חנוכה סיקור:

חג יהודי.
חוגגים בכל מקום בעיקרון

Hanukkah 2022 began in the evening of
Sunday, December 18
and ends in the evening of
Monday, December 26 (בלעז)

- תרגום גוגל טרנסלייט

חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי,
הנחגג במשך שמונה ימים.
מקור שמם של ימי החנוכה הוא כנראה מלשון חנוכת המזבח או חנוכת המקדש שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים, שלזכרה נחגג החג בתאריכו, כפי שמתואר בספר מקבים א', בדומה לחנוכת המשכן ולחנוכת מקדש שלמה,

המקורות הראשוניים לחנוכה הם ספרי המקבים מהמאה ה-2 לפנה"ס. בספר מקבים א' מסופר על טיהור בית המקדש וחנוכתו בכ"ה כסלו, קביעת חג שמונת ימים באותה שנה, וקביעת החג לשנים הבאות על ידי יהודה המכבי ו'קהל ישראל'.


בספר מקבים ב' מסופר גם כן על טיהור המקדש, אך מופיע טעם נוסף לקביעת שמונת ימי החנוכה והוא השלמה לחג הסוכות שאותו לא זכו היהודים לקיים באותה שנה


בספר מקבים א' וספר מכבים ב', במשנה ובמגילת תענית שהם המקורות הראשונים בכתב המתייחסים לחג אין אזכור של נס פך השמן. עם זאת בברייתא המובאת בתלמוד למסכת שבת, ובסכוליון של מגילת תענית, מוזכר לראשונה בכתב נס פך השמן. על פי מקורות אלו כאשר ביקשו החשמונאים לחדש את פעילות בית המקדש, לא היה בידם שמן זית טהור הנחוץ להדלקת המנורה. לבסוף נמצא פך שהכיל כמות שמן מספיקה להדלקת המנורה במשך לילה אחד בלבד, כדרכם של פכי השמן שמולאו עבור הדלקת המנורה, אך בדרך נס הספיק השמן למשך שמונה לילות שלמים. בעקבות נס זה קבעו חכמים להדליק נרות מדי שנה במשך שמונת ימי חנוכה.

מצוות החג

הדלקת נר חנוכה
הלל והודאה
קריאת התורה
איסור תענית


מנהגי החג

זאת חנוכה

היום האחרון של החג קרוי במקורות שונים זאת חנוכה, משום שבקריאת התורה של יום זה מופיעות המילים "זאת חנוכת המזבח". ליום זה משמעות רבה בכתבי המקובלים והחסידות.


מאכלי החג
נוהגים לאכול לביבות, סופגניות וספינג'. מאכלים אלה מטוגנים בשמן רב, ויש בהם כדי להזכיר את נס פך השמן. יש הנוהגים להרבות גם באכילת מאכלי חלב לזכר הנס בו יהודית הרגה את הולופרנס, שר הצבא של אנטיוכוס באמצעות הרדמתו על ידי שתיית חלב.

משחק בסביבון

נהוג לשחק בחנוכה בסביבון, שעל כל פאה שלו מופיעה אות אחרת מהאותיות נגה"פ שפענוחן "נס גדול היה פה". בחוץ לארץ נהוג שה"פ" מוחלפת ב"ש" וכך האותיות מפוענחות כ"נס גדול היה שם".

בעבר היה נהוג לשחק בקלפים בימי החנוכה. במספר ספרי חסידות נאמרה תוכחה על מנהג זה.

דמי חנוכה

נהוג לתת לילדים "דמי חנוכה" (או "מעות חנוכה"), שהם באופן מסורתי מטבעות בשווי נמוך. שוקולטיירים אמריקאיים מן המאה העשרים עיצבו מטבעות שוקולד עטופות בעטיפת מתכת דקה בצבע זהב או כסף, שמשמשים לפעמים כתחליף למטבעות אמיתיים.

