתול הג'ינג'י שלי לא יהיה מה לאכול.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 21:03 PM
"קחי." אמרתי והושטתי לשריף מזון חתולים. ראיתי איך היא מסתכלת על החתול שלה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 21:31 PM
"מאיפה?" שאלתי בחשד והרמתי את סנייק אל בין זרועותי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 21:37 PM
"תמיד יש לי. אף פעם הארוחות פה לא משביעות אותי. אני אוכלת מזון חיות לרוב."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 27 2018, 22:12 PM
עכשיו חיבקתי את סנייק חזק יותר.
"לא תודה" מלמלתי. "אני כבר אמצע משהו אחר.."
דלת החדר נפתחה והמנהל נכנס, ותפס את מלודי עם אוכל החתולים ביד ואותי עם סנייק, שעד עכשיו לא היה מודע לקיומו

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 27 2018, 22:18 PM
"מלודי, לחדרי מיד!" צרח באופן מוגזם להחריד המנהל. הבטתי את שריף במבט זה לא נורא והלכתי עם המנהל. החדר שלו היה מלא חיות מפוחלצות. הוא התחיל לצרוח עלי. היה לו משהו אישי נגדי, לו ולכל הפנימייה. חוץ משריף.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 18:23 PM
הדלת של חדר המנהל נפתחה בחוזקה וניכנסה לשם הסגנית.
״יש עכבר!״ היא צרחה. ״בחדר האוכל!!!״
הוא רץ החוצה, וחלף על פני בלי לראות אותי. נכנסתי לחדר, תפסתי בידה של מלודי בלי להסביר ויחד התחלנו לרוץ משם.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 18:31 PM
"לאן?" ניסיתי להגיד.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 18:35 PM
״למקום היחיד שאף אחד לא מגיע אליו״ אמרתי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 18:35 PM
"לחלק שלי בחדר שלנו?" אמרתי בצחוק.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 18:38 PM
צחקתי למרות המתח, ואז גררתי אותה לאורך החדרים עד לחלון.
פתחתי אותו, ומשכתי אלי את הסולם. ״תפסי עליו״ אמרתי לה.

(בלי קשר לשירשור, ממש הצחקת אותי)

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 18:39 PM
"אלא מה?" אמרתי בציניות ועליתי. "איזה אוויר..." מלמלתי. לפני היה נוף מהמם. "איך לא הייתי במקום הזה אף פעם?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 18:41 PM
״זה״ התחלתי לומר. ״בשפה העתיקה נקרא גג. מכירה?״

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 18:43 PM
"אולי אני יהפוך את זה לחדר שלי?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 18:47 PM
קיוויתי שהיא צוחקת. זה היה המקום האהוב ביותר על סנייק, ולא ניראה לי שהוא מעוניין בעוד יצורים חיים בסביבתו.
״אני ארד לבדוק מה קורה״ אמרתי והתחלתי לרדת בסולם. ״בקורה החמישית מלמעלה יש סוכריות גומי כחולות וכמה חטיפי אנרגיה, קחי מה שבא לך״
קפצתי דרך החלון והספקתי לסגור אותו ליפני שהמנהל הגיע ונעץ בי מבט

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 18:48 PM
"למה את נותנת לי סוכר?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 19:05 PM
המנהל התקרב אלי ואני הלכתי אחורנית עד שניתקעתי בקיר.
"איפה מלודי?" הוא שאל בכעס. לא עניתי. "איפה היא?!?" הוא צרח.
"בסדר בסדר" מיהרתי לומר. "אני אראה לך איפה".
התחלתי ללכת וכשהגענו לחדר שלי ושל מלודי נעצרתי.
"אני יכולה רק לארגן כמה דברים?" שאלתי. הוא הינהן באי רצון. תפסתי בתיק של מלודי, זרקתי לתוכו את הדברים שלה, אספתי גם את שלי, וזרקתי מהחלון, מקווה שמלודי תבין את הסימן.
אנחנו בורחות.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 19:08 PM
ראיתי ששריף זרקה את הדברים של שתינו. איך היא בדיוק רוצה שנברח מכאן?

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 19:10 PM
"איפה היא?" חזר המנהל על דבריו. נגמרו לי התוכניות.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 19:12 PM
קפצתי. רציתי ששריף תבין את הרמז ותקפוץ גם.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 19:16 PM
נשמעה חבטה קולונית מהחלון וכשהפעתי מבט ראיתי את מלודי בחוץ.
"שריף, אם לא תעני לי עכשיו..." הוא התחיל אבל אני כבר רצתי אל החלון ופתחתי אותו.
"ניתראה!" צעקתי אליו.
"או שלא" מילמלתי כשנחתתי וכאב מעצבן ברגל תקף אותי מהמכה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 19:19 PM
"מקווה שארזת לי את האוזניות והאמ-פי." אמרתי בחצי כעס

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 19:40 PM
"האמת.." מילמלתי וחיפשתי בכיס שלי. "שהם כאן" הוצאתי והגשתי לה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 19:43 PM
"יאי! תודה על ששמרת עליהם!" הפעם אמרתי את זה בתמימות.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 19:47 PM
הופתעתי, כי כבר התרגלתי לשמוע אותה צינית.
"היי! אתן!" צעק לפתע מישהו, וכשהיסתובבתי ראיתי את מי אם לא אחר, המנהל.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 20:05 PM
הוצאתי גלי קול מיד שמאל. "תברחי!" צעקתי לשריף. שילבתי גם להבות אש קטנות בתוך גל הקול.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 20:08 PM
המילים שלה נכנסו מצד אחד ויצאו מהצד השני. הבטתי פעורת פה באש שיצאה לה מהיד

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 20:12 PM
הפסקתי את הגלי קול וכלאתי אותו בכלא שעשוי אש. ראיתי את סוכרייה עם פה פעור. "אופס.." אמרתי. התקרבתי לסוכרייה. "את רוצה להתעלל בי? תתעללי. את רוצה להכות אותי? תכי. את רוצה לאמלל את חיי? תאמללי. אבל אל תספרי על זה." אמרתי ומיד אחרי זה היא התחילה להכניס לי מכות.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 20:16 PM
"לא!" צרחתי, ובעננת עשן נעלמתי והופעתי לידן. שלחתי את ידי, ומתוכן פרצה סערה כזו שהיעפה את סוכריה שלוש מטרים אחורה. הושטתי יד למלודי

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 20:24 PM
"זה בסדר היא מפרקת מתח."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 28 2018, 20:26 PM
"דיברת עלי או על סוכריה?" שאלתי בחצי חיוך

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 28 2018, 20:36 PM
"גם וגם" אמרתי וקמתי. "אין לך שאלות לשאול אותי?" פניתי לשריף.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 29 2018, 06:45 AM
"יש לי המון שאלות, וממש אין לנו זמן" אמרתי. "קחי את התיק שלך, אנחנו מסתלקות מכאן"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 29 2018, 14:01 PM
"אוקי.." השארתי לסוכרייה פתק שמסביר הכל ליד לב מאש, לא מקרח. כשהיא תגע בו הלב שלה יתחלף והיא לא תתעלל עוד בילדים. ורצתי יחד עם שריף.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 29 2018, 17:52 PM
הגענו עכשיו אל קרחת יער קטנה ואני עצרתי מתנשמת ומתנשפת.
"צריך.. לעצור.. רגע.." הצלחתי לומר ונשכבתי על הדשא כדי להסגיר נשימה

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 29 2018, 20:10 PM
"וואו.. מזמן לא רצתי.. אני לא חושבת שאי פעם הייתי ביער!" אמרתי בהתרגשות ומשהו הפיל אותי. שנייה אחרי זה נפל עלינו כלוב די גדול.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 29 2018, 21:53 PM
"נו באמת!" צעקתי בתיסכול. "אין שניה אחת לנוח??"
מיהרתי אל מלודי ועזרתי לה לקום.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 29 2018, 22:10 PM
"תודה..." אמרתי וניסיתי לשרוף את הסורגים. ניסיתי גם לפוצץ אותם עם גלי קול, אבל זה לא עבד.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 29 2018, 22:28 PM
ניסיתי גם אני להיעלם ולצאת אבל זה היה כאילו הכוחות שלי סירבו לפעול.
"טוב, עד שלא יבוא מישהו, יש לנו זמן לדבר" אמרתי. "אני מבינה שאני לא היחידה שהסתירה סודות בבית היתומים".

