ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג
"הלכתי לישון." אמרה הרמיוני להארי ולרון,
לאחר שסיימה ללמוד לבחינות הבגרות.
היא הלכה בעייפות אל מעונות הבנות.
היא ישר הלכה אל מיטת האפיריון הנוחה.
אבל היא לא ציפתה לחלום הנורא שחלמה.
חלום זה קרה לפני ארבע וחצי שנים, הוא היה אמיתי.
הרמיוני אז הייתה בת 10, בכיתה ה'.
זה היה לפני שקיבלה את המכתב להוגוורטס.
למרות שזו הייתה תחילת השנה, הם עדיין עשו מבחן.
והיום, המורה אמרה שהם יקבלו.
" בסוף המבחן כתוב את הציון שלכם." אמרה המורה. "למי שלא כתוב ציון, הוא כנראה קיבל מתחת לחמישים."
הרמיוני הייתה בטוחה שקיבלה מאה, או יותר אם זה אפשרי.
המורה חילקה להרמיוני את המבחן.
המורה הסתכלה אליה במבט מלא צער.
הרמיוני לא ידעה למה.
הרמיוני פתחה את הדף האחרון בהתרגשות.
לא היה כתוב כלום.
היא החליטה לבדוק איזה הערות טובות המורה נתנתה לה על התשובות הנכונות.
היא בדקה ופער פה בתדהמה ; היו מלא איקסים.
"המורה זה לא הגיוני!" היא הורידה דמעה אחת מהלחי.
"אני נורא מצטערת על זה שקיבלת פחות מחמישים." אמרה המורה בעצב.
הרמיוני התקרבה אל מורתה.
"אני, הרמיוני גריינג'ר, מקבלת פחות מחמישים? זה לא הגיוני." היא פסקה.
"אני נורא מצטערת, הרמיוני." המורה אמרה.
והרמיוני זכרה שבאותו היום היא התעלפה.
|