את חייבת

היי. 

בעיקרון כתבתי את זה על סופי משומרת הערים האבודות, ולכן הפאנדום - 

אבל כשסיימתי והבנתי שאין לי עוד מה לכתוב ושלא הכנסתי לתוך הפיקצר שום אמצעי מזהה, 

אז קלטתי שזה יכול להיות על כל דמות, כל עוד היא בת.

אזז.. זה הפאנפיק הראשון שלי. מקווה שתאהבו. 

וטכנית אני לא צריכה לוותר זכויות יוצרים לשאנון בגלל שאין שום דבר בפיקצר שמעיד על זה שהוא על שומרת הערים האבודות.

עיכבתי אתכם מספיק. תהנו. (או לא. בחירה שלכם.)

הם מתו. 

הם מתו, ואת לא יכולה לתקן את זה.

את לא יכולה לחזור אחורה ולשנות את מה שהיה. 

ואת חייבת להמשיך הלאה, למרות שאת לא יודעת איך.

ואת חייבת להמשיך לנשום, למרות שזה נראה לך בלתי אפשרי. 

ואת חייבת להמשיך להלחם, למרות שאת כבר לא רואה טעם.

את הפסדת.

אז למה להמשיך לשקר לעצמך?

וכואב לך, כל כך כואב לך.

וכל מה שאת רוצה זה לחזור לימים שבהם היית תמימה, שבהם לא ידעת כאב. 

לימים שבהם חשבת שתמיד יהיה סוף טוב. 

שחייב להיות סוף טוב.

ואת חייבת להמשיך לחיות, למרות שאת כבר לא רוצה.

ואת ממשיכה להילחם, בלי להבין למה.

בלי להבין איך.

איך את עדיין עומדת, נלחמת, נושמת, 

כשהם…

הם מתו.

הכל קורה מהר מדי.

והעולם קורס, ואת עוד עומדת.

והגלקסיה מתנפצת לרסיסים, ואת עוד נלחמת.

והיקום נופל אל הריק, ואת עוד נושמת.

וקשה לך, כל כך קשה לך.

ופתאום.

כל כך שקט.

ואת כבר לא עומדת.

ואת כבר לא נלחמת.

ואת כבר לא נושמת.

~~~~~~~~~~~~~~~
פליז תגיבו אני ממש צריכה לדעת שאני לא לוזרית גמורה שחושבת שהיא יכולה לכתוב פאנפיקים אבל בעצם היא גרועה בזה

יאי יש 17 צפיות (בואו נתעלם רגע מזה ש14 מהן שלי)