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 29 2018, 23:35 PM
"את לא הבנת עד עכשיו שאני ילדה מסתורית ומוזרה? אולי בגלל זה עברתי את מה שעברתי." אמרתי ושיחקתי עם להבה קטנה בין כפות ידי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 30 2018, 10:51 AM
לא הצלחתי להוציא מילה.
"את.." ניסיתי לומר. "את.. חובבת מוזיקה גדולה?"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 30 2018, 17:32 PM
"ברור... גם את זה היית אמורה להבין.." אמרתי בחיוך.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 30 2018, 18:45 PM
"זה מסביר את גלי הקול.." מילמלתי יותר לעצמי מאשר לה. "גם את מצאת את הספר ההוא בסיפריה?" שאלתי וכבר ניחשתי את התשובה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 30 2018, 20:42 PM
"כן.." אמרתי. "כן. מצאתי את ג'ונג'ון."
--
אפשר שהספר יקרא ג'ונג'ון?

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 30 2018, 21:19 PM
"אוקיי". אמרתי. "עכשיו בואי ננסה לצאת מהכלוב כי.."
לא סיימתי את המשפט ודמות יצאה מתוך היער.

...

ברור.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 30 2018, 21:48 PM
"זהירות!" צעקתי והתכופפנו לפני שחצי ההרמה שהדמות ירתה עלינו פגעו בנו. "תיזהר לך!" צעקתי לדמות ומתחתתי את ידי לכיוונו. "כן בטח." הדמות אמרה והפילה אותי. קפצתי לעמידה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 30 2018, 22:07 PM
חץ הרדמה עף לעברי אבל התכופפתי והתחמקתי.
הדמות עטויית הברדס רצה לעבר מלודי, אבל עכשיו, כשהכלוב נפתח ויכולנו לכשף שלחתי את ידי קדימה ושלחתי כדור אוויר.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 30 2018, 22:15 PM
נפלתי שוב. לקחתי גלי קול ועפתי מחוץ לכלוב. ידי היו מין תרמיל ריחוף. התעופפתי מעליו. הדמות קפצה עלי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 30 2018, 23:42 PM
אי אפשר להגדיר את זה בצורה אחרת. מלודי עפה. אותי אישית זה לא הפתיע כי אני כבר רגילה לעוף מלפני הרבה זמן, אבל הדמות שניסתה לקפוץ לתפוס במלודי כנראה הופתעה מאוד.
"היי!" קראתי. "מה דעתך על זה?" אמרתי והופעתי מאחוריה, מעיפה אותה עם עוד כדור אוויר.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 30 2018, 23:48 PM
"כל הכבוד שריף!" אמרתי, עופפתי נמוך יותר ונתתי לה כיף. "התרחקי!" צעקתי לשריף והבערתי את הדמות באש. הדמות קמה ואמרה:"קצת אש לא תהרוג אותי." בעודה בוערת.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Oct 31 2018, 07:27 AM
הוא הוריד מעצמו את האש, וכידרר אותה לכדור בידו.
"מצטער בנות", הוא אמר, קופץ עלינו.

...

לעשות שהן מנצחות, או מאבדות הכרה והוא חוטף אותן? או סתם שהן בורחות?

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Oct 31 2018, 13:05 PM
חסמתי את האש שלו. הוא נתן לי ולשריף אגרוף ואיבדנו הכרה.


--
האופצייה השנייה נראת מגניבה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 1 2018, 15:00 PM
הדבר האחרון שזכרתי לפני שאיבדתי הכרה היה את מלודי ששכבה לידי כשהאש שסביבה דואכת ואז ניגשה אלינו הדמות, קשרה אותנו, ומשם הכל נעשה חשוך.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 1 2018, 21:01 PM
איבדנו הכרה. כשהתעוררנו היינו במקום חשוך.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 2 2018, 09:26 AM
זה היה חדר, כניראה, כי רק חריץ דק בקיר האיר את המקום

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 2 2018, 17:22 PM
"בוקר טוב" אמרה לנו דמות ובעטה בי. אולי גם בשריף.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 3 2018, 09:05 AM
שתקתי. לא היה אפשר לזהות מאיפה בא הקול, אבל הייתי בטוחה שהדמות מאחורינו.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 3 2018, 15:52 PM
"מלודי, מלודי, מלודי. סוף סוף תפסתי אותך." הדמות אמרה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 3 2018, 17:55 PM
ניסיתי לזהות את הדובר, כי עכשיו נדלקה נורה ואור הוטל על הדמות שגהרה מעלינו

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 3 2018, 18:13 PM
התנפלה עלי דמות אחרת וחסמה לי את העיניים. "מה אתה רוצה ממני?!" שאלתי את הדמות.

-

אפשר שזה לא יהיה המנהל?

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 3 2018, 20:29 PM
בהיתי בשני האנשים שעכשיו התברר לי שהיו זוג נשים חזקות, וכשבאתי לעמוד נוכחתי לדעת שאני קשורה, גם ברגליים וגם בידיים, מלודי הייתה רחוקה לפחות בשני מטר.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 3 2018, 22:02 PM
"מה שריף עשתה לכם שאתם לקחתם גם אותה?!" צעקתי.
"שרלוט יפטורה היא החברה הכי טובה שלך והחברה היחידה שלך, אז החלטנו לקחת גם אותה." אמרה אחת הדמויות והשנייה הפילה אותי על הרצפה מהכיסא שהייתי עליו. נפלט לי:"איי!" די חזק.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 07:14 AM
הייתי חייבת לעשות משהו, אבל במקום זה פשוט הופיעו לי דמעות בעניים. ניסיתי לעצור את הבכי אבל נפלטה יפחה קטנה, ואחת הדמויות היסתובבה אלי.
החלטתי להישתמש בזה.
"אני לא עשיתי לכם כלום" אמרתי, והיתאמצתי לבכות כמה שיותר. "בבקשה! אם תשחררו אני לא אגיד כלום!"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 12:09 PM
שמעתי את שריף זועקת ובוכה וידעתי שזה לשווא. רציתי להגיד לה ש"ידעתי שאת לא היית צריכה להסתובב איתי" אבל לא אמרתי לה וניסיתי לשדר לה את זה במבט. בעטו בי שוב.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 12:50 PM
טוב, זה לא עבד. אני מודה, להיסתובב עם מלודי זו סכנה אמיתית, אבל זה כיף חיים. אני מקווה שאני עוד אצא מכאן, רק איך?