מבצע חנוכה של חב"ד
הרבי מלובביץ, הכריז על "מבצע חנוכה" ובו חסידי חב"ד מדליקים חנוכיות בכל מקום שיש בו בית יהודי בשביל פרסום הנס וכן יחזקו הדלקות קיימות. המנהג תפס בהצלחה, ובערים ומדינות רבות יש מקומות להדלקת חנוכייה גדולה מרכזית סביבה מתאספים המונים.

מתנה כל יום בארצות הברית
הרבה הורים יהודים בארצות הברית ובקנדה נוהגים לתת לילדיהם כשמונה מתנות במהלך החג, אחת בכל יום. מנהג זה התחיל ככל הנראה במאה ה-19 בצפון אמריקה, בעקבות רצונם של משפחות יהודיות לא לקפח את ילדיהם שצפו באותו זמן בחבריהם הנוצריים מקבלים שלל מתנות לכבוד חג המולד.

נשים בחנוכה

בחנוכה מתייחדות כמה הלכות המיוחדות לנשים. הטעם המובא לכך הוא: ”שאף הן היו באותו הנס” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד א') לאימרה זו שני פירושים מקובלים: פירוש התוספות שגזירות היוונים היו גם על נשים ולכן הן צריכות להודות ולקיים את מצוות החנוכה כמו גברים ופירושו של רש"י (למעשה רשב"ם כפי שמובא בתוספות) שהנס נעשה על ידי אשה, יהודית אחותם של החשמונאים.

נשים חייבות במצוות הדלקת נר חנוכה אף על פי שבדרך כלל הן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. למעשה, בדרך כלל אישה נשואה יוצאת ידי חובה בהדלקה של בן זוגה, בין לפי מנהג הספרדים ובין לפי מנהג האשכנזים משום ש"אשתו כגופו". אמנם כאשר הבעל לא מדליק (בשל היעדרות מהבית או בשל סיבה אחרת) חייבת האישה להדליק בעצמה, ובהדלקה זו היא מוציאה ידי חובה גם את בעלה. גם לפי מנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק לעצמו יש שנהגו שגם ילדות ונשים שאינן נשואות מדליקות ויש שנהגו שאינן מדליקות.

הלכה נוספת הקשורה להדלקת נרות היא מנהג הנשים להימנע מעשיית מלאכה בחצי שעה שלאחר הדלקת הנרות.

בקהילות מסוימות נהגו לציין ביום השביעי של חנוכה את עיד אל-בנת ("חג הבנות") לזכר גבורת הנשים במרד החשמונאים. מזכירים כמה מן הגיבורות הקשורות לחג, בהן יהודית, שלפי מסורות אחדות הייתה אחותם של החשמונאים, שהתחילה את המרד. נהוג גם להזכיר את יעל שהרגה את סיסרא, ועוד.



החנוכה בגלות ובמדינת ישראל
יש הטוענים כי המסר העיקרי של חג החנוכה הוא ניצחון חופש הפולחן הדתי, שבו הצליח עם ישראל להתגבר על אומה פגנית שניסתה לעקור אותו מדתו. לעומת זאת, יש שטוענים דווקא להפך, שהמסר העיקרי של חג החנוכה הוא חג של מאבק נגד הסובלנות.

בעת החדשה השתנה מעמדו של חג החנוכה בצורה דרמטית, כאשר יציאתם של היהודים לחברה הכללית גרמה להיחלשות בציונו של החג. סקרים סטטיסטיים כמו גם נאומים של רבנים מזרמים שונים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בארצות אירופה ובצפון אמריקה, אף העידו כי חג החנוכה עתיד להיעלם מלוח השנה של מרבית היהודים במערב.

