מלך המתיחות

הערה:הפרק הזה מתרחש בשנה בראשונה של הקונדסאים בהוגוורטס אבל שאר הפרקים ייתיחסו לשנה השישית (בינתיים לפחות).

____________________________________________________________________________________________

הפעם הראשונה בה ראה סיריוס את סופיה (סופי) פוול הייתה ביום הראשון ללימודם בהוגוורטס.כבר אז היא הצליחה לגבור עליו וזה לא דבר מובן מאליו, סיריוס היה התלמיד הכי חכם בהוגוורטס, גם אם זה לא נראה ככה רוב הזמן.

תמיד עיצבנה אותו העובדה שילדה אחת לבדה מצליחה לגבור עליו ועל חבריו,

הקונדסאים. סופי הייתה מותחת אותו ואת חבריו על בסיס קבוע, כבר מהשנה הראשונה שלהם בהוגוורטס ובכל פעם שהם ניסו להחזיר לה לא רק שהיא הייתה עולה על המזימה שלהם היא הייתה מחזירה להם פי שתיים.

הוא וחבריו אהבו להשתעשע ברעיונות לגבי עוזרים אפשריים שמשתפים פעולה עם סופי ועוזרים לה במשימותיה. מסוורוס סנייפ ועד דמבלדור בכבודו ובעצמו, אך הם ידעו גם אם לא רצו להודות בכך שלסופי אין עוזרים ושכל מזימותיה המתוחכמות תוכננו ובוצעו על ידי בסך הכל ילדה קטנה ומרגיזה.

סיריוס הביט מסביב.ו מסתכל על הילדים השונים שעמדו להיות איתו בשכבה, כולם בדרגות שונות של לחץ. הוא עצם את עיניו ולקח נשימה עמוקה, מתפלל ש'טקס המיון' לא יהיה נורא כמו שהוריו רמזו שיהיה. הוא נשך את שפתיו וקיווה שלא יתקבל לסלית'רין, הבית ממנו הוריו באו.

סופיה פוול הסתכלה מסביבה על הילדים המפוחדים 'מטומטמים' היא חשבה לעצמה וגיחכה, היא הייתה משועממת ביותר, ומאחר שלא היה לה עם מי לדבר היא החלה מחפשת בעיניה עיסוק, כשלבסוף מצאה אותו בדמות ילד גבוה בעל שער שחור וארוך שעמד לבדו. היא חייכה והחלה ללכת לעבר הקורבן החדש שלה.

"שלום" היא אמרה וחייכה אליך חיוך קטן "אני סופי"

סיריוס פקח את עיניו והביט מטה אל הילדה הנמוכה בעלת תלתלי הזהב שחייכה אליו

"היי...אני סיריוס" הוא אמר, מופתע קצת

"נעים להכיר אותך"

סופי הסתכלה סביבה ואז לחשה

"אתה יודע לשמור סוד?"

סיריוס הנהן במרץ סופי סימנה לו להתכופף כדי שתוכל ללחוש באוזנו

"אני יודעת מה יהיה במיון!" היא אמרה בגאווה

סיריוס הסתכל עליה בהפתעה

"מה?? איך את יודעת?"

" יש לי אח גדול בשנה השלישית, הוא סיפר לי שאנחנו צריכים להלחם בדרקון סקוטי שחור ולפי הביצועים שלנו אנחנו ממויינים לבתים" צמרמורת חלפה בגבו של סיריוס "אם אתה אמיץ אתה ממוין לגריפינדור אם אתה עושה כל מיני לחשים מתוחכמים אתה ממו..."

אך בדיוק אז מקגונגול פתחה את דלתות החדר והורתה לתלמידים להכנס אל האולם הגדול.

סופיי הצביעה על שפתיה מסמנת לסיריוס לשתוק, ולאחר מכן הצביעה לכיוון האולם, סיריוס החל ללכת וסופי מאחוריו, שומרת על מרחק ביטחון.

האולם היה מלא תלמידים משאר השכבות שציפו בקוצר רוח למיון.

כל תלמידי השנה הראשונה עמדו בין שני השולחנות האמצעיים מחכים בקוצר רוח אף הם.

'איפה הדרקון?' חשב לעצמו סיריוס ונהיה מבולבל כאשר מקגונגול הציבה מולם שרפרף ומצנפת מרופטת עם קרע גדול במרכזה.

'אולי הוא יוצא מהמצנפת?'

"שלום וברוכים הבאים תלמידי השנה הראשונה!" אמר אלבוס דמבלדור, מנהל הוגוורטס "וברוכים השבים לתלמידנו הבוגרים" דמבלדור חייך חיוך רחב לעבר התלמידים שבאולם "אינני רוצה להאריך במילים מפני שאני מתאר לעצמי שאתם רעבים ומתוחים" כשאמר זאת הסתכל אל תלמידי השנה הראשונה "ולכן רק אאחל לכם שנה מוצלחת ומהנה פה בהוגוורטס" דמבלדור כבר התכוון להתיישב אך אז הזדקף שנית והוסיף"והשרת שלנו, מר פילץ', ביקש ממני למסור לכם שהכניסה ליער האפל אסורה  גם על תלמידי השנה הראשונה וגם על שאר התלמידים, עכשיו בואו ונתחיל במיון!"

המצנפת התנערה ועננת אבק התעופפה ממנה היא כיחכחה בגרונה ברישמיות ופצחה בשיר:

"לפני שנים רבות, עוד לפני שהייתם קיימים

החליטו מייסדי הוגוורטס המפורסמים

לתת לי את החשוב שבתפקידים

למיין את התלמידים לבתים השונים

לגריפינדור אמיין את האמיצים

להאפלפף את החביבים

לסלית'רין את השאפתנים

ולרייבנקלו את החכמים"

המצנפת השתתקה. השתרר שקט רגעי ואז פרצו כל התלמידים והמורים במחיאות כפיים סוערות.

מגונגול חיכתה שמחיאות הכפיים יגמרו והוציאה מגלימתה מגילת קלף ארוכה.

"הנרי אלכסנדר!" מגונגול צעקה

ילד מנומש ובלונדיני יצא מתוך השורה והתקדם בחשש לעברה

"שב פה" הורתה מגונגל והצביעה על הספסל הנרי התיישב ומגונגול הניחה את הכובע על ראשו. כעבור כמה שניות המצנפת צעקה "האפלפאף!"

'זה הכל? חשב לעצמו סיריוס ולאחר מכן הביט מאחורי כתפו אל סופי שרעדה מצחוק אילם והוציאה לו לשון. סיריוס זעם.

ככה בעצם הכל התחיל, היריבות הנצחית בין סופי לקונדסאים ועם סיריוס במיוחד.

מאד ומתמיד היא הובילה עליהם בלפחות שני צעדים וסיכלה כל מזימה שנרקמה נגדה, ועוד החזירה לקונדסאים פי כמה וכמה.

		הפרק הבא