הנה הלינק למי שרוצה לשמוע תוך כדי את השיר =]
http://www.youtube.com/watch?v=ydHbu5UCakI
תהנו!
קח אותו לאט את הזמן
העולם עוד יחכה בחוץ
קח עוד שאיפה מן הזמן
שתי דקות לפני ההתפכחות
עד שגילה שהוא קוסם, הארי פוטר לא התעסק בדברים שוליים כמו מה שקורה מחוץ לעולמו הפרטי. הוא חשב על דברים דברים רגילים, מהסוג שכל ילד בן פחות מ 11 חושב עליהם: בית ספר, טלוויזיה ומחשב, אבל לפעמים הוא דווקא חשב על דברים שלא הרבה בני 11 היו חושבים עליהם: איך היו ההורים שלו, איזה מטלות יקבל היום ומתי לעזאזל יעבור מה"חדר" שלו – המחסן מתחת למדרגות – לחדר נורמאלי. אחרי שהוא גילה שהוא קוסם דברים השתנו. הוא תמיד מצא את עצמו באיזה בעיה שיכלה להשפיע על גורל העולם והתחיל מאבק שבע השנים שלו – כך הוא קרא לזה בשנים שאחר כך – כנגד הקוסם הנורא בהיסטוריה, הלורד וולדמורט. המאבק נגמר בעימות סופי מעט לפני שמלאו להארי 18.
להתמכר ללב המתפרע
לדמיון המתפקע
ולאושר הנוגע
בעומק הכאב
אחרי שהארי הרג את וולדמורט הוא שמח כפי שלא שמח מעודו. חבריו - שבשבע השנים האחרונות היו טובים אליו יותר מאשר משפחתו האמיתית - כבר לא היו בסכנה ולא נדרשו להקריב את עצמם בשבילו והוא יכול היה להתחיל לצאת עם אהובת ליבו, ג'יני. למרות הכל, הארי לא שכח בתוך כל השמחה את אלה שהקריבו את עצמם ונרצחו על ידי הלורד וולדמורט ותומכיו אך הוא היה מוכן להתחיל חיים חדשים, נורמאלים עד כמה שאפשר.
אתה עוד תגלה את העולם
אם תרצה או לא תרצה
יש עוד זמן להשתנות
מן הקצה אל הקצה
הארי וג'יני התחתנו ונולדו להם 3 ילדים: ג'יימס סיריוס, על שם אביו וסנדקו, אלבוס סוורוס, על שם מנהל הוגוורטס והמורה לשיקויים ולילי לונה, על שם אמו ולכבוד חברה טובה ששרדה. הוא לא סיפר להם הרבה על עברו. הוא לא רצה שירחמו על ילדותו, או גרוע מכך, יחשבו שהוא גיבור וישוויצו בעוד הוא עצמו בכלל לא מאמין בהיותו גיבור. הוא גם פחד לחשוף אותם לזוועות בטרם עת. הוא וג'יני גידלו אותם להיות בני אדם טובים, נדיבים ורגישים לזולתם.
אם האהבה כאבה לך אתמול
אולי מחר היא לא תכאב
אם עוד הדמעות זולגות בלי קול
בסופן אולי חיוך רחב
ביום האחרון של חופשת הקיץ, יום לפני שלילי התחילה את שנתה הראשונה בהוגוורטס, אלבוס את שנתו השלישית וג'יימס את שנתו החמישית, הוא סיפר להם. כמובן כל אחד מהם ידע מעט על עברו, ברמות שונות, אבל באותו יום הוא סיפר להם את הסיפור המלא, מתחילתו ועד סופו, משנות ילדותו בין המוגלגים עד למותו של וולדמורט. הוא לקח אותם למכתש גודריק והראה להם את הבית שבו הוריו נרצחו וקבריהם. בזמן שסיפר עלו דמעות בעיניו אך הן לא ירדו, לא הייתה להן סיבה. הוא ראה מולו את הדבר עליו חלם תמיד, המשאלה הכי גדולה שלו. משפחה אמיתית.
|