בשלהי המאה ה-19, אומץ החג בהתלהבות על ידי התנועה הלאומית היהודית, בשל הרלוונטיות שלו למטרותיה: הוא היה יכול לשמש הן כסמל לשלילת ההתבוללות והטמיעה התרבותית, נגדן יצאו הפרוטו-ציונים, והן כמופת לגבורה צבאית, שיכל להפריך את התדמית הנרפית של יהודי אירופה. החגיגה הראשונה של חנוכה ברוח לאומית כזו, נערכה בווינה על ידי אגודת הסטודנטים "קדימה" ב-1883. המתכונת הייתה שונה מאוד מהצביון המסורתי של חנוכה: היא התנהלה כנשף אירופאי, בלווית ריקודים ומשחקים, והדגש הושם על נאומים פטריוטיים ועל הנחלה פדגוגית של ההיסטוריה לצעירים. דגם זה, על הנרטיבים הלאומיים החדשים שליוו אותו, פשט בכל רחבי מזרח אירופה והתבסס בראשית המאה ה-20.

גם תהליך המסחור של חג המולד, שהתרחש במלוא עוזו לאחר מלחמת העולם השנייה, סייע להפוך חנוכה לחג מרכזי בלוח השנה היהודי בגולה. היהודים שחיפשו מקבילה יהודית לחג המולד מצאו אותו דווקא בחג החנוכה, שהפך בשל כך לחג מרכזי שמקדש את ה'אור', שהפך מסמל לגבורה לסמל של חירות ונאורות. במקביל התפתח במשפחות מעורבות יהודיות-נוצריות, בתחילה בגרמניה שלפני השואה וכיום בעיקר בארצות הברית, חג בשם כריסמוכה שהוא סינקרטיזם של חג המולד וחנוכה.

ישנם חוקרים הטוענים כי תהליך מרכוז חג החנוכה לא נגרם רק בשל הסמיכות לחג המולד אלא גם בשל השפעות ממדינת ישראל, שם חנוכה הפך לחג גבורה ציוני. ההסבר המקובל לכך הוא שימי החנוכה מצוינים לכבוד ניצחון החשמונאים על היוונים והמתיוונים, פעולה אקטיבית המנוגדת לדפוסי הפעולה הפסיביים שאימצה היהדות הגלותית. לעומת דפוס החשיבה הגלותי, האתוס הציוני התמקד במאמצים מודעים וגלויים להביא ליישוב ארץ ישראל. על פי ההסבר המקובל, אימצה הציונות את ימי החנוכה בשל ערכם החינוכי, כמסמל תהליך בנייה מכוון של העם היהודי, על מנת לשרת את הציונות כתנועה חברתית פעילה ויוצרת.

על פי הסבר זה, בגלות נדחק חג החנוכה לתודעה משנית, שכן רעיון המרד הפעיל נחשב לרעיון פגום מבחינה חינוכית. כמו כן, עבר משקלו של החג לנס פך השמן, שכן הוא מבטא את מעורבותו של האל במרד ומוריד ממשקלה של הפעולה האנושית. יש הטוענים שחז"ל תקנו את חג החנוכה ועיצבו את דמותו לאחר ארבעה ניסיונות מרד כושלים של יהודים באימפריה הרומית, שהאחרון שבהם, מרד בר כוכבא, הביא לפגיעה קשה ביישוב היהודי בישראל. ייתכן וכאן נעוץ ההסבר מדוע חז"ל ניסו לטשטש את עקבות ערכי המרד בחג.

דעה אישית

חנוכה הוא חג נחמד לדעתי האישית.
יש בו סופגניות וזה נחמד לדעתי האישית.
וסביבונים וזה נחמד לדעתי האישית




מידע נוסף:

תמונות:

חנוכייה:




סופגניה:






איך אוכלים סופגניה? מדריך מלא:




לוקחים את הסופגנייה, מכניסים אותה לפה, לועסים, בולעים. פשוט

***מניעת חנק***

בצק הסופגנייה עלול להיות מסוכן לתינוקות, ילדים, קשישים ולאנשים הסובלים מבעיות בליעה. לכן, יש לחתוך את הסופגנייה לחתיכות קטנות, ולהשגיח בזמן האכילה.
הרחיקו לגמרי מילדים עד גיל 5 סביבונים קטנים, מטבעות וכן מטבעות שוקולד.
במקרה חנק, אם הנפגע מסוגל לדבר או להשתעל, יש לעודד אותו להשתעל בלבד, ובמקביל להזעיק את צוותי מד"א. אם הנפגע אינו מסוגל לדבר, אינו משתעל או שאינו נושם, יש להתקשר למספר החירום 101, ולפעול לפי הנחיות החובשים והפראמדיקים במוקד מד"א.

