יש דברים שהארי פוטר מעולם לא עשה.
לדוגמה, הוא לא עשה קפיצת בנג'י אבל אני לא אכתוב על זה כי גם אני לא עשיתי קפיצת בנג'י.
הוא גם לא שתה קולה לאורך כל שבעת הספרים.
אני חושב שמתישהו שתיתי קולה, אז אני כן אכתוב על זה.
ויתור זכויות: לא אני כתבתי את שבעת הספרים של הארי פוטר, ובאמת שאני לא יודע את המתכון הסודי של קוקה קולה.
הארי פוטר היה צמא.
הגרון שלו היה יבש כמו צמח שרק מחכה שישקו אותו.
הבעיה היתה שהארי לא רצה לשתות מיץ דלעת.
נמאס לו ממיץ דלעת.
מי בכלל חשב להכין מיץ מדלעת?
זה אפילו יותר מוזר מהמיצים הירוקים המוזרים האלה שאני לפעמים רואה בסופר, שהם שילוב של קיווי, קקטוס וקרמבולה או משהו בסגנון.
הם בכלל מבשלים את הדלעת לפני שהם עושים ממנה מיץ?
טוב, בחזרה להארי פוטר.
הארי פוטר לא רצה להסתפק במים פשוטים וחסרי טעם, וגם לא היה בא לו על אלכוהול, אז בירצפת לא באה בחשבון.
אף על פי שבירצפת היא משקה מרענן למדי.
שאלה: האם בירצפת זה בירה עם קצפת? טוב, זה בטח עדיף על בירה עם חמאה. כפיים לגילי בר הלל.
"אני צמא, רון," התלונן הארי, "אבל לא בא לי לשתות מים, וגם לא מיץ דלעת או בירצפת או מי גילי. מה זה בכלל מי גילי?"
"אני מניח שאלה המים של גילי," ענה רון, "אף על פי שלאף אחד בהוגוורטס לא קוראים גילי."
"גילי היה קוסם דגול. למעשה, הוא היה אחד המייסדים של הוגוורטס. אבל בדרך כלל קראו לו גודריק גריפינדור," ענתה הרמיוני.
"אה," אמר רון.
"אם את כל כך חכמה, אולי יש לך רעיון למשקה קר, טעים ומרענן?" שאל הארי.
"יש לי כאן בקבוק של קולה," ענתה הרמיוני בהתנשאות, "אבל הוא יהיה קר רק אם תקרר אותו בכישוף קירור, שאתם שניכם אמורים כבר לדעת-"
"-אבל אנחנו לא יודעים, אז את תקררי אותו בשבילנו," השלים רון.
"חשבתי שרק הארי רוצה לשתות," אמרה הרמיוני.
"כן, אבל כל הדיבורים האלה על משקאות עשו אותי צמא," ענה רון.
"גם אותי," הודתה הרמיוני.
היא הוציאה בקבוק קולה של ליטר וחצי או איזה יחידות מידה שלא יהיו שמשתמשים בהן בבריטניה, קיררה את תכולתו בכישוף פשוט ובסיסי ביותר שרק היא מכל השכבה מסוגלת לבצע, והשלושה שתו יחדיו קולה.
טוב, יש מצב שכתבתי את הפיקצר הזה כי הייתי צמא.
נראה לי שאני אלך על שלוק טוב של מים.
|