"ווווווש" החללית ניווטה במיומנות, בין כוכבים ומטאורים,
ואז הם ראו אותו, את הכוכב הירוק, הכוכב של הסקרולים.
הם האטו את החללית, ונחתו על הכוכב, הכוכב היה שומם מיצורים, "מה? זה לא הגיוני." המפקד אמר והסתכל במסכו, על המסך הייתה מצוירת נקודה אדומה בידיוק איפה שהם,
"רגע," חשב המפקד "אולי..." ואז הוא הסתובב וצעק "הם מתחת לאדמ..." כל האנשים היו גוססים ומהחללית את החלקים החשובים לקחו, "לאאאאאא" הוא צעק בכל הכוח ופתאום נשמע בום גדול והחללית התפוצצה, רסיסים של החללית ואש פגעו באדם, למזלו הוא הצליח לברוח בזמן,
המפקד שכב על הקרקע ושמע את גניחות חייליו,
המפקד שכב על הקרקע וראה את ההרס והחורבן,
המפקד שכב על הקרקע וראה לפתע כדור סגול קטן מתגלגל לעברו,
המפקד בכוחותיו האחרונים תפס את הכדור ופתח אותו, בתוך הכדור הייתה אבן קטנה,
המפקד לפת אותה לליבו,
הכאב היה עז יותר מאלף קללות קרושיאטוס יחד והוא הרגיש כאילו עורו מתקלף באיטיות מענה,
לבסוף האבן פוצצה את העולם הזה,
האבן נכנסה לכדור בחזרה, ונפלה לכוכב לכת נטוש, לא מוכר,
עד שקוויל הגיע עברו כבר עשרות ואולי מאות שנים מאז הארוע הזה...
|