שומרי הגלקסיה 3 בגרסה שלא שוברת את הלב

שלום באותה ההזדמנות אני מעוניינת להמליץ על סיפור אחר שכתבתי "הארי פוטר בן ארבע אצל הדרסלים"

וויתור זכויות לחברת "מארוול" ולכל הזכאים לזכויות על מותג שומרי הגלקסיה וכל מה שנכלל בכך

אני ממש מקווה שתאהבו את זה בבקשה תכתבו תגובות תירשמו לעדכונים תדרגו ותמליצו

התחלה לסיפור שמתרחש אחרי "שומרי הגלקסיה 3", ביקום שבו:

גאמורה מקבלת את כל הזיכרונות שלה בחזרה, כולל האהבה שלה לפיטר.

פיטר נשאר עם השומרים ולא עזב לכדור הארץ.

הסיפור מתחיל מנקודת מבטו של פיטר, שמוצא את עצמו פתאום שוב שלם, שוב מאושר.

🌌 "שוב את" – התחלה

פיטר קוויל ישב על גג של החללית "מילאנו" ממש מעל חדר המנועים, הביט באינסוף הכוכבים שנדלקו סביבו כמו מדורה קוסמית – ופתאום הבין שהוא מחייך בלי לשים לב.

היא הייתה בפנים. גאמורה. שלו. שוב.

לא ההיא מהיקום האחר. לא הצל של גאמורה שהייתה. אלא היא עצמה – עם כל הבדיחות הקטנות ביניהם, עם הציניות שאיכשהו תמיד נמסה כשהוא חייך אליה יותר מדי זמן. עם ה"לא" שהפך ל"כן" ואז ל"אהוב שלי".

הוא כמעט לא העז להאמין כשזה קרה – זה היה איטי, בהתחלה. חלומות. שברי זיכרון. ואז... משפטים שהייתה אומרת בדיוק כמו אז. מילות קוד קטנות שרק הם ידעו. המבט ההוא, שנעץ בו כשהוא ניגן לה שיר של שנות השמונים בקול רם מדי.
ואז היא נגעה לו בלחי, ככה פתאום, ואמרה בקול שקט כל כך:
"אני זוכרת הכול, סטאר-לורד."

עכשיו, שבוע אחרי, הוא לא הפסיק לחייך. הוא שיחק עם מכשיר הקלטה ישן ביד אחת, מדפדף בפלייליסט האינסופי שלו, וחשב מה ינגן לה היום. הם חזרו לטוס יחד – רק הם והצוות. דראקס רדף אחרי ילדים באחת המושבות. מנטיס טיילה עם היצורים החדשים שלה. רוקט היה סוף־סוף התחיל "להירגע" [להמציא עוד הרבה דברים כרגיל] וגרוט... גרוט היה גרוט.

אבל פיטר?
פיטר שוב היה האיש המאוהב בחללית ישנה, ביקום גדול ומטורף, עם אישה ירוקה וקטלנית שאוהבת אותו למרות הכול.

והפעם – הוא לא ייתן לה ללכת שוב.

		הפרק הבא