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 18:52 PM
לא ידעתי מה היא חושבת עכשיו. הלוואי שידעתי. הדמות התחילה לדבר. "אנחנו ה'בנות האיקס'. אנחנומאירגון סודי ואנחנו יודעות על מה שעשית, מלודי." היא אמרה והשנייה התחילה להרביץ לי. "תקראי לי אי" הדמות שדיברה תמיד אמרה וההיא שהרביצה לי אמרה:"ולי תקראו יקס, ואני עומדת לכסח אתכן!" הכריזה בעודה מרביצה לי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 19:08 PM
ניסיתי לתפוס את המבט של מלודי אבל לא ניראה שהיא לגמרי בהכרה, או שהיא סתם עוצמת עניים.
היה לי ניסיון אחד. לא ידעתי אם זה יעבוד או לא, אבל ניסיתי בכל זאת. עננת העשן עטפה אותי, וכשפתחתי את עיני גיליתי שאני עדיין במקום, ושכניראה עבר יותר זמן ממה שחשבתי בישביל להפעיל את הקסם כי עכשיו מלודי שכבה על הריצפה וניראתה על סף עילפון.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 19:23 PM
המשיכו להרביץ לי יותר ויותר חזק. כמעט התעלפתי. שריף זינקה עלי למרות שהייתה קשורה. העיפו אותה הצידה. "תעזבי-אותי" השחלתי את המילים האלו לפני שהתעלפתי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 19:31 PM
"לא!" צרחתי. "בואו הנה חלאות!!"
היה עכשיו דם על הריצפה. מלודי דיממה ואני לא הייתי בטוחה אם היא עוד בחיים.
"זה - עומד - להיות - הסוף - שלכם!" צעקתי ובכוח קמתי והיתנפלתי על אי בעוד שאני עדיין קשורה. אי היתחמקה, והן יצאו מהחדר נועלות את הדלת.
גירדתי את החבלים בכיסא השבור וכשהם ניקרעו רצתי אל חברתי ששכבה על הריצפה. "לא לא לא.. מלודי.. מלודי.. קומי מלודי..." אמרתי, הרמתי אותה והישענתי על הקיר. "תיפקחי את העניים... בבקשה..."

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 19:37 PM
"מה את עושה? את רוצה למות?" אמרתי בנשימה אחת. שכבתי בשקט על הרצפה, מנסיון קודם, ידעתי שאסור היה לי לדבר. "אפשר לשאול משהו?" פניתי אל אי ויקס. "מה עשיתי רע?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 20:00 PM
"אל תדברי" אמרתי והופתעתי שקולי היה יציב יחסית לידי הרועדות.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 20:20 PM
שמעתי שהקול של שריף כאילו לא היה שלה. יקס התחילה לדבר והרביצה לי יותר חזק. "את קוסמת. אנחנו לא רוצים קוסמות של מוזיקה ואש. הם יותר מידי חזקים." אמרה ומיד אחרי זה בעטה לי בפרצוף והתעלפתי שוב.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 20:28 PM
"די כבר!!!!" צעקתי, קמתי ממקומי ומבלי לחשוב קפצתי על יקס והפלתי אותה. כדור אוויר ליפף את ראשה וכל אוויר בראות שלה התחיל לצאת. היא נחנקה וניסתה לשאוף אוויר אבל אני המשכתי להוציא אותו, והרגשתי את הזעם שבי מתפרץ

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 20:48 PM
אי התקרבה אלינו ונתנה אגרוף לשריף. שריף נפלה על הרצפה ויקס המשיכה להכות, הפעם את שתינו.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 20:52 PM
"אח.." גנחתי כשעוד אגרוף הוטח לי בפנים. היתחמקתי ושלחתי את ידי כדימה. גל אוויר העיף את שתיהן אל הקיר ונתן לי כמה שניות להיתארגן. רצתי אל מלודי והרמתי את ראשה כדי לראות אם היא בהכרה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 20:56 PM
הייתה לי סחרחורת איומה. שריף התחילה לרוץ ולעשות דברים. כאב לי מאוד הראש.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 21:06 PM
ביינתים ניסיתי לשמור את איקס בתוך כלוב אוויר. בכל פעם שהן ניסו לרוץ אלינו הן ניזרקו אחורנית, אבל ההתמדה דרשה המון כוח וכבר היתנשמתי והיתשפתי מהמאמץ.
"אנחנו יוצאות מכאן" אמרתי. "אני רק צריכה שתעשי משהו אחד".

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 21:07 PM
"מה תרצי?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 21:15 PM
"תישרפי את זה" אמרתי והצבעתי על הדלת. "זה יקח ממך יותר מידי כוח?"
כבר התחלתי לדאוג לה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 21:18 PM
"אני אנסה, אבל זה יגמור לי את רוב הכוחות." התחלתי להתמקד בדלת. לאט לאט היא נשרפה כליל. התעלפתי שוב.
--
כליל=כמעט לגמרי, לגמרי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 21:33 PM
רצתי מהר אל מלודי ותפסתי בה כשהיא קרסה. פתחתי את מה שנישאר מהדלת ורצתי החוצה אל היער כשמלודי על הכתפיים שלי.
רצתי במשך שעה. כל מה שרציתי היה לצאת מהמקום ההוא, ובשלב כל שהוא מעדדתי ונפלתי. ראשי נחבט באדמה וכתמים שחורים התחילו להופיע בשדה ראיתי. מלודי עפה מטר ממני ונישארה שם, שוכבת עם עניים עצומות.
"מלודי..." גנחתי ושקעתי אל תוך החושך.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 21:35 PM
כאב לי הראש. עדיין הייתי מעולפת. הופיע לי בראש גבינה משום מה. עדיין לא התעוררתי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 21:59 PM
כשפקחתי את עיני הלילה כבר ירד. צרצרים צירצרו בקירבת מקום ואני שכבתי עם הפנים כלפי השמיים. הרגשתי דבר מה על צד ראשי וכשהבטתי בידי אחרי שנגעתי בו נוכחתי לדעת שזה דם. ניסיתי לקום וראשי היסתחרר מהכאב.
"מלודי.." מילמלתי והבטתי אליה. באור הדומם שכבה מלודי, דוממת לחלוטין, ופניה חיוורות. היה לי קשה מידי לקום אז נישארתי שם וקיוויתי שהיא תיתעורר במהרה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 22:05 PM
התעוררתי סוף סוף. הרגשתי רע מאוד. ניסיתי לקום אבל הייתי משותקת בכל הגוף. "את בסדר?" מילמלתי בכל יכולתי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 22:06 PM
"אני חושבת שכן.." היתחלתי לומר, אבל אז נשמעו קולות של זוג נשים, אבל לא ניראה שהן מצאו אותנו.
"מה עושים?" לחשתי אבל עדיין לא משתי ממקומי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 22:12 PM
"אל תזוזי ותלחשי." אמרתי והתחלתי לשרוף את היער.אש כחולה. אף בעל חיים אפילו הכי חזק שיש לא ישרוד אש כחולה. חוץ ממי שנוגע במי שהתחיל את האש. הזזתי את ידי טיפה ונגעתי בשריף. "אל תזוזי" אמרתי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 22:16 PM
"לא!" צעקתי וקמתי. לא הופתעתי מפרץ הכוח שתקף אותי. "תכבי את זה! החיות ימותו!!"
זעם תקף אותי על חוסר ההתחשבות של מלודי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 22:22 PM
"אף חיה לא תמות. תסמכי עלי. ועכשיו,אם אכפת לך מעצמך, תגעי בי אחרת את לא מוגנת."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 22:24 PM
התרחקתי ממנה.
"אני סומכת עלייך" אמרתי. "אבל גם לחיות האלה יש עתיד!".
נשמתי את ריח העשן. "תכבי. אני אוציא אותנו מכאן"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 22:27 PM
"תאמיני לי. אחר כך, היער יחזור למצבו. וגם החיות לא ימותו. זה בשביל להרוג את הרעים." להבה קטנה תפסה בחולצתה של שריף. "מהר! תגעי בי!"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 22:31 PM
הבטתי בעיניה בזמן שטפחתי על האש שכבתה.
"לא!" אמרתי. "תכבי עכשיו!"
מרחוק נשמעה יללת זאב, ועשיתי את הדבר היחיד שחשבתי עליו. רצתי אל הכי בקרוב והתחלתי לכבות אותו כשמגן אוויר מגן עלי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 22:37 PM
היא לא ראתה, אבל האויר שלה לא עזר. על אש כחולה לא משפיע אף קסם. שכחתי עם מי אני מדברת. פתאום שכחתי הכל לא הבנתי איפה אני. למה אני מוקפת באש כחולה? יכול להיות שהייתי מספיק חזקה בשביל ליצור אש כחולה?