מקור

קופה ראשית 3 פרק 19 - חנוכה / סיקור פרק (ספיישל חנוכה)

קישור לפרק (לחיץ)


תקציר רשמי:

תקציר:

אין

לביבות (תמונות):


ללא גלוטן:


עם ביצים:


ללא ביצים:

(טבעוני)

שאלות נפוצות::


למה מדליקים נרות חנוכה!?!

הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן. מצווה זו מייחדת את חג החנוכה, ולכן מאפיינת אותו במיוחד. מצווה זו מופיעה במשנה רק באופן אגבי, בהלכות נזקים, והלכותיה מובאות בצורה מפורטת רק בתלמוד.

על פי המצווה הבסיסית מוטלת על כל בית בישראל החובה להדליק נר אחד בכל יום מימי חנוכה והרוצים יכולים להדר במצווה ולהוסיף נרות כמספר בני הבית או להוסיף בכל יום נר נוסף. כיום מקובל להדר ולהדליק נרות בסדר עולה על פי מספר ימי החג. מקובל להשתמש בחנוכייה לצורך הדלקת הנרות, אך הדין המקורי מדבר על נרות בודדים ללא כלי מיוחד בהכרח. ההדלקה צריכה להיות בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים.

הדלקת נרות חנוכה מוזכרת כבר במשנה, וחיוב הדלקת הנרות בחנוכה מבואר בתלמוד, זכר למאורע שקרה ב־164 לפנה"ס שבו ניצחו בית חשמונאי את היוונים, טיהרו את המקדש והדליקו, באורח ניסי, את מנורת המקדש במשך שמונה ימים, מפך שמן קטן, עד שכתשו שמן זית חדש בטהרה.

טעם ההדלקה לפרסם את הנס שאירע בחנוכה. פרטי המצווה ותנאיה מכוונים אל מטרה זו - הדלקת נר המאיר כלפי רשות הרבים באור בהיר אך מובחן, לקראת הלילה בזמן שמצויים אנשים ברחוב. מי שלא יכול להדליק באופן זה, מדליק בפני אנשי ביתו. הרמב"ם מתבטא ביחס למצווה זו באופן מיוחד: ”מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו”".

על פי הגמרא כולם חייבים במצווה, גברים וגם נשים, אף על פי שמצוות ההדלקה היא אחת ממצוות עשה שהזמן גרמן, משום שגם נשים היו שותפות לנס. עם זאת, נהוג שנשים נשואות אינן מדליקות ויוצאות ידי חובה בהדלקה של בעליהן, כיוון שאשתו כגופו. אך רווקות או אלמנות שמתגוררות בגפן, מחויבות להדליק בעצמן.

בקהילות הספרדים נהוגה הדלקת נרות חנוכה על ידי בעל־הבית בלבד, וכל שאר בני הבית יוצאים ידי המצווה בהדלקתו. בקהילות האשכנזים נהוג שכל בני הבית מדליקים נרות חנוכה כל אחד לעצמו יש הנוהגים שרק בני הבית הגברים מדליקים נרות, אך לא בנות הבית; ויש נוהגים שגם הבנות מדליקות לעצמן, מלבד האם, שיוצאת בהדלקת בעלה משום שאשתו כגופו.

לגבי זמן הדלקת נר חנוכה אמרו בגמרא שהוא "משתשקע החמה". בפוסקים נידון מה משמעות הדבר וישנן 3 שיטות עיקריות:

בשקיעת החמה - "כשנתכסה השמש מעֵינֵינו" - כך ביאר הבאור הלכה שהוא דעת הרמב"ם וכן כתב הגר"א, וכך נהג הגרי"ז מבריסק. וכך הוא מנהג הפרושים בירושלים (שכן נהגו הרב זוננפלד ורבני ירושלים).
תחילת "שקיעה שנייה" דהיינו כשמתחיל האור להשתקע לגמרי והוא בערך רבע שעה קודם צאת הכוכבים - שיטת הר"ן, הרשב"א והמאירי.
סוף שקיעה - כך מביא השולחן ערוך והטור, והמגן אברהם ופוסקים אחרים מבינים שמדובר בצאת הכוכבים, וכן מנהג ספרד בימינו.
שיטת החזון איש למעשה היא להדליק 18 דקות לאחר שקיעת החמה.

