אבי פופר וגביע הפדיחה

אין ברצוני להרוויח כלכלית מהפאנפיק הזה, כי הוא נכתב רק בשביל הנאה וצחוק.
קרדיטים ל: ג'יי. קיי. רולינג על הרעיון המרכזי של הסיפור והעולם בו הסיפור מתרחש.
ארץ נהדרת על השם "אבי פופר".
____________________________________________________

אבי פופר וגביע הפדיחה

פרק 1: הברוך הגדול

אבי פופר כבר ידע ששום דבר בחיים שלו לא הולך כמתוכנן.

הוא שרד את חדר הבאסה, את בן זיני, ואת העובדה שרון בזל עדיין מתעקש שדובשנון זה חטיף הגיוני.

אבל השנה? השנה הביאה איתה הפתעה חדשה.

גביע הפדיחה.

"ברוכים הבאים לטורניר הקוסמים המשולש!" הכריז פרופסור זמום בשמחה. "שלושה בתי ספר יתחרו זה בזה במשימות מסוכנות, מלחיצות, וככל הנראה לא מאושרות על ידי משרד הקסמים!"

"למה אנחנו עושים את זה שוב?" שאלה הרמוניה גרניט, שקראה יותר מדי ספרים על חוקים כדי להסכים לזה.

"כי זה מסורת!" זמום נופף בשרביט וירה זיקוקים שהתפוצצו בצורת כרובית.

אבי גיחך. לא משנה מה, הפעם הוא לא יהיה מעורב בשום דבר מסוכן.

ואז…

שמו יצא מהגביע.

"מה??? אבל אני בכלל לא נרשמתי!"

"לא משנה!" אמר זמום בהתלהבות. "אתה בפנים! תתמודד!"

"אבל זה מסוכן! זה בלתי חוקי! זה—"

"הו, תפסיק להיות כזה חנון."

פרק 2: החבר הכי טוב שלי, הבוגד

אם יש משהו שאבי היה בטוח בו, זה שהוא יכול לסמוך על רון בזל.

או לפחות… ככה הוא חשב.

"רון, אתה מאמין לי שלא נרשמתי, נכון?"

רון הסתכל עליו, ידיים שלובות, פנים חמוצות.

"אה, ברור! כי בטח השם שלך נכנס לשם לבד, נכון?!"

"בדיוק!"

"נו באמת, אבי! למה לא אמרת לי שאתה רוצה להיות מפורסם כמוני?"

"רון, אתה לא מפורסם."

"אני ג’ינג’י! זה כמעט אותו דבר!"

אבי הבין שזה הולך להיות שנה מאוד ארוכה.

פרק 3: איך לא להילחם בדרקון

המשימה הראשונה הייתה פשוטה מאוד:

לגנוב ביצה מדרקון.

"תגידו, אתם אמיתיים?" שאל אבי. "זה לא מסוכן טיפה? אולי נתחיל ממשימה יותר רגועה? כמו… לא יודע… לפתוח קופסת שימורים בלי פותחן?"

אבל אף אחד לא הקשיב לו.

כך מצא את עצמו עומד בזירה, מול דרקון בגודל של בניין קטן, כשהוא מצויד…

במקל קסמים ובתחושת חרטה עמוקה.

"טוב, אין ברירה…" אבי נשם עמוק, הרים את השרביט ו—

רץ בכיוון ההפוך בצרחות.

(תוכנית מעולה, חוץ מהקטע שבו הוא נתקע בקיר).

הדרקון, מצדו, נראה מבולבל. אף אחד לא ניסה פשוט לברוח ממנו לפני.

בינתיים, רון ישב ביציע, אכל חטיף והעיר הערות.

"אני לא מבין, למה הוא לא פשוט עף משם?"

הרמוניה נתנה בו מבט חד.

"כי הוא לא יודע לעוף, רון."

"אז אולי הוא צריך לנסות יותר חזק?"

