נ.מ הארי
הייתי בכיכר גרימולד מספר 12, אחרי שגברת וויזלי תפסה את התאומים מנסים לחטוף מקרוקשנס את העוזניעזר היא צרחה "מה זה נראה לכם?! אתם תדעו פעם לא לעשות את זה!" בזמן שאמא של סיריוס צרחה "מטונפים, בוגדי דם, בוצדמים, חרפה על בית האצילים בל..."
סיריוס ואני סגרנו את הווילון באמצע המשפט שלה, הלכנו לארוחת ערב אכלנו ובדיוק שסיימנו נשמעו דפיקות בדלת. סיריוס פתח ודמבלדור היה, אני, רון והרמיוני (וכנראה גם שכל השאר, לא הסתכלתי) היינו מופתעים, למה דמבלדור כאן? כאילו הוא ענה לשאלתי אמר " אני צריך לדבר איתכם, לא רק המסדר" למה? הוא נראה מעט לחוץ, משהוא שלא ראיתי לעולם בפניו, ג'יני רקדה ריקוד קטן של ניצחון, התאומים התרגשו אבל ניסו לא להראות את זה, רון אמר "מה זה יכול להיות אם דמבלדור בא? רון תחשוב, תחשוב" "לא ידעתי שיש לך קטגוריה כזו" הרמיוני אמרה בעוד כל מי שנמצא התפקע מצחוק, המבוגרים חייכו חיוך קטן " אבל בכל מקרה אתה תקבל את התשובה, למה אתה חושב?" הרמיוני אמרה, אוקי נכנסנו, דמבלדור אמר "אוקיי, היום גיליתי שיש לוולדמורט..." כולם התנשפו ואני רק גלגלתי עיניים "...בת"
הייתי בהלם בזמן ששמעתי המון התנשפויות, ואז היה שקט וחשבתי למה לוולדמורט יש משפחה בזמן שהוא הרג מיליונים ופירק משפחות, ואת שלי אהה? "שקט הארי"
דמבלדור אמר לי וקלטי שאמרתי את זה בקול רם, כמו שקרה שפגשתי את רון והרמיוני (חפשו בספר 5) אבל לא התביישתי מזה כי התעצבנתי "בגלל שהיא הייתה סקיבית וולדמורט נטש אותה לרחוב למות, לצערו היו זוג שמצא אותם והוא הרג אותם וזה היה נראה כמו "תאונת מטוס" הילדה גדלה אצל אח של אחד מהם והוא גם הרג אותו, לצערו הילדה גדלה מספיק כדי לדאוג לעצמה, היא ילדה בן, לא ידוע לי את זהות האבא, לילדה של וולדמורט קוראים סאלי, סאלי ג'קסון, ולבן קוראים פרסאוס, פרסאוס ג'קסון, הארי, סיריוס ואני נלך מחר בבוקר לקחת אותו"
ולפני שהספקתי למחות הוא התעתק.
|