"סעודת השייטים", ציורו של פייר רנואר. שנת 1881, שמן על בד.

ציור זה, צוייר בסיומה של תקופת ציוריו האימפריוניסטית ריאליסטים של רנואר, בא להנציח מפגש של כמה ידידים וידידות צעירים בפונדק על גדות נהר הסיין, לסעודה שאחרי מסיבת השייט.
לציור קדמו כמה מתווים, כמו הציור "השייטים בשאטו" וציור אחר שנשא את השם "סעודת השייטים."

הסצנה כולה מפוצלת לדמויות של יחידים וקבוצות.
קבוצת אנשים נינוחים-כך הגדירו לא פעם את ציוריו של רנואר.
הדמויות המופיעות בציור הן במלוא קומתן, מיוחדות, וצבועות בצבעים זוהרים ושגרתיים אבל לא לגמרי. הדבר ניכר בעיקר בדמות הגבר, היושב בפישוק רגליים על הכיסא, בפינה הימנית התחתונה: כאן כבר מבשר רנואר את הסגנון המיושב והמוצק שאפיין את ציוריו בשנים הבאות.
לעומתו, הבקבוקים, הכוסות והפירות שעל השולחן נראים כאילו הם מתעוררים לחיים, בשל הניצנוץ האקראי שמופיע עליהם.
רנואר צייר בעדינות יוצאת דופן את העלמה עם הכובע הפרחוני וכלב הקטן (שמה היה אלין שאריגו, והיא נישאה בשנים שאחרי זה).

בציור זה, ניתן לראות איך הדמויות ריאליסטיות, אך עדיין ברור כי זה ציור. ההצללות העדינות נמצאות במקומות הנכונים, והגוונים נותנים חיים לבני האנשים. אבל אם מסתכלים מעט מקרוב, עוד ניתן לראות את משיכות המכחול, במיוחד בדמות האישה עם הכובע הפרחוני שמחזיקה כלב-הנמצאת בפינה התחתונה של הציור, בשיחים שברקע ובחופה שמעל לראשי היושבים.
כמו כן, ניתן לראות כאן, שבניגוד לכמה ציורים אחרים שלו, בציור זה הקפיד רנואר לצייר בפרטי פרטים גם את האנשים המרוחקים, שהתמונה לא מתמקדת בהם. ולא הותיר אותם מטושטשים.

ועכשיו, גם דעתי על הציור:
אני חושבת, שהציור הזה הוא אחד הציורים היפים ביותר של רנואר.
הוא לא מצייר כאן אנשים שדיגמנו במיוחד למענו, או סצנות מיוחדות ויוצאות דופן.
מדובר במראה רגיל ויומיומי לתקופתו, דבר שרבים מהציירים לא טרחו לצייר ולתעד, בעוד רנואר התמקד בתקופה הזו בציורים בסגנון כזה.
עוד פרט שאני חייבת לציין, זה שההצללות שלו פשוט מעוררות הערצה, הן מלאות בגוונים, ונמצאות במקומות המצאימים, הן נותנות לבגדים של האנשים מראה ומרקם ריאליסטים בצורה מדהימה. ונותנות הרגשה אמיתי של אור, של אנשים היושבים בצל צלייה ביום שימשי.
בקיצור, זה אחד הציורים האהובים עליי בין הציורים של רנואר, ואני לא אתפלא אם חלק מכם מכירים אותו, הוא דיי מפורסם.

אז... תגובות? <:
מה דעתכם על הציור?