אני פיה סנדקית
לא אין לי שמלה מנופחת
אין לי כנפיים
אין לי שירים מוצלחים
(בנתיים)

אבל יש לי לב כמו שלה
וחיוך מנחם
וידיים
שירימו אותך מהרצפה
כמו שאת, יחפה

אשים לך נעלי זכוכית
עדינות עדינות, נוצצות, זוהרות
אם לא תלכי לאט, תפצעי
אבל אם תשימי לב ותיזהרי, תראי
נסיכה

הרי לא משנה לך אם
המשרתים בכרכרה
היו פעם עכברים
והיא הייתה, בעצמה
פעם דלעת

את יודעת
שלפעמים
מהבוץ, והאפר, והשכול
נוצרות נסיכות
נולדים עופות חול

וואו נטע!
אנחנו צריכות לדבר על הקריירה העתידית שלך!

וואו, קטע יפהפה. אהבתי ממש.
בעיקר התחברתי לזה שהדמות שמדברת לא רואה את עצמה כגיבורה, כמו שקורה בדרך כלל; היא הפיה הסנדקית, כמו האמא, החברה ומורת הדרך של הגיבורה - הכל ביחד.
מהמם.

מגניב מאוד!

ואוו זה מהמםם