ויתור זכויות:
כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי.
את השיר כתב נתן יהונתן והלחינו אותו אחינועם ניני וגיל דור.
שוב הרוח נושבת קרירה - ככה שר בחלוף אש הקרב...
שנוסיף עוד קיסם למדורה? איך עברו הזמנים בלעדיו. ושוב סתיו.
הוא זכר ימים טובים יותר.
הוא זכר את עצמו,
כנער, מחייך,צוחק,שמח.
אבל כל זה היה כשג'יימס היה חי.
לפני שהוא נרצח.
זר שירים ממלים שאהב: על הנגב יורד ליל הסתיו כי רעות שכזאת לעולם
לא תתננו לשכוח אותה.
ג'יימס. קרניים.
רמוס. ירחוני.
ופיטר. זנב תולע.
הבוגד.
נעשה את השיר כמו זר של פרחים, ממלים אחרונות שהאיש ההוא שר,
משתיקת הגברים, מדמעות הבוכים,
מילדים שהדליקו נרות בכיכר,
והוא נזכר איך הוא בכה.
בלילה שבו ג'יימס ולילי נירצחו,
הוא נזכר איך הוא בכה.
הוא בכה כמו שלא בכה אף פעם,
ואם מישהו ברחוב שהכיר את סיריוס היה עובר,
הוא לא היה מזהה אותו.
מפסוקי אהבה שנותרו על הקיר, מכל אלה נדליק להבה של תקווה, היא דועכת אולי - היא תשוב ותאיר. שירו שיר לשלום הוא קרא...
הוא ניסה להיות אמיץ.
בשביל ג'יימס.
בשביל רמוס.
בשביל עצמו.
בשביל הארי.
שוב הרוח נושבת קרירה - ככה שר בחלוף אש הקרב... שנוסיף עוד קיסם למדורה? איך עברו הזמנים בלעדיו. ושוב סתיו.
הארי.
הוא היה עושה הכל בשביל הנער הזה.
הוא סבל כל כך הרבה, והוא רק בן 16.
מצד שני, הוא היה בן 16 שעזב את הבית.
הוא היה עושה הכל בשביל שייחיך שוב.
אלה היו מחשבותיו האחרונות:
אם הוא רק היה יכול לשנות את העבר..
אילו רק היה יכול לשנות כמה דברים,
הכל היה נגמר אחרת.
ברגעיו האחרונים,
סיריוס ביקש עולם טוב יותר.
בשביל כולם.
ת"ב?
|