שם: סוף כל סוף

כותבת: לוליפופ5052

דירוג: PG

שיפ: דרארי! :)

ז'אנר: רומנטיקה

זכויות יוצרים: לי, לג'ייקיי ולכל מעריצי דרארי למינהם

רוונה ביטאה :) (תודה רבה, רוונה!)

דראקו התעורר. טוב, התעורר זו אמירה קצת משונה למישהו שלא ישן. מישהו שלא הצליח להירדם כל הלילה.
הוא פחד מדי ממה שעומד לקרות, ממה שיגידו עליו, ממה שיחשבו שיגלו שהוא טוב, הומו. אין דרך יותר עדינה להגיד את זה.
הארי כל הזמן אמר שהם כבר צריכים לספר, לגלות למישהו. האמת צריכה להתגלות, וזה לא שזה דבר נורא כל כך; הוא בסך הכל מצא את אהבת חייו, אבל דראקו פחד. הוא לא ידע אפילו ממה הוא מפחד, אבל הוא פחד.
הוא פחד שמישהו יגלה כבר מתחילת האהבה האסורה הזו, כבר מהשנה השנייה שלהם בהוגוורטס.
וואו, זה הרגיש כל כך מזמן. כל כך הרבה דברים קרו מאז!
והיום, היום הכל עומד להשתנות. היום, לא סתם שהם עומדים לחשוף את עצמם, הם יעשו את זה בדרך הכי ברורה שיש: הם ילכו למצעד הגאווה.
כל כך מתאים להארי להציע את זה.
כל כך לא מתאים לדראקו להסכים.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
הארי עדיין לא האמין שדראקו סוף סוף הולך איתו. סוף סוף הם יכריזו על האהבה שלהם.
והסוף סוף הזה מגיע... עכשיו.
הארי יצא מהמכונית, מחפש את הראש הכל כך מוכר, הראש עם השיער הבלונדיני החלק והעיניים היפות. הראש ששייך לאדם שהוא כל כך אהב.
"דראקו!" הוא קרא, מחייך. הוא לא יכל שלא לחייך כשהם היו ביחד.
דראקו הסתובב לאחור, מתחיל לחייך גם הוא. יצא מהשניים האלה צמד חייכנים רציני.
"הארי!" הוא אמר בשמחה וניגש אליו, לא מבין אם הם אמורים להתחבק. הם זוג, לא?
הארי ענה לו על השאלה והושיט את ידיו. היה כל כך מוזר להרגיש את התחושה המוכרת הזו, את העור החמים של דראקו בפומבי, בחוץ, כשכולם יכולים לראות אותם. וזה טוב. זה ממש טוב.
הם ביחד עכשיו.
הם לא יצטרכו להסתתר יותר.

וואו.
ליה, זה יצא מהמם!

שלום לוליפופ5052, לצערי הפאנפיק שפתחת לא עומד בכללים (הצגת פרטים בהתחלה וביטוא).
אני נועל אותו כרגע, מוזמנת לשלוח לי ה"פ לאחר הביטוא ואפתח לך כדי שתוכלי לערוך.
המשך גלישה מהנה