אין מילים בפי לתאר את בושתי,
כשהלכת מול כולם והאשמת אותי.
אין מילים בפי לתאר את הסבל שלי,
כשעכשיו בגללך כולם לועגים לי.
אין מילים בפי לתאר את שברון ליבי,
חשבתי שלתמיד אתה לצידי.

כי כשאתה הולך,
תוקע לי סכין בגב.
אבל נשאר אדיש,
לא עצוב, לא נעלב.

אין מילים בפי לתאר את אהבתי,
כשפגשתי מישהו שהציל אותי.
אין מילים בפי לתאר את טמטומי,
כי רק עכשיו ממך נפרדתי.
אין מילים בפי לתאר את תודתי,
שסוף סוף נטשת אותי.

כי אומנם אתה הולך,
תוקע לי סכין בגב,
אבל עכשיו אני אדישה,
ואתה נעלב.

אין מילים בפי לתאר את דיכאוני,
הרי בסוף גם הוא נטש אותי.
אין מילים בפי לתאר את הרגשתי,
מהפכה של רגשות,
שתמיד תשאר איתי.