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 22:41 PM
עיניה של מלודי נעשו פתאום כהות.
"מלודי!" צעקתי, עכשיו הייתי מלאת כעס. תכבי את זה מיד!"
הרמתי יד, אבל לא הייתי מסוגלת. "מלודי.." התחננתי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 22:43 PM
"תזכירי לי מי את?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 4 2018, 22:46 PM
מעדתי אחורה.
"לא..." שום דבר לא היה הגיוני, אבל הייתי בטוחה ששמעתי זעקות של חיות.
תפסתי בידה של מלודי, הבטתי ביער הולך ונישרף כשדמעות יורדות לי מהעניים, ונעלמתי משם בעננת עשן יחד עם מלודי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 4 2018, 22:48 PM
"מה קורה פה? מי את? את הולכת לחטוף אותי עכשיו?" אמרתי והוצאתי את עצמי מאחיזתה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 06:38 AM
היינו בביקתה מוכרת להחריד.
"מלודי, תירגעי" אמרתי ובקושי עמדתי על הרגליים מהמאמץ. "זה בסדר. אנחנו בבית שלי".
הבטתי בתיקרה ובקירות עם סימני השריטות, והרגשתי איך הרגליים שלי רועדות.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 07:48 AM
"אבל מי את? מה תעשי לי?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 08:40 AM
"אני.." נפלתי לריצפה מרוב הכאב שתקף אותי. "רק.. אל תעשי שום דבר.. פזיז" מילמלתי.
ניסיתי לומר משהו אבל הריאות שלי סירבו לשתף פעולה, ואני נישענתי על הקיר ועצמתי עניים, מנסה להירגע.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 10:19 AM
"הכל בסדר?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 10:26 AM
"כן אני..." התחלתי לחשוב שלבוא לכאן הייתה טעות. "תיבדקי אם יש זוג פסים ירוקים על הדלת"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 11:18 AM
הלכתי לבדוק. באמת היו. אמרתי לה את זה. "תזכירי לי איך קוראים לך? ומה קורה פה?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 12:24 PM
"זה לא הגיוני. אם חסימת הרעל עדיין כאן.." מילמלתי לעצמי ואז הבנתי את השאלה שלה. "מה? אני שריף, החברה שלך.. מה קורה איתך - "
זעקתי בבהלה. מתחת לדלת היזדחלו זוג נחשים שחורים, גדולים עם עיינים אדומות. הנחש בקרוב יותר הרים את ראשו באוויר והיתכונן להכיש את מלודי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 12:40 PM
קפצתי לאחור. הרמתי לעברו את ידי והנחש נצמד לקיר. "מה.. מה עשיתי עכשיו?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 14:24 PM
העפתי את הנחש לצד אחד והופעתי לצידה של מלודי. "תקשיבי, אני לא יודעת לאיפה נגיע, אז תתכונני"
תפסתי בה ויחד נעלמנו משם. הדבר הבא שאני זוכרת היה משטח מים גדול שהלך ויתקרב ואז נחתתי בתוך המים הקפואים.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 15:11 PM
רגע אחרי שנחתנו במים המים קפאו לגמרי. בין הדברים היחידים שזכרתי היה הידע הכללי שלי וידעתי שאם לא נחלץ תוך דקה הלך עלינו. אני ושריף היינו רחוקות אחת מהשנייה, 4 מטרים לפחות.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 15:43 PM
"מלודי!" צוותי וניסיתי לשחות אליה. לא ישירו לי כוחות, אבל זה הסיכוי האחרון.
"תחזיקי בי שוב!" צעקתי מעל רעש הגלים. בפעם האחרונה, חשבתי לעצמי אבל היתרכזתי רק בלשחות אליה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 15:45 PM
המיים סביבי קפאו. לא יכולתי לזוז. המים הקפואים התחילו להקיף גם את שריף. "תצילי את עצמך! אל תחשבי עלי!" צעקתי לה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 16:25 PM
לפחות היא חזרה לעצמה אם היא ככה מקריבה את עצמה, חשבתי.
"מלודי, האש שלך!" צרחתי ודחפתי את עצמי אליה מהר ככל יכולתי וקיוויתי שהיא תפלס לי דרך.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 17:00 PM
"רוצי!! אני אדאג לעצמי כבר!!"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 17:16 PM
לפחות היא חזרה לעצמה אם היא ככה מקריבה את עצמה, חשבתי.
"מלודי, האש שלך!" צרחתי ודחפתי את עצמי אליה מהר ככל יכולתי וקיוויתי שהיא תפלס לי דרך.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 17:37 PM
פתאום התחממתי וכל גופי הפך ללהבה אחת גדולה וריחפתי לאט באויר. "רוצי! תצילי את עצמך! אני אסתדר!" צעקתי לה שוב מהאויר.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 18:44 PM
צחקתי צחוק מריר וכל הפה שלי התמלא מים. קפצתי בכוח עם תנופה של כוח האוויר, ובפעם האחרונה עם הכוח האחרון שלי העלמתי אותנו, למקום היחיד שהכרתי.
בית היתומים.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 18:50 PM
שריף שגרה אותנו לבית היתומים. איזה בחירה גרועה, עדיין גופי היה להבה גדולה. ברגע שהגענו כיביתי את הלהבה שהייתה הגוף שלי לפני שכל בית היתומים היה נשרף. כיביתי גם את שריף כי היא נגעה באש הייתה אני. איזה מזל רע. סוכרייה ראתה אותי בצורת האש נכבת לה מול העיניים. הופיע בידי להבת אש קטנה. התחלתי לשחק בה. "אל תגידי כלום." סיננתי לסוכרייה. היא רצה לחדרה, מבוהלת.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 19:02 PM
עכשיו כמובן, הרגשתי שזה הסוף. לא היה עוד מקום של ירדפו אותנו בו. לפחות ניראה שהזיכרונות של מלודי חוזרים כי היא איימה על סוכרייה, ואת זה תמיד אהבתי לראות את מלודי עושה.
לא נישארו לי יותר כוחות, להילחם או להיעלם. מה שלא יקרה, אני מקווה שמלודי יודעת מה היא עושה, כי אני כבר לא יכולתי לזוז יותר.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 19:09 PM
הלכתי לחדר של סוכרייה. אמרתי לשריף לתרץ משהו לגבי הכוחות שלנו. כשנכנסתי לחדר שלה היא ישר ניסתה להתרחק ממני כמה שיותר.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 21:21 PM
תגובה מהירה. כל הכבוד מלודי.
נכנסתי בצליעה קלה והתחלתי לחפש את המנהל.
כשניכנסתי למישרד שלו הוא הישיר אלי מבט כועס, ואז בתנועה חדה היתרומם סלע מהאדמה בעיקבות תנועותיו של המנהל, ופגע בי בבטן.
"אתה.. שולט באדמה.." אמרתי ואחזתי בביטני. בקושי נשמתי.
"אני כבר מחזיק במים. חיפשתי שנים את אש ואוויר, והינה את נכנסת אלי למשרד, מוגשת על צלחת כסף".
הוא הרים עוד סלע באוויר והעיף אותו לכיווני. הוא פגע לי בראש. הרגשתי את הדם נוטף מהפצע, ונפלתי על הריצפה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 21:56 PM
הסברתי לסוכרייה הכל. "אני לא אפגע בך, כל עוד את לא תעצבני אותי יותר מידי." אמרתי לסוכרייה. שמעתי קול פיצוץ. רצתי מהר למשרד של המנהל. כנראה היה ביני לבין שריף קשר טלפתי. ראיתי אותה מדממת.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 22:20 PM
צללית, אולי של מלודי, הופיעה בפתח המשרד, אבל ניראה שבשונה מאיקס המנהל רוצה להרוג אותנו. בשניה שהיא הגיע, הוא הוציא סכין והרים מעלי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 22:24 PM
"זהירות!" צעקתי על המנהל וגופי הפך לאש. שרפתי את המשרד שלו כליל והוא ניסה לאדות אותי בעזרת מים. ניסיתי לשדר לשריף לנסות לברוח בזמן שאני מעסיקה אותו. היא הבינה את הרמז ושידרה לי בחזרה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 22:28 PM
קמתי בקושי רב, והיתחלתי לצאת, אבל אז, כמו בהילוך איטי, שמעתי פיצוץ וכשהיסתובבתי ראיתי חץ אדמה עף יש אל מלודי.
"לא!" צרחתי, וקפצתי מולה.

