אני אהבתי אותה. תמיד. גם אחרי שהיא הלכה איתו.
היא אמרה שהיא לעולם לא תאהב אותו, בגלל שהוא שחצן ויהיר. אני זוכר איך אנחנו ישבו יחד על הדשא וסיפרתי לה הכול. על משרד הקסמים, סוהרסנים וכול מה שידעתי על עולם הקוסמים.
אהבתי אותה בכול נשמתי. גם אחרי שהיא הלכה איתו.
אני זוכר איך שסיימנו את הוגוורטס היא אפילו לא הסתכלה לכיווני. ואז אחרי חודש קיבלתי ממנה הזמנה לחתונתה. חשבתי שהיא עשתה את זה מתוך רוע לב, אבל העדפתי לחשוב שהיא עשתה את זה כי היא סלחה לי.
אהבתי אותה יותר מחיי. גם אחרי שהיא הלכה איתו.
שידעתי שאדון האופל הולך להרוג את הילד שלה, התחננתי שירחם עליה. אבל בכול זאת היא מתה. היא לא תחזור, לעולם לא אראה את חיוכה הזוהר ואת שערה האדמוני הרך.
אני אהבתי אותה ואני עדיין אוהב אותה יותר מחיי. את לילי שלי.
|