שם:
גיל:
מגדר: ונטייה מינית אם בא לך
בנאדם/ערפד/איש זאב:
מראה:
אופי:
רקע:

שם: ג׳ון
גיל: 17
מגדר: בן
בנאדם/ערפד/איש זאב: בנאדם
מראה: שזוף, שיער שחור קצר, די צנום
אופי: התפתח במהלך השירשור….
רקע: יש לו רק אמא ושני אחיות גדולות

שם: קמיל
גיל: 18
מגדר: בת
בנאדם/ערפד/איש זאב: אשת זאב
מראה: שזופה, שיער ג'ינג'י, עיניים אפורות
אופי: סקרנית, מתרגזת בקלות
רקע: מגיעה משבט אחר, חדשה בעיר

אנחנו רוצות לשלב רומאנס?

ניכנסתי למכונית שלי, והתחלתי לנסוע לבית ספר
———-
מה שאת רוצה
לי זה לא משנה

הגעתי לבית הספר מוקדם, והתיישבתי מחוץ לכניסה הראשית עם האוזניות שלי. בלי מוזיקה; באתי כדי לתצפת.
----
גם לי לא אכפת תכלס
אז מה שיזרום

הגעתי לבית ספר וחיפשתי מקום לחנות.
מצאתי לי מקום בפינה, קרוב לכניסה
יצאתי ממנה, והתישבתי על הדשא.
היה לי זמן להעביר

השקפתי על התלמידים המגיעים, בהתחלה אחד-אחד וככל שהתקרבה שעת הצלצול הראשון במבול הולך ומתעצם.
לא חמקה מעיניי נערה אחת, חיוורת במידה לא אנושית, והאופן שבו מבטה נחת על הנער שישב על הדשא בכניסה. היא נכנסה פנימה בלי לומר לו מילה.
בסדר, אני אצטרך להתחיל את הציד שלי ממנו. ניגשתי אליו ושלפתי את האוזניות. "בוקר טוב," חייכתי. "אתה יודע במקרה איפה... הכיתה של שיעור מדעים?"

״אמ.. זה בקומה השניה שם״ אמרתי, והצבעתי על בניין מספר חמש
״את חדשה כאן?״ שאלתי. לא זיהיתי אותה

"אממ, כן," עניתי, מחייכת בעליזות הנבוכה שנערה רגילה הייתה אמורה לשדר ברגע כזה. "קוראים לי קמיל."

״נעים להכיר״ אמרתי בנימוס ״אני ג׳ון״

"באיזו כיתה אתה?" שאלתי. "אולי יש לנו שיעורים משותפים. יהיה נחמד להכיר לפחות פרצוף אחד."

אני ב יוד אלף חמש״ אמרתי ״באיזה כיתה את?״

הצצתי שוב במכתב שבית-הספר שלח לי. "י"א 2," אמרתי. "אבל במערכת השעות שלי כתוב שיש לנו שיעור ספרות משותף."

------------
סליחההההההההה היו לי בלגנים באוניברסיטה לא התכוונתי להיעלם

״יופי״ אמרתי ״אז את מסתדרת עם להגיע לכיתה?״
————-
הכול טוב
וגם הספקתי לסיים את דמדומים בזמן הזה אז עכשיו אין דברים שאני לא יודעת על זה

"אני חושבת שאני אצליח למצוא את הכיתה של השיעור הראשון שלי, לכל הפחות," חייכתי במבוכה.