שוב, מאוד מאוד צריך פידבק על זה בבקשה תפדבקו
זה ספוקן וורד אגב!! בגלל זה יש מלא אנטרים ושיט
-
לכוכבים יש את הטעם של השפתיים שלך.
זה הטעם האהוב עלי אחרי הטעם של המחלה.
אבל המחלה שלי שונה משלך, אתה לא מכיר את המחלה שלי, ואני לא מכיר את שלך, לפחות לא לגמרי. למחלה שלך יש טעם של שמחה, ולמחלה שלי יש טעם של עצב.
אבל לא עצב עצוב, מן עצב שמח כזה, מן עצב כזה שאתה נהנה להתמוסס אליו, מן עצב שהוא בעצם חיבוק גדול שעוטף אותך בידיו, מן עצב כזה, שאתה מאוהב בו.
לך יש טעם של השוקולדים שקניתי לך. כוסות קטנות של שוקולד ממולאות בחמאת בוטנים, ועל הלשון שלך מסתחררים כל כך הרבה טעמים, מה אני בכלל אומר - טעמם של הכוכבים לא משתווה לטעם שלך. אף פעם לא שתיתי שמפניה, אבל אני חושב שככה זה ירגיש; מתקפה על כל החושים.
למחלה שלך יש ריח של אושר, ולשלי, יש ריח של שמן לוונדר ודם - שזה בעצם ריחו של כאב. כלומר, אני סינסתט; אני מריח תחושות, שומע צבעים, כל החושים שלי מתערבבים, וריחו של לוונדר הפך לריח הכאב וזה הריח של המחלה שלי. כי היא כואבת, בכל האיברים, בכל המקומות, עקצוצים ושריפות ומכות וכוויות, ריחה של המחלה הוא הריח של חוד הסכין, לוונדר ודם מעורבבים, והריח שלך - טוב, לך יש ריח של שמפו, ודאודורנט מתקתק וריח של בית סך הכול. מן פרומון משונה שגורם לי להרגיש שהגעתי הביתה, מעין ניחוח מלווה בתחושת ביטחון שעוטפת אותי כמו שמיכה עבה של אושר.
אני בטוח איתך כשהמחלה ישנה.
כשהיא מתעוררת, כפי שאמרת, אהבתנו מתפוגגת, כי היכולת שלי להרגיש מתמוססת ונעלמת מן העולם. אני הופך לקליפה מתה של אדם שפעם חי - שזאת אגב, התחושה המטלטלת של המחלה שלי, שתופסת אותי בכל איבריי - תחושה של מוות.
אני יודע איך המוות מרגיש, כי אני מת פעם ביום לפחות.
ואז אני שוכב עם הראש הפוך, ומרגיש איך הדם הקטיפתי מתפשט אל תוך ראשי וממלא אותו בחיים, בחמצן, בכל מה שתא עצב יכול לבקש כדי לחיות חיי מותרות, אבל זה לא עובד.
כלום לא עובד.
אני מתפוגג.
כשהמחלה שלי גורמת לי למות, אני מחפש עוגן כדי להישאר בחיים. כמו רוח רפאים.
וגם אם אתה חולה בדיוק כמוני, ואולי אפילו יותר, אתה עוגן מספיק כדי להישאר מאחור, כי יש לי עניינים לא פתורים, כפי שאמרתי, אני סוג מסוים של רוח רפאים, צריך לסגור חשבון לפני שהולכים ומתים באמת אז אתה מחזיק לי את היד חזק חזק ואז אני חוזר, ושנינו חולים
שנינו מטורפים
שנינו מתים וחוזרים ומתים וחוזרים
אתה אמרת לי פעם
שמינוס כפול מינוס שווה פלוס
אז שני אנשים רעילים כמונו
ייצרו מערכת יחסים בריאה.
מי ידע
שצדקת.
אני מנשק אותך על השפתיים
וצועק:
"בואו מהר,
אני טועם
את הכוכבים."