...

אהבתי את הטלפתיה

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 22:30 PM
"תברחי!" צעקתי עליה בטלפתיה. שרפתי את החץ. יריתי לעברו כדורי אש.


תודה^^

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 22:31 PM
"לא" שידרתי בחזרה. "אנחנו יוצאות מכאן יחד".
תפסתי בידה ומשכתי אותה החוצה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 22:33 PM
בינתיים המנהל ירה עלינו דברים. חסמתי הכל. "לאן?" אמרתי. אי אפשר להישאר כאן אם המנהל הזה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 22:34 PM
"את יודעת לאיפה" חייכתי איך שהוא.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 22:34 PM
"לאן הראש המלוכלך שלך חושב להגיע?" אמרתי לה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 22:35 PM
"הגג".

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 22:38 PM
"את לא נורמלית." אמרתי וחזרתי לגוף הרגיל שלי. הרגשתי פתאום מועקה. כאילו שהמנהל מרוקן לי את הבפנים של הגוף עם כף. הצתמקתי על הרצפה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 22:39 PM
"מ..מלודי?" שאלתי. "איפה את?"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 22:41 PM
"המנהל.. מרוקן.. לי..." ניסיתי לומר אבל ישר התעלפתי. עננה כתומה אדמדמה יצאה לי מהפה לעבר משרדו של המנהל.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 22:44 PM
"לא לא לא..." מילמלתי. ניגשתי אל מלודי כדי להרימה, אבל גם אני קרסתי על הריצפה, ואחרי שהוא שאב גם לי את הכוח איבדתי את הכרתי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 22:45 PM
ידעתי דבר אחד שהמנהל לא ידע, אבל ניסיתי למחוק את המחשבה הזאת מראשי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 5 2018, 22:48 PM
"מלודי?" ניסיתי בתוך ראשי. "את גם..."
אבל עכשיו פקחתי עניים, והרגשתי שנושאים אותי, ומניחים אותי על ריצפת מתכת קרה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 5 2018, 22:52 PM
הרגשתי שזורקים אותי על רצפה קרה. לא הייתה לי את הטבעת שלי עליי. ניסיתי להתרומם אבל הייתי משותקת בדרך קסם. כל תנועה של מילימטר גרמה לי כאב אדיר.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 06:07 AM
ניסיתי לזוז אבל זה היה בלתי אפשרי.
הרגשתי כאילו משהו שאב ממני את כל הכוח, מה ניראה לי די נכון.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 09:26 AM
"אל תדאגי יש לי תוכנית ב' " שידרתי לה בטלפתיה. זה כאב, אבל היה שווה לנסות. אם היא חושבת שהכוח שהיא ראתה בי חשבה שזה עוצמתי, זה לא חצי מהכוח שיש לי. למה היא חושבת אני מסתובבת כל היום עם הנגן והאוזניות? בטח זרקו את הפריטים שלנו לאש. יופי. אם הנגן והאוזניות נגעו באש זה אבוד להם כבר.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 09:42 AM
מישהו נכנס אל החדר והעמיד אותי, אבל הרגשתי שאם יעזוב אני אפול לריצפה שוב. לא יכולתי להזיז שריר.
"ההורים שלך מוסרים לך דרישת שלום" הוא אמר, סובב אותי ואז נעץ עמוק בבטן שלי חרב ארוכה.
עכשיו הוא יצא מהחדר, מותיר אותי לעמוד שם כשהחרב נעוצה בביטני.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 14:15 PM
אספתי קצת כוח והוצאתי את החרב מבטנה של שריף בכוח קסם. "אז זה באמת קרה.." מלמלתי לעצמי וחזרתי תוך רגע לאיך שהייתי פעם: צעירה. שריף נראתה מופתעת ו"החייתי" אותה חזרה. "אסביר לך אחר כך. יש לך מספיק כוח להשתגר מכאן?" אמרתי לה די מהר.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 14:18 PM
"כן" מילמלתי, עדיין חושבת על מה שהשליח אמר. נגעתי במלודי, ועוד יצאנו משם.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 14:39 PM
"אני יכולה להביא אותנו למקום שמגן על כמונו?" שאלתי אותה. היא הנהנה קלות, נגעתי בשריף והשתגרנו. זה היה המעון של לילט רינגדינג לילדים. נכנסנו.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 14:43 PM
הבטתי מסביב, מנסה להיסתגל למקום החדש

...

את מכירה את המעון של מיס פרגין לילדים משונים?

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 14:49 PM
"תכירי, זאת הבית שלי." אמרתי ולילט הגיעה. "הו! מלודי! הגעת בסוף! הופיע אצלי מכתב בלהבת אש וידעתי שאת עומדת לבוא! חמודה שלי!" אמרה לי לילט ונגשה לחבק אותי. החזרתי לה חיבוק.


שמעתי על זה, לא ראיתי/קראתי

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 15:10 PM
"אמ.. היי" אמרתי הרמתי את ידי אבל לילט התעלמה ממני והמשיכה לחבק את מלודי

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 15:37 PM
״לילט" אמרתי והשתחררתי מחיבוקה. ״זאת אימא שלי, לילט. זה המעון שלה לילדים כמונו. לילדים בעלי כוחות.״ אמרתי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 15:54 PM
"היי אמא של מלודי" אמרתי וניסיתי לחייך.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 15:57 PM
"שריף, את רוצה לראות את החדר שלך?

