פאנדום: הארי פוטר
דירוג: PG13
ביטוא: לא עבר ביטוא בינתיים.
ז'אנר: דביק כמו קסטה נמסה למחצה\הומור שאף אחד לא מבין.
מילים: 601

איך אוכלים קסטה?


היה זה בוקר אביבי ומקסים. הארי קדם בבוקר ולא ידע עד כמה משוגע היום הולך להיות. ''היי, הרמיוני,'' אמר הארי והתיישב על הספה של חדר המועדון.
''היי הארי'' אמרה הרמיוני ומצחה התקמט, ''רון אמור להיות פה, לא?''
''אני כאן!'' הכריז רון וירד בקפיצה, הוא התיישב ליד הרמיוני ובידיו קערה גדולה של-
''קסטות!'' הכריזה ג'יני שצצה משום מקום. ''מגניב, בדיוק התחשק לי משהו מתוק''.
''כן, אמא שלחה לכולנו- מתכון משפחתי'' השיב רון בהיסח דעת ולקח קסטה אחת.
''אני לא מאמין'' אמר הארי בזיעזוע.
''מה קרה?'' שאלה הרמיוני בדאגה.
''ר-רון! אתה מחלק את הקסטה לשניים!'' אמר הארי בבהלה.
''ברור,'' אמר רון באדישות, ''זאת הדרך היחידה''.
הארי נראה כאילו הוא הולך להקיא, ''ממש לא! צריך לכרסם את העוגיות ושהגלידה תישאר בסוף''.
''סליחה שאני מתערבת,'' התערבה ג'יני, ''אבל כולם יודעים שהדרך היחידה לאכול קסטה היא ללקק אותה מכל הצדדים עד שהיא מתפוררת ונמסה בפה''.
''לא נכון,'' הזעיף רון את פניו, ''צריך להפריד בין חלקי הקסטה''.
''צריך לכרסם'' כעס הארי.
''צריך לפורר!'' ג'יני כמעט צעקה.
''חשבתי שאני מכיר אתכם טוב. לא ידעתי שאתם- שאתם- כרסמנים ומפוררים,'' סינן רון.
''לא ידענו שאתה מפרידן,'' רתחה ג'יני ''זה גרוע כמעט כמו לכרסם''.
''לא נכון!''
''כן נכון!''
''אתם מעצבנים!''
''אני אגיד אותך לאמא שלך!''
''אין לי אמא!''
''כי היא בטח לא רצתה שיהיה לה בבית כרסמן!''
''אין מילה כזאת כרסמן!''
הויכוח נמשך לפחות שעתיים. עד שנכנסו לחדר התאומים פרד וג'ורג' (הידועים גם בשם גרד ופורג') וויזלי. ''מה קורה?'' שאל אחד מהם, כנראה פרד (אי אפשר באמת לדעת, אפילו אמא שלהם לא ידעה).
''אנחנו מתווכחים מהי הדרך הנכונה והיחידה לאכול קסטה'' השיב רון בנשימה עצורה, ''נכון צריך להפריד בין העוגיות והגלידה?''
''נכון צריך לפורר?''
''נכון צריך לכרסם?''
''מסכנים שלי,'' הניד אחד מהתאומים את ראשו, ''כל כך נאיבים... איזו שאלה מטופשת. כולם יודעים שצריך לאכול את הקסטה כמו שהיא,'' הוא אמר ודחף שלושה קסטות לפיו ובלע.
''זה מרשים'' מלמל הארי, ''ודוחה''
''זה הדרך היחידה'' הסכים התאום הג'ינג'י השני, ''ככה המגניבים אוכלים,'' הוא הכניס לפיו ארבעה קסטות בבת אחת.
''אני יודע!'' עיניו של רון הוארו.
''מה?'' שאלה ג'יני, ''הבנת שהדרך שלי היא הדרך הנכונה לאכול קסטה?''.
''חח, הצחקת אותי, התכוונתי שמצאתי דרך להכריע את הויכוח'' אמר רון במהירות.
''מה הדרך?'' שאל הארי בעודו מכרסם קסטה.
''ללכת לאלבוס דמבלדור, אני בטוח שגאון כמוהו יחליט שהדרך שלי היא הטובה ביותר''. אמר רון בחיוך רחב.
''רעיון טוב'' המהמו האחרים ויצאו מחדר המועדון.
''אני מוקפת מטומטמים,'' נאנחה הרמיוני וסגרה את הספר המאובק, ''אני מבינה שהדרך היחידה שבה אצליח לנהל שיחה אינטליגנטית תהיה רק אם אדבר עם עצמי''.
בזמן שהרמיוני ניהלה שיחת נפש עמוקה עם בבואתה, הוויזלים והפוטר צעדו במבט נחוש לחדר המנהל. בידו של רון עדיין הייתה קערת הקסטות הנמסות למחצה.
''צפרדעי שוקולד'' אמרה ג'יני.
''מקקים מצופים'' ביקש הארי.
''קרמבו?'' ניסה רון.
''סופרקליפרג'ליסטיאקספיאלידושס!'' הכריז ג'ורג' (זה ללא ספק היה הוא) בהתלהבות. הטרול זז הצידה.
''איך ידעת?'' שאל רון נדהם.
''סמוך עלינו, אחינו, דמבי הזקן אוהב את השיר הזה מאוד'' גיחך פרד.
כולם פסעו ביראת כבוד במדרגות המוזהבות, (חח, יראת כבוד, על מי אנחנו עובדים?) דמבלדור ישב במשרדו כשמבטו שלו אך צלול.
''היי פרופסור'' אמר הארי בנימוס.
''שלום, אני רואה כאן משלחת מעניינת. קרה משהו?'' שאל המנהל הסנילי ומבלי לבקש נטל קסטה אחת.
''אנחנו רק רוצים לדעת מהי הדרך הטובה ביותר לאכול קסטות, אדוני,'' אמר רון במבוכה.
''שאלה מעניינת... אני לא יודע את התשובה אליה ממש כשם שאיני יודע את התשובה ל-''
''משמעות היקום?'' ניחשה ג'יני.
''פילוסופיה קיומית?'' הציע פרד.
''לא,'' אמר דמבלדור ברוגז, ''התכוונתי לשאלה חשובה הרבה יותר. מה אוכלים קודם בקרמבו; את העוגייה או את הקרם?''
''העוגיה'' אמרו פרד וג'ורג' פה אחד.
''הקרם,'' אמר רון.
''את השוקולד,'' הנידה ג'יני בראשה הג'ינג'י.
''אה... אני היחיד שמודע לעובדה שהקרמבו היה במקור שרבט לימון?'' שאל הארי בבילבול. ''חוץ מזה, דיברנו על קסטות, לא?''
כולם הביטו בו.
''לך לעזאזל, הארי''.



*מדורג PG13 בשל העדפת קרמבו על פני קסטה.


ת''ב?