להארי היה משעמם. מאוד משעמם.
זה היה אחרי השלב הראשון בטורניר הקוסמים המשולש. הוא הצליח לגנוב את ביצת הזהב מהדרקונית!
עכשיו אחד הדרקונים ישן. הוא היה כלוא בתוך מין מכלאה גדולה והוא נחר קלות.
הארי הביט בו משולהב.
הוא רצה לבחון את האמרה: ״אל תדגדג דרקון ישן״ שהיא גם הססמא של הוגוורטס.
האם זה באמת מסוכן?
יש רק דרך אחת לבדוק.
הארי התקרב אל הדרקון והושיט אצבע. הוא נגע לו בעדינות ברגל. הדרקון לא זז.
הארי הניע את אצבעו בתנועות קלות על כף הרגל.
היא הייתה מסריחה.
הדרקון נחר.
הארי נגע לו בבטן ומעך אותה בעדינות, כמו שאמהות עושות לילדים כשהן רוצות שהם יתפקעו מצחוק.
הדרקון הזיז קצת את הזנב במין עצבנות והארי נסוג לאחור.
הוא המשיך לישון (הדרקון, לא הארי) והארי כבר היה נואש.
הוא דגדג את הדרקון בברך.
הדרקון חשף את שיניו ונהם.
הוא דגדג את הדרקון בצוואר.
הדרקון נשף עשן.
הוא דגדג את הדרקון בבתי השחי.
הדרקון התרומם ושאג בקול. הוא צווח (הדרקון, לא הארי) והארי מיהר לברוח.
כשהארי חזר, הוא ראה את הדרקון נאבק עם האוויר.
הדרקון לא כעס.
הוא צחק.
נקרע מצחוק.
וכך התיידד הארי עם הדרקון שהיה רגיש לדגדוגים.
|