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 16:09 PM
עכשיו זה כבר נעשה ממש מוזר, אבל הנהנתי בנימוס והלכתי אחרי מלודי

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 16:15 PM
הובלתי אותה לחדר שלה. היה לו על הקירות טפטים של עננים וכל החדר היה בצבע כחול של שמיים. היו שם כל מיני מתקני אימון בתחום האוויר, ודגמי כנפיים שנראו אמיתיות. שיעור ראשון מחר ב12:00.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 17:23 PM
הבטתי בכנפיים בחלחלה.
התיישבתי על המיטה הקופצנית והבטתי בחדר שלי, אבל משהו עדיין ניראה לי לא בסדר.
ניסיתי לכשף אוויר אבל מהיד יצא רק ענן עשן קטן שריחף בחלל החדר בצורה מטופשת.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 18:48 PM
"אל תדאגי, אלה לא כנפיים מחיות אמיתיות." אמרתי לה בגיחוך. ראיתי שהיא לא מצליחה לכשף. "את בסדר? להביא לך משהו לאכול? מזון שמחזק את יסוד האויר? רק תגידי!"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 19:20 PM
תהיתי אם לשתף אותה בחשדות שלי, אבל אז ראיתי משהו שחיפשתי מלא שנים.
"המוט של מכשף האוויר!!" צווחתי בשימחה ורצתי אליו. זה היה מטה ארוך ומגוף עם נוצת נץ בקצהו. על המוט עצמו היו סילסולים ירוקים יפייפים, וכשסובבתי אותו משב רוח פרץ ממנו.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 19:38 PM
"יש בחדר הזה את כל מה שמכשף אוויר צריך, וזה כולל את המטה הזה.. היה שווה לבוא איתי?" שאלתי חצי בצחוק.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 20:46 PM
"כן.. מה?" נבהלתי אחרי שהבנתי מה היא שאלה. "ברור. אני לא חושדת או משהו"
זה ניראלי היה די ברור שאני חושדת.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 21:37 PM
"תרגעי. זאת אימא שלי. אני מכירה אותה. את רוצה לבוא איתי לראות את החדר שלי?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 6 2018, 21:52 PM
"אמ, כן" מיהרתי לומר, ועקבתי אחריה.
נסעתי להדחיק את מחשבות החשדנות, ובליבי גמלתי שמעכשיו לא אזכיר עוד את הנושא.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 6 2018, 22:02 PM
חדרי היה מלא ציורים של להבות. היה במרכז החדר כתר. שמתי אותו עליי. הרגשתי יותר חזקה. שלחתי כדור אש לשמש והשמש גדלה מעט. הרגשתי שמחה ששוב אני בבית שלי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 7 2018, 06:36 AM
הכתר היה יפיפה, וכבר הישתוקקתי כל כך לחזור חדרי ולהיתאמן.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 7 2018, 13:15 PM
"את יכולה לחזור לחדרך. אם את צריכה משהו, תקראי לי בטלפתיה."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 7 2018, 13:20 PM
חייכתי ויצאתי מהחדר שלה. הלכתי מעט, ואז נכנסתי לחדר שלי.
הכל היה שלוו ורגוע.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 7 2018, 13:44 PM
התחלתי לשרוף את חדרי. ידעתי שהוא חסין לאש. הפסקתי את האש. "איזה כיף להיות בבית" מילמלתי לעצמי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 7 2018, 14:11 PM
"מלודי!" קראתי אליה. "אני חייבת ללכת"
רק עכשיו נזכרתי בסנייק. הייתי חייבת להביא אותו.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 7 2018, 14:29 PM
"את רוצה שנזמן אותו במקום שתיהי בסכנת חיים?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 7 2018, 14:45 PM
"אי אפשר לזמן אותו" אמרתי, ואז חשבתי על זה. "אפשר?"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 7 2018, 23:31 PM
"כן.. את רוצה לזמן אותו? אני יודעת איך.."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 06:08 AM
"אני אשמח" מיהרתי לומר

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 08:59 AM
"בואי איתי" אמרתי והלכתי לחדרה של אינה, חברתי הטובה וכשפית האדמה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 09:42 AM
מהשניה שראיתי אותה לא חיבבתי אותה. אומרים שאדמה ואוויר לא הולכים טוב יחד.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 10:44 AM
"את יכולה לעזור לנו לזמן יצור בשם סנייק? מהפנימייה הקודמת?" שאלתי את אינה. "ברור" היא אמרה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 11:26 AM
שילבתי ואת זרועותי ונעמדתי לצד מלודי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 11:29 AM
"אבל אני צריכה כשפית אוויר." אמרה אינה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 11:51 AM
ניגשתי אליה, כי למרות השיחה דאגתי מידי לסנייק

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 12:17 PM
"תחזרי אחר ותדמייני אותו: לזמן אנו רוצים, יצור מין המעמקים. יצור ממקום אחר, מקום ללא קסמים. יצור בשם סנייק. בוא אלינו, יצור ממעמקים."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 13:51 PM
"אה.." חזרתי אחריה , שולחת אל מלודי מידי פעם מבטים מובכים.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 14:30 PM
לא קרה כלום. "תתרכזי בסנייק!" אמרה אינה והתחילה מהתחלה. שלחתי לה מבטים של:"תיהי רגועה. אפשר לסמוך עליה."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 14:35 PM
חשבתי על סנייק חזק חזק, על הפרווה הנעימה שלו וכמה אני מתגעגעת אליו

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 14:38 PM
פתאום סנייק הופיע במרכז החדר.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 16:26 PM
רצתי אליו וחיבקתי אותו, והרגשתי טוב כמו שלא הרגשתי הרבה זמן.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 17:32 PM
"בבקשה" אמרה אינה בחיוך.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 17:41 PM
הורדתי לה וחזרתי לחדר שלי

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 18:56 PM
חזרתי לחדרי. נשכבתי על מיטתי הנוחה. "וואו" מילמלתי לעצמי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 20:19 PM
"מה קרה?" שאלתי, כי ה 'וואו' של מלודי הגיע אלי לראש.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 20:22 PM
"לא יודעת, יום מטורף. סוף סוף אני חוזרת הביתה.."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 20:29 PM
"כן.." חשבתי גם אני על הבית שלי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 20:31 PM
"גם לך יש בית ומשפחה?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 20:32 PM
"לא ממש. תלוי איך את מגדירה משפחה"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 20:45 PM
"אימא, אבא, אחים, בני דודים, אחים חורגים, הכל."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 20:54 PM
"יש לי בית. אין לי ממש קרובי משפחה" אמרתי. "חוץ מההורים שלי, שאותם כבר פגשת"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 20:59 PM
שתקתי. לא ידעתי מה לענות. "אז למה באת לפנימייה?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 8 2018, 21:22 PM
"ברחתי. לא כיף לחיות עם זוג נחשים בתור הורים"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 8 2018, 22:03 PM
"הו.." אמרתי. לא ממש ידעתי מה לומר חוץ מזה. "לפחות יש לנו את הכוחות שלנו.."




מעניין איך זה התפתח מהרעיון המקורי..

