שיהיה, הם בטח עושים שיעורי בית או משהו.

שוב פעם, נרדמנו על הספות. הפעם לא חלמתי דבר. אן ששכחתי.

סיימתי לאכול וירדתי לחדר המועדון. איימי וג׳ונתן ישנו על אחד הספות.

קמתי בבוקר מוקדם. אור השמש כבר עלה.

עליתי לדחר הבנים והלכתי לישון.
למחרת בבוקר התעוררתי מקולו של אלק למטה בחדר המועדון.

הערתי את ג׳ונתן והלכנו אל חדרי השינה. תפסתי עוד שעת שינה ואז קמתי עם כולן, הולכת להתרחץ. שיערי ארך באופן מפתיע.

התלבשתי בזריזות וצחצחתי שיניים. ואז ירדתי למטה לראות מה קרה עם אלק.
אבל בדיוק כשירדתי נגמרו הצעקות, והספקתי רק לראות את גבו של אלק יוצא מחדר המועדון, וכריב בוהה במקום בו נעלם.
"מה קרה כאן?" שאלתי אותו. דמעות עלו בעיניו של כריס, "כאילו שאכפת לך.." מלמל חצי לעצמו. החלטתי לוותר על זה ולשאול את אלק מאוחר יותר, אבל כרגע, יותר חשוב. ארוחת בוקר.

אחרי כמה דקות היינו כולנו באולם, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לשיעור.

ירדתי חזרה למרתפים לשיעור שיקויים, אלק לא נראה בסביבה.

שיקויים.
סנייפ הגיע.
נכנסו כולם לכיתה, התיישבתי במקומי ליד התלמיד מרייבנקלו, שוב, והפעם היינו צריכים להכין שיקוי נגד למוות החי - כבוחן על כמה אנחנו יודעים על שיקוי המוות החי ומרכיביו, מה אנחנו יודעים על המרכיבים ומה הנוגדנים העיקריים שלהם, וגם איך הנוגדנים משתלבים ביחד בלי לבטל אחד את השני.
בייסיקלי, אם אנחנו מכירים את השיקוי, מכירים את המרכיבים ויש לנו ידע במרכיבים.
האתגר גרם לי לעלוץ. אני הכי אוהבת שיעורים כאלה.

נאנחתי בעייפות, כמעט שלא ידעתי כלום על שיקוי המוות החי, אז נתתי לאליסון, זאת שישבה לידי לעשות את רוב העבודה, לא נראה שהיא בכלל שמה לב, אז נתתי לעצמי להסתכל קצת על איימי ועל עבודתה.

התחלנו מהבסיס, בזואר, כי אין לו התנגדות כמעט לכלום.
אחר כך אני התחלתי לחתוך מעיי קרפדה והטלתי הכל פנימה. בן זוגי לעבודה עירבב שמונה פעמים ימינה, ואז שלוש שמאלה, ואז התחלפנו. אני מערבבת והוא מרכיב.
זיגזגנו בין תפקיד לתפקיד.
אחרי כרבע שעה, סנייפ הגיע והסתכל על אופן העבודה שלנו. בדיוק הכנסתי דמעות בתולת ים אל מזרק. צריך להכניס חמישה גרמים במשך דקה לפי המתכון שלי ושל התלמיד. זה היה מפחיד.
סנייפ בחן את הקדרה שלנו למשך חמש שניות, ראה איך היא מתערבבת והינהן. אחר כך הוא פנה לשולחן אחר.
לאט, בזחילה, הגיעו הדקות האחרונות.
חמש דקות לפני, ההגשה הכנסנו רוזמרין לקערה בשביל הריח, והשיקוי שלנו היה בצבע סגול עם ריח של צמחים.

באמת שלא היה לי מושג מה היה בשיקוי שלנו, אליסון פשוט עשתה את רוב העבודה ומידי פעם אמרה לי לחתוך משהו או לערבב.
לשיקוי שלנו הריח רע, כאילו תיקחו ריח של ריקבון, ותערבבו אותו עם.. עזבו אין לי איך לתאר את הזוועה הזאת, והיה לזה צבע כחלחל, מעט עכור.
אליסון הביטה בחיוך במעשה ידיה, "אני חושבת שזה אמור לעבוד."

סנייפ ביקש שנשים דגימות על השולחן שלו במבחנות אטומות.

לקחתי מבחנה ומיליתי אותה בנוזל המסריח, לאחר מכן אטמתי אותי ושמתי במעמד שעל שולחנו של סנייפ, הדבקתי על המבחנה מדבקה עם השמות שלי ושל אליסון.