הסיבה לכך שאת נר חנוכה מדליקים בערב, טמונה ברצון לפרסם את הנס באמצעות הדלקת הנר, ולכן מדליקים דווקא בלילה, ובשעה בה אנשים עדיין עוברים ושבים בחוץ, על מנת שהנרות ידלקו עד שהרחובות יתרוקנו מאנשים ("עד שתכלה רגל מן השוּק"). זמן זה, על פי ההלכה הוא כחצי שעה אחר צאת הכוכבים.

משום כך, מי שנמנעה ממנו האפשרות להדליק את החנוכייה בתחילת הלילה, ידליק את החנוכייה מוקדם יותר, החל מפלג המנחה, בתנאי שתדלוק עד שיתרוקנו הרחובות (כחצי שעה אחר תחילת הלילה). אבל אם אפשר, ידליק רק בלילה, כי אור הנר אינו נראה ביום ("שרגא בטיהרא - מאי אהני?" דהיינו, "נר בצהרים - מה מועיל?"). אם לא הדליק נרות חנוכה בזמן, עדיין יכול להדליק עד סוף הלילה (עד "עמוד השחר"). עבר הלילה ולא הדליק - אי אפשר להשלים, דהיינו, אין טעם להדליק יותר.

מעיקר הדין אפשר להסתפק בכמות שמן שתדלק כחצי שעה. ולאחר זמן זה אפשר אף לכבות את הנרות. אמנם ישנם רבים שנהגו לכתחילה להדליק בכמות רבה של שמן, ויש אף המדליקים עם שמן רב שידלק עד כחצות הלילה. אלו סבורים שהיות שגדר זמן ההדלקה הוא עד "שתכלה רגל מן השוק", ואמנם בזמנים עברו טרום תאורת החשמל, הרגל כלתה מהשוק כחצי שעה לאחר שהחשיך, בזמנינו הרגל מצויה עדיין בשוק כמה שעות לאחר צאת הכוכבים, ולכן יש סוברים שחובת ה"פרסומי ניסא" נמשכת עד שתנועת הולכי הרגל שוקטת, לפי המקום והזמן.

לקראת ההדלקה
ישנה חשיבות גדולה בהדלקת נרות חנוכה בזמן, לכן בחצי שעה שלפני זמן ההדלקה יש להיזהר שלא להתחיל במלאכה שיכולה לגרום לעיכוב בהדלקת הנרות. לדוגמה אין להתחיל בסעודה גדולה, או לתכנן שינה- שלא יעבור זמן ההדלקה ויתפספס פרסום הנס שבקיום המצווה.

הדלקה במוצאי שבת
במוצאי שבת יש להזדרז ולהתפלל מעריב בהקדם האפשרי כדי שלא יעבור תחילת זמן הדלקת הנרות (ומכל מקום אין להקדים ולהתפלל לפני צאת הכוכבים הנהוג). הנוהגים כשיטת רבנו תם בכל מוצאי שבת שלא לעשות מלאכה כלל, נוהגים כך גם לגבי נרות חנוכה ולא מדליקים עד זמן זה.

סדר הפעולות - יש אומרים שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה ואחר כך להבדיל, ויש אומרים שקודם יבדיל ואחר כך ידליק, ולשני המנהגים יש מקור.

בית עם שני פתחים
בשולחן ערוך נפסק, שבית שיש לו שני פתחים בשני כיוונים שונים, צריך להדליק נרות בשני הפתחים – מפני החשד. אך בזמן הזה הורו פוסקי זמננו שמכיוון שאין כולם מדליקים במקום מסוים ובזמן מסוים ורבו בזה המנהגים, ואם כן אין יותר את החשש של "חשד", ודי להדליק במקום אחד.