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 08:42 AM
ופה כבר לא יכולתי להחזיק את זה יותר.
"אם יש לך משפחה, וחברים, ובית, ואת הכוחות שלך, למה באת לפנימייה?"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 13:47 PM
"חשבו שיהיה לי טוב להכיר ילדים רגילים. טעו בגדול."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 14:22 PM
הפעם אני לא ידעתי מה לענות.
"מה עכשיו?" שאלתי. הרגשתי שלשבת על המיטה בלי לעשות כלום לא יעזור.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 14:29 PM
"מה שבא לך. את יכולה להסתובב במקום הזה, לקחת אוכל כי זה מזנון חופשי בכל שעה כל יום, להכיר חברים, להתאמן בכשפים, ללכת לשיעורים, מה שבא לך."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 14:35 PM
הינהנתי, ואז ניזכרתי שהיא לא יכולה לראות אותי. "בסדר".
קמתי ויצאתי מהחדר. עליתי עוד קומה, מחפשת את הסיפריה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 14:41 PM
נתתי לה להסתובב. נזכרתי כמה זמן בילדותי ביליתי בספרייה הענקית שיש פה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 15:00 PM
ישר ידעתי מה אני מחפשת.
הספר "ביטול קללות" נח מאובק על המדף השלישי בשורה החמישית.
פתחתי אותו, אבל כמו בכל מהדורה אחרת הדף השיבעי היה קרוע.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 15:05 PM
עליתי גם לספרייה. שמעתי את הספרנית ניגשת אל מישהו ואומרת:"אה, מתבאסת שהדף השביעי קרוע? קחי." היא אמרה והושיטה דף. הצצתי עוד קצת. שריף? למה היא מדפדפת בספר "ביטול קללות"?

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 15:08 PM
בהיתי בדף שהספרנית הושיטה לי וכמעט התחלתי לבכות.
"ת.. תודה" הודתי לה איך שהוא, וברחתי משם אל החדר שלי, אחרי שהשארתי את הדף על השולחן.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 15:09 PM
פניתי אל החדר של שריף. "הכל.. בסדר? למה את כל כך עצובה? למה פתחת את הספר ביטול קללות?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 15:13 PM
לא ידעתי אם יש לי בכלל את הכוח לספר לה.
"זה מסובך" התחלתי לומר אבל הרגשתי שזה קשה מידי ונעלמתי משם.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 15:14 PM
הייתה לי צמרמורת. "סליחה. ממש סליחה." שידרתי לה בטלפתיה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 15:16 PM
נחתתי בבית שלי. זוג הנחשים השחורים הגדולים נחו ישנים בפינה.
נפלתי לריצפה ובכיתי. בשקט, כדי לא להעיר אותם.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 15:19 PM
הרגשתי חזק שהיא עצובה מאוד. הבנתי שהרבה זמן לא אכלתי והלכתי לאכול.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 15:36 PM
תפסי גם אני בבטני עכשיו מרוב רעב.
פתחתי את הארון וכמעט נפלתי מרוב בהלה. הייתה שם צלחת, ועליה נח עכבר מת מנוקב משיני נחש, אבל אף טיפת ארס לא הייתה בו.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 15:42 PM
לקחתי את המנה האהובה עלי, פשטידת אש עם תוספת פלפל ועגבניות. מזמן לא אכלתי את זה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 16:01 PM
סגרתי את דלת הארון והתיישבתי על הריצפה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 16:03 PM
שאלתי את שריף בטלפתיה אם היא רוצה שאשגר לה מזון. קיוויתי שהיא תגיד כן.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 16:12 PM
הגיעו אלי מילים לא ברורות, אבל לא התעמקתי בנושא. רק ישבתי וחשבתי מה הלאה.
לפתע, דלת הכניסה נפתחה בחוזקה. ההורים שלי התעוררו אבל לא הספיקו לעשות כלום ליפני שמישהו תפס אותי, קשר את ידי מאחורי וכיסה את ראשי בבד.
"מלודי!!!" צרחתי והרגשתי שהגולגולת שלי עוד רגע מתבקעת מהצרחה, ואז הרגשתי מהלומה בעורף ונפלתי לאדמה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 16:19 PM
שמעתי את שריף צורחת. מיד נעלמתי בלהבה גדולה. הגעתי למקום של שריף. ראיתי אותה, קשורה וחלשה. ישר הרחקתי את הבן אדם שהיה לידה. הגנתי על שריף בכדור אש והעפתי אותה למעון של לילט. שיתקתי את הבן אדם ההוא ובעטתי בו הרחק מהבית הזה. קשרתי אותו לרצפה ושרפתי אותו. רק אחרי שראיתי שהוא כבר מת, חזרתי למעון בעצמי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 16:21 PM
ראיתי את מלודי מגיעה, שורפת את האיש וגם קצת את הבית, וכשהיא שלחה אותי הכל נעשה שחור.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 16:23 PM
"אל תדאגי לבית. שיחזרתי אותו. האש לא השפיעה עליו בכלל, וגם לא על הנפשות שהיו שם."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 16:25 PM
לא ממש ידעתי מה קורה, והרגשתי חזק מאוד את פעימות הלב

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 16:25 PM
"אל תדאגי. עכשיו, את רוצה אוכל?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 16:29 PM
ניענתי את ראשי לשלילה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 16:31 PM
"את בטוחה? את נראית רעבה.. יש כאן אוכל שישפר את הקסם שלך.."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 16:34 PM
"לא, תודה. זה בסדר." אמרתי. "לא ידעתי שגם את יכולה להעלם ולהופיע כרצונך".
זה נורא סיקרן אותי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 16:37 PM
"זוכרת ש'מילאתי' לך את הגוף בכוחות? אז הכוחות המשניים שלנו התמזגו. אם תנסי ותתאמני על זה, את תצליחי בקלות לשלוט בגלי קול."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 16:43 PM
"וואו" התפלאתי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 16:44 PM
"זה באמת וואו. ועכשיו, בואי לאכול. אני דואגת לך."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 16:44 PM
הלכתי אחריה לכיוון חדר האוכל.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 16:50 PM
חדר האוכל היה בצורת עיגול שמחולק ל4. לכל חלק היה היסוד שמגישים לו אוכל. באמצע היו שולחנות אוכל. "לכי לחלק של האוויר. ניפגש באמצע!" אמרתי והלכתי לחלק של האש. לקחתי שוב פשטידת אש עם תוספת פלפל ועגבניות. הפעם הוספתי קצת אורגנו.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 17:49 PM
בחרתי פסטה ברוטב אוורירי וניגשתי לשולחן שבו ישבה מלודי ועוד חמישה נערים נוספים

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 17:53 PM
צחקתי עם הנערים שישבתי לידם. ראיתי את שריף מתקרבת בהיסוס. "בואי!" אמרתי לה בחיוך.

----

את יכולה להמציא להם שמות? המוח שלי ריק משמות..
><

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 18:25 PM
תכירי, אלה הנרי, ניני, לולה מרקו וניק" אמרה מלודי וצחקה כי ניק חיכה אותה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 18:36 PM
שריף נראתה מוטרדת. "הכל טוב?" שאלתי אותה.