הודעה זו נערכה ע"י Jataro Kemuri ב Aug 9 2021, 18:33 PM

אזאזאז
זה קטע ממש מקסים
אם הבנתי אותו נכון
וגם אם לא אבל עדיין!!!

לא הבנתי אבל למה בהתחלה כתבת שהטעם של הכוכבים פחות טעים מהטעם של המחלה
כשמיד אחרי פירטת למה המחלה של עצמו לא טובה
ונניח דיברנו גם על המחלה של השני
למה שהצד הרע של השני יגבור על הצד הטוב שלו?
כי כאילו מינוס ומינוס זה פלוס?
ואם הצד הטוב היה מוסבר אז זה היה פלוס ומינוס ואז זה מינוס?

הסיפור עצמו על המחלה ממש מקסים
עד כמה שהוא יכול להיות מקסים כי זו מחלה
אבל הבנת!
כאילו כתבת מקסים!

בחלק האחרון קצת הרגיש לי מוזר שחלק מהשורות עשית עם נקודה בסוף וחלק בלי
אם הכל היה תואם זה היה מרגיש לי יותר טוב נראה לי

ואני לא יודע מה עוד להוסיף כי זה ממש מקסים אז אמממ :0 🥺

טוב אני מניחה שאני ממש גרועה בשפה פואטית למה לא הבנתי את הסיפור של הקטע. מה שכן ממש אהבתי את המשפטים. קשה לי להגיד מה אהבתי בהם, כנראה שפשוט אהבתי את מה שחשבתי שהם אומרים, אבל אני רק רוצה לציין איזה משפטים ממש אהבתי חכה רגע ><

זאת נגיד פתיחה ממש טובה כי היא מושכת את הקורא. חוץ מזה בלב שלי יש פינה חמה לכוכבים מאז שהמצאתי את הדמות חולת הכוכבים שלי אז האהא ממש אהבתי

כאן כבר מגיעים למשפטים שאני לא יכולה להסביר למה אני אוהבת אותם, פשוט בגלל שלא הבנתי בדיוק על מה הסיפור. אבל ממש אהבתי את המשפט הזה נגיד ><

וגם את זה!!!

אהבתי גם שהסוף עוד אההה סגירת מעגל עם ההתחלה.
הדבר היחיד באמת שהפריע לי היה היותר מדי אנטרים בסוף, אבל אני בטוחה שיש סיבה לזה שעשית את זה ואני פשוט לא מבינה אותה כי לא הבנתי את הסיפור עצמו של הקטע. אז כן אשמח לדעת למה עשית את האנטרים לול, כי בנתיים זה פשוט עשה לי קצת מעצבן לקרוא, בלי להעליב.

אז כן אני לא יכולה להגיד שאהבתי את הסיפור עצמו, כי אני פשוט לא מבינה מה הוא, אבל אהבתי שאתה מעביר תחושות ורגשות בכתיבה שלך בצורה מאוד מאוד פואטית אהבתי :0
סליחה שזה לא היה ת"ב אמיתי האהא

הסיפור של הקטע הוא מה שהקורא מפרש, אז אני לא אהרוס לך, אבל אשמח לשמוע מה חשבת שהסיפור של הקטע הוא כי זה באמת מאוד מעניין אותי
האנטרים בסוף זה כדי שאני אדע מתי לנשום בזמן ההקראה כי כעיקרון זה ספוקן וורד, בגלל זה האנטרים שם
ואני מאוד מאוד שמח שאהבת D:

הו תודה שהסברת על האנטרים, כדאי לך אממ להדגיש את זה בהתחלה של הקטע שזה ספוקן וורד כי לא הבנתי את זה אז זה עיצבן אותי לקרוא.
מה אני חושבת שהקטע עליו...? אוקיי לא אתה תחשוב שאני מוזרה קראתי את זה בתור מערכת יחסים גייז בין שני אנשים עם דיכאון. אופס. או שזה אשכרה מה שזה ואז יאי.
אבל כן אהבתי לקרוא את זה בתור אחד כזה. יש לי חולשה לגייז דיכאוניים D:

זה אכן מערכת יחסים של שני גייז בדיכאון
טוב
אחד בדיכאון ואחד מכור לסמים אם להיות מדויק
אבל כן, צדקת

ורעיון טוב אני אכתוב את זה

האמת התחלתי לתתב את זה אתמול אבל זה כל כך ריגש אותי והיה איזה שתיים עשרה בלילה אז הלכתי לישון באמצע ><
טוב כן אז זה נהדר. רציתי להגיד לך מתי שדיברנו (זה היה אתמול? שלשום? וואטאבר.) שהכתיבה שלך היא הדבר הכי נוגע בי בעולם ולפעמים אני נכנס לפורטל רק בשביל לקרוא קטעים ישנים שלך כי אני כל כך אוהב. הלוואי שתוציא ספר או משהו כדי שאני אוכל לקנות ויהיה לי בבית על המדף.
קיצרר. אמרתי לך את זה כבר, הקטע הימם אותי. אני קורא ומה שעובר לי בראש זה "אמג זה כל כך פאקינג יפה." שוב ושוב. הקטעים שלך זה שוב ושוב רגש של כנות ואהבה וכאב ואני מרגיש את האהבה ואת הכאב שלך בתור קורא כל כך חזק. למרות שהפעם עלה מכאן רגש של שלמות כזו, וזה גורם לי לחייך.
אוקיי
אז משפטים!!

כפי שאמרו כבר - פתיחה מושלמת. והקטע הוא שזה לא סתם משפט פנסי לתחילת קטע אלא שזה מתקשר לסינסתזיה שאתה מסביר ומתאר אותה באופן מהמם בהמשך. (אגב כתבת שם סינסתט ואני לא יודע אם זה שגיאת הקלדה של סינסתז או שאני סתם אידיוט.)

בספר של נועם חורב מסומן במרקר כל המשפטים האהובים עליו מכול קטע שיר או ספוקןן ורד שהוא כתב. זה המשפט המסומן שלי מהכאן.

וואו זו מטאפורה כל כך טובה. עם אתה מת אבל אתה איכשהו עדיין בעולם הזה. פשוט וואו.

כל כך. פריקינג. טוב.

החיוך שציינתי מקודם הגיע מכאן כי... אני באמת צריך להסביר? פשוט יש אהבה ומרגישים את האושר.

אחי אני שוב על סף דמעות כי הקטע כל כך ריגש אותי. תמשיך ככה.

לגיטימי שהלכת לישון אחי, הכול טוב
תודה רבה!! אין לך מושג כמה מאושר זה עושה אותי לשמוע את זה ואת האמת שאחת הסיבות שבכלל כתבתי את הקטע הזה היא כי נזכרתי שאמרת שאתה רוצה שאני אכתוב יותר אז אמרתי לעצמי יאללה בלגן ננסה לכתוב קטע בשביל ריין.
אני מקווה להוציא ספר. מקסימום אני אוציא במהדורה מוגבלת ואצור איתך קשר כדי שתקנה אחד.
איך אני שמח שגרמתי לך לחייך!! באמת, זה עושה אותי ממש ממש שמח.
כעיקרון כתבתי סינסתט כי ככה מתארים מישהו שיש לו סינסתזיה - סינסתט או סינסתטית. אם אני לא טועה. יכול להיות שאתה צודק.
אני גם ממרקר משפטים מספרי שירה וזה שמישהו עושה את זה לקטעים שלי זה הדבר הכי נוגע ללב בעולם.
אני מת עליך, בבקשה אל תפסיק לפדבק אותי, זה באמת מניע אותי קדימה 3>