הדלקה במקומות ציבוריים
על סמך מנהג זה, יש הסוברים שמותר ומצווה להדליק נרות בברכה גם בהתכנסויות ציבוריות אחרות כמסיבות חנוכה או חתונות, וכן במקומות ציבוריים אחרים וברשות הרבים; אולם לדעת רוב הפוסקים אין לברך על הדלקה במקומות אלה ויש פוסקים אחרים שמחלקים בין מקום שמתקיימת בו תפילה בציבור, שהוא כעין בית כנסת וניתן לברך על ההדלקה בו, ובין מקום ציבורי שלא מתקיימת בו תפילה, שבו אין לברך על ההדלקה.

ישנן שלש שיטות עיקריות אצל הפוסקים לאופן הדלקת הנרות:

שיטת מהר"ם מרוטנבורג, השולחן ערוך, הרמ"א והאר"י - בלילה הראשון ידליק את הנר הימני שבחנוכייה.
בלילה השני, מוסיף ומדליק גם את הסמוך לו משמאל, ומתחיל להדליק דווקא מהשמאלי ולאחריו פונה לימני.
שיטת הלבוש והט"ז - בלילה הראשון ידליק את הנר השמאלי.
בלילה השני מוסיף ומדליק את הסמוך לו לימינו, ומתחיל להדליק מהימני ופונה שמאלה.
שיטת התרומת הדשן, המהרש"ל והגאון מווילנה - יש להתחיל להדליק תמיד בנר הסמוך לפתח ולאחר מכן לפנות ולהדליק את הנרות הסמוכים לו.
כלומר, אם מדליק בצד שמאל של הפתח, יתחיל מהנר הימני ויפנה לשמאלו, ואם מדליק בימין הפתח או בחלון, ידליק תחילה את הנר השמאלי ופונה לימין.
רוב העולם נוהג, הלכה למעשה, לפי שיטת שולחן ערוך.

מזמורים

לאחר הדלקת הנרות נהוג לומר את המזמור "הנרות הללו". לאחריו רבים נוהגים לשיר את הפיוט "מעוז צור", מן הפיוטים המרכזיים לחג החנוכה. נהוג בחלק מהקהילות לומר את מזמור ל' בתהלים בשל המילים בהן הוא פותח "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". כמו כן, לפי מנהגי החסידים נהוג להוסיף פרקי תהילים שונים (למשל פרק צ"א - 'יושב בסתר עליון'), ותפילות שונות



חג חנוכה שמח לכולם!

צונזר מטעמי נוביזם

הודעה זו נערכה ע"י אמיר המלך ב Jan 13 2024, 22:45 PM

מסכימה עם אמיר שכדאי למרכז את הטקסט ולעצב (להוסיף צבעים, בולד, כתב עקום וכו') ואולי להפחית קצת במידע.
ואולי היה כדאי להוסיף תמונות קצת יותר קטנות?
אבל בכל זאת, סיקור ממש נחמד, רואים השקעה :)

לא מצחיק. תלמד לכתוב. לא כתבתי על זה שצריך להיזהר מסופגניות- אפשר להיחנק!!!!!

תודה רבה על ההערה, ערכתי בהתאם

קודם כל רואים שמאוד השקעת בסיקור, כל הכבוד:)
למדתי כמה דברים על חנוכה שלא ידעתי קודם.
אבל, אתה צריך לעבוד על העיצוב של האשכול, למרכז את הטקסט, ולהקטין את התמונות ולעשות ביניהם רווח. לביבה עם ביצים, לביבה בלי ביצים, את מי זה מעניין? יש פה הרבה מאוד מידע שלדעתי היה אפשר לתמצת. גם התמונות הגדולות מרחיבות את העמוד.
אם היית עושה את זה הסיקור היה הרבה יותר נעים ונוח לקריאה.

וואו ארוך אני אוהבת את החג הזה