-תודה-

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 18:43 PM
"כן כן" מיהרתי לומר, והתיישבתי לצד לולה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 18:57 PM
התחלנו לפטפט. הפשטידה שלי הייתה טעימה ומשביעה כרגיל. "איך הפסטה?" שאלתי את שריף.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 19:09 PM
"כן, מאוד" אמרתי, למרות שלא נגעתי באוכל.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 19:13 PM
את בטוחה? אם את רוצה משהו אחר, את יכולה לקום ולהחליף. זה לא פוגע באף אחד!" אמרתי בחיוך.
לולה התקרבה אל שריף ולחשה לה משהו שלא שמעתי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 19:19 PM
חייכתי חיוך מאולץ, קמתי מהשולחן וניגשתי אל האזור של האוויר, אבל סתם עמדתי שם, בוהה במרק המוזר הקרוב אלי, שקועה במחשבות.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 19:25 PM
המשכנו לפטפט.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 19:27 PM
חשבתי על האיש שמלודי שרפה בכזו קלות, ומיד התנערתי מהמחשבות וחזרתי לשבת לצידם

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 19:31 PM
"את מרגישה טוב?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 19:31 PM
"מצויין"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 19:32 PM
"את לא נראית לי טוב. את רוצה לעלות לחדר שלך לנוח?"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 19:34 PM
"אני בסדר, באמת" אמרתי, ולפתע ראיתי היטשטשה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 19:36 PM
"בטוח?" אולי יש לי אינסטינקטים אמהיים מידיי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 19:39 PM
עכשיו גם כאב לי הראש. "אם תמשיכי לשאול את זה אני באמת לא ארגיש טוב" צחקתי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 19:41 PM
"טוב נו. אם את בטוחה. את יכולה לעלות אם בא לך."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 19:43 PM
"לא, זה בסדר".
כל החברים של מלודי הסתכלו עלי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 19:45 PM
"תשתקו" אמרתי להם בפנים חמורות לפני שהם יגיבו.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 19:49 PM
"תודה" אמרתי בתוך הראש.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 19:52 PM
החברים שלי די נרתעו. הם כבר מכירים את מבט התפסיקואחרתאשרוףאתכם שלי.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 20:03 PM
חייכתי, ואז בבת אחת הופיעו לי הפסים השחורים של הקללה מול העניים. "לא.." הצלחתי לפלוט וצנחתי אחורה מעולפת.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 20:09 PM
רצתי ללילט. "שריף.. בואי... התעלפות.. בואי מיד!!!" אמרתי לה. לילט רצה איתי לשריף.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 20:13 PM
הכל היה שחור, ולפתע ההורים שלי הופיעו מולי, אבל הפעם בתור בני אדם ולא בתור נחשים.

...

תגידי לי אם את לא רוצה שיהיה יותר אקשן ופשוט נעשה שהן חיות חיים נורמלים בפנימיה. אין לי בעיה.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 20:18 PM
לילט הטילה איזה כישוף. שריף פקחה עיניים חלושות ואמרה משהו.


---

לא יודעת, אולי לפעמים אבל לא לעיתים תכופות.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 20:23 PM
קמתי במהירות וטסתי לסיפריה, לא שידעתי מאיפה היו לי את הכוחות לעשות את זה.
תפסתי בדף שעוד היום הנחתי על השולחן ושנישאר וקראתי את השורה האחרונה.
"קללת הנחש עוברת בירושה, אבל יש דרך לשלוט בה, חפשו את הספר 'מלך הנחשים' עמוד 55"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 20:30 PM
לא ידעתי מה לעשות.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 21:42 PM
הנחתי את הדף בחזרה על השולחן והתיישבתי. "אני חייבת להתחיל ללמוד" חשבתי. "הגיע הזמן להיפתר מהקללה הזו".

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 9 2018, 22:28 PM
"לילט! היא רוצה להיות לבד." עצרתי אותה בדרך לחדרה של שריף. "פיתחנו קשר טלפתי." עניתי לה על השאלה לפני שהיא נשאלה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 9 2018, 23:51 PM
והתחלתי. פתחתי ספרים, חיפשתי מידע ושהיתי בסיפריה במשך רוב שעות היום

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 00:10 AM
לילט הפלאה. "אז כבר פיתחת בגרות? יש לי סוף סוף ילדה בוגרת!" אמרה לילט בהתרגשות ומיהרתי להשתיק אותה. "שקט! לא כל העולם חייב לדעת שאני בוגרת!"

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 10 2018, 10:49 AM
ניגשתי אל הספרנית ושאלתי אותה איפה הספר מלך הנחשים. "חפשי במחסן" היא אמרה. "כרגע אני לא זוכרת אם הוא נמצא בכלל על המדפים".

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 13:55 PM
עליתי לחדרי. הקמתי לי מדורה קטנה. "רק תני אות שאת בסדר." חשבתי לכיוון שריף.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 10 2018, 15:25 PM
"כן כן" אמרתי וקראתי בספר.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 15:39 PM
לקחצי לי מקל מתוך האש ושיחקתי לי עם שאר המקלות. הפכתי אותם ללא הפסקה. הייתי מוטרדת.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 10 2018, 16:03 PM
הרגשתי מוזר. כאילו הר געש מתפרץ לי בבטן, אבל לאט. כאילו רגע ההתפרצות נמשך שעות על גבי שעות. "הכל טוב?" שאלתי את מלודי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 16:35 PM
"אני קצת... מוטרדת. אני חושבת על הכל, וזה באמת לא פייר שהיו לי אימא ובית כשהייתי בפנימייה."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 10 2018, 16:48 PM
סוף סוף, חשבתי. "יותר מיזה" היתחלתי לומר בזהירות כדי לא לפגוע בה. "זה לא ניראה לך גם קצת.. את יודעת, חשוד?"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 17:09 PM
"לא." מיהרתי להגיד. "כל בעל כוחות עובר את זה."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 10 2018, 17:51 PM
"אה" מילמלתי. "אז למה זה לא פייר?"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 18:14 PM
"בגלל שהשאר עברו איזה טראומה."

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 10 2018, 18:23 PM
באתי לענות לה, אבל אז תפסה את צומת ליבי תמונה של זוג נחשים שחורים. "אני אדבר איתך עוד מעט" אמרתי בפיזור נפש.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 19:50 PM
"אוקי" אמרתי. המשכתי להפוך את הענפים הנשרפים. פתאום נכנסתי לכמה שניות לגוף של אחד הענפים הנשרפים. פעם ראשונה בחיים הרגשתי חום די מוגזם.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 10 2018, 19:58 PM
"איי!" צווחתי והפלתי את הספר בבהלה. גופי נעשה פיתאום רותח.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 20:45 PM
הרגשתי איך גופי נשרף לראשונה בחיי והפסקתי את זה מיד. "את בסדר?" שאלתי את שריף ששמעתי אותה לפני רגע צורחת.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 10 2018, 21:03 PM
"איי איי איי" אמרתי בזמן שטפחתי על שרוולי הבוער. "סליחה" לחשתי לספרנית כשהיא שלחה אלי מבט זועם.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 10 2018, 21:16 PM
"אני לא יודעת מה קרה.. סליחה" אמרתי לשריף במבוכה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 11 2018, 06:08 AM
"פשוט תיזהרי לא להדליק אותי שוב" אמרתי בחיוך

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 11 2018, 13:03 PM
ציחקקתי. להבה קטנה טיפסה על היד שלי והתחלתי לשחק בה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 11 2018, 17:45 PM
"מלודי. את מתכוונת להישאר פה לעד?"

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 11 2018, 17:52 PM
"את לא?" עניתי בשאלה. זכרתי שפעם למדתי כאן משהו כזה.




בואי לא נעזוב את המקום הזה..

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 11 2018, 20:29 PM
"אני מחבבת את המקום הזה" אמרתי. השאלתי את הספר שלי והלכתי לחדרי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 12 2018, 08:13 AM
חייכתי. נשכבתי לישון. היה כבר לילה.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 12 2018, 15:46 PM
הרמתי את השמיכה והיתכסתי. הכוכבים נצנצו בחלון ועד מהרה נירדמתי.

פורסם ע"י: פרח נתתי לנורית Nov 12 2018, 15:48 PM
נרדמתי. חלמתי שהמחשבות שלי קמות לחיים.

פורסם ע"י: חתול הצ'שר Nov 12 2018, 17:13 PM
התעוררתי באמצע הלילה, התהפכתי ונירדמתי שוב.