היא הייתה בהירה, חיוורת
לבושה בשמלה לבנה
כשכולם יצאו למסיבות בכל ערב
וחזרו בבוקר, היא לא רצתה
לצאת, לבלות, לשכוח מעצמה

לפעמים היא רק הופיעה שם
עומדת בצד ובוהה בכולם
לפעמים היא עמדה, במרכז הבמה
ושתקה את מה שרצתה לומר

לפעמים היא נשארה בבית
וחיכתה שיחלפו כמה ימים
לפעמים היא נשארה שם גם בבוקר
ושברה את כל החוקים

לפעמים היא חיה עם בני האדם
לפעמים
עם הכוכבים



עריכה: יו אן כתבנו קונספט דומה!

קטע יפהפה בעיני, אהבתי את זה שבחרת לא להזכיר את המילים "כמו הירח" בקטע, אלא העברת אותם דרך מילים אחרות.
המשפט שהכי התחברתי אליו- "ושתקה את מה שרצתה לומר". זה כל כך חזק בעיני.

יפה מאוד!!