חיי כערפד

בחיפושי אל חיי הנצח ניסיתי הכל, אך הכל לשווא. מעיין המזל הטוב לא הגשים את משאלתי,התברר שאינו קסום כלל. לא הצלחתי ליצור אבן חכמים, וניקולס פלאמל שומר את שלו בקנאות רבה, כך שלמרות כל ניסיונותיי לא הצלחתי להשיגה לפני שהשמידו אותה. אפילו את דם חד הקרן ניסיתי אך לבסוף כשעמדתי עם הדם מול שפתי הגיע קווירל המקולל וכמעט והרג אותי, רק בקושי ברחתי מאימתו, בצירוף כוחו של הלורד, לא היה לי סיכוי להתמודד מולו. לבסוף לאחר גישוש וחיפוש ממושך עליתי על הנתיב האחרון שיובילייני אל חיי הנצח. נשיכת ערפד! הערפדים הם בני אלמוות ונשיכה של אחד מהם תצרף אותי אליהם!

נסעתי לדרום אמריקה, שם שוכנים הערפדים במנהרותיהם האינסופיות. כעת אני שם! נכנסתי לפתח מנהרה עצומה. חוט אריאדנה שקשרתי נקרע ע"י בעל חיים מסתורי. הלכתי לאיבוד! אין לי מושג איפה אני! רוח צללים! לא, אני אאבד את חיי, לא!! אחרי כל המאמץ הזה! חיי האהובים!

רוח הצללים האיומה, רדפה אותי במנהרות רבות! לאורכי מעברים אין ספור, באשמתה איבדתי את אספקת המזון והשתייה ואת כל הלפידים. החיפוש נעסה חסר סיכוי, לא נותר בי כוח. חיי האהובים, אלא שלשמם יצאתי למסע זה יאבדו לי בקרוב. גופי מצטמרר בחושבי על כך. חושך.. ללא כל מוצא, בלי להיות מודע לדבר, החיים ימשכו, אנשים ייוולדו, יצחקו ויגדלו, ואתה לא תדע, רק אפלה לא מודעת, חוסר רגש מוחלט... אני לא מוכן! צעדים מתקרבים אלי, משהו שיגזול ממני את חיי! לא! בשארית כוחותי הדלים, הזדחלתי לכוך נחבא בקיר המנהרה, כאן שקט יותר, בטוח יותר. נשמעים רחשים מהצד השני, משהוא עובר כאן! הם לוקחים אותי! הם עוטפים אותי בתכריכים ונושאים אותי מכאן. האם אי פעם אצא לחופ... בנקודה זו הכרתי אבדה.  

		הפרק הבא