יאי עכשיו רק קטעים כיפים ומצחיקים איזה כיף זה אפילוג
אני עייף אז לא עברתי על הקטע תסבלו.
תהנו :0

---

קצת אחרי השיחה הרצינית הראשונה שניהל עם לינט, ליני הסכים סוף סוף לקחת את העצה של אחותו והכריז שהוא לא יקבל עוד פגישות חוץ מאלו שנקבעו כבר. עברו כבר כמעט שנתיים מאז, אבל רק לא מזמן הוא סוף סוף הפסיק להיפגש עם בני אדם בחדר הכס.
הוא ציפה שהוא ירגיש הקלה. במקום זה הוא הרגיש רק ריקנות.
חוץ מהגיחות הקבועות אל המטבח כדי לבשל בשביל קאלוס, לליני לא היה הרבה מה לעשות עם הזמן הפנוי החדש שלו. הוא ניסה לשכנע את פרמינט לקרוא איתו סיפורים, אבל האח הקטן אפילו לא הקשיב להצעה שלו לפני שהוא סירב. הוא גם ניסה להצטרף למסעות הציד של לינט וקאלוס - אפילו שלינט לא נראתה מרוצה מכך - אבל ויתר אחרי הפעם הראשונה. לא רק שהוא הרגיש כמו גלגל שלישי, הם אפילו לא צדו כלום!
ולכן הוא בילה את רוב היום בחדרו, שוכב על המיטה ועסוק בלא לעשות כלום. זה בדיוק מה שהוא עשה כשהדלת נפרצה בבעיטה.
״ליני!״ זאת הייתה נאביה, והיא נראתה זועמת. ליני אפילו לא הספיק לשאול מה קרה לפני שהיא זינקה עליו כמו חתולה פראית והתחילה לשרוט אותו כל כך חזק, שליני היה בטוח שאם הוא היה בן אדם העור שלו היה נקרע מעליו. ״אידיוט! דפוק! מטומטם!״
ליני תפס בכתפיים של נאביה וניסה להרים אותה מעליו, אבל נראה שהיא הייתה נחושה לנסות לקרוע אותו לגזרים. ״היי, תפסיקי! מה קרה?״
״אני בהריון!״
ליני קפא במקומו. נאביה הייתה בהריון? אבל זה אומר…
״את בוגדת בי?״
״מה?! לא! אידיוט!״
״אבל אני לא…״ ליני השתתק כשהוא הבין מה קרה. כמובן, בתור אל, לא הייתה לו מערכת רבייה כמו של שאר היצורים החיים. אבל למישהו כן הייתה היכולת לכופף את המציאות לרצונם… ״אוח, אמא ואבא.״ הוא רטן.
״יש לך הורים?!״
״אה, כן. איך את חושבת שנולדתי?״
נאביה בהתה בו בחוסר אמונה, לפני שהיא הנידה בראשה בעצבנות. ״יודע מה? ההורים שלך הם הדאגה האחרונה שלי כרגע. אכפת לי יותר מהעובדה שאנחנו נהיה הורים עכשיו.״ היא נאנחה. ״אוי, אלים. להיות בהריון היה הדבר האחרון שרציתי עכשיו. במיוחד לא עם התינוק שלך.״
״היי!״ קרא ליני בקול נעלב. ״מה הבעיה בתינוק שלי?״
״אתה אל!״ התפרצה נאביה. ״יש לי אל קטן בבטן! ואתה לא אמרת לי שזה יכול לקרות!״
״כי לא ידעתי שזה יכול לקרות!״ התגונן ליני. ״זאת לא אשמתי שההורים שלי החליטו לשחק קצת.״
״לשחק.״ נאביה צחקה צחוק מטורף, וליני היה בטוח לחלוטין שהיא איבדה את זה. ״טוב, בפעם הבאה שאתה רואה את ההורים המסתוריים האלו שלך - שדרך אגב, בחיים לא חשבת לספר לי עליהם - אז בבקשה תודיע להם שהם צריכים לשאול קודם לפני שהם משחקים לאנשים בחיים.״
״אני בטוח שהם שמעו את המסר,״ הבטיח לה ליני. הוא היסס קצת לפני שהוסיף בשקט, ״זה אומר שאת רוצה לוותר על הילד? אני בטוח שלינט יכו-״
״ליני!״ היא הסתכלה עליו כאילו הוא הציע לה לאכול נחש חי. ״אלים, ברור שלא! למה אתה חושב על דברים כאלו?״
״את הרגע אמרת-״
״למי אכפת מה אמרתי?״ קטעה אותו נאביה בכעס. ״אתה לא צריך להקשיב לכל דבר שאני אומרת.״
״אני עומד לצטט אותך על זה.״
״הרגע אמרתי לך שאתה לא צריך להקשיב לכל דבר שאני אומרת.״
״אז את לא כועסת עליי?״ שאל ליני בתקווה.
״ברור שאני כועסת עלייך, הכנסת אותי להריון!״
ליני נאנח בתסכול. ״אני פשוט לא מבין נשים.״
נאביה סוף סוף ירדה ממנו, ונשכבה לצידו על המיטה. ״מתי אתה חושב שכדאי לספר לכולם?״
״אני לא יודע,״ הודה ליני. ״אין לי ניסיון בזה.״
״אני האישה הראשונה שהכנסת להריון?״
״את האישה הראשונה שאני יוצא איתה.״
״וואו, מאז ומתמיד?״ נאביה נראתה מסוקרנת. ״ומה עם גברים?״
״את בת האדם הראשונה שאני יוצא איתה,״ תיקן ליני.
״ומה עם חיות?״
״אני מודה שראיתי בחיי כמה חתולים מאוד סקסיים.״
״איכס, ליני. מגעיל.״ נאביה צחקקה.
ליני גם חייך. עכשיו כשנאביה הפסיקה לצעוק עליו, היה לו יותר זמן להבין מה החדשות האלו אומרות. אם היא באמת בהריון עם הילד שלו, אז זה אומר שהוא עומד להיות אבא. כמובן, הוא פגש כבר הרבה אבות בעבר, אבל הוא אף פעם לא חשב על להיות אחד כזה בעצמו. זה היה כל כך רחוק מהמציאות בשבילו, שהוא עדיין התקשה לקבל את זה גם עכשיו.
אבל הוא לא היה יכול להגיד שהוא לא אוהב את הרעיון, ומהבעת פניה של נאביה הוא ניחש שהיא מרגישה אותו הדבר.
״אם זה מעודד אותך,״ הוא אמר, ״יש לי ניסיון עם ילדים.״
נאביה בהתה בו בחוסר הבנה.
״קאלוס.״ הוא הזכיר לה.
״אוי לעזאזל, לא. אתה לא מתקרב לילד הזה בחיים.״