(אבי לא שמע את השיחה הזאת, כי היה עסוק בלא להישרף למוות).

בדרך נס—או יותר נכון, בגלל שהדרקון התבלבל כשהוא החליק על הזנב של עצמו—אבי הצליח לתפוס את הביצה ולברוח.

האם זו הייתה אסטרטגיה? לא.
האם זה עבד? איכשהו, כן.

פרק 4: המשימה שבה כמעט טבעתי, אבל לא לגמרי

המשימה השנייה הייתה מתחת למים.

"אה, יופי!" אמר אבי. "קודם דרקון, עכשיו טביעה! זה נהיה יותר כיף כל רגע!"

כדי לנשום מתחת למים, המתמודדים היו צריכים למצוא דרך קסומה.

הרמוניה, כמובן, חיפשה פתרון חכם.
רון הציע "פשוט לא לנשום."
אבי שקל לפרוש ולעבור להיות רואה חשבון.

לבסוף, הוא גילה עשב קסום בשם זימזום-ים, שנתן לו זימים.

"אוקיי, זה מגניב. אני חצי דג עכשיו."

"לא כזה שונה ממה שהיית קודם." אמר רון.

אבי צלל למטה וגילה… שגנבו את רון.

"חכו רגע… למה אני מציל דווקא אותו?!"

"כי ככה המשחק עובד!" ענו לו הסירות השטות למעלה.

אבי שקל ברצינות להשאיר את רון שם.

אבל אז חשב:

מי עוד יאכל את כל השאריות שלו בחדר האוכל?

אז הוא הציל אותו.

פרק 5: המבוך שהשתגע לגמרי

המשימה השלישית הייתה הכי מפחידה:

מבוך קסום מלא סכנות, יצורים קסומים, ואנשים שבטעות לא מוצאים את היציאה לנצח.

"המבוך הזה חי." אמרה הרמוניה בדרמטיות.

"יופי, אז אולי הוא יכול למצוא את עצמו לבד." ענה אבי.

הם נכנסו פנימה, והמצב הידרדר במהירות.

השיחים ניסו לחנוק אותם.
האדמה ניסתה לבלוע אותם.
ומישהו השאיר שם מראה שהתעקשה לגרום להם להיראות כמו גמדים.

בשלב מסוים, אבי הבין שהוא היחיד שנשאר.

"רגע… אני הולך לנצח?!"

ואז—

הוא נגע בגביע.

והופיע במקום אחר לחלוטין.

פרק 6: מי זה בכלל זה שהכין את המלכודת הזו?!

"פופר… סוף סוף נפגשנו."

אבי הסתובב, ראה דמות עטויה בגלימה שחורה, ונאנח.

"נו באמת… בן זיני."

"נכון מאוד! ואני חזרתי כדי לנקום!"

"באמת? זה התוכנית שלך? להחיות את עצמך ולתפוס אותי בגביע קסום?"

"כן!"

"זה מטומטם."

"אני מטומטם מרושע!"

"אה… סבבה."

אבל לפני שבן זיני הספיק לירות עליו קללה, הופיעה דמות מסתורית אחרת—

פרופסור פיצה!

"הו לא!" צעק בן זיני. "הוא הגיע!"

"מי?" שאל אבי.

"פיצה."

"המורה לשיקויים?!"

"כן. יש לו תואר בלזרוק רטבים על אויבים!"

(וזה בדיוק מה שהוא עשה).

וככה, הובס בן זיני… שוב.

פרק 7: אני מנצח? באמת?

כשאבי חזר לרוגלפוץ, כולם מחאו לו כפיים.

הוא ניצח בטורניר, קיבל פרס, ורון הפסיק לכעוס עליו.

אבל אז…

פרופסור זמום הודיע על הטורניר הבא:

"בשנה הבאה—הקרב על פאי המוות!"

אבי חטף את הגביע וברח.