,The way you move is like a full-on rainstorm And I'm a house of cards
You're the kind of reckless that should send me running, But I kinda know that I won't get far
הוא הביט בי, וידעתי שבאותו רגע, משב-רוח קל יכול היה להפיל אותי. ידעתי, שהסכנות אליהן הוא נקלע, עלולות לסכן גם אותי אם אתחבר אליו, וכך נקלעתי למצב, בו רגליי משתוקקות להתחמק ממנו, להימנע מהכאב, ומוחי פוקד עליהן להישאר, כי הוא משבת בקסם מבטו, בקסם תנועותיו.
...And you stood there in front of me Just close enough to touch. Close enough to hope you couldn't See what I was thinking of
וכשהגעת לביתי, בחופשת הקיץ, ברגע שראיתי אותך, כשהבטת בי מקרוב, התפללתי שלא אתה, ולא אחי, חברך הטוב ביותר, ידעו על מה חשבתי. כי מחשבותי, הציגו אותך באופן שערורייתי, אופן בו אני לא אמורה להציג במוחי את חברו הטוב ביותר של אחי. דמיינתי נשיקות, ליטופים רכים, מלאי אהבה.
Drop everything now, meet me in the pouring rain. Kiss me on the sidewalk, take away the pain, 'Cause I see sparks fly Whenever you smile
ופשוט רציתי, שתביט בי, ותדע. תדע כמו שאני יודעת. רציתי שתבין, את עוצמת הרגש שעולה בי, את הזיקוקים שאני רואה, בכל פעם שאתה מחייך אליי, בכל פעם שאתה מדבר בנוכחותי. רציתי שתדע, ויקח אותי, למקום בו נוכל להיות לבד, ולאחוז זה בזה. רציתי, אבל זה לא עזר.
Get me with those green eyes, baby As the lights go down Give me something that'll haunt me When you're not around
והעיניים האלה, שמהפנטות אותי בכל פעם. עיניים ירוקות-ירוקות. עיניים שהשתוקקתי לראות בכל שעה, דקה ושנייה מיומי. עיניים שרדפו אותי, גם כשלא ראיתי אותן. ולמרות שהיו במרחק כל כך קטן ממני, כמעט לכל ארך היום, התגעגעתי אליהן. התגעגעתי לדבר שמעלום לא היה אמיתי.
I'm on my guard for the rest of the world But with you, I know it's no good .
ותמיד, בחברת בני אדם, דאגתי לדחוף את רגשותי הצידה, תמיד לעמוד על המשמר, לעולם לא לחשוף יותר מדי. אבל ידעתי, שאיתך זה פשוט לא יעבוד. שברגע שתבקש, אשפוך בפנייך את ליבי.
I run my fingers through your hair and watch the lights go wild. Just keep on keeping your eyes on me, it's just wrong enough to make it feel right. And lead me up the staircase Won't you whisper soft and slow? I'm captivated by you, baby, like a firework show.
ואני זוכרת את אותו היום. היום בו החלטנו לעשות את הצעד. שפתייך נגעו בשפתיי, ואלפי זיקוקים התנפצו סביבנו. וידעתי שכל עוד זה יימשך, יהיה קל להימנע מלחשוב על החיסרונות, על הסכנה. על רון, שבוודאי נדהם, ונרגז. היה לי קל להתמסר להרגשה המשכרת. וכשיצאנו החוצה, לטיול ארוך, ולחשת באוזני? ישבנו על שפת האגם, מביטים זה בזה, מחויכים, מתעלמים מהעובדה שזה, אנחנו, יהיה הנושא העיקרי לרכיליות ביום שלאחר מכן. הרגשתי מהופטנת. עיניו, הקסומות, שוו אותי ביופיין. והיו אלה העיינים היפות ביותר שראיתי, ושאראה.
...Give me something that'll haunt me when you're not around
ואז יצאת, לאותו מסע מסוכן, זמן קצר לאחר שנפרדת ממני, במטרה להגן עליי, והותרת את ליבי שבור, וכאוב. לא ידעתי מה יקרה, באיזה מין סכנות אתה מעמיד את עצמך. ימים ספורים לפני שהלכת, ביום הולדתך, התנשקנו בחדרי. במשך השנה שלאחר מכן, נאחזתי בנשיקה זו כעוגן, והתמקדתי בה, בשעות הכי קשות. כשנאלצנו לסבול את התעלליות הקארואים, ראיתי את נשיקתנו לנגד עיני, והכאב פחת. אך למרות זאת, השתוקקתי לנשיקה אמיתית, ללחץ שפתיך כנגד שפתיי. הם אמרו שמתת, אך סירבתי להאמין. ידעתי, שאתה נמלט. ידעתי, שלא תוכל למות, לא לפני שימות גם אדון האופל. וזה נתן לי אמונה.
...Oh, baby, smile ..And the sparks fly
ולאחר הקרב על הוגוורטס, אותו יום גורלי, בו איבדנו רבים כל כך.. ובכיתי, בכיתי יותר משאי-פעם בכיתי, ואתה ניגשת אליי, והצמדת את שפתייך לשפתיי, והניצוצות סביבנו הרקיעו שחקים. ואז הפרדנו את שפתינו. ואתה הלכת. שנה מאוחר יותר סיימתי את לימודי. ואתה ניגשת לעברי, וחייכת, את אותו חיוך מדהים שזכרתי. רכנת על ברכיך, והתעלמת, כמו באותה נשיקה בשנה החמישית, מהאנשים שסביב. "תתחתני איתי, ג'יני?" אמר. ואני הנהנתי, דמעות פורצות מעיני. לא היה אכפת לי מפשטות ההצעה, מכך שלא עשית מזה דרמה. חייכתי אליו באושר, והוא חייך אליי. וזה הספיק.
|