כמו שאמרתי בתת-כותרת יש כאן רצח המונים אבל לא נראה לי שזה מעל pg13 (ככה קוראים לזה?) אז אם לא מתאים לכם אל תקראו נראה לי? זה לא כזה מובן בקטע.
בכל מקרה, אני ורייני התווכחנו במשך שתי דקות איך טיפה נשמעת ובסוף זרמתי איתה על בלופ אבל סתם שתדעו שאני לא לתמוך בבלופ. שלא תתבלבלו במקרה.
וגם הקטע לא מובן בכוונה אז תסתדרו D:

•••

בלופ.
בלופ.
בלופ.
הוא לא היה בטוח מה מפריע לו יותר, הצילי של הטיפה הפוגעת בראשו או ההרגשה של הטיפה הפוגעת בראשו.
הם כיסו לו את העיניים ככה שהוא לא יוכל לראות כלום. לא יהיה מסוגל לרצוח.
הם קשרו לו את הידיים ככה שהוא לא יהיה מסוגל לזוז. לא יהיה מסוגל להוריד את כיסוי העיניים.
לא מסוגל לראות כלום.
לא מסוגל לרצוח אותם.
רק חושך.
לא מסוגל לרצוח את הכולאים שלו.
אפילו לא טיפה אחת של אור.
לא מסוגל לרצוח את האנשים בטבחו בחבריו.
הוא היה מסוגל רק לחזות שוב ושוב ברגעי החופש האחרונים שלו. בצרחות שנשמעו סביב ומבטי האימה שלעד ישארו קפואים על פניהם של חבריו. בקול הנתז המחליא שנשמע כשדמם ניתז על האדמה ועל הקירות.
איך שהוא היה מסוגל רק לצפות בהם מתים בזה אחר זה בחוסר אונים מוחלט, נרצחים על ידי אותם אנשים בהם הם נשבעו לנקום.
והכל באשמתו.
הוא ידע שהם מתו בגללו. הוא היה זה שהוביל אותם למקום הטבח. הוא היה זה שלא בדק את כל האפשרויות. הוא היה זה שצפה בהם מתים מבלי לנקוף אפילו אצבע.
ועכשיו הוא היה תקוע בחדר הזה.
והם היו מתים.
מבלי היכולת לראות או לזוז.
והם היו מתים.
חי את זיכרונותיו הגרועים ביותר שוב ושוב, יוצא לאט לאט משפיות דעתו.
והם היו מתים.
הוא היה יכול רק להקשיב לטיפות המים הקטנות. לחכות בחרדה הולכת וגוברת עד שהטיפה הבאה בתור תרטיב את שערו היבש.
בלופ.
בלופ.
בלופ.

מהמם

זה מושלם. זעזע אותי....